הנצחון

שיר לשבת של מדור השירה באסטה
רועי צ'יקי ארד

שכחתי את מעילי על כסא בבניין הפרלמנט
ואחרי יומיים הגעתי למחלקת האבדות ומציאות
אדם בכפפות עצב ביקש ממני לזהות אותו
אמרתי שבתוך הכיס

שוכב כפתור שניתק ממקומו.
במחלקה הסתכלו אלה באלה באימה.
הגיע כבד-גוף אחד ונשא מעיל שאינו מעילי
אף שהוא מאותו הסוג והפירמה
כל כפתוריו היו במקום
הכיסים היו ריקים
זה היה מעיל חדש, עם פתק מחיר.
אמרתי שזה לא המעיל שלי.
לקחו אותי למעלית שלא הכרתי
וירדנו שתי קומות
ואז הלכנו במסדרון ורוד.
מאבטח דרש ממני תעודת זהות,
אבל הבחור לחש משהו.
והם צעקו זה על זה בלחישות
שרקען ורוד.
עניין סטנדרטי של סכסוך בינמחלקתי,
הסביר לי האיש שלי,
אחרי שלקחו את המאבטח לשימוע,
תודה לאל.
הוכנסתי על ידי איש אחר עם
אזניה לקיטון קטן
בקומה הזו
הוא בדק את כיסי
ואז באה גם בחורה נחמדה
שניסתה להיות לא נחמדה
אמרה לי שבשל נסיבות פטריוטיות
לא אקבל את המעיל המסוים.
אמרתי שתצטרך לדבר
עם אמי, זה בינה לבינה.
אמי קנתה לי את המעיל הזה
ותמיד אוהבת כשאני מגיע איתו לארוחות
שישי. או כשהיא מגיעה אלי.
אני הולך איתו גם בקיץ
כדי להשביע את רצונה.
לי המעיל לא חשוב!
אני שונא את המעיל!

אבל אני לא יכול לשקר את אמי
וללכת עם מעיל דומה, אך לא זה שקנתה.
הבחורה אמרה שזה עניין רק שלי
עדיף לא לערב יותר מדי אנשים
לאחר מכן יצאה,
ומישהו שנראה בן 13, אך היה בוודאי בן גילי, הביא צ'ק
אמרתי שהסכום בצ'ק גדול מדי
וניתן לרכוש איתו שלושים ושלושה מעילים
אולי אפילו את כל הבגדים בחנות קטנה
ודרשתי סכום נמוך יותר
אני לא צריך טובות מאף אחד
אמרתי שאני לא לוקח את הצ'ק בשום אופן
אבל לאחר שאמרו לי שאין אפשרות
לקבל סכום אחר, כי החתימו כבר את המנהל
שיצא לספרד לפגישה של איגוד מדינות דרום אמריקה,
למרות שאנחנו לא בדרום אמריקה או אפילו במרכזה
לפעמים מכניסים את המרכז והדרום יחד. הכנסתי את הצ'ק
לתיק.
יום אחרי שהכסף נכנס לחשבון הראו תמונות של מנהיג האויב מת,
מופל מהכסא בתערוכת מכונות חקלאיות, פניו כחולות ודם במצחו
שיערו סתור.
התברר מהתמונות שהמעיל שלי שוגר אליו, הוטח
מצוללת טורפדו משוכללת אמפיבית
והוא נחנק. יכולתי לזהות את המעיל שלי בתמונה.
העיתונים שלנו שמחו מאוד, אבל
בסוף השבוע גם

המנהיג שלנו מת בדרך דומה
בתערוכת פרחים, על ידי שַאל צהבהב
שהוטל מרחוק
ונתקע במערכת הנשימה שלו
המנהיג הגדול שלנו בשער העיתונים נראה כבריוש מכוסה סוכר טחון
מעוצם המכה נשר עליו גם חלק מהטיח של הקיר
לא האמנתי שבד קליל יכול להגיע
לכזו מהירות, זה בוודאות היה
שאל של אשה, אולי אהובתי מעבר

לגבול. אשה שיכולתי לאהוב,
שהשאל שלה בוודאי גם כן אבד.
ברדיו היו שלושה ימים
של שירים עצובים מאוד
יש אנשים שעושים משירים כאלה כסף.
המוות של המנהיג שלנו דכדך את אמי מאוד,
גם ככה כל דבר הרגיז אותה,
מאז שאבא פוטר מחברת האוטובוסים הממשלתית
והרביצו לאלה ששבתו בכיכר הראשית,
אבא היה מיואש ללכת להפגנה למזלו, ובכל זאת
כשהגיעה אלי אמא הבחינה שהמעיל לא בבית
ושאני לובש מעיל נקי יותר עם הכפתור במקום
היו צפירות של מכוניות
והתלמיד השקט
שנה א' במוזיקולוגיה
פתאום תקע בחצוצרה בקומה מעלי.
ברדיו הודיעו
ששיגרנו את הפצצה
שהפצצה שוגרה
שהשחלנו את הפצצה
שהפצצה הושחלה.
אני המשכתי לחשוב על השאל של אהובתי
כשבעל הבית במסעדה מתחת לבית
הגיש לכולם שתיה אלכוהולית על הבית
והנחה של שלושים אחוז על המנות הראשנות
זה משתלם לו בעיקריות אמרה
אמי שאף פעם לא שתתה
ולגמה כמה כוסיות ערק
אמרה שזו הפעם הראשונה שהיא מנסה,
כל עניין מעילי האבוד נשכח ממנה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יריב מ

    שרקען ורוד.

    חמדמד ביותר

  2. איזי גור

    שלוש פעמים עברתי על הסיפושיר המעניין הזה.
    פעם ראשונה עברתי
    פעם שניה קראתי
    ובשלישית הפנמתי
    הבו עוד ועוד משל האיש-ה הזה-ו

  3. נעם לוי

    איזה יופי ה"מעיל" הזה שנפשט ונלבש הקורא-כותב המועבר דרך המסדרון הורוד…כלומר "יופי"