• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

נוסעים בנטל

הרפורמה בתחבורה הציבורית היא הכל מלבד שדרוג עבור ציבור הנוסעים והנוסעות. השימוש ב"זהבה ושלושת הדובים" במסע הפרסום ראוי ביותר: אכן, מדובר באגדה בלבד
שירי אייזנר

על "הרפורמה בתחבורה הציבורית" שמעתי לראשונה לפני שבוע בדיוק, כאשר חברה בפייסבוק חלקה את העצומה הזאת. בהתחלה הייתי מעט חשדנית – הרי רפורמה בתחבורה הציבורית בישראל היא כה נחוצה, לא? מהר מאוד התבדיתי. "הקו החדש" הוא לא הרבה יותר מאשר Downgrade (שינמוך) של מערך האוטובוסים תוך רעש, פאסון וטפיחת שכם עצמית מצד הממשלה ואיגוד ערים גוש דן, אשר עומדים כולם מאחורי התרמית הזאת: ביטול קווים, הורדת תדירויות והעלאת מחירים.

בצעד אופייני משהו לפרסום ישראלי באחרונה (כאן וכאן), החליט משרד התחבורה על קו פרסומי שהינו ההפך הגמור מן האמת. השימוש ב"זהבה ושלושת הדובים" במסע הפרסום ראוי ביותר: אכן, מדובר באגדה בלבד.

דב & דב. סיפורי מעשיות

מ-82 קווים ברחבי גוש דן, ייאלצו כעת הנוסעים והנוסעות להסתפק ב-60 בלבד. רפורמת "הקו החדש" מבטיחה חלופות נאותות וקיצור בזמני המתנה, אך מסתבר שלמעשה במקומות רבים אין חלופות כלל, וזמני ההמתנה רק התארכו. כך, למשל, אומרת להארץ דינה בלולו מגבעתיים: "מעכשיו כדי להגיע מהבית לדיזנגוף אני צריכה שני קווים. אומרים לי לא תשלמי על שניים, אבל עד עכשיו גם לא שילמתי על שניים, הייתי צריכה רק קו אחד"

נוסע אחר, יוסי שלו, אומר, לאחר ביטול שלושה מתוך ארבעת הקווים שהשתמש בהם עד כה כדי להגיע לעבודה: "חיכיתי 25 דקות לאוטובוס. שאלתי את הנהג למה זה קורה – אין לו שום תשובה. התקשרתי למוקד – מפנים אותי להתלונן. בנוסף, העלו לנו את המחיר – אני משלם על חופשי-חודשי יותר, אין לי צורך בכרטיס שתקף 90 דקות. אני משלם עשרה אחוז יותר והשירות שאני מקבל הוא פחות טוב. עשו רפורמה מגוחכת לחלוטין".

זה לא סוד שקווי הסטודנטים כולם עמוסים לעייפה כל בוקר בדרכם לאוניברסיטה וכל ערב בדרכם מהאוניברסיטה – כבר שנים רבות. קו 25 שנוסע מבת ים לאוניברסיטה ועובר במרכז תל אביב, מגיע פעמים רבות לתל אביב עמוס כל כך, שהוא מדלג על כל התחנות מכיכר מסריק ואילך ולא אוסף יותר נוסעים. קו 24 (מהכרמלית לרמת השרון, דרך האוניברסיטה) סובל מבעיה דומה, ועד שהוא מגיע לצפון הישן כבר נאלץ לדלג על תחנות אף הוא.

בשנה שעברה הכניסה חברת דן שינוי בקווים – אך במקום לשפר אותם ואת התדירות, החליטו שם למעלה שיהיה רעיון ממש מעולה להוריד את תדירות קו 25 "ולחזק" אותו בקו נוסף, 125, אשר נוסע עם 25 באותו מסלול עד סמינר הקיבוצים… ואז מדלג באלגנטיות על האוניברסיטה וממשיך לקרית חינוך. אז מה יצא? זמן ההמתנה לקו 25 עלה, ואיתו הסיכוי שידלג על תחנות.

קיוויתן/ם שהרפורמה החדשה תתקן את מחדל? לא ולא. הורידו שוב את התדירות של 25, כנראה תוך הנחה שהסטודנטיות פשוט יעשו טלפורטציה מסמינר הקיבוצים לשער האוניברסיטה. לגבי קו 24 אין כלל מידע באתר – ניתן להניח שהוא הוחלף בקו 240, שגם לגביו אין כל מידע. איך נגיע לאוניברסיטה? לדובים הפתרונים.

בגבעתיים החליטו ראשי הרפורמה לבטל את קו 45 לחלוטין. רק לאחר מחאה כוללת, הצליחו התושבים להציל את נגישותם להשכלה גבוהה. ובינתים, לקו 64, הנוסע לביה"ח שיבא, לא יהיה תחליף, והא/נשים שמהן/ם גם ככה נשללות רוב האפשרויות לחופש התנועה (חולות/ים, נכות/ים ואחרות/ים), יאלצו לחפש פתרונות אחרים. ההצעה שלי? להזמין מונית ולחייב את משרד התחבורה.

בתחבורה הציבורית משתמשות/ים בעיקר מי שאין להן כסף לרכב. אברי גלעד (דקה 00:18), למשל, לא משתמש בתחבורה הציבורית. גם לא רון חולדאי, ואני מרשה לעצמי להניח שגם לא ישראל כץ. אז מי כן? רשימת המכולת הרגילה: נשים, מזרחיות/ים, דוברי/ות רוסית, אתיופיות/ים, פלסטיניות/ים, א/נשים מבוגרות/ים, נוער, להט"ב, פועלות/ים, מהגרי/ות עבודה, פליטות/ים, ועוד. כל בעלי הסבירות הכי גבוהה להכנסה נמוכה, עוני, אפליה בעבודה, וגם – חוסר נגישות לחתבורה הציבורית. למעשה, האוכלוסייה המוחלשת היחידה שמקומה נפקד מהרשימה המכובדת הזו היא הנכות/ים – פשוט כי התחבורה הציבורית כל כך לא נגישה, שהנכות/ים פשוט לא יכולות להשתמש בה.

באופן לא מפתיע, האוכלוסיות האלה (שביחד, למעשה מהוות את הרוב המספרי בארץ) לא נמצאות גבוה בסדר העדיפויות הממשלתי ו/או העירוני.

כנראה שיעניין אותך גם: