• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

מחפשים עסק ללא ערבים?

במדריך "דפי זהב" מאפשרים לעסקים לפרסם את עצמם באופן לא-חוקי באמצעות הקוד הציוני הוותיק "עבודה עברית". פנייה בנושא הניבה תשובה מתפתלת ומלאת סתירות
דימי ריידר

חלק מהעסקים שמפרסמים עצמם ב"דפי זהב" משתמשים במונח "עבודה עברית", כדי להבטיח לקוראים שלא יאלצו לעמוד בקשר עם ערבים אם יחליטו לפנות לשירותיהם. כמה נוח. שורשי המונח "עבודה עברית" מגיעים עד לראשית ההתיישבות הציונית בפלסטין – שחבריה העסיקו רק יהודים בעבודה חקלאית, במפעלים וכיוצא בזה – ושואבים משם ערך נוסטלגי שמעניק למונח לגיטימציה חלקית. כשהמונח נטבע, דובר על מאמץ להפחית אבטלה בקרב המהגרים (היהודים) ולחזק את כוחו של הישוב היהודי כיחידה כלכלית בפלסטין המנדטורית.

במבט לאחור, הפרקטיקה של "עבודה עברית" מיסדה לראשונה את מדיניות ההפרדה בפלסטין, היוותה גורם מפתח שהבטיח כי מהגרים יהודים לא יתערו לעולם בקרב הרוב הפלסטיני, ותרמה להעצמת מתחים קיימים לכדי הסכסוך האתני הכולל שמעיב על האזור כבר שלושת-רבעי מאה.

מאז 1995, למרבה המזל, אפליה בתעסוקה על רקע לאום אינה חוקית. עסקים שמצהירים בפני הלקוחות כי לא יאלצו לעמוד בקשר עם ערבים – מפירים את החוק. אולם מכיוון שסביר כי מאבק לאכיפת חוקים אלו על העסקים עצמם יתגלה כמסובך אם לא בלתי אפשרי, הושק קמפיין הפועל לשכנע לפחות את "דפי זהב" להפסיק לקדם את ההתנהלות המפלה של עסקים אלו. פורום הארגונים שותפות-שאראקה הפיק סרטון קצר שמצביע על כך שמודעות זנות אינן חוקיות ואינן מופיעות ב"דפי זהב", אולם מודעות "עבודה עברית" שמייצגות תופעה לא חוקית באותה המידה, מתפרסמות ללא בעיה.

אני לא בטוח שחברה גזענית וסקסיסטית כמו שלנו תזדעזע מההשוואה (להערכתי רק א/נשים מועטים וראויים דואגים לדווח על מודעות שירותי ליווי /מסאז'/ זנות ברשת ופרסומים מודפסים קטנים – אבל הנה הסרטון:

שותפות-שאראקה מציעים גם טופס למילוי, שנשלח ישירות ל"דפי זהב" ומבקש מהם להסיר את המונח "עבודה עברית" מהמודעות במדריך. עד כה, "דפי זהב" חזרו לכל המוחים במכתב אחיד. שווה לצטט אותו כאן במלואו:

שלום רב,

בשבועיים האחרונים התקבלו מספר פניות לחברת דפי זהב בנושא "עבודה עברית" משתי קצוות הקשת.

ראשית, נדגיש כי חברת דפי זהב מוקיעה באופן הנחרץ ביותר כל תופעה של אפליה וגזענות, על רקע של מין, גזע דת, גיל וכד'.

שנית, לדפי זהב אין ולא הייתה קטגוריה בשם עבודה עברית.

באינדקס העסקים של דפי זהב מופיעים אנשים וחברות שהוסיפו את המילים "עבודה עברית" לשם המסחרי שלהם או לתוכן הפרסום שבחרו, אך לדפי זהב עצמה אין נגיעה לשימוש במונח זה.

יש לציין, כי דפי זהב משמשת כפלטפורמה פרסומית ללקוחותיה והיא אינה אחראית לתוכן הפרסום. ובוודאי כאשר מדובר בשם עסק או חברה שאושר בידי רשם החברות במשרד המשפטים. החברה אינה רשאית לבדוק את התנהגותם של לקוחותיה מעבר לרישום הפרסומי הנעשה על אחריותם.

בנוסף, נבקש להזכיר, כי מדובר במטבע לשון שגור במדינת ישראל מזה שנים רבות והשימוש במילים "עבודה עברית" אינו מהווה הפרת חוק. ישנם מופעים מוזיקליים, תוכניות טלוויזיה ועוד המשתמשים ואף נקראים במונח זה.

אם אכן יש חברות שפרסמו עצמן באינדקס העסקים של דפי זהב ונוקטות בפועל פעילות לא חוקית כלשהיא (גניבה, אפליה וכד') – יש להתלונן נגד מפר החוק על התנהגות זו למול הגורמים הרלוונטיים והם רשויות החוק, המאפשרים את פעילות בתי העסק.

בברכה,

גיליה שפירא

מנהלת לשכת מנכ"ל

המכתב הזה כל-כך מפותל ומלא סתירות, שממש אין צורך בפרשנות. אני רק מקווה שהצעד הבא של שותפות-שאראקה יהיה לפרסם במדריך דפי זהב מודעות עם שמות חברות כמו "עבודה עברית פתרונות יצירתיים לחיסול במתחרים עסקיים" או "עבודה עברית שוד וגניבה – זה אנחנו", או "השקעה קטנה – החזר גדול: חטיפת ילדים עבור כופר, עבודה עברית בע"מ". במודעות אלו אפשר להוסיף את מספר הטלפון במשרדי "דפי זהב" ליצירת קשר.

בתגובה לתגובת "דפי זהב", עמיתי רועי מאור פתח בהתכתבות עם הנציגה החתומה על המכתב:

גיליה שפירא שלום,

כפי שבוודאי שמת לב, המסר המקורי ששלחתי לחברת דפי זהב היה נוסח סטנדרטי, שנשלח גם על ידי רבים אחרים, וזה היה סך כל מעורבותי בקמפיין. אבל המסר הזה הוא כבר מסר אישי ממני לחברת דפי זהב, ועכשיו אני באמת מחוייב לקמפיין הביקורת כלפיה.

תשובתך מעוררת בי דאגה עוד יותר עמוקה מאשר התופעה הראשונית. האם עמדתכם הינה באמת ובתמים שתאפשרו כל נוסח שהוא במודעות המפורסמות בדפי זהב? אם מישהו ירצה לפרסם ילדים קטנים למכירה, בשר אדם, או דברים מסוג זה, האם תאפשרו לפרסם אותם? לחילופין, אם מישהו יכלול במודעה המופיעה במדריך שלכם את הביטוי "הכניסה ליהודים/שחורים/אתיופים/מזרחיים" אסורה, גם את זה תאפשרו?

אם נניח בצד את ההיתממות המשונה לגבי הביטוי "עבודה עברית", שאינה מוסיפה לכם כבוד, הרי נראה שאת הגבול אתם מותחים, בפועל, באפלייה נגד ערבים. זה מותר, אבל אינספור עוולות אחרות לא הייתם מתירים לפרסם, אני מניח. ואם אתם באמת מאפשרים לפרסם כל זוועה וכל פשע, אני מזועזע כפליים.

כך או כך, אני מציע לכם לשקול מחדש את המדיניות בה אתם נוקטים. אני לא חושב שמוטלת עליכם החובה לסנן מראש תוכן כל מודעה למילים בעייתיות, אבל מהרגע שהתריעו בפניכם, אני מציע לאמץ מדיניות פשוטה הקובעת כי צמד המלים "עבודה עברית" לא יופיעו בדפי זהב. החלטה קלה לביצוע, שתמנע מכם את הנזק הכבד שבמדיניות הנוכחית, ותתרום משמעותית למאבק על דמותה של החברה שאתם חלק ממנה.

בדאגה עמוקה,

רועי מאור

תשובתה של גיליה שפירא לא איחרה לבוא:

שלום לך,

כנראה לא הסברנו עצמנו מספיק טוב.

אנו לא נפרסם דברים שהם הפרה ברורה של החוק ברוח הדוגמאות שהעלאת.

גם הסיווג עבודה עברית לא קיים במקומותינו.

במקרה של שמות עסקים שרשם החברות אישר את שמן, אין לנו סמכות ויכולת לסרב לפרסמן. הכתובת לכל השגה על כך היא המערכת המשפטית.

כאמור אנחנו כחברה דוחים בשאט נפש כל בטויי גזענות ואפליה.

בברכה,

גיליה שפירא

מנהלת לשכת מנכ"ל

הטיעונים של "דפי זהב" רחוקים מלהניח את הדעת. ראשית, "דפי זהב" היא ערוץ פרסום פרטי, שיכול לסרב למודעות כרצונו. שנית, כפי שניתן לראות מצילום המסך בהמשך, "עבודה עברית" מופיע כחלק משם החברה רק אצל 13 מתוך 25 עסקים שניתן למצוא במדריך כאשר עורכים חיפוש של צירוף המלים המפוקפק. אצל האחרים הוא מופיע כחלק מתיאור החברה. נקווה שהקמפיין של שותפות-שאראקה יצליח.

פורסם במקור כשני פוסטים נפרדים באנגלית במגזין +972. תרגום: רלוקה גנאה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גרי רשף

    מדי פעם מתפרסמים כאן באתר פוסטים שגם אני – שאינני מהמחנה המזוהה עם האתר – מוצא עצמי מסכים עם המחאה אותה הם מובילים, אבל כשנדמה לי לרגע שהצלחתי להגיע להסכמה בנושא מסויים – אבוי: לא מצליחים לסיים אותו באופן ענייני בלי להידרדר שוב לסיסמאות הנבובות על הציונים והכיבוש וכו'.

    מה לעשות והמונח "עבודה עברית" נטבע בתקופה בה צעירים ציונים אידאליסטים שהתיישבו כאן לא רצו לנצל את עבודת זולתם, אלא לעבוד את האדמה בעמל כפיהם.
    במו ידיהם הם נאבקו באקלים הקשה ובעבודה המפרכת אליהם הם לא היו מורגלים, רבים נשברו וחזרו לאירופה, היו שמתו מהמחלות, והיו שהחזיקו מעמד למרות הכל.

    אין לי כל ספק שאם הם היו מעסיקים ערבים – היו מאשימים אותם כיום ב"העוקץ" בגזענות וניצול.

    כדאי אולי להזכיר שהחוק שציינתם האוסר על אפליה בתעסוקה על רקע לאומי, התקבל באופן דמוקרטי על ידי הכנסת – בית הנבחרים – של המדינה הציונית.

    ככה זה: כמה קל להאשים את דפי זהב בצביעות, בהתפתלויות ובסתירות, בשעה שההאשמות כלפי הציונות הן מופת להתפתלויות, סתירות וצביעות.

    אגב- שלא יהיה ספק: מי שמפרסם כיום מודעות על "עבודה עברית" במשמעות של אי העסקת ערבים – הוא גזען רשע.

  2. מאור

    1. מה בין אזרחים יהודים המחרימים עובדים ערבים לאזרחים זרים הרוצים להחרים את ישראל? למה הראשון מגונה, והשני מקבל במה כאן בהעוקץ?
    משום שזה החוק? הרי הכותבים והמגיבים כאן רגישים מאוד לסאבטקסט שמאחורי החקיקה והאכיפה, ולא יקבלו טיעון כזה כפשוטו.
    משום שזה תואם להשקפה הפוליטית? כמה המטרה הפוליטית מקדשת את האמצעים?

    2. בעיניי, פרסומים כאלו מראים על גזענות שטבועה בחלק מהחברה היהודית. זה סותר תפיסה פופולרית לפיה צה"ל, השב"כ, והממשלה הימנית הם מקור הסכסוך, ולחץ עליהם או ביטולם (פתרון המדינה האחת) יפתור את הסכסוך.

  3. נדב פרנקוביץ'

    להחרים מדינה הוא אקט פוליטי שנועד ליצר לחץ על מדינה שמפירה באופן סיטוני, מתמשך וחריג את החוק הבינלאומי (ראה למשל החרמות וסנקציות של הקהילה הבינלאומית על דרא"פ, צפון קוריאה, איראן, עיראק, יוגוסלביה ולוב, ולאחרונה גם סוריה, וחרמות צרכניים של קבוצות אידיאולוגיות כמו על סין וישראל (שמבקשות להביא לחרם בינלאומי גם על מדינות אלו).
    העסקת יהודים בלבד ("עבודה עברית")לא קשורה או דומה לזה. אתה יודע טוב מאוד למה היא קשורה!

  4. מאור

    לשם הוויכוח- מניין לך שהחרמת ערבים נובעת כולה מגזענות ואינה בחלקה אקט פוליטי שנועד להפעיל לחץ על העם הפלסטיני (שחלק מהארגונים שלו מפירים באופן סיטוני, מתמשך וחריג את החוק הבינ"ל)? אני אישית העדפתי לא לקנות בכפרים ערביים בגליל אחרי מהומות 2000.

  5. נדב פרנקוביץ'

    יוזמת החרם על ישראל איננה יוזמה שנועדה "להפעיל לחץ על העם היהודי" אלא על מדינת ישראל. מדינת ישראל כולה וגם מרבית העולם כולו מחרימה את ואף ניהלה מצור על ישות שלטונית של החמאס. ניתן להתווכח על כך (וגם על היוזמה לחרם על ישראל) אבל אין לזה דבר וחצי דבר עם "עבודה עברית", חרם על עסקים של ערבים ישראלים או חרם של נאו-נאצים על עסקים יהודיים או על העסקת יהודים.

  6. עמית

    מסופקני אם עסק שיזוהה כערבי, גם אם הוא ערבי-ישראלי, יוחרם במסגרת החרם על ישראל. כך שלא, לא מדובר בחרם על ישראל, מדובר בחרם על היהודים בישראל (במקרה הטוב).

  7. נדב פרנקוביץ'

    האמנם החרם הוא על ישראל?
    לא, החרם הוא על העסקת לא-יהודים במקרה שלפנינו (ויש גם חרמות/סנקציות על החמאס ועל עוד כל מיני מדינות בעולם) אבל בינתיים לא על ישראל. אז עכשיו אתם מנסים לגרור אותנו לדיון ספקולטיבי על מה יהיה טיבו של החרם העתידי על ישראל (יש כל מיני אופציות!), ולנסות ולטעון שהוא כמובן יפעל באופן שיואיל איכשהו להצדיק רטרואקטיבית את העוול שאתם תומכים בו כאחרוני הגזענים. אגב, האקט של חרם על מדינות הוא תמיד מותנה, וברגע שהמדינות עומדות בתנאים מסוימים (הפסקת אפליה גזעית בדרא"פ, כיבוד אמנת הגרעין בצפון-קוריאה, כיבוד הגבול הבינלאומי ביוגוסלביה וכ"ו) החרם נפסק (וחרמות כאלו מתרחשים בד"כ רק כמוצא אחרון ומצער לאחר התראות ארוכות ושנים של התעלמות מצד המדינות המוחרמות!), ואילו האקט של "עבודה עברית" שאתם תומכים בו נמשך כבר עשרות שנים ואינו מותנה בדבר אלא הוא יסוד מוסד בחשיבה השלטת בארץ עוד מתחילת המאה ה-20.יש שיטענו שמה שעומד מאחוריו הוא השאיפה לדחוק את רגלי הערבים, ויש המתרצים שהיה זה אקט שבזמנו נבע מתפיסת "היהודי החדש" וכ"ו. אבל גם אם כך תטענו הרי שעדיין תצטרכו להסביר מדוע אתם תומכים באקט גם כיום??
    בקיצור, אל תרתמו את העגלה לפני הסוסים! בואו נעשה מאמץ שלא יהיה חרם גזעני על אזרחים לא יהודים ושאר עוולות כגון זו, ואולי לא נגיע למצב של חרם על ישראל.

  8. עמית

    לא ברור לי איך הסקת את כל שייחסת לי מתוך תגובה קצרה בת שלוש שורות. התופעה המתוארת במאמר היא גזענית לחלוטין. מה שצודק ולגיטימי בימי טרום-המדינה נהפך ללא לגיטימי לחלוטין מרגע שהחזון הוגשם (ועוד איך הוגשם). כל הארץ היא עבודה עברית, לכן עבודה עברית היא כבר לא איזה שהוא חזון של בניית אומה, אלא לא יותר מאמתלא לגזענים שפשוט לא רוצים להעסיק לא-יהודים.

    אני מבין את הנוחות שנמצאת בלייחס לאחרים טיעונים ואז לענות להם, אבל בכל זאת, עדיף נראה לי לענות למה שבאמת נטען.
    הטענה שלי הייתה אך ורק מול ההיתממות כאילו הBDS ושות' עורכים חרם נגד מדינת ישראל, ולא חרם כנגד פרטים יהודים-ישראלים בגלל השתייכותם הלאומית. החרם הוא לא כנגד מדינת ישראל, אף אחד לא מסתפק בהחרמת חברות ממשלתיות בלבד, והחרם אפילו לא נגד ישראלים ככלל, שכן אף אחד מהמחרימים לא יחרים חברה שמזוהה כערבית, גם אם היא ערבית-ישראלית. כך שכן, מדובר בחרם כנגד היהודים בישראל ולא כנגד מדינת ישראל.
    חרם על אנשים בגלל השתייכותם הלאומית יכול להיות לגיטימי (ע"ע דרום אפריקה, או איראן). אך גם במקרה של יהודים-ישראלים, וגם במקרה של ערבים-ישראלים, חרם הוא (לדידי) לא מוצדק בעליל. בהחרמתם של הראשונים יש נימים גזעניים, ומאחורי החרמתם של השניים כוונות גזעניות גרידא.

    אגב, אם נחזור רגע ל"עבודה עברית" – אני מקווה שכולנו מספיק כנים עם עצמנו כדי להודות שהטיעון הפוסט\אנטי ציוני לגבי "עבודה עברית" בימי הישוב הוא משעשע\מטריד-משהו. מדובר במקרה קלאסי של "damned if you do, damned if you don't". אם לא היה חזון של עבודה עברית, היו מדברים על ניצול כלכלי של התושבים הערבים כתואם הניצול של הקולוניאליזם האירופאי. בגלל שכן היה קיים החזון הזה, אזי מטשטשים את האידיאולוגיה האמיתית והבלתי-קשורה-לערבים בעליל שהייתה מאחוריו, ומדברים על רצון "לדחוק את רגלי הערבים", כדבריך. הציונות פשוט לא יכולה לצאת טוב בעיני אנשים מסוימים.

  9. לעמית

    הסיבה שטעיתי ליחס לך את כל הנ"ל היא כנראה בגלל שבחרת להמשיך את הטיעון שהעלה מאור לגבי החרם (עיסוק בטפל שאינו קשור לדעתי לנושא המאמר) בשעה שלא הבעת הסתייגות מתמיכתו בחרם על אזרחים ערבים. לגבי "העבודה העברית" העובדות הן למרבה הצער אחרות. למעשה עד קום המדינה והעלייה הגדולה של שנות ה50' לא הייתה באמת "עבודה עברית" בהיקף משמעותי במובן של "כיבוש" העבודות הפשוטות וזו נשארה בעיקר סיסמה שאכן שימשה כדי להצדיק את הדרת הערבים כשרצו בכך, בזמן שלרוב הם עבדו אצל היהודים בחקלאות, במפעלים ובבניין. חומר מעניין לקריאה בנושא: ספר העלייה השנייה בהוצאת משרד הביטחון.

  10. עינת

    חיפשתי "עבודה עברית" ומצאתי 4 חברות הובלה, ו-7 שיפוצמיקים. דוחה, אבל עדיין לא תופעה. (היו גם תוצאות אחרות, אבל כשבדקתי ראיתי שלא מדובר בביטוי "עבודה עברית" אלא למשל עורך דין שעוסק בדיני עבודה, בשלל שפות, ביניהן עברית)

  11. נפתלי אור-נר

    היא תהליך הכרחי הנובע מהכיבוש ומהמאמץ לשמרו תחת הגעה להסכם מדיני ושלום

  12. רלוקה

    בגלל המגבלות של מנוע החיפוש במדריך דפי זהב, לא כל מודעות עבודה עברית מופיעות. במדריכים המודפסים של הערים השונות – ניתן למצוא עוד מודעות כאלו, שונות מאלו שמופיעות במדריך האינטרנטי. מלבד זאת – למרבה השמחה – אכן לא מדובר במאות רבות של מודעות, ולכן יקל מן הסתם על דפי זהב פשוט לאסור את השימוש בקוד הגזעני הזה.