• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

מתנדבים לגור בסלאמס?

תוכנית פראוור לעקירת 30 אלף בדווים מכפריהם בנגב היא הרסנית, ושולחת בני אדם שאורח חייהם כפרי לוותר על תביעותיהם ההיסטוריות ולגור בעיירות העניות בישראל. מדיניות זו מובילה היישר לפיצוץ
וסים עבאס

ב"הארץ" התפרסמה אתמול כתבה תחת הכותרת: "התוכנית: פינוי 30 אלף בדואים מבתיהם". במרכז הכתבה עומדת תוכנית פראוור "להסדרת התיישבות הבדואית בנגב", אשר מהותה עקירתם של כ-30 אלף תושבים ערבים-בדואים מבתיהם והריסת כפריהם אשר המדינה לא מכירה בקיומם. כבסיס להבנת הסוגיה של הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, אי אפשר לא להתייחס לקונטקסט ההיסטורי ולעוול ארוך השנים והמתמשך נגד האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב.

קראו מסמך של עדאללה על תוכנית פראוור (pdf)

היום, כ-75 אלף אזרחים ערבים-בדואים חיים ב-36 כפרים בלתי מוכרים בנגב, כמו גם עשרה כפרים שזכו להכרה לאחרונה. הכפרים האלה לא נולדו "בלתי-מוכרים": רובם הוקמו שנים רבות לפני קום המדינה, ואחרים נוסדו לאחר שהממשלה עקרה את תושביהם מאדמת אבותיהם לאזור "הסייג" בשנות החמישים. חוק התכנון והבנייה שנחקק ב-1965 פסח על היישובים הללו והפכם לבלתי-מוכרים, וכך עד היום, גם אם הם רוצים, אין ביכולת התושבים לקבל היתרי בנייה. ללא הכרה, אין לתושבים אפשרות ליהנות מתשתיות ושירותים בסיסיים: לא מים, לא חשמל, לא כבישים, וגם לא מערכת ביוב. בתי ספר ומרפאות הוקמו במסורה ורק לאחר מאבקים מתמשכים. המחסור בתשתיות ובשירותים פוגע קשות באיכות החיים, בפרנסה ובבריאות האזרחים.

אלעראקיב, 12.02.11. צילום: אקטיבסטילס

לאורך שנים הורסות הממשלות השונות בתים אך הממשלה הנוכחית לא מסתפקת בכך ומתכננת עקירה קולקטיבית. היא תובעת מהתושבים להתפנות מאדמותיהם ולעבור לעיירות שהוקמו בשנות השישים והשבעים. עיירות אלה הן העניות בישראל, רמת האבטלה בהן שוברת שיאים ורמת החינוך והבריאות בהם היא הנמוכה בישראל. תושבי הכפרים מסרבים לחדול מתביעותיהם ההיסטוריות על האדמה ולנטוש את כפריהם ואורח חייהם הכפרי כדי להתגורר בעירות אשר אפשר לתארם כלא יותר מ"סלאמס".

הממשלה טוענת שהבדואים משתלטים על עתודות הקרקע בנגב. ואולם, בפועל, הערבים בנגב מונים כ-28% מהתושבים, ובשימושם רק 3% מהקרקעות.

בזמן שמתכננים מהחברה האזרחית מדברים על נגב לכולם ומציעים פתרונות להכרה בכל הכפרים הללו, מבלי לעקור תושבים, מתכננת הממשלה הרס וחורבן של קהילות! האם "החלום הציוני בנגב" צריך לבוא על חשבון הרס הקהילה הערבית-בדואית בנגב? לציבור היהודי נבנו כ-130 מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים וערים. בנוסף, הוקמו 60 חוות בודדים. לתושב היהודי קיימת הזכות לבחור את אורח ההתיישבות המועדף עליו, אלטרנטיבה שאין לתושב הערבי – רק ליהודים שמורה הזכות להתגורר בקהילה חקלאית.

למדיניות זו יש תוצאות. הקהילה הערבית בנגב ענייה ונתונה במצוקה כלכלית, חברתית ובריאותית קשה. תמותת תינוקות הי פי שלושה מהממוצע הארצי; משקל התינוקות הנולדים הינו מהנמוכים בארץ; ילדים רבים אינם מחוסנים במסגרת תוכנית החיסונים של משרד הבריאות; תוחלת החיים נמוכה; אחוז המחלות הינו מהגבוהים ועוד. המתווה שפורסם לאחרונה, מהווה אכזבה מרה לקהילה הערבית בנגב, מאחר ואינו עונה ולו על מקצת הזכויות והצרכים של בני הקהילה. לא רק שהציפייה למפנה של ממש במדיניות הממשלה נכזבה, אלא שהמדיניות ההרסנית המונהגת רק תוביל לפיצוץ עם הקהילה שאי אפשר לצפות מראש את תוצאותיו. ומה שנותר לתהות בסוף, את מי זה ישרת?

הכותב הוא מנהל פרויקט הבריאות בחברה הערבית בארגון רופאים לזכויות אדם

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    יש נתון אחד שכל הזמן משתמשים בו, והוא ממש מציק, הנתון לא רלוונטי והוא תמיד מנוסח בצורה תעמולתית..

    "הממשלה טוענת שהבדואים משתלטים על עתודות הקרקע בנגב. ואולם, בפועל, הערבים בנגב מונים כ-28% מהתושבים, ובשימושם רק 3% מהקרקעות."
    זה לא משנה על כמה אדמות מסך הנגב הבדואים יושבים, אלא על כמה אדמות מהאדמות המיושבות בנגב הבדואים יושבים. בהינתן המצב שבמקרה הטוב 5-10 אחוז מהנגב מיושב, כנראה שהבדואים מיוצגים היטב (אם לא אובר-מיוצגים) בנושא הזה.

  2. שבימין הדתי לאומני

    להרוויח כסף -דמים ,משטחים שנחשבים כחו"ל ,ממילא,עבור 99.9% מאזרחי מדינת ישראל.
    השנאה העיוורת שלהם,מוחקת כל תיווי -גיאוגרפי שלעולם לא יימחה.
    לבדווים זכות היסטורית שלעד תשאר כמתאר-על,כשריד ,כסט אווירי,זכרוני,ע"ג תילי תילים של בנייה עתידית לאומנית ,מפלה ואופורטוניסטית.
    ממשלה עם ראייה צרה גם של ההווה המעשי,עויינות -שווא , מוכיחה חזור ושוב את אמרתו המפורסמת של הפר' ליבוביץ' שכה היטיב לנתח ולחזות לאן מועדות במדרון הפורענות ללא גבולות,פני הציונות.
    עם ראשי ממשלה כשרון-אולמרט-ביבי,המופללים ושבדרך,ולא נכביר את הדיבור על קשרי ההון-הבטחון-כיס פרטי והפרטה עם מיקור -חוץ, עשיית העושר שלא בדין והרפיון השלטוני ,פרי שטיפת מוח קולקטיבית,
    עם שרים כשרי ש"ס דרעי-בניזרי-פנחסי, ישי,אזוקים-פליליסטים,נדלניסטים מושחתים ושבדרך, גם כאן לא נרחיב דיבור,
    הירשזון-נגבי,ג'קי מצא והתערבות ההון בחלוקת ההכנסות הציבורית למצער, עם נשיא אחד קצב-אנס,
    עם חברי כנסת הגונבים ציוד מהמשכן ומכחישים למרות היותם מוקלטים בסרט,חברי כנסת אנאלפאביתים ניאנדרטלים,ראשי עיר פושעים על כל תל וגבעה חדשות לבקרים,מה התימה שהמדינה פושטת -רגל בכל מישור אפשרי ,החל בקשישי השואה הנגזלים מהכנסה זעומה ,וכלה בהתעמרות ובערלת לב, ללא שמץ תכנון אסטרטגי אפקטיבי,לגבי עתיד הבדווים בא"י.

  3. עמיש

    ולבטל את פריסת השטח הרחבה שלהם. יגידו שזה פוגם באופי חייהם, אז שיגידו. אסור לתת לבדואים לגלוש ולתפוס שטחים ולקבוע עליהם כביכול בעלות. אם יהודי היה עושה זאת בשפלה או בשרון הוא היה מוצא את מקומו בכלא. רהט היא מודל בסיסי ליישוב הבדואים במאה ה21 וצריך להקים עוד 3-4 רהטים כאלה ולפנות את משטחי הטבע למדינה. די להשתלטות הפיראטית על נכסי המדינה !

  4. מאור

    ראשית, אני נוסע קבוע מלהבים דרך צ. שוקת לעומר- חלק מהבתים בלקיה ובאזור אבו-כף הם לא "סלאמס" אלא וילות לכל דבר ועיניין, שהרבה משפחות יהודיות היו מוכנות לגור בהן..
    שנית- "אורח חיים כפרי" זה נחמד, אבל לא ריאלי בקצב הריבוי האדיר אצל הבדואים. הרי אי אפשר לצפות שיסללו כל שנה מאות ק"מ של קווי ביוב, מים, חשמל ותקשורת לאלפי המשפחות הבדואיות שמקימות את ביתן (הכפרי) כל שנה. מה הפתרון שהתושבים עצמם היו רוצים?

  5. דב פוניו

    קודם לעמיש ומאור.זה הפך מכבר להרגל להשתמש בדמגוגיה טומנת ראש בחול- זה עובד מול אנשים חסרי ידע. האם השטח המשוחרר מכבוש הבדואי יהפוך לשמורת טבע?לא, הם ישוחררו לטובת חוות יחידים
    (קרי ייהוד הנגב) או לטובת ההון הגדול(מכרה שדה בריר ליד ערד או להקמת העיר החרדי "כסיף" מול כסייפה. הרשימה עוד ארוכה. ובאשר הוילות של אבו כף לפני עומר.שבט אבוכף מונה 3500 נפשות- אין שום פסול בכך שאחדים מהם בנו בתים יפים ( רוב קבלני הבנייה הכפרית בדרום בדואים. מה לעשות, למדו לבנות).תראו את תנאי מגורי שבט אל חמיסה בנחל יעלים- לשם הם הובאו אחרי פינויים מאזור מזרח דימונה( אתם יודעים למה הכוונה) מאור לא נוסע שם ולא רואה- כשם שלא רואה את הסלאם של כסייפה/חורה/ערערה/רהט: כ מאה אלף נפש שנותקו מהחיים המסורתיים שלהם אך למנטאליות של אדם מודרני יגיעיו בעוד כמה דורות. מה יעשו בנתיים? למי זה איכפת? צריך שיכונים ליהדות הרלם-רק שיבואו.
    חסר לי במאמר קצת רקע הסטורי. לפי ד"ר יוסי נגר- חוקר עצמות של רשות העתיקות הממשלתית-" אחרי הבדואים אפשר לעקוב באזור מלפני 13,000 שנה" מאז הם נוודים למחצה-פחות או יותר באותה צורת חיים. לנו נוח לומר שהארץ היתה ריקה-אבל מבחינת הבדואים זה ממש לא היה כך. הם ראו את עצמם אדוני הנגב במשך אלפי שנים ואת התחושה הזאת אי אפשר לעקור על ידי הקמת ועדות תכנון שסימנו להם מטרה. הנושא ייפתר על ידי שינוי הדרגתי ממושך שבלי ספק יעלה הרבה כסף לתקציב המדינה- אבל כל פתרון אחר בסופו של דבר יעלה הרבה יותר.

  6. אריק

    ואני מתייחס בעיקר לצד החברתי שלה. היקף ריבוי הילדים וריבוי הנשים, הנובע רובו ככולו מהיכולת להשען על מערך הקצבאות של הביטוח הלאומי, אינו "טבעי" בשום קנה מידה ולא היה כמוהו בעבר. התוצאה היא הרבה מאוד ילדים שלא זוכים לחינוך ראוי (במיוחד ילדות) ולבריאות ראויה, ואח"כ המוני בוגרים צעירים שלא מוצאים עבודה ולעיתים מידרדרים בעל כורחם אל פשע בדואי מאורגן ("עסקי" הפרוטקשן וגניבות הרכבים, למשל) וכך כל המרקם החברתי קורס לאט לאט.
    הבדואים נרדפים ומדוכאים הרבה שנים על ידי ממשלות ישראל השונות. אני לא מתכחש לכך. אבל חלק מהאחריות – ובודאי חלק ניכר מהפתרונות – נמצאים בידיהם.

  7. מאור

    לא הבנת אותי. האדמות- שיישארו ברשות הבדואים, לפחות אלו שאפשר להוכיח בעלות עליהן. הבדואים- שיעברו לעיירות (הקיימות, או לכאלו שיוקמו בתיאום איתם על חלק מאדמותיהם).
    המשך הבניה הפראית יביא לכך שתוך עשרות שנים בודדות כל דונם שבדואי רעה בו עם קום המדינה יהיה מכוסה ב-"בניה כפרית" של עשרות ומאות יורשיו. מי יחבר את כולם לחשמל, מים, ביוב ותקשורת? אם אתה מסכים שההוצאה תהיה של המדינה (דהיינו שלי ושלך), למה אין לנו זכות להיות מעורבים בפיתרון?

  8. רתם

    תגובתך אמיצה וזה יותר טוב מתגובות צפויות מראש. בכאב רב אומר שיש אמת בדבריך על ההרס החברתי כאשר גבר חסר השכלה ומקצוע מקים משפחה בת 30 נפשות ומפרנס אותה על יד השענות על קצבת ילדים. אבל זה רק חלק מהתמונה. הרי לא באמת נתן לדאוג לילד/ה מהסכום של קצבת ילדים. לא רופא שיניים, לא ספרי לימוד ובודאי שלא חוגים ומזון באיכות ראויה ומזינה. כל הידוע לי, הילדות האלה ניזונות מאורז ולחם. נקודה שניה: כידוע, המדינה אינה אוכפת את החוק האוסר ריבוי נשים ולא את החוק המגביל גיל נישואי קטינות וכן, כמעט שאינה אוכפת חוק חינוך חובה בקהילה הערבית בנגב. זה מעורר את החשד שלמדינה יש עניין בהפגרת קהילה זו. אני כמובן לא המצאתי את הניתוח הזה, אבל חייתי אותו. דבר אחרון, האם יתכן שאוכלוסיה במצוקה "מתנהגת" באופן "משוגע" בתחום הילודה? הרי המצב של קהילה זו אינו ייחודי רק לעניין זה שיש כאן ביטוח לאומי אלא גם לסכסוך הקרקעות, העקירה, העוני והריסות הבתים.

  9. חנן שליב

    לפוניו ושאר מתמודדים עם בעיית הנוודות והיחס לארגון מחודש של השטח.צריך לזכור כי כמעט כל הנוודים בעולם ,אפילו באמזונס עוברים במאות ובעשורים תהליך מואץ והרסני של ישוב המשמיד את תרבותם המקורית. קשה להאמין כי ניתן למנוע זאת,אך אין בכך הצדקה לביטול הצורך בהתיחסות הומנית ומתוכננת לסוגיה.

  10. דב פוניו

    כאשר מדינת ישראל קלטה עליה, הקימו כמה צורות מגורים לשם כך. רכוזים עירוניים, כפריים וכפריים למחצה.
    היום המגזר הבדואי אינו מקשה אחת. חלקם בכלל יצאו מצורת החיים המסורתית וניתן להציע להם חיי עיר. חלקם עדיין מתפרנסים כפי שהיה לפני מאות שנים- וחלק אי שם באמצע. אם מפעילים הליכי תכנון שבלוניים, זה יתאים לחלק קטן בלבד וכמובן שיעורר התנגדות. לא צריך ללכת לקיצוניות ולומר: כביש, חשמל ,ביוב לכולם. צריך ואפשר למצא פשרות- ברור שזה כאב ראש נוראי למעצבי המדיניות, אבל אי אפשר לשכוח שאילו אנו לא היינו מגיעים "להפריח את השממה" , הם היו ממשיכים עוד מאות שנים לנדוד עם העדרים. אנחנו קיבלנו בדין את הארץ הזאת-אבל הארץ כללה גם את הבדואים. אוי לנו אם אנחנו ננהג עם מיעוטים כפי נהגו איתנו בנכר.