מדרימים בכאילו

לפני מספר ישיבות מועצה הגיש אהרון מדואל, יו"ר סיעת "עיר לכולנו", הצעה לסדר המבקשת לדון במצבן של שכונות הדרום וחלוקה שווה של נטל קליטת הפליטים ברחבי העיר. בסופו של דבר הוחלט כי תתקיים ישיבת מועצה שתדון בנושא בדרום העיר. החלטה שעיקרה הייתה הדיון עצמו וההחלטות שייצאו ממנו, אך נתפסה על-ידי רבים כאקט סימבולי שמטרתו להציג את העיר השחורה לנבחריה, שרובם מתגוררים דווקא בעיר הלבנה, וגם אם במקרה גרים בעיר השחורה, מקפידים להתעלם ממנה ברגעי האמת.

ראש העיר, כמובן, הצביע נגד, אך באופן מפתיע או לא היה רוב להחלטה. מפתיע – כי נציגי השכונות בעירייה היושבים לבטח בכורסאות המסאז' הקואליציוניות בים אם חתמו על הסכם קואליציוני או לא, מקפידים באופן מעורר השתאות להצביע פעם אחר פעם כנגד רווחתם של תושבי הדרום. לא מפתיע – כי הפעם הגיעו הבוחרים עצמם לצפות במחזה ויכול היה להיות מביך אילו היו ממשיכים בשלהם, שלא לומר מפחיד. כך, לרגע אחד במועצת העיר, ניתן היה לחזות בתופעה נדירה, בה נציגי ציבור מצביעים בהתאם למה שכתבו במצעם.

לראש העיר היו תוכניות אחרות. הוא החליט שלא משנה מה – דיון במועצה הרי לא התקיים כבר יותר מעשור והוא בטח לא יקרה עכשיו בגלל כמה דרומים פחדנים ששכחו שהחתים אותם על דום שתיקה ומכירת היושרה תמורת כורסה רוטטת המגיעה בשלל צבעים על פי בחירה.

אז הוא סידר לו חוות דעת משפטית שטוענת כי ראש העיר הוא היחיד שיכול לזמן ישיבת מועצה שלא במשרדי העירייה, וכדי שלא יגידו שהוא מפחד לפגוש דרומים הוא יזם פגישה בעצמו – לא דיון בישיבת מועצה כי חס וחלילה, ישמור השם שתישבר מסורת האין דיון במועצת העיר תל אביב-יפו, אלא פורום מועצה. הבדל קטן אבל משמעותי.

פורום מועצה הוא סוג של מפגש חביב בו חברי וחברות מועצת העיר מקבלים דיווח על כמה העירייה עשתה טוב, כל הערה הנשמעת מפי חבר מועצה סורר זה או אחר זוכה לנביחות קואליציוניות מתוזמנות והאמת שההערות באמת לרוב מיותרות מאחר וכל המידע שניתן הוא לידיעה בלבד – כי הכול ממילא כבר נסגר לפני שהגיע למצגת הפאוור פוינט המשוכללת.

בפורום המועצה שהתקיים ביום שני, המצגות היו מוכנות, חברי המועצה ישבו והתושבים הגיעו גם כן. הבעיה היחידה הייתה שתושבי השכונות שהגיעו, לא קנו את מחוות ההדרמה ההרואית של ראש העיר ושאר חברי המועצה (המפוחדים כנראה). כנראה, כי לא ברור אחרת מדוע בכניסה הסתובבו עשרות אנשי ביטחון שאבטחו את הישיבה. הייתי בבית דני בהמון אירועים בימי חיי, אך כמות אנשי הביטחון שהוזמנו לפורום הייתה חריגה, בלתי פרופורציונלית ומבזה לאירוע של ישיבת מועצה בכאילו. לא ברור.

ראש העיר עלה לדבר, ותושבי השכונות ענו לו. ענו לו משפטים כמו "אתה ראש העיר של הצפון, שכחת אותנו, תעביר אותנו לחולון". זו הייתה מחאה אמיתית ואמיצה של תושבים שהחליטו שדי לבזיון. לא יכול להיות שבמשך יותר מעשור היחס לתושבי שכונות הדרום הוא יחס מפלה, מבזה וגזעני ופתאום במין ישיבה אחת שבה מגיעים נציגי עירייה כרגיל להשמיע ולא לשמוע – הכול יסתדר.

בשורה תחתונה – התושבים והתושבות לא קנו את ההצגה.

לקח בערך רבע שעה כדי שראש העיר יחליט שדי לו מההמון, אחרי שקרא לעברי ולעבר אהרון מדואל – נו, זה מה שרציתם?

הייתה ישיבה מרגשת. קצרה אמנם, אבל מחאת תושבים היא תמיד דבר מבורך. התקשורת הציגה זאת באופן צהוב אבל המסקנה החשובה בכל הפרשה היא: רק כאשר תושבים מתאגדים ודורשים את זכויותיהם, דברים זזים. במיוחד כשהמדובר הוא בתושבים כאלו, שראש העיר אינו שכן שלהם. ביום שני בשעה שש בערב תתקיים ישיבת מועצה אמיתית במרכז עינב שבגן העיר. חשוב להגיע.

יעל בן-יפת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. היא תושבת קריית שלום שבדרום תל אביב. למאמרים נוספים של יעל בן יפת

פורסם גם ב-mynet