הציון לנתניהו: שלילי

הפלגים הפלסטיניים מצהירים על דבקות בהסכם הפיוס בין פתח לחמאס, נסראללה משבח את ההתנגדות העממית החמושה כדרך הפעולה היחידה. קולות מפלסטין בעקבות נאום נתניהו
תרגם וערך: נדב פרנקוביץ'

בנאום שנשא שלשום (שלישי) בבית הקונגרס האמריקני, חזר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והצהיר כי ישראל לא תסכים לשוב לגבולות 67' ולחלוקת ירושלים, שתישאר מאוחדת בשליטת ישראל. הוא אף חידש את תביעתו כי הפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית, יסכימו לנוכחות צבאית ישראלית במדינה הפלסטינית, יוותרו על זכות השיבה ויבטלו את הסכם הפיוס הפלסטיני.

בנימין נתניהו. חזון חסר תוכן קונסטרוקטיבי. צילום: cc by-Truthout.org

בתגובה לנאום נתניהו, הבהירו כלל הפלגים הפלסטיניים כי הם מחויבים להסכם הפיוס בין פתח לחמאס וכי יישומו בשטח יהווה את התגובה לנאום נתניהו ולאיומיו. במהלך אסיפת הארגון לשחרור פלסטין בראמאללה כינה הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס את הנאום "שלילי". עבאס הודיע כי יפעל להשגת הכרה בינלאומית במדינה הפלסטינית במידה שלא תושג פריצת דרך לשלום עד ספטמבר הקרוב. הוא הוסיף וציין כי חזון השלום שהציג נתניהו בנאומו בקונגרס חסר כל תוכן קונסטרוקטיבי.

בתום הישיבה פירסמה הנהגת הארגון הודעה רשמית מטעמה, שהקריא המזכיר הכללי יאסר עבד רבו. בהודעה נאמר בין היתר:

סגירת הדלת בפני התהליך המדיני תחייב את ההנהגה לבחון אפשרויות אחרות, והיא תפנה אל האומות המאוחדות ומועצת הבטחון בספטמבר במסגרת המשך המאמצים להביא להכרה עולמית במדינה הפלסטינית. ההנהגה תמשיך בפעולותיה הדיפלומטיות ביתר שאת לאחר ישיבת הוועדה הערבית המשותפת בקטאר ביום שבת הבא, בכדי לגבש עמדה ערבית מאוחדת הנדרשת לנוכח הסכנות שנראה כי העתיד הקרוב טומן לתהליך השלום. על העולם היום לבחור בין שלום אמיתי לבין כיבוש, התנחלויות והתכחשות לזכויות העם הפלסטיני.

ההנהגה מקדמת בברכה את נאומו של הנשיא אובמה שבו הבהיר כי המדינה הפלסטינית תוקם בגבולות 67', יהיו לה גבולות משותפים עם ירדן, מצרים וישראל, וכי פרטי הפתרון שיושג לפי מתווה זה יסוכמו במשא ומתן בין הצדדים. אנו מגנים את הצהרותיו המתגרות של נתניהו שנועדו לסכל את הסיכוי לתהליך שלום אמיתי. דבריו מוכיחים כי ישראל מעוניינת להמשיך בכיבוש ובהתנחלות, וכי תכלית המעש הישראלי הינה ההשתלטות על אדמות בחסות תירוצים של שיקולי בטחון וסילוף עובדות היסטוריות.

דיאא כחלות, שליח אל-ג'זירה בעזה, מדווח כי כלל הפלגים הפלסטינים הבהירו שלא יוותרו על הפיוס וכי יישומו בשטח יהווה את המענה המעשי לנאום נתניהו ולאיומיו. הדיווחים באל ג'זירה מוסיפים עוד, כי גורמים פלסטיניים בכירים מכל הפלגים ציינו שקבלת הפנים האוהדת ומחיאות הכפיים הסוערות והממושכות שזכה להן נתניהו מעידות כי הממשל האמריקאי קרוב אצל ישראל ואינו יכול לשמש מתווך הוגן.

עזאם אל-אחמד, אחד מבכירי פתח השוהה במוסקבה (שם נערך כינוס משותף של נציגי הפלגים הפלסטיניים, נ.פ), הצהיר כי פניית הפלסטינים לאו"ם בבקשה להכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67' וצירופה כחברה מן המניין לעצרת האו"ם איננה בגדר צעד חד צדדי. בהצהרת ההנהגה נאמר עוד, כי תפיסת השלום של נתניהו מהווה הכתבת תנאים באמצעות הפעלת כוח הכיבוש:

נתניהו הביא לכך שהעולם סופסוף מבין שישראל נותרת מדינת הכיבוש והאפליה הגזעית היחידה בעולם כולו, כפי שמוכיחות העובדות בשטח. זאת במיוחד לאור העובדה שהוא הורה להרחיב את ההתנחלויות בירושלים ובגדה המערבית ואישר בניית אלפי יחידות דיור, יום טרם בואו לוושינגטון. אנו מאמינים שהקהילה הבינלאומית מבינה שנתניהו פועל על מנת להמשיך את הכיבוש וההתנחלויות ומתכחש לזכויות העם הפלסטיני.

אנו מייחסים חשיבות עליונה ליישומו המדוקדק והמהיר של הסכם הפיוס הפלסטיני, ונמשיך בהתייעצויות עם כלל הגורמים, המפלגות והמוסדות שהיו שותפים למאמץ הארוך להביא לסיומו של הפילוג, כדי ללכד את חלקי המולדת ולחזק את חוסנו של העם הפלסטיני, לנוכח האתגרים מחוץ ומבית. כל זאת תחת הנהגתו של הארגון לשחרור פלסטין, שהוא הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני.

הפיוס הפלסטיני זוכה ללגיטימציה פלסטינית ערבית ובינלאומית, וזהו מקור של עוצמה לנוכח הניסיונות להכשיל את הפיוס. הארגון מחויב לתוכניות הפיתוח הלאומיות, להסכמים שחתם ולהחלטותיו להקמת ממשלת מעבר בלתי מפלגתית כמו גם לעריכת בחירות לפרלמנט ולנשיאות.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. לא מוותרים על הפיוס עם חמאס. צילום: cc by-Olivier Pacteau

ראש הממשלה הפלסטיני בעזה, אסמעיל הנייה, אמר כי "העמדות שהציג נתניהו בקונגרס אינן מפתיעות, ומייצגות את פניה האמיתיות של ישראל". הנייה, שנשא דברים בטקס סיום אירועי יום הזכרון ה-63 לנכבה בבית להייא שבצפון הרצועה, קרא לגיבוש אסטרטגיה פלסטינית שתתבסס על יישום הסכם הפיוס ועל חיזוק האחדות הפלסטינית, ושתשים דגש על עמידה משותפת ואיתנה ועל מאבק והתנגדות מדינית לכיבוש ולעמדות נתניהו. הוא קרא ליישום "מזורז, מדוקדק ואמיתי" של הסכם הפיוס שנחתם בקהיר ברביעי לאפריל בחסות מצרית, זאת כדי "שהפיוס יראה אור ויזכה לביטוי המעשי שהעם הפלסטיני מצפה לו".

אין לסמוך על הדוד סם

חבר המשרד המדיני של חמאס, מחמוד א-זהאר, אמר כי קבלת הפנים בקונגרס היא עדות לעומק היחסים בין ארה"ב וישראל, וכי זהו מסר למי שסבור שניתן להסתמך על העמדה האמריקאית לשם פיוס אזורי. באשר לכינוי חמאס "זרוע של אל-קאעדה", הבהיר א-זהאר שחמאס איננה אל-קאעדה, שהיא נבדלת ממנה בסגנון פעולתה ושאינה מעוניינת להתעמת עם אף גורם מחוץ לפלסטין. יש לה יריב אחד בלבד, והוא הכיבוש. בכך ביקש א-זהאר לשים לאל את הניסיון להסית את החברה האמריקאית ואת הקהילייה הבינלאומית נגד תנועת החמאס ולהצדיק מתקפה על עזה.

פייצל אבו-סהלה, חבר הפרלמנט מטעם תנועת הפתח, אמר כי נתניהו "לא מדבר על פתרון של שלום אלא על פתרון צבאי, משל היינו בעיצומה של מלחמה". הוא הבהיר את כוונתו והסביר שניכר כי נתניהו מכין עצמו למלחמה ולא לשלום, בדברו על תנאים כמי שמנהל מלחמה ותובע כניעה מהצד שכנגד. אבו-סהלה ציין גם שעמדותיו של נתניהו הן תוצאה טבעית של חולשת הנשיא אובמה.

ג'מיל מזהר, חבר הוועד המרכזי של החזית העממית לשחרור פלסטין, אמר כי נאום נתניהו מהווה מאמץ נוסף בשורה של איומים ולחצים על הנשיא עבאס שמטרתם להביא להכשלת הפיוס הפלסטיני, "היות שהכיבוש הוא היחיד שמרוויח מן הפילוג". מזהר הצביע על כך שנתניהו פועל להשיג ויתורים נוספים מן הפלסטינים, וכי זהו ניסיון מסוכן שעלול לפגוע בלב הסוגיה הפלסטינית. בכך רמז לדרישה החוזרת ונשנית להכיר בישראל כמדינה יהודית.

דובר הג'יהאד האסלאמי, דאוד שהאב, אמר כי נתניהו חזר בנאומו על אותן המניפולציות, הכזבים והסילופים הרגילים שלו. שהאב הוקיע את האהדה לה זכה נתניהו בקונגרס, ואמר כי ברור שעכשיו כבר אין ערך לדיבורים כלשהם על משא-ומתן ופיוס. הוא קרא לדבוק בהסכם הפיוס הפלסטיני וגינה את שיתוף הפעולה הכלכלי האמריקאי-ציוני, המבוסס על מדיניות גלויה של גזל ומשרת את ישראל.

חסן נסראללה, המזכיר הכללי של תנועת חיזבאללה הלבנונית, התבטא אמש בנאום ואמר:

כששומעים את דברי אובמה באייפא"ק ונתניהו בקונגרס, גובר השכנוע שלנו שהדרך שבחרנו בה מלכתחילה היא הנכונה. הבחירה האבסורדית והבלתי מציאותית, שבסופו של דבר מביאה לקיבוץ נדבות, היא הבחירה במשא ומתן. הבחירה הנכונה, המושכלת, המציאותית, ההגיונית, זו שיש בה הדר, תוחלת, הישגים והגשמה, היא בהתנגדות העממית החמושה.

נתניהו ואובמה הנחיתו מכה ניצחת על מה שמכונה 'היוזמה הערבית לשלום', מה שמעלה את השאלה מהי עמדת מדינות ערב והליגה הערבית. האם לא הגיע הזמן שהיוזמה הזו תרד מהפרק? אנו דורשים למשוך סופית את היוזמה הערבית, ולו כתגובה מינימאלית לנאום. ואפשר גם לבחור בתגובה המקסימאלית –  שהאומה תכריז יחדיו: לא למשא ומתן, לא לקיום ישראל, לא לכיבוש ירושלים, כן להתנגדות. הממשלות שלא פועלות כך הן ממשלות מתות.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. גרי רשף

    בגדול- המציאות הנוכחית נוסכת בי אופטימיות זהירה: נתניהו מנהיג הימין מוכן למדינה פלסטינאית, עבאס בוודאי מכיר במדינת ישראל, וכל מה שנשאר זה לשחרר הצהרות הסתייגות לטובת יחסי ציבור ומיקוח עתידי.
    כמובן שיש עוד הרבה נקודות מחלוקת (הפליטים, המקומות הקדושים, ההתנחלויות, סידורי הבטחון); אבל את המהמורה הגדולה של ההכרה ההדדית כבר צלחנו.

    יחד עם זאת- אין אף קול מתון יותר בצד הפלסטינאי?
    למשל מישהו שיראה את חצי הכוס המלאה (או אפילו עשירית הכוס המלאה לשיטתם)?
    כל האנרגיה – כמו לפני 63 שנים – מופנית ל-"רוצים עוד, זה לא מספיק" למרות שטרם קיבלו דבר, ולא ל-"הידד – תהיה לנו מדינה"?

