• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

זאת לא המסיבה שלי

מצעד הגאווה שייערך ביום שישי הוא מסיבה ענקית שלכאורה מזמינה את "כולם" (לרבות תיירים הומואים עשירים מחו"ל), אך למעשה מדירה רבות ורבים אחרים/ות. המצעד הרדיקלי מציע אלטרנטיבה
פנינה מולדובנו

לקראת מצעד הגאווה 2010, ישבנו אני ועוד כמה פעילות ופעילים בפגישה במרכז הגאה בתל אביב. את הפגישה ניהלו גברים הומואים אשכנזים, המאיישים עמדות כוח בקהילת הלהטבא"ק (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות, ביסקסואלים/ות, אינטרסקס, קוויר). הפגישה נועדה לרכז את בקשות חברות וחברי הקהילה לאופי מצעד הגאווה, תוך שיתוף החברות והחברים בתהליך קבלת ההחלטות ופעילות בשקיפות מלאה. אלא שהפגישה התבררה כניסיון לסתום פיות. אותם בעלי כוח טענו שנבחרה מראש ועדה המורכבת מאנשי מקצוע הקובעת את תכני, מראה והתנהלות המצעד. נקודות שהעלנו היו מסובכות ליישום, הועלו בשלב מאוחר מדי בתכנון המצעד או עצבנו את מקבלי ההחלטות. המצעד, כמו תמיד, היה מסיבה ענקית שלכאורה מזמינה את כולם, במיוחד עשירים ותיירים הומואים מחו"ל, אך למעשה מדירה רבות ורבים אחרים/ות.

סרטון התדמית Israel – Gay Oasis:


מצעד הגאווה הרשמי בתל אביב מנוהל על ידי חבורת גברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שלולא היו הומואים לא היה שום הבדל בינם לבין ההגמוניה הפטריארכלית, הקפיטליסטית וההטרוסקסואלית שכולנו חיות בה. מצעד הגאווה העירוני אינו מחאה הקוראת לשחרור מאותם כבלים, אלא ניסיון עיקש להנציח אותם. כאשר קבוצה מצומצת מחליטה על אילו זכויות כדאי להאבק, אילו קולות הם רוצים לשמוע, מה חשוב ומה אינו חשוב, היא משעתקת דפוסים מדכאים. ואולי זה מתאים להם, כי הם, המתיימרים לייצג אותי ורבות נוספות, למעשה מאוד רוצים להיות "כמו כולם".

קמפיין "שווה להיות גאה", מצעד הגאווה 2011. שומרים על ההגמוניה

להיות "כמו כולם" מבחינת המצעד הרשמי פירושו להינשא, להביא ילדים, להתרועע עם סלבריטאים, ללחוץ יד לפוליטיקאים, לעבוד בעבודה "מכובדת" ולגור במרכז, באזורים ה"טובים". להטבא"קים מזרחיים; להטבא"קים פלסטינים; להטבא"קים שאינם גרים במרכז; טרנסג'נדרים הנקלעים לאלימות יומיומית או ביסקסואלים/ות שלכאורה כלל אינם קיימים; להטבא"קים בדס"מיים; מהגרי עבודה ופליטים; נשים; מי שאינו/ה עונה למשטור מגדרי של גבר/אישה, ועוד קולות מושתקים רבים, אינם חלק מתוכנית-העל לפיה "שווה להיות גאה".

השאלה שעולה מיד היא: שווה למי? או מי שווה? חלק מבעלי הכוח, בניסיון מדומה להתחבר לשוליים להם הם אחראיים מלכתחילה, מנסים לצבור הון פוליטי כשהם מדברים על דיכוי של מיעוטים להטב"אקים מסוימים, ולכאורה מעוניינים להיאבק למענם אך בה בעת שומרים על ההיררכיה בחירוף נפש.

הלכה למעשה, המצעד העירוני הוא מסיבה שאם כבר הוזמנתי אליה, אינני שייכת לה כלל. משאיות מסחריות המפרסמות אי אילו חברות גוזרות רווחים על חשבוני. כאשה, אין לי מרחב בטוח ואני נתקלת בהטרדות מיניות. מכריחים אותי לבחור אם אני גבר או אשה בכניסה לשירותים. יקראו לי "קוקסינל" או "קוקיצה" אם סיווגו אותי כגבר והתלבשתי לא בהתאמה. אין לי זכות להשמיע את קולי על בימת הדוברים, כי כמה מקורבים לצלחת החליטו שהפוליטיקאית הזאת והסלבריטאי הזה יותר חשובים ממני – לא משנה אילו אמירות הם נשאו בעבר ובטח שאין זה משנה שמעשיהם פגעו בקהילה הגאה. בסוף הצעדה אגיע למסיבת חוף חסרת תוכן.

בשנים קודמות התעקשתי להשמיע את קולי בתוך ההמולה הזו, כמו שקולות אחרים התעקשו להביע את עצמם. מקבלי ההחלטות קובעים "שכל אחד יצעד איפה שטוב לו", מנסים בכוח לשמור על המקום שלהם שמתחיל להיסדק. אט-אט נוצרים סדקים. קולות מחאה נשמעים גם בתוך המרכז הגאה וגם אל מול גורמים בעירייה. הקולות הללו לא ידומו. הם מתאגדים לרעש. לא רעש של משאיות ממוסחרות, רעש חגיגת זהויות שונות. לכדי מצעד של מחאה הקוראת לשחרור, הקוראת לשינוי שורשי. זה הרעיון מאחורי המצעד הרדיקלי* וזו המטרה שלו.

המצעד הרדיקלי מתנגד למצעד העירוני, אך עומד בפני עצמו. הוא מציע אלטרנטיבה למציאות אחרת. מי שמרגישות/ים שקולותיהם/ן לא נשמעים מוזמנות ומוזמנים להשמיע את עצמם/ן. אנחנו פועלות למען זה שאף קול לא יאפיל על קול אחר, וזאת מתוך מחשבה שאמנם הכרחי לשמור על הספציפיות של כל מיעוט ודיכוי, אך מאחר והשורש לכל הדיכויים הוא זהה, על-ידי איחוד מאבקים נוכל לשנות את החברה כולה מן היסוד.

מתוך דף הפייסבוק של "שווה למי?" - קמפיין התגובה של המצעד הרדיקלי
מתוך דף הפייסבוק של "שווה למי?" - קמפיין התגובה של המצעד הרדיקלי

במצעד הרדיקלי תוכל לצעוד כל אחת בלי לטשטש חלקים מהזהות שלה ובלי הצורך להתאים אותה לשאר. כל אחד וכל קבוצה יוכלו לצעוק סיסמאות, למחות על מה ומי שמדכא אותם ולהציע אפשרות אחרת. הרעיון אינו פלורליזם, כי אין מקום להשמעת קולות גזעניים, אלא ביטוי רעיונות מודחקים. מתוך מחשבה פמיניסטית, אנחנו רוצות ורוצים ליצור מרחב בטוח לנשים ולא/נשים המאתגרים/ות בינאריות מגדרית. מתוך מחשבה רדיקלית, במצעד לא יצעדו חברות מסחריות, ובסוף הצעדה נרכז בימת דוברים ודוברות בה לא ינאמו פוליטיקאים המנסים לגזור קופון פוליטי, ולא בהכרח להטב"אקים מפורסמים, אלא אינדיבידואלים/ות בעלי/ות זהויות והשתייכויות ארגוניות שונות – בעצם, כל אחד ואחת שמזדהה עם אידיאולגיית המצעד ורוצה לומר משהו.

אני לא בטוחה שזו מסיבה, אבל זו בהחלט חגיגה.

ביום שישי, 10.6.11, כשהמצעד העירוני יפנה ימינה בבוגרשוב פינת בן-יהודה, אני אפנה עם המצעד הרדיקלי שמאלה (נכון ליום רביעי בצהריים, המשטרה לא אישרה לצאת מתוואי המצעד. אנחנו שוקלים את צעדנו, אך מתעקשים שהמצעד הרדיקלי יתקיים)

* מקורו של המונח "רדיקלי" במילה הלטינית "רדיקוס" שמשמעותה היא שורש. פוליטיקה רדיקלית מבקשת לשנות את המבנה החברתי הדכאני מן השורש

———

עוד על יום הגאווה:

הרחק מגן עדן | הילה עמית

הזדמנות לפוליטיקה קווירית | אייל גרוס

כנראה שיעניין אותך גם: