אפשר לוותר על ההדרן

ממשלת ישראל חותרת במרץ לטרפוד ההכרזה על המדינה הפלסטינית ועושה כל שביכולתה כדי להשמיע לעולם מנגינה מאוסה בעלת קול אחד
אבנר וישניצר

עשרים ותשע פעמים קם הקהל להריע למאסטרו; עשרים ותשע פעמים! מול מסכי הטלוויזיה, מאות אלפי צופים נמלאו גאווה, למרות שהכירו את היצירה היטב, אולי בגלל שהכירו אותה היטב. אפילו חברי ממשלת איטליה הצטרפו למחיאות הכפיים. "וירטואוז אמיתי," סיכם אחד מפרשני המוזיקה הרבים מספור, ועמיתו קבע בפסקנות "ניצחון!" מרחוק נשמעו מדי פעם קולות ירי, אך רוב האורחים סברו שאלה זיקוקי דינור. עוד רגע יירד המסך על ערב נפלא.

כפיים לנתניהו. והטיטאניק שוקעת. צילום: אבי אוחיון / לע"מ

אלה שמאחורי הקלעים נותרו מאחורי הקלעים. כוחות גדולים מאוד של צבא ומשטרה שומרים שיישארו שם, שלא יפרצו חלילה אל קדמת הבמה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בינתיים הם שם, ללא זכות הצבעה, ללא חופש תנועה, ללא גישה למקורות המים, לאדמות החקלאיות שלהם. בינתיים הם שם, משתרכים במחסומים, מתנהלים להם במחילות שחפרו להם מתחת לכבישי ההפרדה בגדה מכבים עוד מסגד שעלה באש, משקמים עוד כרם זיתים שהושחת. בשומרון הפקיעו בשבועות האחרונים עוד אדמות – מי יודע לאיזה צורך –  ובדרום הר חברון סתם הצבא עוד כמה בורות מים, אבל שום דבר מכל הדברים האלה לא יגיע אל אוזני הקהל.

נדמה ששאון מחיאות הכפיים מחריש את הקולות שמגיעים מחוץ לאולם, מאותה הוויה מטרידה המכונה מציאות. הנה היא אפוא, בקליפת אגוז: מעברו המזרחי של הקו הירוק משתרע שטח שבו שתי מערכות חוק לשתי קבוצות אוכלוסייה. בעוד שהישראלים החיים שם נהנים מזכויות דמוקרטיות ובראש ובראשונה, מזכות הצבעה, הפלסטינים כפופים לחוק הצבאי ואינם מורשים לקחת חלק בתהליך הפוליטי. הם אינם משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות שמעצבות את חייהם ואינם נהנים משורה של זכויות הנתפסות כזכויות יסוד בכל דמוקרטיה ליברלית. לא משנה כמה סרטי תדמית יפיקו המתנחלים, לא משנה כמה נאומים "נפלאים" יישא ראש הממשלה – אין כל דרך ליישב בין משטר הכיבוש בשטחים לבין העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה הליברלית.

נוח לה לישראל, שהעובדות האלה, שהאנשים האלה יישארו מאחורי הקלעים, אבל הם לא יישארו שם לנצח. אחרי שסיכלה ממשלת ישראל כל אפשרות להגיע להסדר במשא ומתן, היא פועלת לטרפד את המהלך הפלסטיני באו"ם. אם תצליח, יישארו הפלסטינים עם שתי ברירות: המשך החיים תחת כיבוש או התקוממות נוספת. כל מי שמשוטט בשטחים בימים אלה יודע שהסיכוי שיבחרו באופציה השנייה גדלה והולכת. באיזו ברירה היו בוחרים הישראלים לו היו במקומם? במה היה בוחר בנימין נתניהו?

וכך שטה לה מדינת ישראל לעבר סיבוב נוסף של אלימות כמו היה זה נתיב שנקבע עוד בנמל היציאה, נתיב שלא ניתן לשנותו. ואולי באמת לא ניתן לשנותו, שהרי הקברניט מעדיף את אולם הנשפים על פני גשר הפיקוד ואת שרביט המנצחים על פני ההגה. בכל פעם שיש תקלה בחדר המכונות הוא שולח לשם "סופר טנקר" ומכנס מסיבת עיתונאים. העיקר שבינתיים הכל בסדר. הספינה עדיין צפה. הקהל קם על רגליו ומבקש עוד הדרן. הוא קד עכשיו לקהל בפעם השלושים וחיוך של מנצחים על שפתיו. עוד רגע יירד המסך, וזה ערב נפלא, עוד ערב נפלא על סיפונה של הטיטאניק.

אבנר וישניצר הוא חבר בתנועת "לוחמים לשלום"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עמית

    ששולל זכויות כגון הזכות להצבעה, לבין דמוקרטיה ליבראלית. אם אתה רוצה להבין איך – תקרא את אמנת ז'נבה הרביעית.
    לנהל משטר כיבוש ששולל זכויות אזרח (בניגוד ל-זכויות אדם), זה בפני עצמו,דבר חוקי ולגיטימי לחלוטין בעת סכסוך אלים.

  2. מבולבל כרוני ומדחיקן

    העובדות והמציאות לא מתאימות לך ?
    ?TOUGH LIFE או שמא לדידך
    TOUGH LUCK ?
    כך או כך ,זכויות אדם במובן הפשוט ביותר,או, הפשטני העמוק ,היומיומי מעשי,חירויות -פרט,כבוד אדם,אין ולו קמצוץ.
    הזכות לנוע, לזוע, להתנהל עם ילדים,ועל לשון שלילה,
    לא להיחטף בגיל שתים-עשרה, שלוש עשרה,באישון ליל, בטרור,באיומי קנה-רובה דרוך,וכיו"ב זוועות, החל בשריפת המטע,האוכל לטף וכלה בהתאכזרות -שטן השולחת קשיש או אישה הרה , דרך קילומטרים מייבשים, בכדי להגיע לשדה המצוי מטר מתחת לחלון ביתה.
    אני מציעך לקחת סיור של מחסום WATCH ולפקוח את עיניך ואולי להחזיר מודעות , כאיבר אינהרנטי להומו- סאפיאנס ולא לבת-יענה.

  3. אלי

    שום תרגילים רטוריים לא יעזרו לך לתרץ מה שקורה. "דמוקרטיה ליברלית" ו"זכויות אזרח" במקום "זכויות אדם" … אין ולא תהיה הצדקה למשטר כיבוש.

  4. איזי גור

    עדיין לא ברור מה יהיה הסדר לפיו חטפנו ונחטוף.
    בסיפור המקורי זה התחיל בצפרדעים, נמשך במלקות ונסתיים בגירוש.
    איך זה אצלנו?

  5. נתן

    אם נסתמך על דברייך שב"שטחים" מתנהל "משטר כיבוש" הרי שלפי אמנת ג'נבה שבה אתה נתלה יש לפרק את כל ההתנחלויות כולל גילה ומעלה אדומים לאלתר.

    ועל כך נאמר : "סייג לחכמה שתיקה".

  6. עמית

    אני מבין מאיפה אתם באים. (בפני ישראלים, לפחות) הרבה יותר קל לעשות דה-לגיטימציה לכיבוש ככזה, מאשר לעשות דה לגיטימציה לכיבוש הישראלי בפרט. אממה, דה-לגיטמציה לעצם מצב של כיבוש היא לא כנה, מהסיבה הפשוטה שכיבוש זה כן דבר לגיטימי. זה מעוגן בדין הבינלאומי (ולכן קיימות אמנות שמסדירות את זה), ובמצבים רבים זה לא רק חוקי, אלא גם מוסרי (הדוגמא הכי ברורה – הכיבוש של גרמניה על ידי בעלות הברית).

    כך שכן, אלי, הייתה ותהיה הצדקה למצב של כיבוש. האם הייתה ותהיה הצדקה למצב של כיבוש ישראלי זו כבר שאלה אחרת (שגם עליה התשובה שלי היא כן, לפחות לחלק הראשון של השאלה).

  7. עדי

    לדעתי לצערי, זאת הצבעה מדוייקת על המציאות, ובמקרה הזה היא גם כתובה נהדר.