• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

האזרח גדעון ספירו

חופש הביטוי אינו מתנה של השלטון לנתיניו אלא עבודה משותפת של הכלל והפרט שבתוכו. גדעון ספירו פועל באומץ לב למען המשך קיומו
אילנה ברנשטיין

"אני כותב כדי לפעול", כתב הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, שנדרש למהפכה הצרפתית על מנת לזכות בהכרה הראויה ולהיגאל ממקום קבורתו במחוז שמפאן ולהיטמן עם גדולי האומה הצרפתית בפנתיאון. ואכן וולטר כתב ללא הרף, מדלג בין סוגה ספרותית אחת לשנייה – נגד הדת, שאותה כינה "שיקוץ", נגד השלטון המלוכני "חסר הסובלנות" ולמען חופש הביטוי. כתיבתו חשפה, לא אחת, את חייו לסכנה ממשית והוא נאלץ לעקור מביתו ומארצו לחיי גלות ומסתור. כתביו הכוללים כאמור שירים, מחזות, רומנים, ומאמרים, מקיפים גם תכתובת ענפה – כ-3,000 מכתבים – עם כל המי ומי של תקופתו, כלומר עם בעלי השפעה בצרפת וברחבי אירופה. בלוג היה אולי פותר את הצורך הכפייתי של וולטר במכתבים, ואולי לא שכן יש בפנייה הישירה לנמען מסוים כוח רב; על כך מעידה התכתובת ארוכת השנים שמנהל העיתונאי ואיש השמאל גדעון ספירו, ושבעטייה זומן לא אחת לחקירות משטרתיות ואף נעצר.

אתמול נעצר ספירו פעם נוספת לחקירה בחשד להסתה לאלימות, בעקבות המאמר "מחזות קורעי לב" העוסק בדרכי ההתנגדות לכיבוש שפירסם בכמה אתרי אינטרנט לפני כעשרה חודשים. את הדרישה לפתוח בחקירה נגד ספירו הגישה עורכת הדין הנמרצת הילה כהן – היושבת על זנבו של ספירו זה כמה שנים – מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, הפועל בין השאר כפי שמעיד האתר שלהם למען שמירת זכויות האדם. נו טוב, די לקרוא עוד שורה באתר הפורום כדי להבין שהאדם שאת זכויותיו מבקש הפורום לשמור הינו אדם יהודי. לצורך העניין ספירו הינו יהודי, והזכות לחופש הביטוי הינה זכות יסוד במסגרת מגילת זכויות האדם והאזרח. אך זהו לא האוקסימורון היחיד בניסוח הפתלתול של הפורום. כך למשל, שומר לעצמו הפורום את הזכות להפיק דוחות ומידע עבור חברי כנסת, מבקר המדינה והציבור הרחב – זכות שהוא מבקש למנוע מגדעון ספירו.

גדעון ספירו. מה נותר לאינטלקטואלים לעשות במקום שבו מקדשים את האידיאולוגיה? צילום: Physicians for Human Rights - Israel, cc by-nc-sa

"זו הפעם הראשונה שאדם נעצר בשל מאמר", אמר ספירו ל"הארץ"; ואכן העילה למעצר נשמעת תמוהה, אם כי מוכרת למדי מן ההיסטוריה, שלא לומר ממשטרים חשוכים בני זמננו. איזה ערך יש לחופש הביטוי אם אין צד שמוכן לשמוע אותי, להקשיב לי? האם גם חופש הביטוי כמו הדמוקרטיה הינו מושג המתרוקן מתוכנו? חירות המחשבה קיימת ממילא והחופש להתבטא נשען עליה, אך מה נותר לאינטלקטואלים לעשות במקום שבו מקדשים את האידיאולוגיה במקום לקדש את החיים? במקום שבו "ערכים" ו"אמונות" נעלים על המציאות הדורסנית האלימה? אידיאולוגיה מעצם טבעה הינה רעיון של מחשבה אחת, לפיכך נשאלת השאלה איך אידיאולוגיה וחופש הביטוי מסתדרים יחד.

צנזורה, מעצרים וחקירות משטרתיות אינם יכולים לדכא את חופש המחשבה, לכל היותר הם יכולים לדכא את חופש הביטוי. מן הראוי להדגיש כי חופש הביטוי אינו מתנה שהשלטון מעניק לנתיניו, חופש הביטוי הוא עבודה משותפת של הכלל ושל הפרט שבתוכו, וגדעון ספירו פועל בעקביות ובאומץ לב למען המשך קיומו. ואין זה משנה לצורך העניין מהן דעותיו בתחומי הפוליטיקה או החברה. גדעון ספירו הוא אדם ואזרח המשמר את חופש הביטוי למען הכלל. חופש הביטוי כמו המצפון אינם שייכים לעצמם – הם נולדים ממבטו של האחר. מהו חופש מצפוני אם אינו יכול לבוא לידי ביטוי? האם כדי למחות על עוולות השלטון עלי לגלות ממקומי, האם להתנגדותי יש תוקף רק כשאני בחוץ, בגלות, או בחקירה משטרתית?

הסכנה הגדולה ביותר האורבת לחופש הביטוי היא מצב שבו צד אחד מצהיר על עצמו כעל הצד הפטריוטי, שכן בהרף עין הופך הצד האופוזיציוני לאויב המדינה. ברגע שנעשה שימוש באיסור "להפיץ שנאה", "לעורר הסתה", הרי שכל אמירה כגון "פלסטינים נאנקים תחת עול הכיבוש", "נשים אינם זוכות לשוויון", "מהגרי עבודה אינם זוכים לכבוד אנושי", "הרוע קיים" וכן הלאה הופכת למפיצת שנאה ולמעוררת הסתה.

ואסיים בסתירה המוכרת של וולטר: "אני חייב לא לומר דבר, אם יש לי מה לומר". או כפי שאמרו חכמינו: "יפה שתיקה לחכמים".

כנראה שיעניין אותך גם: