הדרום הדחוי וזכאי הדיור

את קברניטי העיר תל אביב יפו מעסיקות שכונות הדרום רק כיעדים לג'נטריפיקציה, אבל השבוע הם נאלצו לחשוב מעט אחרת
יעל בן-יפת

ביום שני האחרון התקיים המפגש השני של תוכנית המתאר. מהלך ההצגה כלל מספר פקידים שטרחו במצגות מושקעות להראות לנו נתונים כאלו ואחרים על העיר ותושביה. נתונים הם דבר מתעתע. מצד אחד, אי אפשר להתווכח איתם ומצד שני, כמות המניפולציות שניתן לעשות באמצעותם היא מטורפת.

דוגמה אחת בוטה היתה כאשר אחד מנציגי הפרופסיה ההנדסית ניגש למצגת והעלה שאלת מחקר מסוימת שהטרידה אותו וכנראה גם את מהנדס העיר בבואם לתת מענה לתוכנית המתאר ובמיוחד לחזון עיר לכולנו או במילים שלהם "עיר לכל תושביה".

מסתבר שדרום העיר הוגדר על-ידי המקצוענים במינהל ההנדסה כ"אזור דחוי". דחוי, לא במובן ציר הזמן אלא במובן הדחייה של א/נשים החשים לעומתו גועל, רתיעה, פחד. נשמע כמו משהו שחולדאי היה אומר בשאלון אסוציאציות כאשר היו שואלים אותו על הדרום בכלל והדרומים בפרט.

שכונת יד אליהו. צילום: cc by-Yoav Lerman

בתור דרומית, אני לגמרי חושבת שיש הרבה מה לתקן בשכונות הדרום (בית ספר עיוני יכול להיות התחלה נחמדה), אבל אין לי שום תחושת דחייה או רתיעה מרחובות השכונה שלי או משכונות אחרות מסביבי. לכן, לאחר השוק הראשוני, כשהבנתי מה המשמעות המילולית של האבחנה הסוציולוגית הקשבתי קשב רב לשמוע את ההסבר להנחה לגבי הגועל/דחייה/רתיעה מהדרום.

ההסבר לא אחר להגיע. מסתבר שמה שהטריד את אנשי מינהל ההנדסה הוא העובדה שיש תושבים שלא יכולים כבר לקנות בצפון העיר בגלל המחיר, אבל לא רוצים לגור בדרום העיר בגלל סיבות שונות. תחנה מרכזית, תחנת מעצר, גשרים ומחלפים ליד החלון, עוני. אנשים עניים יכולים בהחלט להיות חלק מהסיבה.

עכשיו, עד כה זה נשמע כמו ניתוח נכון שמיד מוביל את מהנדסי העיר לחשוב שצריך לבנות ולשפר את הדרום. הבעיה בניתוח היא לא המסקנה שיש לתקן את האפליה השיטתית ביחס לדרום, אלא בכך שלנגד עיניהם של שורת הפרופסיונלים עמדה דמות מאוד מסוימת אותה הם רוצים להשאיר בעיר ואותה הם רואים כיעד אטרקטיבי.

לא מדובר במי שלא יכולים לקנות בצפון או בדרום אבל רוצים מאוד לגור בדרום בקהילות שלהם. תושבים אלו לא נספרים בחישובים של עיריית תל אביב-יפו, כי מה שחילחל כנראה מהראש ומטה הוא שגירוש עניים הוא הדבר הראוי – זה היעד (מישהו אמר כפר שלם?) הדמות המסוימת שעומדת לנגד דורשי טובתה בעירייה היא הג'נטריפיקטור התל אביבי המצוי.

ניסיתי להסביר את הבעייתיות, ללא הצלחה יש להודות, וכמות ההכחשות והמגננות הרקיעו שחקים. לאחר ויכוח מר, העלה אהרון מדואל, יו"ר סיעת עיר לכולנו את האופציה המתבקשת שבאותו רגע השאירה כמה מהם פעורי פה, והיא דיון בקריטריונים של זכאי משרד השיכון.

השעות המיותרות וכמות יחסי הציבור שהושקעו בוועדות העלובות של דיור בר השגה בעיריית תל אביב, שהיו למעשה שם קוד ל"איך נצליח להבריח את האוכלוסיות המוחלשות של תל אביב ולהביא הנה צעירים מגניבים שנולדו עם כפית זהב או שתיים בפה," יצרו שום דבר מלבד הרבה אוויר חם בריח רע. ההצעה של מדואל היתה הצעה מרעננת, שוויונית יותר וכנה: להתמודד בשכונות הדרום עם התושבים המוחלשים ולא לזרוק אותם אל מעבר לצומת חולון.

זאת הצעה מהפכנית בהקשר הנהנתני של הנהלת עיריית תל אביב-יפו, ובאותו רגע נראה היה כי הצעתו לא תתקבל כי הרי בכל זאת מדובר בהצעה שהגיעה מהאופוזיציה. לשמחתנו, אתמול בישיבתה של הוועדה לתכנון ובנייה התרחש הלא ייאמן. הצעתו של אהרון התקבלה על-ידי היו"ר סגן ראש העיר דורון ספיר, ובהחלטה תקדימית החליטה הוועדה לאמץ את הקריטריונים של זכאי משרד השיכון בבואה לבנות יחידות דיור בתל כביר. החלטה זאת תאפשר להרבה "דחויים" להמשיך ולהישאר בעיר.

החלטה אחת אמנם, אבל משמעותית ומרעננת.

הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. תושבת קרית שלום שבדרום תל אביב

פורסם גם ב-mynet

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עמוס

    הוכחה נוספת שעבודה פוליטית נבונה, המתבססת גם על הבנה והכנה מדוקדקת של עובדות והקשריהן החברתיים והאידיאווגיים, וגם על הצעה של אלטרנטיביות קונסטרוקטיביות, עשויות להוביל להישגים ממשיים למד אלה החינוכיים

    כל הכבוד!

  2. תומך

    קודם כל יישר כוח על המאבקים ועל הכתיבה השנונה. אבל מלבד שנינות חסר מאוד בפוסט הזה פרטים: מה בדיוק היתה ההחלטה? או שתסבירי או שתוסיפי לינק. את מתכוונת להגיד שפרויקט "דיור בר-השגה" הוסב לפרויקט דיור לזכאי משרד השיכון?

  3. אריה

    כשמפסיקים להפריח סיסמאות ומציעים הצעות קונסטרוקטיביות מופתעים לטובה

  4. ירדנה אלון

    ולא חס וחלילה בגלל התושבים,בגלל מראהו.בגלל הרחובות המטונפים מפני שבדרום תל אביב ואני בעיקר מדברת על שכונת פלורנטין שבה אני מתגוררת בשנים האחרונות בשל אילוצים כלכליים,ובכן אם ניקח את פלורנטין כדוגמא,זהו אזור שבו תעשייה ,מסחר ומגורים מעורבבים בו,והוא מטונף,מלוכלך,מזוהם,החצרות מוזנחים מפני שהם משמשים כפח אשפה של בעלי העסקים,ואנשי מחלקת התברואה שמשום מה חברים נורא טובים של בעלי העסקים ולא של הדיירים מתעלמים מתלונות התושבים על הזוהמה,ולא אוכפים את החוק.
    המבנים במצב נוראי,ומשמשים לרוב כמחסנים,או מחסנים לשעבר שהוסבו לדירות מגורים,וזה לא שבעלי המבנים הם עניים חסרי ישע,רוב השכונה נשלטת ע"י חמולות שקנו בשנות השבעים והשמונים גושי בניינים על פני רחובות שלמים,הם גובים שכר דירה עתק,ונותנים קדחת.
    ניתן היה לחשוב שהצעירים שהגיעו לשכונה כחלק מהרפתקאת חיים של סטודנטים צעירים ישנו את פני הדברים ולוא בשל הלהט המהפכני שרובם טוענים לו,אבל לא רק שהם לא הביאו לשינוי,הם מוסיפים לזוהמה (רובם נורא אוהב כלבים אבל שוכח שצואת כלבים זה לא דבר משובב נפש במיוחד מה שהם לא היו מעיזים לעשות בצפון העיר הם סבורים שמותר להם לעשות בדרומה.
    לעומת חלקיה הצפוניים של תל אביב שבה יש פינות גן ירוקות לרוב,ועצים שמצילים בקיץ, דרום העיר חף מירקרקות,ונראה מיובש כמו דרדר בקיץ.
    דוחה,מכוער, או נאה ואסתטי זה עניין של טעם אישי.לטעמי האישי,דרום תל אביב זהו מקום דוחה,לוא היה מצבי הכלכלי מאפשר לי זאת הייתי נסה משם כל עוד רוחי בי.