המשט ייצא בשני, ללא האמריקאים
הספינה האמריקאית במשט לעזה, The Audacity of Hope, מושבתת לחלוטין. הקברניט האמריקאי ג'והן קוסמיר, המכונה "קפטן ג'ק", הואשם בעבירה חמורה ויובא בפני שופט מחרתיים (שלישי) באתונה. לנוסעים הותר לרדת מהספינה בנמל הצבאי בו היא מוחזקת, אולם על אנשי הצוות הדבר נאסר. כתוצאה מכך נשארו רבים מהנוסעים על הסיפון באקט של סולידריות עם הקברניט והצוות, וחלקם אף פתחו בשביתת רעב נגד החלטות הממשלה היוונית.
עורכי דין של הספינה לא צפו כנראה כי הרשויות היווניות יאשימו את הקפטן בעבירות כה חמורות. בתחילה הואשם רק בהשטת הספינה לים. ואולם, הלחץ שהופעל כדי לעצור את הספינה לא נבע ממשמר החופים היווני; הממשלה היוונית הוציאה הנחיה גורפת לפיה יש לעצור את כל הספינות שפניהן לעזה. שלא לציטוט, מביעים המארגנים חוסר שביעות רצון מהאופן בו התמודדו עורכי הדין היוונים עם המצב, וסבורים כי בעזרת עורכי דין אחרים – היה להם סיכוי טוב יותר לעזוב את אתונה לכיוון עזה.
בליל אמש, ההאשמות נגד הקברניט של הספינה האמריקאית הוחמרו לכאלה שבגינן הוא עלול לשבת בכלא. המצב הזה יצר קונפליקט בקרב הנוסעים – האם להישאר או לעזוב? מה מהם כבר עזבו קודם לכן את אתונה, בהם הסופרת כלת פרס פוליצר, אליס ווקר. אחרים פתחו כאמור בשביתת רעב.
שר הביטחון אהוד ברק שיבח היום בבוקר את הממשלה היוונית על שחסמה את המשט, וייחס את ההחלטה לפעילות משרד החוץ, משרד רה"מ ומשרד הביטחון. ההשלכות של האופן בו משפיעה ממשלת ישראל על עניינים פנימיים של יוון עדיין לא טופלו בתקשורת הבינלאומית, אולם ההחלטה ודאי שאינה עומדת בקנה אחד עם עמדתה של ממשלת יוון לגבי המצור הישראלי על עזה. דיפלומטים מהשמאל הציעו למשתתפי המשט את עזרתם.
בכירים ישראלים אולי נושמים לרווחה בעקבות הקמפיין המצליח שלהם נגד הספינה האמריקאית, אבל ספינות נוספות מתכננות לצאת מחר (שני) כמתוכנן. המארגנים צופים התנגדות מסוימת מצד היוונים, אבל תוהים האם הם מעוניינים לעצור את כל המשט או שהתמקדו בספינה האמריקאית בשל הנוכחות התקשורתית שלה.
בשבוע של עליות ומורדות בקשר למשט הזה, דבר אחד ברור: הממשלה היוונית תחת לחץ ישראלי מנעה מספינה אמריקאית להפליג לעזה.
הכותב מדווח מיוון כשליח "The Nation". הפוסט פורסם באנגלית במגזין 972
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
לסגר הימי החוקי (כפי שקבע טיוטת דו"ח של וועדת האו"ם לבדיקת אירועי המשט הקודם) על עזה, לבין עמדתה ביחס למשט. אפשר להתנגד לסגר הימי ובו בזמן להתנגד למשט. למעשה, זה דיי הגיוני.
ב. לשכנע מדינה שלא לאפשר לספינות-פרובקציה לצאת בדרך לשבור מצור-ימי, מה שיהפוך אותם לחלק אינטגרלי מסכסוך מלחמתי, זה ממש לא "התערבות בעניינים הפנימים". המחשבה שישראל "לחצה על יוון" היא מצחיקה, ומניחה שיש לישראל מנופי לחץ כל שהם על יוון – מה שמגוחך. יוון מתקרבת לישראל והמדינות אט-אט הופכות לבעלות ברית. כחלק מההתקרבות הזו, יוון פועלת נגד המשט, בדיוק כפי שמס' מדינות אחרות פועלות כנגדו.
אם זה היה משט אמיץ של סיוע, או כל משלחת שהיא, זה היה אמור להגיע כבר לעשרות מדינות אחרות לפני ישראל. העובדה שפעילי המשט הקודם נפגשו עם אמדיניג'אד (המכחיש שואה שקורא להעלמותה של ישראל, זה שמנהיג את הרפובליקה האיסלמית של איראן) מייד לאחר המשט, קצת מצביע על כוונותיו ההומניטריות. גם אם יופסק המצור הימי, וספינות תוכלנה להגיע לעזה, זה לא ישנה את המצב ההומניטרי במאום. לעומת זאת זה יאפשר לספינות להגיע עם נשק בכמויות נכבדות (תפסנו כמה כאלה בדרך). בהתחלה המכולות יכילו אורז, אח"כ גם תרופות, ואח"כ טילים ונשקים. למי שזה לא ברור לא, שיתעורר.