• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

די לנופף ב"סדר הציבורי"

חברה דמוקרטית לא אמורה לסבול הגבלות ביורוקרטיות שרירותיות על חופש הביטוי – גם כשחופש זה גורם להפרעה. בעקבות הרשעתה של עדי וינטר ב"התקהלות אסורה"
דניאל רוזנברג

הפעילה עדי וינטר נעצרה כשחסמה כביש מרכזי באזור כיכר רבין בתל אביב ב-2007, בעת הפגנה כנגד עסקת הטיעון עם משה קצב. היא הועמדה לדין על סעיף התקהלות אסורה, נמצאה אשמה ונידונה על ידי בית המשפט לשלושה חודשי מאסר. הסעיף בגינו הואשמה וינטר, "עבירת התקהלות אסורה" (סעיף 151 לחוק העונשין), קובע איסור על פעילות שמטרתה היא "הפרת השלום". המקרה פותח מחדש את הדיון אודות מרי אזרחי וגבולות הציות לחוק, ודורש הבהרה של מהות המושגים "הפרת שלום" ו"הסדר הציבורי". ככזה, הסעיף האוסר על התקהלות אסורה וסעיפים דומים לו (כגון איסור על התפרעות), ממלאים את תפקידם בהתמקדות בצורתה של הפעילות, באופיה ובהשפעתה על מרקם החיים.

המעצר של עדי וינטר, 2007. שקלול הפוטנציאל לפגיעה בסדר הציבורי נלקחים לרוב גם בחשבון תכני ההפגנה ומטרותיה. צילום: אקטיבסטילס

כך, תיאסר הפגנה או משמרת מחאה שבמסגרתה יופעל נשק, ייחסמו צירי תנועה, ייגרם נזק לאדם או לרכוש וכדומה. תחת פרשנות זו, סעיפים אלה מטרתם לשמור על הבטחון ועל התנהלות החיים התקינה. סעיפים אלה מגובים בנוהל לפיו על מארגני הפגנה או אירוע מחאה לקבל אישור ממשטרת ישראל, אישור שעלול להימנע מהם באם יחליט מפקד מחוז כי יש בהפגנה מן הפגיעה בסדר ובבטחון הציבור.

לכאורה, לא אמור להיות לתוכן ההפגנה כל קשר לאישורה או להוצאתה מן החוק. עניין הפגיעה בסדר הציבורי מתמקד בצורת ההפגנה ולא בססמאות שנקראות בה, בחומרים המחולקים בה או ברעיונות אותם שואפים המפגינים להעביר. עם זאת, ניתן לראות כי בפועל קיימת הטיה כזו. בשקלול הפוטנציאל לפגיעה בסדר הציבורי נלקחים לרוב גם בחשבון תכני ההפגנה ומטרותיה: המשטרה אינה ששה לאשר הפגנות ואירועים ציבוריים אשר נתפסים על ידה כפרובוקטיביים ועלולים, לפי הגיון זה, להוביל לפגיעה בסדר הציבורי. כך למשל, נפסלה לפני כשנה צעדת הימין הקיצוני באום אל-פחם, מחמת חשש לפגיעה ב"סדר הציבורי".

באופן דומה, נעצרו בשנת 2006, בעת מלחמת לבנון, מפגינים בעיר לוד – אך ורק מכיוון שהססמאות אותן קראו יצרו הפרעה פוטנציאלית לאותו סדר ציבורי. זאת בזמן שאירועים גדולים אשר ללא ספק עלולים להוביל לפגיעה חמורה בסדר הציבורי, כגון צעדות הענק למען שחרור גלעד שליט, זוכים לאישור תודות לאופיים הקונצנזואלי.

אם כן, מהו מקומם של אותם איסורים בחוק על התקהלות והפגנה, כאשר הם מופעלים לא ביחס לאופי ההפגנה אלא ביחס לתכניה? ניתן לראות בצעדים כאלה מעבר של המשטרה מגוף שכל תכליתו הוא שמירה על הסדר החוקי, לגוף פוליטי בעל יכולת להתנכל לגופים שביוקרם לא יחפוץ – זאת תחת מעטה חוקי ומשפטי לגיטימי. הנזק של התפתחות זו הוא כפול: מחד גיסא, חופש הביטוי וההתאספות נשלל מארגונים שונים וזכותם להשתתפות ציבורית נפגעת, ומאידך גיסא, מדובר בריקון תוכנו של החוק הפורמלי, אשר אמור להיות מופעל ללא משוא פנים וללא התחשבות בתכנים ספציפיים.

הגיע הזמן לבטל את הסעיפים הנוגעים לאיסורים על התארגנות ופעילות ציבורית, או לצמצם בצורה ניכרת את השימוש בהם. מקומם של הדין הפלילי ובתי המשפט אינו בקביעת השיח הפוליטי ובהגבלתו, חברה דמוקרטית לא אמורה לסבול הגבלות ביורוקרטיות שרירותיות על חופש הביטוי בתוכה – גם במקרה שחופש זה גורם לאי-נחת או להפרעות מסוימות. זוהי משמעותה של חירות פוליטית במדינה דמוקרטית. יחד עם זאת, באם מצאה המדינה לנכון לצמצם את חופש פעולתם של גופים ציבוריים מסוימים (כגון ארגונים גזעניים או כאלה המאיימים באופן אקטיבי על המשטר הדמוקרטי), תתכבד נא ותעשה שימוש בסמכויות שברשותה על מנת להוציאם כליל מהחוק או להילחם בהם בדרכים אחרות, ולא תשתמש בתירוצים של "סדר ציבורי" אשר מובילים לפגיעה הן בחופש הדמוקרטי והן בסדר המשפטי התקין.

הכותב הוא דוקטורנט למדעי המדינה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יריב מ

    מהמרכז הראדיקלי, דהיינו:
    "מי יממן את כל כוחות השיטור והיס"מ שיגנו כל יום על שמאלנים ראדיקליים מפני ההמון, על מרזלים מפני ערבים, על גייז מפני חרדים וכו?"

  2. דניאל רוזנברג

    בכל מקרה, אם הגענו למצב שאנחנו צריכים חגורת שוטרים בשביל לאבטח מצעד גאווה בירושלים (נאמר), הבעיה מתחילה הרבה קודם.

  3. דניאל

    מדינה דמוקרטית אסור שתאסור הפגנה רק על פי מהותה, כי אם על פי אופיה בלבד, כמו כן ראוי שתעצור תכנים גזעניים או הסתה לאלימות או רצח. זה די ברור.
    לעומת זאת הסקת המסקנות כאילו למדינה יש דבר נגד דיעות שאינן בקונצנזוס מוטעית. הלוגיקה המופעלת כאן שגויה. אופיין של הפגנות של גופים קיצוניים לרוב מלוות בהפרת סדר ואלימות, לכן המשטרה מפקחת עליהן יותר. למה קיצוניים נוטים יותר לאלימות ולפרובוקציה? אולי בגלל הצורך שלהם להביע את דעתם ברבים, על אף המצאם בעמדת מיעוט. אבל זאת רק השערה אין כאן עובדה מוכחת.

  4. נפתלי אור-נר

    המשטרה מתנכלת להפגנות השמאל והערבים:עוצרת בלא כל הצדקה מפגינים מקרב ציבורים אלו, מגישה נגדם כתבי אישום, ואינה מהססת לשקר בבית המשפט על סיבות המעצר והאירועים, והכל במסווה של "שמירת הסדר הציבורי". הדוגמאות האחרונות להתנהלות זו היא התייחסותה להפגנות השמאל בשיח ג'ארח ובסילואן. התנהלות זו של המשטרה בוצעה בהסכמה שבשתיקה של משרד המשפטים (מחאות ששלחו מס' מפגינים ואני ביניהם לא זכו למענה של ממש). רק בית המשפט – מרבית השופטים בו, אך לא כולם – היה זה אשר ניסה לבלום את התופעה ההרסנית הזו.
    השקר של ההצדקה להתנהלותה זו של המשטרה – "הסדר הציבורי" – הוכח באופן מוחץ כאשר המשטרה, משראתה כי אינה יכולה לשבור את המפגינים, החליטה להפסיק ולהתנכל להם, ולמעשה להיעלם מהשטח. ברור שהמחאה אז התנהלה בלא כל פגיעה בסדר הציבורי, או בסדר כלשהו, למעט חוסר הנחת של המתנחלים אשר נצפו קודם לכן נותנים הוראות לשוטרים כיצד לנהוג

  5. נפתלי אור-נר

    בדרל כלל הצרת צעדי המחאה נעשית כנגד השמאל. הימין, במרבית המקרים, חסין