טורנדו, אוהלים, מחאה

המפגינים חזרו בהמוניהם לבניין הממשל בוויסקונסין, מוחים על ישיבות החירום בהן מתקבלות במחטפי חקיקה החלטות המובילות ל"משטר צבאי-כלכלי" ושרים "we shall overcome". דיווח מהשטח
נעמה נגר

ויסקונסין

אביב לא רגוע עבר על ויסקונסין. אמנם, מאז העדכונים האחרונים חדלו ההפגנות ההמוניות בכיכר העיר עד היום, אך פעילות רבה רחשה עדיין מעל ומתחת לפני השטח. בנוסף לגרעין קשה של מפגינים שהמשיכו להראות נוכחות באזור הקפיטול, התרכזו שני הצדדים במאמץ לאסוף חתימות כדי לסלק ממשרותיהם נבחרי ציבור. זאת ועוד, הבחירות האחרונות לבית המשפט העליון במדינה לפני חודשיים היו סוערות במיוחד, כשבסופן גבר המועמד השמרן (והמכהן) על המועמדת הדמוקרטית בהפרש קולות זעום במיוחד לאחר דרמה של ספירת קולות שנויה במחלוקת בדקה המאה.

חודש יוני מהווה את שיאה של עונת הטורנדו בוויסקונסין, ואכן השבוע עם בואה של סופה סוערת במיוחד לאזור מדיסון, חזרו גם ההפגנות למרכז הבירה. לקראת התכנסותה של ועדת הכספים (בשני הבתים) הקימו המפגינים "עיר אוהלים" מסביב לבניין הממשל, המשחזר בזעיר-אנפין את עיר המפגינים מהחורף. באוהלים השונים ישנים (גם בגשם) כבר שבוע שני ברציפות נציגי ארגוני עובדים, סקטורים מקצועיים שונים (כמו עובדות סוציאליות), משפחות ויחידים, ולא נפקד גם מקומו של אוהל העזרה-הראשונה. כמו בחורף, גם כאן הארגון הלוגיסטי מתעלה על עצמו. האירועים סביב עיר האוהלים אורגנו כך, שכל יום ייוחד לנושא אחר שעל פרק היום: חינוך והשכלה גבוהה, שירות ציבורי, ביטוח בריאות וכיו"ב.

אוהל של הארגון AFSCME – American Federation of State, County and Municipal Employees

ובעין הסערה, בשעה מאוחרת בליל אמש (שני) נודע כי אסיפת המדינה (הבית התחתון) תתכנס היום ל"ישיבה יוצאת מן הכלל". ישיבות כאלה נדירות במיוחד, וכמעט אף פעם אינן משמשות לדיוני תקציב. ישיבה הנחשבת "יוצאת מן הכלל" היא צעד חריג: בישיבה כזו לוח הזמנים תקף מיידית עם פרסומו ואין חובה להפיצו ברבים; כמו-כן, אין צורך להודיע בפומבי לגבי שימועים בפני ועדות האסיפה; לא ניתן לדחות החלטות שעומדות על פרק היום של האסיפה; יש להכריע בתוך שעה בנקודות לסדר; הצעות לקדם חקיקה לבית העליון זקוקות רק לרוב רגיל של הנוכחים; ולבסוף – ואולי המדאיג ביותר – ניתן להרחיב ישיבה כזו כדי לכלול כל חקיקה אחרת מזו שלשמה התכנסה.

במלים אחרות, לציבור הפעילים נראה שהרפובליקאים מעבירים להילוך גבוה ומכוננים מעין "משטר צבאי כלכלי", והיה חשש ממשי שהבתים אף יודיעו על ישיבות סגורות, ושכוחות המשטרה (שהתרכזה בכוננות מוגברת בבירה מאז הלילה) ינסו שוב להצר את צעדי המפגינים. מהלך זה אף תואם ל"שעת שין" נוספת אליה התכוננו הרפובליקאים: הדד-ליין שהם נתנו לבית המשפט העליון להכריע בסוגיית התקציב השנוייה ביותר במחלוקת: ההצרה של אפשרויות ההתארגנות של עובדים והמשא ומתן הקולקטיבי. אם לא תהיה הכרעה עד יום שלישי (היום), גרסו הרפובליקאים – הם יצביעו על החקיקה מחדש.

מוקדם יותר היום במהלך ישיבת החירום, כבר הצליח הסנאט להעביר חקיקה רפובליקנית המאפשרת נשיאה של כלי נשק מוסתרים כמעט בכל מרחב ציבורי (ויסקונסין היא המדינה ה-49 בארה"ב שמעבירה חוק זה), ואז הגיעו הבשורות המרות באמת: בית המשפט העליון במדינה קיבל את הדד-ליין של מפלגת השלטון והכריע, ברוב של 4 מול 3 (בחלוקה על פי קווים פוליטיים), כי חקיקת התקציב הידוע כ"חוק תיקון התקציב" תקפה, כלומר: המהלך הרפובליקאי ממרץ קיבל את הגושפנקא האחרונה, ו-זהו. תגידו ביי ביי לעבודה המאורגנת.

המחוקקים לא מחכים אף רגע וכעת, כשרווח לרפובליקאים, הם מתפנים להמשיך ולהכריע בסוגיות נוספות שעל סדר היום התקציבי כמו סוגיית הגמלאות. הדיונים מתקיימים ברגע זה ממש וצפויים להימשך אל תוך הלילה.

לנוכח כל הצעדים הללו, אין בכוונתנו להניח לנושא. אלפי מפגינים הציפו את בניין הקפיטול במשך היום, כשלפנות ערב, בשיאה של המחאה, עמדו כ-7,000 איש אוחזי ידיים בשרשרת אנושית מסביב לקפיטול ושרו "we shall overcome".

מגמות של קידמה ובלימה

ובתוך כך (כמו שאומרים קרייני הרצף בקול ישראל), הודיעה היום נשיאת אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, קרוליין (בידי) מרטין, כי תעזוב את תפקידה הנוכחי בחודש אוגוסט והיא מקבלת על עצמה את נשיאות קולג' אמהרסט שבמסצ'וסטס. מדוע זה קשור ולמה זה חשוב?

מרטין מפנה את משרתה לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד, והיא עוזבת אוניברסיטה ציבורית של כ-30,000 סטודנטים למוסד פרטי ללימודים ליברלים שבו קצת פחות מ-2,000 סטודנטים. אין ספק שהעזיבה שלה נובעת מכישלונה בשנה האחרונה להוציא לפועל את התכניות הכלכליות שלה, שעמדו בקנה אחד עם תוכניותיו של המושל לאוניברסיטה.

בשנה החולפת ניסתה מרטין להוביל מהלך שנוי במחלוקת שנועד להבדיל (ויש הטוענים לפצל לחלוטין) את קמפוס מדיסון משאר המערכת של אוניברסיטת ויסקונסין (המונה 13 קמפוסים אוניברסיטאים ועוד הרבה קולג'ים קטנים יותר). המאבק שנוהל כאן על מקומו של החינוך הציבורי בהשכלה הגבוהה הוא אחד המרתקים בארה"ב, שבה קמפוסים רבים נאבקים על הישרדות כלכלית ו"תוכניות הבראה" שונות עולות חדשות לפרקים.

קמפוס מדיסון הוא הגדול, העשיר, המפורסם וה"מוצלח" ביותר (בקנה מידה אקדמי) במערכת הארצית, ואחד המובילים במדינה במחקר בכלל. מבלי להיכנס כאן לכל הפרטים, ההצעה שניסתה מרטין להוביל הייתה אמורה להעניק לקמפוס יד חופשית יותר בניהול ענייניו הכספיים, למשל בתקציבים שהוא מקבל מהמדינה. המהלך המבני שנועד לאפשר זאת היה, על-פי ההצעה, כינונו של ועד מנהל (ריג'נטס) נפרד לקמפוס. ההצעה, שנוסחה במושגים של "חירות" ו"גמישות", עמדה במוקד דיונים אינסופיים בין מרצים, עובדי סגל, סטודנטים, אנשי ציבור, וכמובן כל הקמפוסים האחרים במערכת, כשהוועד המנהל הנוכחי של "אוניברסיטת ויסקונסין" התנגד חריפות למהלך, אשר יחליש, הם טענו, את שאר הקמפוסים במערכת.

הפעם, להבדיל מסקוט ווקר, קרוליין מרטין היא זו שנגפה את התבוסה. למרות תמיכתם של הרפובליקאים ביוזמתה (גם כאן ראינו טקטיקות שחוזרות על עצמן בזירה הארצית, כמו למשל אתרי אינטרנט המופעלים בידי סטודנטים לכאורה "בלתי-תלויים" לתמיכה ביוזמה) הייתה התנגדות רבה למהלך, ומה גם שלהבדיל מווקר – למרטין לא היה רוב בקרב הריג'נטס, ושלא כמו פוליטיקאים היא לא יכולה לנקוט בצעדים כמו דיונים בדלתות סגורות והכרעות-בזק.

מובן, שאף אחד מפעילי השמאל (למשל ארגון עוזרי ההוראה באוניברסיטה) לא מצטער על לכתה, אך האירוניה, לטעמי, היא שדווקא מרטין – מי שרחוקה מאוד מדימוי "מפלגת התה" (לדעתי היא ודאי דמוקרטית) – היא הדמות הפוליטית הראשונה שנופלת קורבן לתחיית השמאל, בגלל שניסתה להוביל מהלך ניאו-ליברלי. מה שבטוח, היא משאירה מאחוריה סף גבוה של אתיקה של נראות (למשל דיונים רבים של "שולחן עגול" עם הציבור, שיחות אונליין עם סטודנטים ואפילו התכתבויות טוויטר) ושל נשיאה באחריות.

מפגין בעיר האוהלים בוויסקונסין, 14.06. צילום: נעמה נגר

ואם כבר בידי מרטין, אז זה הזמן לומר עוד איזו מילה או שתיים על נשים ולהט"ב: מרטין הייתה אחת משתי לסביות הנושאות במשרות החשובות ביותר בחיים הציבוריים של ויסקונסין, כשהשנייה היא חברת הקונגרס האמריקאי, תמי בולדווין.

בולדווין היא האישה הראשונה בתולדות ויסקונסין המשמשת באסיפת הנבחרים של ארה"ב, והראשונה שנבחרה לכהונה ראשונה שם כלסבית מוצהרת (כלומר היו לפניה מי שנבחרו-מחדש לאחר שיצאו מהארון, אך שלא התמודדו לכהונתם הראשונה כ"גאים") – וכלהט"בית מוצהרת בכלל.

מאז כהונתה הראשונה, ב-1998, הצטרפו אליה שלושה הומוסקסואלים מוצהרים בבית התחתון – שלושתם, אגב, יהודים: בארני פרנק ממסצ'וסטס, ג'ארד פוליס מקולורדו ודייויד סיסילייני מרוד-איילנד.

בולדווין נחשבת לחברת הקונגרס הליברלית ביותר ויש מי שמצפים כי תתמודד בבחירות לייצג את ויסקונסין בסנאט של ארה"ב בנובמבר 2012 עם פרישתו הצפוייה של הסנאטור הדמוקראטי הרב קוהל. זו אמנם הייתה שנה קשה לדמוקרטים בוויסקונסין, כשבנובמבר, כזכור, הם הפסידו לרפובליקאים שני מושבים בסנאט של המדינה, את המושב של רס פיינגולד בסנאט ארה"ב (אף הוא נחשב אחד הסנאטורים הליברלים ביותר וראשון המתנגדים למלחמה בעיראק. הוא עשוי להתמודד על המושב שוב בעצמו) וכמובן את כיסא המושל – לסקוט ווקר.

עם זאת, דווקא בבחירות אלה הצליחה בולדווין להיבחר מחדש ברוב של לא פחות מ-62% לבית התחתון. עם זאת, כרגע היא מייצגת רק שבעה מהמחוזות בוויסקונסין, הנחשבים לליברלים יחסית (באזור מדיסון), וכדי להיבחר לסנאט האמריקאי עליה לגרוף רוב במדינה כולה. כאן, היותה לסבית עלולה להוות משקל בקרב הבוחרים.

לדיווחיה הקודמים של נעמה נגר:

ארץ זבת חלב ואיגודים

מחאה אזרחית ומה בסיקור

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. Coralyn

    Never would have thunk I would find this so iindpsensbale.