לונדון לא מחכה לירוחם

ירון לונדון יצא לסיור בירוחם, ומצא את הנחת המבוקש שלו: חום, משפחתיות ועוד סממנים נוגדי-מודרנה שצריך לעקור מהשורש
יעל בן-יפת

לפני חמש שנים, במסגרת פרויקט "מדרש קשת" הקרנו במשרדי הקשת הדמוקרטית המזרחית את הסרט התיעודי "תגיד אמן" של הבמאי דוד דרעי. זה היה מסוג המפגשים המרתקים, שבהם אנשים ישבו על המדרגות צמודים אחד לשני מהופנטים לגמרי. הסרט, שנבחר לאחד מחמשת הסרטים התיעודיים הטובים של 2005, אפשר לצופים לצחוק ולבכות, ובעיקר להתאהב בבמאי ובמשפחתו.

לאחרונה אפשר היה לחוות שוב את חוכמתו ותובנותיו של דרעי. הוא הסכים להצטרף לירון לונדון לסיור בירוחם – מחוז ילדותו של דרעי – במסגרת הסדרה "העם הנבחר" (ערוץ 8). הוא מסתובב עם לונדון ברחבי הערי הדרומית, ובאומץ לב ואיפוק כנראה גדול מאוד נמנע מלנטוש את האחרון באמצע הרחוב לנפשו, עם הזיות אירופה שעדיין מקננות בו.

ירון לונדון עשה סדרה שלמה על הישראליות ובפרק האחרון שלה החליט לקפוץ למקום שמבחינתו תקוע בעבר, בנחשלות ומפגר באופן כללי. כקולוניאליסט טוב הוא לא יכול להגיע לבד- זה מסוכן, לכן הוא זקוק לדמות ילידית שתלווה אותו – להלן דרעי. לונדון מסתובב בירוחם, מזועזע מנפנופי השלום אותם הוא מגדיר באבחנה אתנוגרפית עמוקה כיאה לאנתרופולוג כנפנופי ידיים, ונגעל מהחום האנושי והלבביות. הסצינה הזו מסבירה ביעילות איך ראיון אחד איתו גרם לזמר ניסים סרוסי לעזוב מהר ככל האפשר את המדמנה הפסבדו-אירופאית בה שלטו ביד רמה לונדון וחברו קירשנבאום.

דרעי אומר בסוף התוכנית ללונדון, שהוא חשב שיצליח לשנות את הקבעונות איתם הגיע ממרכז הארץ וכנראה עוד מאירופה. באופן לא מפתיע הוא לא מצליח, כי על פריבילגיות לא מוותרים בכזו קלות והאמת היא שבגילו של לונדון הסיכוי לבער את הגזענות מתוכו דומה לסיכוי ששרי אריסון תתחיל את השינוי בתוכה ותיתן פיצויים לכל המפוטרים ששלחה הביתה לעוני כדי להחליפם בעבודה זולה.

"אם העיקר זה המימונה," קובע לונדון, "הם יישארו מרוקאים דפוקים ובכיינים גם בדור הבא." לונדון בז לנחשלות המרוקאית וכועס על הסירוב להיכנע למודרנה האירופית, הוא טוען שבן גוריון צדק ברצונו לשכנז כל מזרחי ב"כור היתוך יצוק פלדה אשכנזית". "בעל כורחכם תהיו דומים לנו," אומר לונדון, כי אחרת אין לנו מקום כאן במזרח התיכון, ונצטרך לחזור למרקש וקישינב.

החוליה החסרה בתיאוריית הגזע של לונדון היא העובדה שיש כבר כאלו ששייכים למזרח ולתרבותו (כן, ירון. יש תרבות מזרחית), ואפילו לא נגעלים ממנו כדי שינערו אותו מהשמיכות שלהם. בינינו, אני יכולה להבין את העובדה שהוא מרגיש לא שייך למרחב המזרחי ולא רק להבין – אלא אף לחוש כלפיו חמלה. באמת חם פה. מה שלונדון מסרב לקבל, זה שאם כל כך קשה לו במזרח התיכון אז הוא לא חייב להפעיל את פרקטיקת הצומוד בכזו להיטות. ממש לא. אני בספק אם לונדון מחכה לו, אבל הוא יותר ממוזמן לנסות את קישינב – אירופה רצה לא?

ירון לונדון מנפנף ידיים בתוכניתו "העם הנבחר". יש נפנופים ויש נפנופים. צילום מסך

במסגרת הבורות שהפגין, לונדון נגעל מהמשפחתיות ומסביר לנשים הקשישות שאשכנזי שולח את ילדיו מהבית לקבוע את גורלם, ואילו אתם (הוא מחווה בזרועותיו תנועה של איסוף)  "ביחד. כל הזמן החיבוק הזה, הנורא, של המשפחות". הוא לא מתייחס לעובדה שמשפחות מזרחיות נאלצו לגור בצפיפות גם בגלל האפלייה הממסדית ששלחה אותן לעיירות פיתוח ולא לקיבוצים או לערים מרכזיות, או לכך שבניגוד למושגים "בן ממשיך" ו"שיכון עובדים", ילדיהם של תושבי עיירות הפיתוח והדיור הציבורי יכלו רק לחלום שיקבלו בית בירושה או יצליחו לצאת מהעוני שנכפה עליהם. אבל למה להתעסק עם עובדות, אם אפשר להסתמך על דעות קדומות מתובלות ברוע.

הייתי מזמינה את לונדון לאירוע שארגנו צעירי דימונה – אירוע תרבות מזרחית בעיר שנאבקת כדי לקבל נתח קטן ממה שבאמת מגיע לה מהארנונה אותה בולעת המועצה אזורית תמר. עוד מועצה אזורית ממיטב המודרנה האירופית, עם מעט תושבים, הרבה שטחים והרבה כסף לצד עיירה הנלחמת על חייה. את ירון קישינב-לונדון לא הזמינו לאירוע המרשים שקיימו צעירי המשפחות בעלות החיבוק הנורא. ובינינו, היה סתם מיותר אם היה מגיע כי גזענים לא נותנים לעובדות לבלבל אותם ובסוף חוזרים כלעומת שבאו, חשוכים ומלאי חשיבות עצמית.

יעל בן-יפת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. היא תושבת קרית שלום שבדרום תל אביב

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נעם לוי

    בתורת ירון-לונדון-זהבי עד שלא הייתה ברירה אלא להאמין לו. מה שמרגיז במיוחד – לא שיש מי יודע מה הטעם להתרגז בכלל או במיוחד ובכל זאת – הייתה האמירה הזו שלו בדבר ההתחמקות מן המודרנה, יותר נכון התקוממותו ממש, כנגד ה"א-מודרניות" האנטגוניסטית במפגיע, כמנטאליות שיש לשרש ולבער למען טובת הכלל. זו יותר מטיפשות גרידא או גזענות במסווה של אינטלקטואליזם. זה האינטלקטואליזם. כי לעמוד בתוך מה שהוא "המיץ של המודרנה" נשמת אפה ורוחה: עיר פריפריאלית שהוקמה ויוסדה ככזו באמצע המאה ה-20 על ידי פרוייקט-לאומי-חילוני שנייד מהגרים מקצה עולם לקצה טריטוריה כדי לומר מהי "טריטוריה" ומה הגדרתו את עצמו ה"הווה" במציאות, לעמוד בתוך זה, תוך שהוא מודע לכל זה, מודע ויודע (במובן של "ידע"), ולהתעקש על עצם הדגשת הסקטוריאליות והאתניות כבעיה של תודעה ומנטאליות זרות למודרנה ועוינות – ולו כתרגיל תסריטאי ("אני יודע שאני האשכנזי ההגמוני" אמר אצל גיא זוהר) – זו המודרנה במלוא זוועתה. זה האינטלקטאליזם הדוגמאטי, ארז שלא נפלה בו שום שלהבת. הדבר עצמו. וזה מפחיד. זה מפחיד כי זה חושף שוב וביתר שאת את הפער העצום בין דיספוזיציה אינטלקטואלית-ביקרותית, לבין דיספוזיצה ביקורתית קונקרטית. ומצד שני את הקלות הבלתי נסבלת של טישטוש האפשרות של הראשונה על ידי החזקה והיאחזות כמעט נואשת, בראשונה. זה מפחיד כי זה בכל אחד מיאתנו. מופנם כבר, וקשה להשתחרר. מנטאליות… 🙂

  2. שרגא עילם

    על פניו נראה שאנשי ירוחם לא היו צריכים לספור את ירון זהבי ולקבל אותו בצורה כזו חמה.
    במחשבה שניה, מכיוון שהוא התנהג בצורה טפשית ושחצנית שכזו, הוא שלא במתכוון עשה שירות טוב מאוד לירוחם ולעיניין המזרחי בכלל ורע מאוד לאשכנזים מסוגו.

  3. אורן

    יעל בן יפת היא כמו תמונת מראה של ירון לונדון. כמה שהוא גזעני כלפי המזרחיות, היא מלאת שנאה כלפי האשכנזיות. זה נבלה וזו טרפה.

  4. מאור

    ראיתי את הפרק, והתרשמותי היתה שלונדון מאשים את בני המקום בעיקר בכך שהם נשארים בו. מה שכמובן מתעלם מכך שהם גרים שם מכוח אותו חזון בן-גוריוני שלונדון משבח (הפרחת השממה ולא רק כור היתוך). אפשר לטעון שהזמנים השתנו, שאין חשיבות ליישוב הנגב ביהודים ושכל אחד צריך להתמקד בקידום עצמי- אבל ההגינות מחייבת לא להתיימר שזו מורשת הציונות של קום המדינה.

  5. דרור ק

    ירון לונדון מביא איזשהו אתגר לשיח הישראלי על זהות ותרבות, ויעל בן יפת לא נענית לאתגר, אלא מעדיפה להתבצר בדעות הקדומות שלה.

    סבא שלי גר עם המשפחה שלו בצריף על חוף הים בתל-אביב. למה? כי הוא לא היה מוכן שמישהו יחליט בשבילו איפה הוא יגור. גם הוא נתקל בפקידים שהניפו ידיים לעומתו, רק שהוא לא ייחס את זה למוצאו.

    אבל לקיחת הגורל בידיים היא לא מאפיין אשכנזי. היא מאפיינת גם את העולים מעירק, ממצרים, מסוריה ומאירן. בנוסף, יוצאי הארצות הערביות/מוסלמיות האלה באו לארץ עם השכלה מערבית. הם למדו עוד בארצות מוצאם אנגלית וצרפתית ולמדו את מיטב הספרות והמאמרים המדעיים של ארצות המערב. אם הם נתקלו בזלזול בשנים הראשונות עקב מוצאם ה"מזרחי", הרי הזלזול הזה התחלף מהר מאוד בהערכה לידע וללמדנות שלהם שהשתוו לאלה שלמדו בפריז ובברלין ולפעמים עלו על אלה שלמדו בליטא ובפולין.

    ירון לונדון אומר דבר נכון – המודרנה מגיעה מאירופה. ירון לונדון כורך לעניין זה את מראקש עם קישינב. בשתי הערים האלה יש תרבות ויש (או הייתה) גם תרבות יהודית. אבל עיקר התרבות והיצירה לא הגיעה מהן במאתיים השנים האחרונות. ההתפתחויות הטכנולוגיות, המדעיות, הספרותיות, הפילוסופיות הגיעו בעיקר מהמרחב של אירופה המרכזית והמערבית. יש צד אפל לסיפור הזה – משם הגיעו גם מחנות ההשמדה ופצצות האטום, אבל בסופו של דבר, כל אומה שביקשה להתקדם – יפן, סין ובעבר הלא-רחוק גם עירק, לבנון ומצרים – כל אומה כזאת למדה את תרבות המערב. זאת עובדה. אפשר להתכחש לה, אבל זה לא יועיל.

    לכן, ירון לונדון צודק שהפנים שלנו צריכות להיות מופנות מערבה. מי שחושב שאנחנו צריכים לטפח תרבות מרוקאית דווקא בשם העיקרון של רב-תרבותיות, דן את ישראל לניוון.

    זה לא אומר שצריך לחנוק את התרבות המרוקאית או שצריך לרמוס אותה חלילה. אבל היא תישאר בשוליים לעת הזאת, לא בגלל הרצון הטוב או הרע של מישהו, אלא בגלל שהמרכז התרבותי העולמי לא נמצא במרוקו. גם לא בירוחם.

    את מה שהבין אתא-טורק בשנות העשרים של המאה ה-20, ומה שהבינו היפנים במהלך המאה שעברה, יש אנשים כאן אצלנו שלא מצליחים להבין. ירון לונדון הואיל להסיר את המסכות לשעה קלה ולומר אמת לא-מנומסת. הוא בד"כ אדם מנומס, אבל לפעמים צריך להגיד את האמת כפי שהיא.

  6. שאול סלע

    דרור

    לפני שאתה מפרגן לעיראקים קרא את ספרה של ד"ר אסתר מאיר גליצנשטיין בין בגדאד לרמת גן. קרא את ספרו של סמי שיטרית המאבק המזרחי. קרא את הטרילוגיה של שמעון בלס תל אביב מזרח,ואת ספרו של עמנואל מטלון "ניפגש במקום שאין בו חשיכה. בלשון עדינה מה שכתבת לא תואם לחלוטין את המציאות.

    לעניין כור היתוך:

    אם הכוונה ל "תרבות ישראלית שנוצרה ב 100 שנות ציונות" הרי מדובר כמעט ב 100 אחוז בתכנים חסרי ערך בפרוזה ובמוסיקה. במקום בו נמצאים המקאמים העיראקים,המוסיקה הערבית מהמפרץ ,פיירוז,סועאד מואסי ומרסל ח'ליף לזמר העברי של אליהו הכהן אין הצדקה למתן קשב.
    שני סופרים גדולים כתבו בעברית בתקופה של 100 שנה . ש"י עגנון ודוד שחר . הכתיבה של עגנון נסמכת על ארון ספרים יהודי בן 3000 שנה ועל התרבות האירופאית. דוד שחר זכה להצלחה גדולה בצרפת ובישראל לא הצליחו להבין אותו.

    ההסתדרות הציונית יכולה לחשוב שהיא מהווה אוטוריטה לגבי כל יהודי . מקומן של ההסתדרות הציונית,הקרן הקיימת והסוכנות היהודית הוא בשוק המזכרות.

    לירון לונדון ולציונות האשכנזית בהוקרה

    "אתם העוברים בים המילים החולפות
    קחו את העבר, אם תרצו לשוק המזכרות.
    הערימו את אשכולותיכם בבור נטוש, והסתלקו
    כי לנו יש מה שאין לכם, מולדת.

    אתם העוברים בים המילים החולפות, כמו אבק זלעפות
    לכו מכאן לאן שתרצו, קחו פספורט, אבל לא בינינו בשום אופן!
    הגיע זמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא ביננו!
    צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתינו
    צאו מהיבשה. מהים, ומהכל."

    מחמוד דרוויש

  7. איציק

    (לירון לונדון אין לו אפילו תעודת בגרות.. )
    ממזרח אירופה הנחשלת מדבר בשם המערב והקידמה?

    למה "מזרחים" כמו דרעי מנסים בכלל להתלקק לו בפאתטיות כזאת?

  8. Diogenes

    Nakhat mebukash ?? !!!

    I'm sure Yaron London did not have even ONE Hebrew error !!!

  9. נתן.

    ירון לונדון אכן הוא מספיק אמיץ בעידן ציד המכשפות והפוליטיקלי קורקט לטעון שלפי דעתו התרבות המערבית היא יותר נכונה ויותר טובה מהתרבות המזרחית וגם מביאה להישגים גדולים יותר.

    אפשר כמובן לחלוק עליו אם כי לא ניתן לשלול לחלוטין שיש לו כמה רגליים איתנות לדעה הזאת.

    בכל מקרה , בחברה שמקדשת את השיטחיות, הבורות ,הוולגריות המיסטיקה ,האמונות הטפלות וה"עממיות דה לה שמטע" טוב לשמוע גם קול אחר אם כי ברור שזה קול קורא במידבר(תרתי משמע).

  10. כרמלה

    "הנחת המבוקש" זה מושג אקדמי. צא ולמד לפני שאתה יוצר בהצהרות מטופשות שמביכות רק אותך.

  11. לשאול סלע

    הרי התגובה שכתבת לעיל הייתה צריכה להיות כתובה בערבית, אולי אפילו בערבית עירקית, ואתה היית צריך לצאת מתוך הנחה שאני אוכל לקרוא אותה בלי קושי, כי התרבות הערבית-עירקית היא כל-כך מרכזית שאיש אינו יכול להתעלם ממנה. ובכן, בצדק כתבת את תגובתך בעברית-ישראלית-מודרנית. אותה יצירה יהודית שהתפתחה בקרב קהילות יהודיות ציוניות במזרח אירופה ובארץ. אני במקרה יודע לקרוא גם ערבית, אבל יש להניח שרוב קוראי הבלוג הזה מיטיבים לקרוא עברית ומסתדרים לא-רע עם אנגלית, אבל ערבית מתקשים מאוד לקרוא. למה? לא בגלל גזענות אשכנזית. הרי גם יידיש רובנו לא יודעים, וגם גרמנית ופולנית לא פופולריות בקרבנו. הסיבה היא שבמאתיים השנים האחרונות, יהדות אירופה היא זו שנתנה את הטון בקרב יהודי העולם, כפי שאירופה נתנה את הטון בתרבות העולם. החייאת השפה העברית הייתה יוזמה יהודית-אירופית, שהתקבלה בברכה (בצדק) גם בקרב קהילות יהודיות מחוץ לאירופה. הניסיון להציג את התרבות ה"אשכנזית" כעוד איזו תרבות היא פשוט חטא לאמת, ומי שחוטא לאמת לא מתקדם ולא מתפתח. לא שאין מה לקרוא בערבית או אפילו באינדונזית – יש הרבה, אבל המרכז התרבותי איננו שם. בעובדה הזאת צריך להכיר, גם אם אתה מוקיר מאוד את תרבות יהדות עירק (ויש מה להוקיר כאמור).

  12. שאול סלע

    יש שפה עברית מה נכתב בה 100 או 110 השנים האחרונות בפרוזה ?
    עגנון שקיבל פרס נובל בצדק
    דוד שחר – היכל הכלים השבורים שקיבל את כל הפרסים האפשריים בצרפת.

    מי נשאר ברנר ? חיים הזז ? ימי ציקלג ??
    מי קורא אותם ?

    כל היתר לא מעניין.

    לגבי מוסיקה

    מונטוורדי,גאלופי,לולי,שארפנטייה,ראמו ועוד 300 שנה יחד עם המקאמים העיראקים,העוד,מרסל ח'ליף ופיירוז מעמידים את "הזמר העברי של ארץ ישראל הישנה והטובה " באור מגוחך.

    מעבר לכך ציונות אמורה להיות מערכת של ערכים שאפשר לדחות אותה ואפשר לקבל אותה. אני משתדל להסביר שהמוסדות הציונים והעומדים בראשם אינם הכס הקדוש כפי שהם מתיימרים אותו אלא גופים שהרוויחו ביושר שנאה כלפיהם.

  13. ג. אביבי

    מאמר ענייני ותמציתי של יעל בן-יפת על אחד מאושיות הגזענות האשכנזית בישראל. עובדה, זה מוציא מהחורים את עכברי הגזענות האשכנזית, ויעידו על כך התגובות של משמיציה ומרוממי ה"אינטלקט" וה"כנות" של ירון לונדון כאן. ירון לונדון הוא דוגמה לסאוב המוסרי-נפשי המגבה ואף מגביר את הגזענות האשכנזית החילונית בישראל. את המושג המעורפל "מודרנה" (בהקשר של אי קיומו) הוא מייחס למזרחים ולא לחרדי אשכנז למשל, שלפי אותו הגיון הם אנטי-מודרנה קיצונית. אותו אדם שיחסו לבת זוגו המנוחה היה במקרה הקל מחליא וביזארי, מרגיש מספיק "עליון" מעצם היותו אשכנזי, ומטיף מוסר לציבור המזרחים והפעם בשם ה"מודרנה" – מושג שהרלוונטיות והמשמעות שלו ספק אם הם ברורים לירון לונדון. יתרה מזאת, הוא טוען בשיא הרצינות: "אם העיקר זה המימונה, הם יישארו מרוקאים דפוקים ובכיינים גם בדור הבא". התפישה שלו לגבי המזרחים – מרוקאים במקרה הזה – היא של יצורים נחותים חסרי מורכבות, שכל מעייניהם בחיים הוא חג שנחוג פעם בשנה, חפלות או טקסיות רעשנית דומה ובכיינות לשמה. כל שאר מרכיבי הנפש, השאיפות, החשיבה והסקרנות – אליבא ירון חסמבה לונדון – כלל לא קיימים אצלם. נראה לי שאפילו בתעמולה הנאצית, "אויבי" האריים הוצגו יותר דומים לבני אדם.

    ומשהו למגיבים מצדיקי הגזענות האשכנזית.
    טוען מי שמצדיק כאן תמיד את הגזענות האשכנזית: "…בכל מקרה , בחברה שמקדשת את השטחיות, הבורות ,הוולגריות המיסטיקה ,האמונות הטפלות וה"עממיות דה לה שמטע" טוב לשמוע גם קול אחר אם כי ברור שזה קול קורא במידבר..". לשיטתו של מצדיק הגזענות, כל השטחיות והבורות נמצאים אצל המזרחים כגון בשדרות. השטחיות והטיפשות החצופה בתגובותיך מספקות מידע על אופיו של הגזען האשכנזי המצוי.
    מיתמם אחר טוען: "… יוצאי הארצות הערביות/מוסלמיות האלה באו לארץ עם השכלה מערבית. …. אם הם נתקלו בזלזול בשנים הראשונות [כמה זה בדיוק "שנים ראשונות"? עד הפנסיה. ג.א] עקב מוצאם ה"מזרחי", הרי הזלזול הזה התחלף מהר מאוד בהערכה לידע וללמדנות שלהם שהשתוו לאלה שלמדו בפריז ובברלין ולפעמים עלו על אלה שלמדו בליטא ובפולין." – ברוב המקרים ההשכלה הזאת לא עזרה להם בישראל האשכנזית. משכילים רבים מבין יוצאי עיראק ומצריים שהגיעו לכאן צעירים, הועסקו עד לפנסיה כעובדי כפיים. במקומות בו ההשכלה אפשרה להם לעבוד במקצועות נחשבים יותר, ברוב המקרים הבוס האשכנזי היה בעל השכלה נחותה משלהם. מקביליהם האשכנזים, גם בעלי כישורים פחות מתאימים, קודמו הרבה יותר מהם. במקומות בו המזרחים הצליחו להתברג לדרגות בכירות יותר הם עלו במובהק בהשכלה ובכישורים על מתחריהם ה"פולנים – ליטאים".

