יאללה תחרות

חסידי השוק החופשי אינם חדלים לעולם מלחפש את פיתרון הקסם לבעיות שהם עצמם יצרו
איציק ספורטא

מה משעניין בכל הדיונים על מחירי מוצרים הוא הדיון החוזר ונשנה על תחרות כפיתרון לכל הבעיות. זאת אומרת שלא למדנו כלום ולא שכחנו כלום. הרי בלבה של המדיניות הכלכלית בישראל הייתה ההפרטה והקטנת מעורבות הממשלה במשק. מעצם טבעה, זו מייצרת כוחות כלכליים בעלי עוצמה רבה מדי שלא רק שמשפיעים על הכלכלה אלא גם על הפוליטיקה. זכורים לי מאמרים שטענו שבעצם הריכוזיות במשק קטנה. למשל, של שטרסלר:

עד אמצע שנות ה-80 היה המשק ריכוזי פי כמה מזה הנוכחי. מי שמבכה את המצב שבו 19 משפחות שולטות היום במשק (וגם זה אינו מדויק, כי הן שולטות על %20 מהמגזר הפרטי) אינו טורח להזכיר, שלפני 25 שנה נשלט כל המשק על ידי שלושה גופים בלבד: הממשלה, ההסתדרות והבנקים. זה היה משק בולשוויקי, ובו איסורי יבוא, מכסות אשראי, סבסודים ומגבלות – שגרמו לעוני, ירידה מהארץ ורמת חיים נמוכה. אך כמו כל שיטה בולשוויקית – גם זו התמוטטה. הממשלה המנופחת הובילה להיפר-אינפלציה, הבנקים כמעט פשטו רגל, וההסתדרות פשטה רגל ממש. כך שלא נותרה לכולם ברירה אלא למכור את נכסיהם – וכך נולדה ההפרטה.

לפי זה אין בעיה של ריכוזיות, אלא יש ביזור ותחרות. התברר ש-18 זה לא תמיד יותר מ-3, אז עכשיו צריך ליצור תחרות: מחיר מוצרי המזון עלה? בואו נייבא; מחיר הדיור עלה? בואו נעלה את ההיצע וקצת נצמצם את הביקוש; מערכת החינוך בבעיות? בואו ניצור מנגנוני תחרות שישפרו את המערכת, וכך בכל נושא. בדרך הם לא שמים לב שמי שמהלל ומשבח את ההפרטה והקטנת כוחה של הממשלה, כמעט בהכרח מייצר ריכוזיות ועוצמת יתר של בעלי הון. מכירה של משאבים ציבוריים בזול, הקטנת תקציב הממשלה כך שנשלם יותר על חינוך ובריאות ומה לא, וסוכריה על מקל בהטבות מס, די קטנות, לרוב האוכלוסייה. בדרך העשירים מתעשרים.

כך, גם מחירי המוצרים עולים, גם השירותים הציבוריים מצטמקים, גם הכוח הפוליטי של בעלי ההון עולה וגם הדמוקרטיה נפגעת.

אבל חסידי השוק החופשי אינם חדלים לעולם לחפש את פיתרון הקסם לבעיות שהם עצמם יצרו בשלב הקודם של ההתפתחות הכלכלית. הפרטנו וזה לא ממש עבד? בואו נעשה רגולציה על ידי המדינה, אותה מדינה שהחלשנו בשם השוק. עכשיו ניצור תחרות – אבל מה לעשות שלעולם לא יכול להיות שוק חופשי ותחרות כמו בספרים? רק משאת הנפש האוטופית נותרה בשטח. כך שאנחנו לא צריכים להתרשם מהחזרה בתשובה כביכול של כל מיני גורמים, כיוון שהם ממשיכים להאמין בעולם הבלתי אפשרי שיצרו בדימיונם.

הבעיה המרכזית היא שגם אלו שאינם מאמינים בתורה זו שבויים במערכת הטיעונים שלה, ואין להם יכולת להתמודד איתה. כדי ליצור חברה טובה לא צריך להאמין באיזה עיקרון פלא שיסדיר לנו את כל הדברים; בחברה טובה חשובה הדמוקרטיה בכל תחומי החיים, קבוצות כוח שאינן תלויות בבעלי ההון וידיעה שיש לדאוג שהמערכות הציבוריות תפעלנה כך שמוצאם (הלאומי, אתני, מיני וכלכלי) של חבריה לא יקבע את עתידם.

כדי להיחלץ מהמסע המתמיד לכיוון התחרות הבלתי מושגת, יש לשנות את התפיסות לגבי מטרתן של חברות עסקיות. תחילת הדרך תהיה לגרום לכך שפעילות כלכלית לא תתנהל רק באמצעות חברות בבעלות פרטית, שמטרתן היחידה למקסם רווח.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חנה קים

    תחרות עלאק.

  2. עדי בן יעקב עו"ד

    כלומר שוק חופשי ותחרות זה ממש ממש נפלא בתנאים של שוק משוכלל ורגלוציה שמאפשרת אותו) הם כלי מאד יעיל בהרבה דברים. רק הם אף פעם לא מעונינים בשוק חופשי ומשוכלל באמת. תמיד הם יצרים חסמי שוק בעזרת רגולציה ויוצרים שוק לא משוכלל (ראה תקשורת למשל..) .
    דוגמה נפלאה ניתנה השבוע בקשר למכרז של הפנסיות של צהל. למה צריך זוכה אחד במכרז הזה? בכדי שלא תהיה תחרות…..

  3. אורי

    בסדר, אבל מה אתה מציע כדי להוריד את מחירי המזון?

  4. יונתן ברזילי

    ספרי הלימוד בכלכלה. מעבר לזה, זה לא דבר שקיים בשום מקום אחר במציאות.

  5. שושנה גבאי

    כאילו מדובר באיזה מכשלון קטנטון פיצפון- בעיה קוסמטית כלשהי, שתיכף, תיכף תתוקן, ולא בעיה של מסירת הנכסים שלנו לבעלי הון, שכדרכם של בעלי הון באו כאן להרוויח ולפשוט לנו את העור, ואין לנו להלין עליהם. אך הבעיה היא שגם כשהקונספציה הזאת של 'השוק החופשי' מתנפצת, עבודת האלילים של הממשלה ורובם של חברי הכנסת יחד עם התקשורת נמשכת. כל הכבוד איציק על המאמר!

  6. עמית

    הצמיחה הגדולה ביותר של המשק הישראלי הייתה עד עליית הליכוד ב 77'.
    כלומר הממשלות הסוציאליסטיות, הבולשביקיות של המערך יצרו כאן צמיחה כמו שלא הייתה בשום מקום בעולם.
    והנה כאשר הגיעו לשלטון אבירי הכלכלה הקפיטליסטית, והשוק החפשי, הגיעה ההיפר-אינפלציה, והצמיחה הדרדרה.

  7. עמית-ה

    הצמיחה הממוצעת לנפש 1951-1977 4.7% הצמיחה הממוצעת 1978-2008 1.62%.

    והעיקר הוא שהמונחים ריכוזיות ותחרותיות הם קישקוש ניאו ליברלי שהומצא כדי לתרץ את חוסר היכולת שלהם להבין שתאוריה שלהם נשענת על אמונה.

  8. שור

    ככל שמדינוות בעלות כלכלה תחרותית יותר כך רמת החיים בהן גבוהה יותר והאי-שיוויון נמוך יותר. אבל מה חשובות העובדות ובני האדם, העיקר האידיאולוגיה המרקסיסטית….

  9. חנן שליב

    מהיכן מביא אדון שור את הקביעה הנחרצת כי כגודל התחרות כן רמת החיים? מנורווגיה??? משוודיה? או אולי בדק בבהוטן את מושג רמת האושר מול רמת העושר .
    בגלל קביעות שטרסלריות מעוותות מסוג זה הגענו למחירי קוטג' של לפחות פי 2 מאשר בתקופה ה"בולשביסטית האשכנזית הקיבוצניקית" וכ',שלא להזכיר כבר את מחירי הדיור במרכז העירני המערבי
    התחרותי-אמריקאי.
    בקיצור צודק ועדין מאד יצחק ספורטה אבל את מי מענינות העובדות העיקר הקונספציהויחי מילטון פרידמן.