דור המדבר

זכרו את הזקנים
את דור המדבר הנשוך מלועו
את עדר בניו המהביל בלילות על טבור וגרידה
את דור הפלגה המלקט עכשיו בשחלות לילינבלום ודירי הכנסת
באותה התער המוארכת וכפות הברזל
באותו צימאון מעוור ועיני נשך
גיבורי יומם הטבוח וראשונים לגאולת עצמם
זכרו את הרגליים הקנטרניות שהצהיבו
שחתרו בחרדת החלום למקום אחר
והגטאות שחזרו רק כחדרי הלב
ודיוקן הערים האבוד
זכרו את הזקנים וזרעם הסוחר בעשתונות הצבע
עד לכף התקווה הטובה
בעלילות חלב ובתהומות גופרית
זכרו את ימי השפל והרפיון שהיו חגינו
וכמה ערירי האב – עומד על ראשו – המדבר
זוכר לעטיני השוחד את מרעה המהומה הגדול
והסובאים והמנשפים על הגורן ומתחתיה
ובדיית השיתוף והזיעה
זכרו את הכבש על חיך התמיד
מזבח הגרונות שהקטירו עליו פועלי תל אביב
אחדות ועלומים.

אאא

זכרו כי תשוב הדממה
ועטרת ראשה  – המדבר
והצנע יחזור לא כהפקר זמן אלא כרצון
והתבוסה
התבוסה תהיה להמנון.