אוטובוס לאנשים כמוני

לפני שעולים על גל השנאה לרפורמה בתחבורה הציבורית ומצלמים עוד כתבה דומעת על קשיש/סטודנט שקו האוטובוס שלו בוטל, צריך לזכור מה המטרה האמיתית והצודקת שלה: להחזיר את האוטובוסים אל כלל האזרחים. דעה לא פופולרית
אבי צוק

גל עכור שוטף בימים אלו את המדיה. רעה חולה אדירה נחתה על מדינת ישראל, שכידוע אסונות לא חסרים בה. אמנם היה ידוע מראש שתגיע, אך בכל זאת ציבור האזרחים נתפס לא מוכן. לא, איני מדבר על משט או מטס של פעילים הבאים חלילה להעכיר את שלוותנו במחאות. אני מדבר על מה שנקרא "הרפורמה", או בשמה המלא "ארגון מחדש של קווי האוטובוסים בגוש דן".

מי שלמד על הנושא אך ורק מכלי התקשורת יכול היה לקבל את הרושם כי זו הרפורמה הגרועה ביותר שהייתה פה מזה שנים. קווים שבוטלו, מחאות מכל עבר, צעדות זקנים הצועדים בשמש הקופחת לתחנות החדשות אשר מוקמו כמעט בזדון רחוק מביתם, נסיעות שהתארכו. הגדילה לעשות כותבת טור בעיתון "הארץ" שהטיחה בשר התחבורה: "למה לתת למערכת תקינה לתפקד אם אפשר לקלקל אותה?". בקיצור, פלישתים עליך ישראל, או במקרה הזה – ישראל כץ עליכם, תושבי גוש דן.

קמפיין הרפורמה. ישראל כץ עליכם, תושבי גוש דן

בתור משתמש ותיק ונטול מכונית במערכת התחבורה הציבורית, לא הצלחתי בתחילה להבין את קמפיין השנאה שהתפתח כלפי הרפורמה. כיצד ניתן לתקוף שינוי שהינו כל כך מתבקש, שכל שר תחבורה התעקש להתחמק ממנו במשך עשרות שנים, באחת המערכות הציבוריות המיושנות ביותר בישראל? האם באמת החום הקיצי עירפל עד כדי כך את חושיהם של כותבי הטורים וכתבי הטלוויזיה, שנשכחה מהם חוסר היעילות המוחלט של מערכת האוטובוסים בגוש דן?

ברור כי בניגוד למתכנני הרפורמה אשר טרחו לבצע סקר מעמיק בטרם בוצעה, איש מהמבקרים לא טרח לעשות מחקר מינימלי בנושא (אלא אם ניתן לשים את הכותרת "מחקר" על עוד ראיון עם סטודנט זועם שקו האוטובוס שלו בוטל, או כתבה מצולמת עם הקשיש מחולון שכעת נאלץ ללכת ברגל מאחר שתחנת האוטובוס הסמוכה לביתו הוזזה).

ההסבר ההגיוני היחיד להתנהלות זאת הינו השתלטותו הסופית של "סינדרום החמלה" על השיח הציבורי בישראל. מה שמאפיין את הסינדרום הזה הינו היעלמותו הסופית של כל צורך במחשבה לטווח ארוך. בסופו של דבר מדובר בתחבורה ציבורית, לא פרטית. ולמי מיועדת תחבורה ציבורית? למי שמיועדות כל המערכות הציבוריות בישראל – זקנים, עניים, צעירים מעוטי יכולת. אם סבור אתה שמי מהם נפגע כתוצאה משינוי כלשהו, הרי שברור שקהל היעד של המערכת אינו מקבל שירות. ועל כך, גבירותיי ורבותיי, יש למחות.

המטרה האמיתית של הרפורמה אינה רק להקל על הזקן מחולון, עם כל האמפתיה למצבו. המטרה היא להחזיר את התחבורה הציבורית אל מעמד הביניים, לאזרחים כולם. להפסיק את העיוות האיום והנורא שנוצר כתוצאה מהתלות ברכב הפרטי ומשפיע על כולנו, מהפקקים באוטוסטרדות, דרך מחירי המכוניות והדלק ועד לענן הזיהום העומד מעל גוש דן.

אני עצמי מתגורר במרכז תל אביב ועובד באחד ממרכזי התעסוקה הגדולים בפרברי העיר בו ישנו גם בית חולים גדול. אני מרשה לעצמי לומר במלוא הצניעות – הרפורמה נועדה לאנשים שכמותי. לפני הרפורמה הייתי תלוי באוטובוס יחיד בעל תדירות נמוכה ומסלול בלתי הגיוני. אחריה נוספו לי שני קווים בעלי תדירות גבוהה, העוברים בנתיבי תחבורה מרכזיים, כולל נתיב תחבורה ציבורית. זוהי מטרת הרפורמה – להפוך את מערכת התחבורה הציבורית לאופציה אמיתית עבור מרבית תושבי גוש דן.

כמו בכל תחום, נוח לאליטות הכלכליות להפגין את חמלתם על-ידי דאגה מזויפת לאוכלוסיות החלשות, ולהתעלם מכך שלטווח הארוך אין דבר מחליש יותר מאשר הכרזה רשמית עליהן כקהל היעד של המערכת. זהו המסלול הבטוח להידרדרותה של כל מערכת לרמת עולם שלישי, מסלול אותו כבר עברו מערכות החינוך, התחבורה הציבורית והרווחה בישראל, ואותו עוברת כיום מערכת הרפואה.

פקק תנועה בתל אביב. ככה זה כשתלויים ברכב פרטי. צילום: Papito, cc by-sa

אם באמת ברצוננו לדאוג למערכת תחבורה ציבורית ראויה, עלינו להפוך את המגמה האבסורדית לפיה למרות הגידול האוכלוסייה – מספר המשתמשים באוטובוסים כמעט ולא עלה כמעט ב-30 השנים האחרונות. ולשם כך נועדה הרפורמה, להפוך שוב את אופציית האוטובוס לזמינה עבור אנשים מכל שכבות האוכלוסייה. מערכת חזקה שכזאת, העונה על צרכי אוכלוסיות מגוונות היא המתכון הבטוח ביותר לחיזוקה לאורך זמן, והפניית תקציבים מהשלטון המרכזי.

קשה לטעון כמובן שהרפורמה בוצעה בצורה אופטימלית. די ברור בדיעבד שכדאי היה לפתוח במסע ההסברה מוקדם יותר, להכין אתר ראוי ולא מינימלי המסביר את השינויים בקווים, ולהשתמש בדיילי הסברה מנוסים ולא נערים חסרי הכשרה. עם זאת, באותה מידה ברור כי הרפורמה הייתה חייבת להתבצע. את הצלחתה לא ניתן לשפוט באמצעות מדידת זמנים ביום הראשון להחלתה, אלא רק לאחר מספר חודשים לפחות בהן תינתן הזדמנות לקהל הנוסעים והנהגים להסתגל אליה.

בשורה התחתונה, המסקנה מהשבוע האחרון היא עגומה לכל מי שחפץ ביקרן של המערכות הציבוריות בישראל. מי ירצה להיכנס בכלל לרפורמות שכאלו בעתיד? מה חושבים עמיתיו של השר ישראל כץ כשהם עדים לוויה דולורוזה אותה הוא עובר על כך שהעז לבצע רפורמה במשמרת שלו, ולא להעביר אותה כמו תפוח אדמה לוהט לבא אחריו? אין לי ספק שכל אחד מהם הסיק את המסקנה הנכונה – אל תזוז, אל תעשה.

בפרפראזה על אימרתו המפורסמת של ז'בוטינסקי, יידע כל שר בישראל: "עשייה היא רפש", במקום זאת הקפד להפגין "חמלה". מלמל מנטרות על הצורך בייעול, ומנה עוד ועדה שאת מסקנותיה תוכל לקבור. לך לסיורים במעונות קשישים מתפקדים, ודלג על אותם רבים אחרים שקרסו עקב הפרטה. אחת לכמה זמן זרוק איזו עצם לתקשורת, בדמות "תוספת תקציבית" חסרת משמעות שתועיל כמו אקמול לחולה סרטן.

בינתיים, ישראל תמשיך להידרדר במסלול הבטוח להפיכתה למדינת עולם שלישי. מדינה המלאה כוונות טובות וחמלה כרימון, אך כמו בניין אשפוז חדיש המתהדר בשלט תרומה עולז של מיליארדר תורן, עוטפת בחזות נוצצת מערכת רקובה על סף קריסה תמידית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יעל

    קודם כל, לא מדובר במערכת תקינה שקולקלה, כפי שנכתב בטור ב"הארץ" – מערכת התחבורה באזור המרכז היתה ועודנה איומה, מיושנת וגרועה, וכלל לא מתאימה לצורכי התחבורה של ימינו.

    מנגד, הרפורמה שנעשתה אינה התשובה הנכונה לעשיית שינוי מהותי. קודם כל בגלל שהיא יצרה בעיות חדשות וחלק מהשינויים בקווים רק הרעו את השירות, ושנית בגלל שהיא נעשתה ב"מכה" אחת ולא בצורה הדרגתית, ללא העברת המידע בצורה מסודרת לציבור במעוד מועד (ולא בדקה התשעים, ללא מפות בתחנות ועם שילוט סותר שחלקו ישן וחלקו חדש) – באופן שיקל עליו להסתגל לשינויים בה.

    הדבר נובע, בין השאר, מכך שקובעי המדיניות בתחבורה הציבורית אינם נמנים על נוסעיה. לו מנכ"ל הרכבת היה נדרש להגיע לעבודתו מדי יום אך ורק בתחבורה עליה הוא ממונה, דברים היו נראים אחרת. כנ"ל בחברות דן ואגד – קשה לי להאמין שלו מנכ"ל אגד היה נתקל כמוני בהמתנה של שעה מכיוון שהחברה פסחה על הוצאת 4 אוטובוסים בניגוד לאמור בלוח הזמנים המפורסם, ואחרי כן היה עולה על קו נטול מזגן עם עשרות אנשים בעמידה בניגוד לחוק – הוא לא היה מקבל זאת בשלוות נפש.

    הביקורת – לפחות זו הנובעת מציבור הנוסעים (בתקשורת חלק מהכותבים כלל אינם נמנים על משתמשיהם של האוטובוסים) – אינה באה מתוך דאגה לשכבות החלשות. לתקשורת קל להשתמש בהן כדי ליצור כותרות, אולם בפועל מצבם של נוסעים רבים הורע, מכל השכבות, לצד כאלו שאכן הרפורמה הטיבה עמם כמוך. זה מאוד תלוי במיקום מגוריך ועבודתך. אי אפשר ממקרה יחיד להשליך על הכלל.

  2. עמנואל

    בלי להכיר את הנושא "מהשטח" (אני גר בבאר שבע, וממעט להיות בתל אביב)
    אני דווקא מאמין שבסופו של דבר הרפורמה תתגלה כמוצלחת.

    אבל היישום שלה היה כנראה קטסטרופה. ממש לעשות ניתוח ללא הרדמה. היה צריך להכין את הציבור, ולהציף את התתחנות והאוטובוסים בדיילים (אם על כל אוטובוס היה דייל, הנהג לא היה צריך לבזבז זמן על לענות לנוסעים). במקום זה נתנו פרסומות כאילו-משעשעות עם דב נבון.

  3. אבי

    עמנואל ויעל, תודה על התגובות.

    אני מסכים לחלוטין שההסברה של הרפורמה הייתה גרועה עד עלובה להחריד. בלשון המעטה.
    ויתכן בהחלט גם שבסוף יתברר שמדובר ברפורמה גרועה, שלא שיפרה את המצב. לא ניתן לפסול זאת.

    הנקודה שאני מנסה להעביר היא שלא ניתן לשפוט זאת על בסיס דוגמאות נקודתיות. לא שלי, וגם לא של אותו זקן מחולון.
    צריך לתת זמן. זמן לציבור הנוסעים להתרגל. ובעיקר זמן לציבור הלא-נוסעים לגלות את המערכת ולנסות להשתמש בה.
    רק לאחר כמה חודשים לפחות ניתן יהיה להתחיל לדבר על איכותה של הרפורמה ושיפור (או היעדרו).

    החלופה האפשרית היחידה לנ"ל היא ניתוח רציני ואיכותי של השינויים, לעומת המצב הקודם, ועל הרווח/הפסד לאוכלוסיית הנוסעים ולאוכלוסייה הכללית שעד כה לא השתמשה בתח"צ.
    אני לא ראיתי שאיש טרח לעשות זאת.
    הדבר היחיד שראיתי כאמור הוא כתבות מעט דמגוגיות עם דוגמאות כמו שציינתי בטור, שנבעו מגישה מתנשאת ופטרונית לנסיעה בתח"צ. וחבל. כך שבינתיים המינימום שצריך לעשות הוא לתת צ'אנס.

  4. גרי רשף

    גם אני נותן קרדיט למשרד התחבורה שניסה לשפר, הרבה יותר מאשר לעתונות שמחפשת כותרות סנסציוניות.

    לפני מספר שבועות ויתרתי על הרכב ועברתי לתחבורה ציבורית + אופניים מתקפלים, כעת אני משלם קצת יותר, לוחות הזמנים שלי אישית לא השתנו, ואין לי תלונות.

    בהזדמנות זו מגיעות מחיאות כפיים לאתר העוקץ ש"העז" לפרסם מאמר שמגן על המערכת (ובעקיפין על האזרחים)..

  5. עינת

    לדעתי זו השורה הכי נכונה שנכתבה על הרפורמה הזו. ההצגה שלה לציבור היא סימפטום מובהק של הבעיה הזו.

    אני דווקא מאוד שמחתי על הרפורמה באופן עקרוני. גם אני, כמו הכותב, בת המעמד הבינוני שגרה במרכז תל אביב ומשתמשת בתחבורה הציבורית. העניין הוא שאני נוסעת להרבה מקומות בגוש דן. ישנם מספר מקומות שאליהם קל יותר להגיע והרבה מאוד אחרים שאליהם עכשיו קשה בהרבה להגיע ולבעיה הכי מעצבנת בתל אביב – תנועה בצירי אורך בלבד – כמעט ולא התייחסו.

    אני מסכימה שלשפוט את כל הרפורמה על פי הזקן מחולון זה לא כל כך הוגן, אבל גם לשפוט אותה על פי תל אביבי אחד שיותר נוח לו להגיע עכשיו לרמת החייל זה אנקדוטלי באותה מידה בדיוק.

  6. אסף

    התהליך שבו רפורמה מעוצבת, מידת השיתוף של הציבור בתהליך, האופן שבו מיישמים את הרפורמה בשטח — כל אלה הם לא רק נספחים של הרפורמה, אלא נמצאים בלב-ליבה (אם אנחנו מבינים רפורמה לא רק כפרוצדורה טכנוקרטית אלא כמהלך פוליטי, חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה). חוסר השיתוף של הציבור בעיצוב הרפורמה וההנחתה הפתאומית שלה על התושבים (מכל סוג ומעמד) הוא כבר כשלון ומחדל אדיר. מעבר לכך, היו הרבה כתבות ומאמרים שדנו ברפורמה על כלל המורכבות שלה, התמונה שאתה מציג היא קצת קריקטורה.

  7. טלי

    בסופו של דבר הדוגמה היחידה שאתה נותן לכך שהרפורמה חיובית היא הקו היחיד שבו אתה נוסע לעבודה, האים באמת רק לפי זה הנחת שהרפורמה חיובית? אני ממליצה לך לבדוק למשל את הקו 172 שיוצא מפרישמן או בן יהודה לחולון, שהתארך ב45 דקות ומפריע לחברי הצעיר מעמד בינוני כמוך- להגיע לעבודה. נראה שבנית לך תאוריה על כך שהאליטות "תופסות טרמפ" על רחמים לזקנים (ולכן זה לא רלוונטי אם באמת נעשה לאוכלוסיה המבוגרת עוול או לא) וכל כך אהבת אותה שלא טרחת לשבת ולבדוק מה קרה לקווי האוטבוסים אלו הורדו אלו התארכו האים באמת יש יותר תועלת מנזק?
    האם רב האנשים ישלמו יותר כסף או פחות על צרכי התחבורה שלהם? בסופו של דבר
    העובדה שאתה יוצר הפרדה בין זקנים וחולים לצעירים ממרכז ת"א ומכריז הרפורמה צריכה להיות לאלה או לאלה וזה לגטימי ומשמח שהיא רק ל"אנשים כמוני" ולא להם, היא מזעזעת והופכת אותך לעוד קלישאה של תל אביבי אגוצנטרי לתפיסתי.

  8. אבי

    עינת אסף וטלי תודה על המשוב.

    אסף,
    אני ניזון מהתקשורת אמנם, אך למיטב הבנתי בוצע סקר די מעמיק לאורך השנים של התחבורה הציבורית שכלל אלפי אנשים, והתייעצו גם עם ועדי שכונות רבים. יתכן שניתן היה לעשות זאת יותר טוב, ובצורה יותר מעמיקה. אך ההתרשמות שלי היא שבמקרה הזה שיתוף הציבור היה חריג בעומקו ביחס להתנהלות הטיפוסית של הממסד בישראל.
    אני מודה שבתור צרכן תקשורת אדוק (לפחות של כלי התקשורת המרכזיים) לא נחשפתי לאף ניתוח מעמיק של הרפורמה, מלבד דוגמאות אנקדוטליות על מחאות תושבים על ביטולי קוים או הזזת תחנות.

    טלי,
    צר לי שאני מצטייר כאגוצנטרי מהטור. אני לא חושב שהרפורמה בהכרח מוצלחת (אם כי מבחינתי האישית לחלוטין היא כאמור מוצלחת).
    יתכן שלא הדגשתי זאת מספיק בטור. הנקודה שניסיתי להעביר (והדגשתי בתגובתי הקודמת) היא שכפי שציינת לא ניתן לשפוט אותה על פי דוגמאות אנקדוטליות. לא של הזקן מחולון, ולא של בן המעמד הבינוני ממרכז תל אביב כמוני.
    אני מרשה לעצמי לחזור על הנקודה העיקרית מהטור –
    את הצלחתה ניתן לשפוט רק לאחר מספר חודשים לפחות בהן תינתן הזדמנות לקהל הנוסעים והנהגים להסתגל אליה.

  9. יואש

    הרפורמה בתחבורה הציבורית מחויבת המציאות.יש סיכוי שישראל תיישם שיטות ניהול תחבורה ציבורית בדומה למדינות מערביות מתוקנות.
    בעיית היישום היא מאלפת כי את התכנון והעברתו לציבור המשתמשים הנוכחי והעתידי עשו ועושים אנשים שאינם משתמשי תחבורה ציבורית ובד"כ נוסעים על חשבון משלם המיסים.
    שילוב תחבורה ציבורית לסוגיה:אוטובוסים, רכבת קלה(שאיננה עדיין),תחתית(שאיננה)בכרטיס אחיד בעל תוקף של שעה וחצי-שעתיים עם נתיבי תחבורה ציבורית ייחודיים יפתור בעתיד חלק גדול מהבעיות דהיום.
    המתכננים ואנשי היישום טעו קשות בנושא שיתוף הציבור במידע, במפות תחבורה ולוחות זמנים ובתיקונים על פי המשובים שיכלו לקבל. עדיין לא מאוחר לתקן זאת וגם לאכוף מסלולי תנועה ציבורית מועדפים ולאותת לנהגים לשקול העדפת תנועה ציבורית בתוך העיר.הדרך עוד ארוכה אבל יש כאן הבטחה לתחבורה ציבורית יעילה יותר.

  10. נתן.

    חוץ מהטיעון "לי באופן אישי השינוי במקרה יצא לטובה" לא ראיתי שום טיעון שמסביר למה הרפורמה טובה.

  11. אריה

    כי אוטובוסים שכונתיים קטנים המזינים אוטובוסים גדולים בצירים ראשיים חוסכים את ההתפתלות הממושכת והמתישה של אוטובוסים רב מפרקיים בתוך השכונות. זה מחייב החלפת אוטובוס אבל חוסך זמן. כך זה נעשה בכל העולם

  12. טלי

    "אני עצמי מתגורר במרכז תל אביב ועובד באחד ממרכזי התעסוקה הגדולים בפרברי העיר בו ישנו גם בית חולים גדול. אני מרשה לעצמי לומר במלוא הצניעות – הרפורמה נועדה לאנשים שכמותי."
    אין פה מקום לטעויות, אתה יוצר הפרדה בין אנשים שכמותך לאלה שאינם. לא מתייחס כלל במאמר זה לגורלם האמיתי והמתקיים של אלה שאינם כמותך בעקבות הרפורמה, ומבסס תאוריה אך ורק על נסיונך האישי. אני ממליצה לך לקרוא את המאמר של עצמך שוב באותו ראש פתוח שבו אתה מתייחס לתגובות, אני בטוחה שתראה את האגוצנטריות שבגישתך.

  13. אבי

    יואש נתן אריה וטלי, תודה על המשך הדיון.

    נתן,
    לא טענתי שהרפורמה טובה או רעה. הטענה העיקרית שלי הינה שהיא ראויה להזדמנות והערכה לאורך זמן, ולא לפסילתה ע"ס דוגמאות אנקדוטליות בימים הראשונים ליישומה. גם הדוגמה שלי כמובן נכנסת תחת הקטגוריה הזאת.

    טלי,
    אני עומד מאחורי מילותיי. אבל איני סבור שהן מעידות על אגוצנטריות. הציטוט שהבאת מנותק מהקשרו של שאר הטור. אם התחלת בציטוטים, אני אחרה אחרייך ואוסיף מה שכתבתי בהמשך
    "מטרת הרפורמה – להפוך את מערכת התחבורה הציבורית לאופציה אמיתית עבור מרבית תושבי גוש דן"
    וכמו כן
    "שם כך נועדה הרפורמה, להפוך שוב את אופציית האוטובוס לזמינה עבור אנשים מכל שכבות האוכלוסייה. מערכת חזקה שכזאת, העונה על צרכי אוכלוסיות מגוונות היא המתכון הבטוח ביותר לחיזוקה לאורך זמן, והפניית תקציבים מהשלטון המרכזי."

    וזאת בדיוק כוונתי – מערכת התח"צ צריכה לכוון את עצמה לכלל האוכלוסייה, ולא כפי שניתן להתרשם מהסיקור התקשורתי של הרפורמה לאוכלוסיות קטנות ו"חלשות" של זקנים, עניים וסטודנטים.

    הפיכת המערכת למיועדת ראשית כל למרבית האוכלוסיה (כלומר לנהגי המכוניות, בעיקר ממעמד הביניים) היא המתכון היחיד להפיכתה למערכת חזקה ומתוקצבת, מה שיטיב בסופו של דבר גם עם הזקנים והעניים. ובכך התכוונתי לאנשים כמוני – שאר האוכלוסייה, שמשתמשת כיום (ברובה) במכוניות, מחוסר ברירה ושהמערכת בוודאות לא יועדה בכלל אליה במתכונתה הישנה.
    אם המערכת תישאר מיועדת רק לאוכלוסיות "חלשות", זהו מתכון בטוח למערכת מוחלשת וגרועה, שכולנו נמשיך להפסיד ממנה.