מה קורה כשהילדים שלכם ישנים?

מעצר ילדים צריך להיות האמצעי האחרון, לא הראשון, אך בישראל זו ברירת המחדל. למשרד הפנים יש אמצעים רבים לעודד עזיבה מרצון; אף לא אחד מהם מיושם. שלחו עכשיו מכתב לשר הרווחה

במדינה שלנו עוצרים ילדים. הם עצורים במתקן כליאה, מהקשים בארץ, בדרכם לגירוש. רק בשבוע האחרון נעצרו 9 ילדים עם אמותיהן והתווספו ל-13 ילדים נוספים שנעצרו וגורשו החל מפברואר. מעצר ילדים קורה כשהילדים שלכם ישנים. הילדים נשלפים ממיטותיהם, נלקחים לבידוד מוחלט, ללא חפצים, ללא טלפון, מבודדים מאבותיהם ונמנעת מהם זכותם לייעוץ משפטי.

משרד הפנים עוצר את הילדים ואמותיהן בצורה אקראית, ללא בדיקה יסודית. חלק מהמשפחות שנעצרו, התגלו בסופו של דבר כבעלות אפשרות לאשרה. לחלקן היה זה כבר מאוחר מדי. וככה, כשכולנו ישנים משרד הפנים מבצע מחטפים. בלילה, במהירות, בלחץ, מבלי שנוכל להבחין. 

מתקן המסורבים בנתב"ג הוא מתקן הכליאה היחיד בארץ שפועל ללא נוהל מעצר; זכויות בסיסיות מופרות  ולא מדווחות לציבור ולנעצרים: איך מתבצע המעצר? האם מופעלת אלימות? מה קורה אם ילד חולה? מדוע מונעים מהאבות גישה לילדים?   

במתקן עצמו אין דאגה לשרותי רווחה או בריאות וסוהריו הם אנשי משרד הפנים שלא עברו הכשרה מתאימה. חדר אחד במתקן "הותאם לילדים" אך על פי העדויות הילדים ואמהות נכלאים בחדרים אחרים, נתונים ללחץ והפחדות לחתום על "עזיבה מרצון" תוך הפרות חמורות של זכויותיהם.

מעצר ילדים צריך להיות האמצעי האחרון, לא הראשון, אך בישראל זו ברירת המחדל. למשרד הפנים יש אמצעים רבים לעודד עזיבה מרצון;  אף לא אחד מהם מיושם.

ילדים הם לא פושעים ומעצר הוא לא סיפור לילדים. עזרו לנו לעצור את המחטפים. שלחו עכשיו מכתב לשר הרווחה!

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יעל

    אני לא מסכימה עם כותב המאמר.
    1.במדינת ישראל נושא הילדים רגיש מאוד. העובדים הזרים יודעים זאת היטב. הם מנצלים את זה. הם חיים בגבול דק שבין החיים בישראל למוות הצפוי להם בסודן או בכל מקום אחר ממנו הם באים.
    2. במדינה נוצרו יחסי תלות בעייתיים בין קומץ הישראלים התומך בעובדים הזרים לבין הזרים עצמם.
    3. אילו אמצעים רבים יש למדינה לעודד עזיבה מרצון? אולי תפרטו ותשכילו אותנו.