  2. אחד

    אפשר לחשוב שלפני נאום נתניהו, אבו מאזן דהר אל השלום ונסראללה? הוא בכלל פעיל זכויות אדם ידוע. זה ביבי שהרס לו את האג'נדה.

  3. נדב פרנקוביץ'

    נקודות להגנת ה"כותב" והבהרה:

    ה"כותב" איננו "כותב" אלא מתרגם. זוהי אסופה שמתיימרת לייצג את התגובות מתוך העיתונות הפלסטינית והערבית. אף מילה כאן איננה שלי, אלא זהו מישמש של כתבות רבות ותגובות מתורגמות.

  4. מאור

    הפערים בין הצדדים גדולים מכדי שלחץ פנימי, חיצוני או מנהיגות ייגשרו עליו. הלוואי שאתבדה.

    אם נתניהו מבין שבסופו של דבר רק גושי ההתיישבות יישארו בידינו (וגם זה לא וודאי), שיקים קואליציה עם קדימה ויתחיל לתמרץ פינוי וולונטרי מיישובים שייפונו.
    ושיתחיל לדון עם מחמוד עבאס איך מקטינים למינימום את החיכוך עם הפלסטינים. פעם הוא קרא לזה "שלום כלכלי", אבל זה לא התממש מעולם.

  5. משה לופיאנסקי

    הבעיה האמיתית היא שנתניהו כלל אינו מעוניין להגיע לשלום – לא עקב תאווה למלחמה וסלידה משלום, אלא בגלל רצונו להגדיל את שטחה של ישראל. חייב לכן ברק אובמה, להיות מודע לכך שישנם רבים-רבים בישראל התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67' (עם חילופי השטחים של עד כ-250 קמ"ר או 4%). יהיה עליו להבין (וכנראה שהוא מבין זאת היטב) שהדרך האחת והיחידה שעדיין נותרה לו ולנו, שבאמצעותה יוכל להצילנו מסרטן הכיבוש וההתנחלויות, היא דרך הכפייה! כפי שביל קלינטון כפה שלום ביוגוסלביה, חייב אובמה לכפות שלום באזורנו – וזאת לטובת האינטרס האמריקני, האינטרס הישראלי והאינטרס הפלסטינאי גם יחד. שפת הכפייה היא השפה היחידה שממשלת נתניהו-ברק-ליברמן-ישי, מסוגלת להבין. לארה"ב ורק לארה"ב ישנה היכולת וישנם האמצעים לבצע את הכפייה המבורכת הזאת.
    הבה נפנה כולנו, שוחרי השלום, אל נשיא ארה"ב ונבקש ממנו:
    Barack Obama – Please Impose Peace in the Middle-East!

    Barack Obama, please force us to make peace!

    אם אכן יצליח הנשיא האמריקני במשימה זו, הוא ייכנס להיסטוריה היהודית כגדול חסידי אומות העולם.
    תחת הסיסמאות הנ"ל חייבים אנו להתחיל לקיים הפגנות רבות ליד השגרירות האמריקאית ברחוב הירקון בת"א.

  6. משה לופיאנסקי

    הבעיה האמיתית היא שנתניהו כלל אינו מעוניין להגיע לשלום – לא עקב תאווה למלחמה וסלידה משלום, אלא בגלל רצונו להגדיל את שטחה של ישראל. חייב לכן ברק אובמה, להיות מודע לכך שישנם רבים-רבים בישראל התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67' (עם חילופי השטחים של עד כ-250 קמ"ר או 4%). יהיה עליו להבין (וכנראה שהוא מבין זאת היטב) שהדרך האחת והיחידה שעדיין נותרה לו ולנו, שבאמצעותה יוכל להצילנו מסרטן הכיבוש וההתנחלויות, היא דרך הכפייה! כפי שביל קלינטון כפה שלום ביוגוסלביה, חייב אובמה לכפות שלום באזורנו – וזאת לטובת האינטרס האמריקני, האינטרס הישראלי והאינטרס הפלסטינאי גם יחד. שפת הכפייה היא השפה היחידה שממשלת נתניהו-ברק-ליברמן-ישי, מסוגלת להבין. לארה"ב ורק לארה"ב ישנה היכולת וישנם האמצעים לבצע את הכפייה המבורכת הזאת.
    הבה נפנה כולנו, שוחרי השלום, אל נשיא ארה"ב ונבקש ממנו:
    Barack Obama – Please Impose Peace in the Middle-East!

    Barack Obama, please
    force us to make peace!
    אם אכן יצליח הנשיא האמריקני במשימה זו, הוא ייכנס להיסטוריה היהודית כגדול חסידי אומות העולם.
    תחת סיסמאות הנ"ל חייבים אנו להתחיל לקיים הפגנות רבות ליד השגרירות האמריקאית ברחוב הירקון בת"א

  7. • נחשו מי אמר •

    • כל חיי הלכתי על הכל או לא כלום •
    • משימתנו היא לתת לדיקטטור, כשיבוא, עם מוכן לקראתו!•
    • איזה מזל לשליטים שהאדם אינו חושב •
    • ההצלחה היא המדד היחיד של המוסריות
    • המנצח אף פעם לא יישאל אם הוא דיבר אמת
    • המוטו שלי: 'השמד את האויב בכל האמצעים האפשריים'. אני זה שיפתח במלחמה! •
    • השטחים במזרח יהיו בשבילנו מה שהיתה הודו לאנגליה•
    • היו סמוכים ובטוחים: איש לא יוציא אותנו עוד מן המקום הזה! •
    • ובספטמבר 1939 אמר: "היום אני רוצה להיות נביא עוד זו הפעם. אם יהדות הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה תצליח שוב לגרור את האומות אל מלחמת עולם, התוצאה לא תהיה בולשביזציה של כדור הארץ ונצחון היהדות, אלא השמדת הגזע היהודי באירופה" •
    he.wikiquote.org/wiki/אדולף_היטלר

  8. PEACE NOT COMPATIBLE WITH B.B

    "נתניהו הביא לכך שהעולם סופסוף מבין שישראל נותרת מדינת הכיבוש והאפליה היחידה בעולם, כפי שמוכיחות העובדות בשטח". והבעיה? – ייתכן ש"העולם הבין" -אבל זה לא כולל את "לשבת–לקום" – את חברי הקונגרס בארה"ב.

  9. עמית

    לפחות תהיה כנה עם עצמך ועם אחרים. כשאתה אומר please force us to make peace, אתה לא באמת מתכוון ל-us, אתה מתכוון ל-please force them. כש"הם" זה הציבור הישראלי שבחר ברוב קולות במדיניות שאתה מתנגד לה, מה שגורם לך להתחנן ממעצמה זרה שתכפה עליו את המדיניות בה אתה תומך.

  10. י.א

    משמעו רוב החיים תחת שלטון ישראל, אתה כמובן טועה. אם אתה מתכוון רוב בעלי הפריבילגיות, אתה צודק. אבל מה נפקא מינא?

  11. מאור

    מבחינת רוב אזרחי פלסטין-לעתיד, ישראל לא מעורבת בחינוך שלהם; לא במערכת הבריאות שלהם; לא במשטרה שלהם; לא בתקשורת שלהם וכן הלאה. ברור שיש פיקוח גדול על התנועה (שמשפיע על כל תחומי החיים), וכן מעצר חשודים בטרור, הפקעת שטחים וכו'. אבל כל עוד איום הטרור והמלחמה הוא משמעותי חלק ניכר מזה יישאר גם כשתהיה מדינה פלסטינית וגם אם זהבה גלאון תהיה ראש הממשלה. אותו "שלטון ישראלי על הפלסטינים" שומר בעיקר על "הפריבילגיה" שלנו לחיות כאן. זה לא הופך אותם לאזרחים. בקצרה- אם דמוקרטיה צריכה להתחשב גם ברצונם של אזרחי אויב, אזי היא ועקרון ההגנה העצמית ריקים מתוכן.

  12. י.א

    הקמת מדינה פלסטינית?
    ולכן הפלסטינים אינם נתיני הכיבוש הישראלי אלא "אזרחי אויב"?
    אתה מתלוצץ, נכון? פשוט פיספסתי את האירוניה??

  13. דניאל פארן

    תגובתו של משה לופיאנסקי כמו יצאה מפי. הוא אומר בדיוק את שאני הייתי אומר. תודה משה, ומפיך לאובמה