  14. אתה הבנת ברוך?

    חוש הומור לא חסר להם.

  15. Diogenes

    and a telling introduction it is.

  16. מירי קדמן

    ירון דחה את החיבוק החם של ירוחם, למרות שבירוחם ידעו מי האורח וזה לא הפריע להם לקבל אותו בזרועות פתוחות. ירון לא יכול לחבק את ירוחם כי רגש זה דבר נחות וצריך לשלוט בו, זה החינוך של "המודרנה"…בירוחם דיברו בשפה רגשית, שפה שירון המלומד כנראה לא למד, לכן הוא שמע "רעש" צורם, ולא היה קשוב לצלילים שפורטים על הרגש.

  17. טל

    כששמעתי את דבריו הכל כך תוקפניים ומעליבים שבחר להשמיע כלפי המזרחיים, נתקפתי בהלם, ובעיקר אכזבה לגלות שמאחורי כל מסכת האינטלקט מסתתר אדם גזען וטיפש עם חסך כל כך עצום במשפחתיות, עד כדי סלידה מהמחשבה שהיא קיימת..
    בושה שלאדם כל כך צר אופקים יש תכנית אקטואליה

  18. שימי לוי

    הזויה הוא התנהג בנימוס, ברגע שהגיע לקבוצת הנשים הצפון-אפריקאיות קפצו לו כל הפיוזים והוא החל לנבוח שם
    ככלב שוטה, ולהבדיל צריך לציין את הנימוס של המארחות ששתקו בנימוס מול האורח המשתולל.

  19. תמיר

    לנסות ולהקל ומעט על תחושת המועקה, הכעס, הזעם, והתדהמה שאני סוחב איתי מאז שצפיתי באדם הזה מהלך ברחובות ירוחם ו…כועס (?!) כאילו באמת מה שמקבע כבר דור שלישי של מזרחים זה חיבוקם האוהב של הוריהם. עד כמה אטום או מאויים אדם צריך להיות כדי למצמם מאבק כה ארוך ומורכב למופלטות, חום, ושורשיות?! מבחינתי הוא איבד כל "רפור". עוד הוכחה שלא משנה כמה משכיל אדם יהיה, יצר השבטיות הקמאי ואיום פיצוץ הלובן משקיפותו הם קשים מנשוא. חא נותר לנו, צאצאי הורינו לשאת את הנטל של חשיפת וביעור סרחי העליונות האשכנזית שעדיין מנהלים את החברה הישראלית. לספר את הסיפור שלנו ושל הורינו ושל הוריהם כפי שהוא מבלי לפחד מבורות רטוריקת "הבכיינות" שטומנים לנו כל הזמן. ולדרוש!! אז תודה רבה לך יעל. המון המון המון תודה על העבודה החשובה.

  20. נאוה

    שלום חברים ושנה טובה.תשעד'
    היום צפיתי בתכנית החוזרת של פרק 4 בתכנית "העם הנבחר"של ירון לונדון.

    כאב לי שזאת היתה מסקנתו.
    ואני חושבת שאין שיעור להרגשת החום והמשפחתיות והקרבה בין האנשים.
    רציתי להמליץלכולם על תכנית מקסימה ,מדהימה,
    "כולם אומרים" שעוסקת בגזענות
    משחק תפקידים של מצבים מהחיים,ודיון באולפן עם זוגות מעורבים ומומחים.
    תכנית מאלפת ואמיתית ומרגשת.
    כולם מוזמנים לצפות .
    כולנו גזענים,
    והשוני שבינינו הוא חיובי ומועיל וקהילתיות היא לא מפריעה. ומעל לכל
    צריך לבנות גשר של אהבה
    מערוץ 66TV.CO.ILכ"ולנו משפחה אחת."
    הייתי מאד רוצה שירון לונדון יצפה בתכנית.
    אני לא יודעת ליצור אתו קשר.
    בתודה
    נאוה.