אוכלים חצץ

זה 27 שנה, מאז החלה מחצבת סלעית שבמישור אדומים לפעול בבעלות אנשי עסקים יהודים מירושלים, שהיא מעסיקה עובדים פלסטינים תושבי הגדה המערבית וירושלים. בעוד כריית חול וחצץ בהרי מדבר יהודה הפיקה לבעלים רווחים יפים, העובדים הועסקו בתנאי ניצול וללא כל אמצעי בטיחות. עד שהחלו להתאגד דרך ארגון מען במאי 2007, הם אף הועסקו ללא תלושי שכר וללא ביטוח פנסיוני. מעולם עד אז לא בוצעה במקום בדיקה של השפעת האבק על בריאות העובדים, ואפילו אמצעי רווחה בסיסיים כמו חדר אוכל, שירותים ומתקן למים לא היו במקום שנמצא באזור מדברי מבודד. באמצעות תביעות ולחצים של המחלקה המשפטית של מען, המחצבה נעתרה למספר שיפורים במקום העבודה.

באוקטובר 2009 הבשיל תהליך ההתאגדות של העובדים והצליח לכפות על הנהלת המחצבה הכרה ולאפשר בחירות ראשונות לוועד עובדים. חודש מאוחר יותר החל מו"מ על הסכם קיבוצי בין נציגי ההנהלה, נציגי ארגון העובדים וועד העובדים. במשך שנה וחצי ניהלו הצדדים מו"מ שבו גובשה הסכמה בנושאים רבים, ובאפריל 2011 הגיעו  לטיוטת הסכם סופית שהוצגה להצבעה בפני אסיפת העובדים וקיבלה את אישורם. במקביל למו"מ, הושגו כמה שינויים חיוביים בתנאי העבודה.

אבל אז החלה המחצבה לאחר באופן קבוע במועד תשלום השכר, והיחס המשפיל לעובדים המשיך ואף הוחרף.

גם אחרי שיושבו כל המחלוקות, הסתבר שהנהלת המחצבה מסרבת לחתום על ההסכם. במשך חודשיים דחתה ההנהלה שוב ושוב מועדים שנקבעו לחתימה על ההסכם. כשהזהיר ארגון העובדים באמצע מאי כי המשך הדחיות יביא לסכסוך עבודה ושביתה, בחרה ההנהלה להתעלם. שיחות טלפון לבירור נענו בתירוצים טכניים.

ב-23 במאי הוכרז סכסוך עבודה. על פי חוק, הותירה ההודעה בידי הנהלת סלעית 15 ימי צינון לפתרון המחלוקות. ההנהלה הודיעה כי ב-16 ביוני תתקיים ישיבה מסכמת וסופית בה ייקבע תאריך החתימה על הסכם קיבוצי. לאור  זאת ולאור העובדה שבניגוד לחודשים קודמים שולם שכר העובדים במועד, הסכים מען בהתייעצות עם העובדים למועד שהוצע ולדחיית השביתה. אלא ששלושה ימים לפני המועד בישר מנכ"ל המחצבה למען על דחיית "הישיבה המכרעת". בשבוע שעבר התכנסו העובדים כדי לדון בתגובה לדחייה נוספת זו – שנעשתה ללא כל הסבר או הגיון. אחרי שקצו בתמרונים של ההנהלה, דרשו פה אחד לפתוח בשביתה כללית ללא הגבלת זמן עד לחתימה על הסכם.

כאשר הבינה הנהלת סלעית כי העובדים נחושים בדעתם לפתוח בשביתה, החל מחול שדים של טלפונים לעובדים במטרה להביא לשינוי ההחלטה. הנהלת המחצבה נמנעה במופגן מפנייה לנציגי ארגון מען והפעילה את כל מנופי הלחץ שלה על העובדים – במטרה להביא למצב בו יחזרו בהם מההחלטה על שביתה. כך נחשפה מטרתה האמיתית, שמסבירה גם את הטקטיקה בה נקטה במשך שנה וחצי: ניהול מו"מ קשוח על כל נקודה ונקודה כדי למשוך זמן יקר, מחד, וניסיון להראות לעובדים שמען כארגון עובדים אינו מסוגל להשיג עבורם דבר, מאידך; שיטת פעולה שכולה צביעות ושקר, המנוגדת לחובתה של ההנהלה לנהל מו"מ בתום לב עם נציגי העובדים.

עובדי סלעית וארגון העובדים מען נחושים בדעתם שלא להיכנע לשיטות אלו, שמאפיינות "מאפיה" ולא הנהלת מפעל שנושא ונותן עם עובדיו. במען מודעים לכך, שהתאגדות עובדי סלעית במסגרתו היא הניסיון הראשון מסוגו של התאגדות עובדים פלסטינים במפעל הנמצא בשטחי התעשייה של ההתנחלויות. העובדים, שמקום העבודה יקר להם, לא יצאו לשביתה בקלות דעת. כל עוד היה להם ולו שביב של אמון שניתן להשיג הסכמה והבנה עם הנהלת המחצבה, הם העדיפו להמשיך במו"מ ולהבליג על מכשולים והתגרויות בלתי פוסקים. אולם כעת ברור מעל לכל ספק כי סיבת העיכוב במו"מ לא היתה "קשיים כלכליים", כפי שטענה מחצבת סלעית, אלא הניסיון הנלוז לשבור את ההתארגנות.

לפי המלצת צוות המו"מ של מען, קבעה אסיפה כללית של העובדים כי אין לתת אמון בהבטחותיה של הנהלת המחצבה. גם אם יתחדש המו"מ, הדבר ייעשה תוך המשך השביתה – לא תהיה עבודה במחצבת סלעית בלי הסכם. העובדים נשבעו ביום הראשון לשביתה – לא נהיה עוד עבדים של הנהלה שאינה מכבדת אותנו, לא נשלים עם פחות מתנאי עבודה חוקיים עם כבוד וביטוח מלאים.

הכותב הוא פעיל ארגון מען; הפוסט פורסם באתר החדש של הארגון