• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הדרום הדחוי וזכאי הדיור

את קברניטי העיר תל אביב יפו מעסיקות שכונות הדרום רק כיעדים לג'נטריפיקציה, אבל השבוע הם נאלצו לחשוב מעט אחרת
יעל בן-יפת

ביום שני האחרון התקיים המפגש השני של תוכנית המתאר. מהלך ההצגה כלל מספר פקידים שטרחו במצגות מושקעות להראות לנו נתונים כאלו ואחרים על העיר ותושביה. נתונים הם דבר מתעתע. מצד אחד, אי אפשר להתווכח איתם ומצד שני, כמות המניפולציות שניתן לעשות באמצעותם היא מטורפת.

דוגמה אחת בוטה היתה כאשר אחד מנציגי הפרופסיה ההנדסית ניגש למצגת והעלה שאלת מחקר מסוימת שהטרידה אותו וכנראה גם את מהנדס העיר בבואם לתת מענה לתוכנית המתאר ובמיוחד לחזון עיר לכולנו או במילים שלהם "עיר לכל תושביה".

מסתבר שדרום העיר הוגדר על-ידי המקצוענים במינהל ההנדסה כ"אזור דחוי". דחוי, לא במובן ציר הזמן אלא במובן הדחייה של א/נשים החשים לעומתו גועל, רתיעה, פחד. נשמע כמו משהו שחולדאי היה אומר בשאלון אסוציאציות כאשר היו שואלים אותו על הדרום בכלל והדרומים בפרט.

שכונת יד אליהו. צילום: cc by-Yoav Lerman

בתור דרומית, אני לגמרי חושבת שיש הרבה מה לתקן בשכונות הדרום (בית ספר עיוני יכול להיות התחלה נחמדה), אבל אין לי שום תחושת דחייה או רתיעה מרחובות השכונה שלי או משכונות אחרות מסביבי. לכן, לאחר השוק הראשוני, כשהבנתי מה המשמעות המילולית של האבחנה הסוציולוגית הקשבתי קשב רב לשמוע את ההסבר להנחה לגבי הגועל/דחייה/רתיעה מהדרום.

ההסבר לא אחר להגיע. מסתבר שמה שהטריד את אנשי מינהל ההנדסה הוא העובדה שיש תושבים שלא יכולים כבר לקנות בצפון העיר בגלל המחיר, אבל לא רוצים לגור בדרום העיר בגלל סיבות שונות. תחנה מרכזית, תחנת מעצר, גשרים ומחלפים ליד החלון, עוני. אנשים עניים יכולים בהחלט להיות חלק מהסיבה.

עכשיו, עד כה זה נשמע כמו ניתוח נכון שמיד מוביל את מהנדסי העיר לחשוב שצריך לבנות ולשפר את הדרום. הבעיה בניתוח היא לא המסקנה שיש לתקן את האפליה השיטתית ביחס לדרום, אלא בכך שלנגד עיניהם של שורת הפרופסיונלים עמדה דמות מאוד מסוימת אותה הם רוצים להשאיר בעיר ואותה הם רואים כיעד אטרקטיבי.

לא מדובר במי שלא יכולים לקנות בצפון או בדרום אבל רוצים מאוד לגור בדרום בקהילות שלהם. תושבים אלו לא נספרים בחישובים של עיריית תל אביב-יפו, כי מה שחילחל כנראה מהראש ומטה הוא שגירוש עניים הוא הדבר הראוי – זה היעד (מישהו אמר כפר שלם?) הדמות המסוימת שעומדת לנגד דורשי טובתה בעירייה היא הג'נטריפיקטור התל אביבי המצוי.

ניסיתי להסביר את הבעייתיות, ללא הצלחה יש להודות, וכמות ההכחשות והמגננות הרקיעו שחקים. לאחר ויכוח מר, העלה אהרון מדואל, יו"ר סיעת עיר לכולנו את האופציה המתבקשת שבאותו רגע השאירה כמה מהם פעורי פה, והיא דיון בקריטריונים של זכאי משרד השיכון.

השעות המיותרות וכמות יחסי הציבור שהושקעו בוועדות העלובות של דיור בר השגה בעיריית תל אביב, שהיו למעשה שם קוד ל"איך נצליח להבריח את האוכלוסיות המוחלשות של תל אביב ולהביא הנה צעירים מגניבים שנולדו עם כפית זהב או שתיים בפה," יצרו שום דבר מלבד הרבה אוויר חם בריח רע. ההצעה של מדואל היתה הצעה מרעננת, שוויונית יותר וכנה: להתמודד בשכונות הדרום עם התושבים המוחלשים ולא לזרוק אותם אל מעבר לצומת חולון.

זאת הצעה מהפכנית בהקשר הנהנתני של הנהלת עיריית תל אביב-יפו, ובאותו רגע נראה היה כי הצעתו לא תתקבל כי הרי בכל זאת מדובר בהצעה שהגיעה מהאופוזיציה. לשמחתנו, אתמול בישיבתה של הוועדה לתכנון ובנייה התרחש הלא ייאמן. הצעתו של אהרון התקבלה על-ידי היו"ר סגן ראש העיר דורון ספיר, ובהחלטה תקדימית החליטה הוועדה לאמץ את הקריטריונים של זכאי משרד השיכון בבואה לבנות יחידות דיור בתל כביר. החלטה זאת תאפשר להרבה "דחויים" להמשיך ולהישאר בעיר.

החלטה אחת אמנם, אבל משמעותית ומרעננת.

הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. תושבת קרית שלום שבדרום תל אביב

פורסם גם ב-mynet

כנראה שיעניין אותך גם: