הגיעו מים עד נפש

ביום שישי ה-3 ביוני תתקיים הפגנה נגד מזללת הכספים הידועה בישראל גם בשם "תאגידי המים". המורסה האחרונה במפת הרפורמות וההפרטות של ביבי ושות' הגיעה אחרי שבמשך שנים חווינו שטיפות מוח על כך שהפרטה היא הדבר הטוב ביותר לכולנו. העובדות דיברו ומדברות נגד, אבל מקהלת המעודדות המורכבת מהרבה ביבים ונערי אוצר ממשיכה לדרדר את כולנו.

תאגידי המים הם חוליה אחת בשרשרת ארוכה המלופפת סביב צווארנו. בדרך למטה אנחנו יכולים לפגוש את כל שאר נפגעי המדיניות הכלכלית: קשישים עניים נטולי פנסיה, חולים ללא טיפול נאות (ואולי באמת זה הזמן להודות גם לרמון-לשון), עובדי הקבלן, תלמידי בתי ספר, סטודנטים, ים המלח או מה שנשאר ממנו והרשימה ארוכה ומתארכת.

בין קמפיין "ישראל מתייבשת" לבין קמפיין העושק של תאגידי המים מסתתרת אמת אחת ברורה. כאשר האידיאולוגיה שמנחה את הנבחרים ולצערי גם לא מעט מבוחריהם היא תפוס ככל יכולתך, הרוב לא יתפסו כל כך הרבה. העובדה שהיום 18 משפחות מנהלות את המדינה כעסק פרטי שלהן אינה מקרית, ובוודאי שאינה גזירה משמים אלא נבלה מעשה ידי אדם. לקח די הרבה זמן וחוקים ונבחרים מושחתים כדי להפוך את ישראל למקום האידיאלי לחזירי ההון.

השאלה אינה האם המצב צודק או לא. העובדה שיש כל כך הרבה קשישים עניים, שאנשים נטולי זכות דיור רבים יותר מבעלי זכות דיור, שהסיכוי של רוב הצעירים היום להשגת דירה קטן לאין שיעור מהסיכוי שהיה להוריהם, מוכיחה באופן די מובהק שהמצב הכלכלי המצוין שבו המדינה כביכול נמצאת הוא בזכות העובדה שמצבם הכלכלי של רוב האזרחים בכי רע. לא צריך ששר הביטחון יגור באקירוב או שראש הממשלה יגור בקיסריה לגרום לכך שנבין עם מי יש לנו עסק, אבל הדוגמה החזירית שהם נותנים בהחלט מסייעת.

לפני מספר שנים יצא אדם אחד למאבק בניצול עובדי הקבלן במפעלי ים המלח. "יצא למאבק" בהקשר של הטרור הכלכלי המתקיים בישראל היה קודם כל להופיע בסרט תיעודי חשוף פנים וללא מסיכה. הוא התראיין לסרטה של טלי שמש "זהב לבן עבודה שחורה" וחשף עם עוד מספר עובדים את שיטות ההעסקה של משפחת עופר. כמובן שכמו בכל מדינה נורמלית, הוא פוטר בהקדם האפשרי. קוראים לו ג'קי אדרי ולמי שמתעניין, אלו שפיטרו אותו לא נכנסו לכלא וכנראה גם לא ייכנסו, לפחות לא על פיטוריו, אולי על זה שהרסו את ים המלח או שסחרו עם איראן. נחכה למבחן מנבר.

מאז מר אדרי דואג להמשיך במאבקו לצדק חברתי בהרבה מרחבים אחרים. היום הוא מוביל מאבק ארצי נגד תאגידי המים, שכלל גם מרד תשלומים בדימונה. תאגידי המים הם דרך נוספת של הממשל הקפיטליסטי הנוכחי להגביר פערים ולמסות את האזרחים והאזרחיות לא למען חינוך ציבורי איכותי חינם לא למען סיוע בדיור ציבורי לקשישים וחסרי דיור אלא סתם לגרום לכך שבמקום 18 משפחות שעושקות אותנו יהיו 20 או 21.

לפני מספר חודשים שבתו מספר ראשי עיריות נגד התאגידים, ראש עיריית תל אביב יפו לא שבת. אולי בגלל שבסופה של כל הפרטה יש מי שמוצא את עצמו מחוץ למשחק, בתל אביב מי שלא יעמוד בתשלומים יהיו אלו שמלכתחילה אינם רצויים כאן – העניים.

ביום שישי ה-3 ביוני תתקיים הפגנה בדימונה נגד הבלוף של תאגידי המים. זהו מאבק חשוב בהובלתו של ג'קי אדרי ובהשתתפות תושבים ותושבות מכל הארץ וארגונים חברתיים. שיטת השקשוקה מנהלת את המדינה כבר יותר מדי זמן, אדרי מזמין את כולנו להשתתף במאמץ להחזיר את המדינה לאזרחיה. מדינה לכולנו?

הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. תושבת קרית שלום בדרום תל אביב. למאמרים נוספים של יעל בן יפת

גרסה של פוסט זה התפרסמה ב-Mynet