• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

בגנות הסימטריה הקדושה

בעקבות האמירות האחרונות המתריעות מפני מלחמת אזרחים, וחיקו המיוזע והנוח של הקונצנזוס הישראלי
איתמר זינגר

שוב ניצתה לרגע סערה זוטא סביב המונח המשוקץ "מלחמת אזרחים", שהוא כידוע הס מלהזכיר בקרב חוגים שפויים ומיושבים בדעתם. הפובליציסט יונתן שם-אור כתב רשימה בשם "הגיע זמן הדם" באתר mysay, ובמאי הקולנוע יהודה ג'אד נאמן התבטא בנושא בראיון לרדיו. שניהם התריעו בלשונם המושחזת על הסכנה הממשית למלחמת אזרחים בלתי-נמנעת בין ימין לשמאל, שלגבי תוצאותיה נחלקו דעותיהם. שתי האמירות הביאו בעקבותיהן (כצפוי) נחשול של תגובות וטוקבקים, כולל הגשת תלונות במשטרה על ידי ח"כים וארגונים שונים.

ביום חמישי האחרון (07.07), ראיינה אילה חסון ברשת ב' את נאמן ואת ח"כ דוד רותם, אשר הפנה זה מכבר מכתב לשר המשפטים ובו דרש לפרק את צוות הפרקליטות בראשות שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה. בדו-שיח הרדיופוני, שהידרדר עד מהרה לצעקות וגידופים, הטיחו הניצים איש ברעהו האשמות קשות: רותם האשים את נאמן בהסתה למלחמת אחים, ואילו נאמן תקף את התערבותו של רותם בחקירת הרבנים שהמליצו על הספר "תורת המלך", אשר מתיר במצבים מסוימים את דמם של גויים, כולל ילדים ותינוקות. חסון תפסה כמובן עמדה "ניטרלית", הסולדת מעמדות קיצוניות מצד זה או מצד זה. לשווא דחק בה נאמן שוב ושוב לבחור בעמדה מוסרית יותר, אך היא התבצרה בעמדה של משקיף או"ם. גם הזמר מיקי גבריאלוב שנכח בשידור הביע את סלידתו מהקיצוניות בשני הקצוות.

"הסימטריה הקדושה", אותו מקום טוב באמצע, היא העמדה הרווחת בקרב רוב-רובו של הציבור, על הוגיו ומנהיגיו.

הרי לכם פרי-הבאושים המתקתק של הרלטיביזם הפוסט-מודרני. רצח תינוקות גויים בשם תורה מעוותת עומד על אותו מישור כמו התנגדות אלימה לעריצות הגוברת של מיעוט משיחי, הרומס ברגל גסה את ערכי היסוד של מדינת חוק דמוקרטית. לא עוד בחירה בין מוסרי ולא-מוסרי, בין טוב לרע, בין אמת לשקר, שהרי כל אלה מקסם-שווא המה. הלוא הכול יחסי, העיקר לא להיתפס באחד הקצוות "הקיצוניים". נסתופף כולנו בחיק הקונצנזוס החם של האמצע, ונצקצק בלשוננו בכל פעם שנביא זעם אחוז סלידה וייאוש מהמצב מתריע מפני האסון הקרב.

האם לא משחר נעורינו הלעיטו אותנו במנטרה שבגלל שנאת חינם חרבו בית-המקדש הראשון והשני? מה בכלל מבינים ההיסטוריונים ההזויים שמספרים לנו ששניהם חרבו בגלל מרידות חסרות-סיכוי באימפריות אדירות, בבל ורומא. מה הם שווים מול עדותו הניצחת של רבי יוחנן לפיו "על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים". אל תעלו אפילו על דל שפתותיכם את "מלחמת האחים" הנוראה שעלולה להחריב את הבית השלישי. גם אם ניאלץ להעלים עין מפוסקי הדור המתירים דם גויים, גם אם ניאלץ לוותר על כל ניסיון ללכוד ולהביא לדין את מציתי המסגדים וכורתי הזיתים, גם אם נשקיף בעיניים כלות כיצד אובדים הסיכויים לאיזשהו הסדר אפשרי בארץ שסועה זו.

ומעל לכל, שלא תעזו לערוך השוואות עם תהליכים דומים שהתרחשו באיטליה או בספרד הפאשיסטיות, שלא לדבר על גרמניה הנאצית. לנו זה לא יקרה, שהרי רובנו אנשים מתונים וסולידיים, שסולדים מחמומי-המוח שבשני הקצוות.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח

כנראה שיעניין אותך גם: