והרי לכם עובדה מדעית

בראשית היתה הארכיאולוגיה חלק מחקר המקרא והברית החדשה. הארכיאולוגים הראשונים שהגיעו לארץ הקודש במאה ה-19, ראו עצמם חוקרים על מנת לגלות שרידים המלמדים ומחזקים את הסיפורים המקראיים. ארכיאולוגים אלו היו ברובם נוצרים מאירופה או מצפון אמריקה. להבנתם, פעילותם לא הייתה פוליטית. במהלך המאה ה-20 החלה להתפתח אסכולה הרואה בארכיאולוגיה אמצעי להתעמת עם סיפורי המקרא: אם הממצא הארכיאולוגי לא תואם את הכתוב בתנ"ך, לפנינו הוכחה שהכתוב הוא טעות או אגדה. גם קבוצה זו רואה את פעילותה המחקרית כלא-פוליטית.

במקביל, החלה להתפתח אסכולה של ארכיאולוגיה ככלי מדעי ללמוד על העבר: לא על מנת לאשש או להפריך את הטקסטים הכתובים, אלא כאמצעי להעשיר את הידע שלנו על העבר לצד הטקסטים הכתובים. קבוצה זו, שהיא החשובה והמובילה במחקר האקדמאי כיום, הבינה שהכול פוליטי. כך, חוקרים בינלאומיים מובילים מתוכה הפסיקו לחפור בארץ ובעיקר בשטחים הכבושים לאחר 1967.

בשנת 95' החלו חפירות ארכיאולוגיות בסילואן – בשטחי האתר הארכיאולוגי עיר דוד, על ידי רשות העתיקות ובמימון עמותת המתנחלים אלע"ד (שהחלה להתנחל בכפר מ-1991). חפירות אלו נתפסו כהמשך ישיר ליותר ממאה שנות חפירה במקום. במשך למעלה מ-15 שנה טוענים החופרים, רשות העתיקות ורבים בציבור הישראלי שחפירה ארכיאולוגית בשטח הנמצא בלב הסכסוך הפוליטי, כדוגמת הכפר סילוואן הנמצא במרחק של כמה עשרות מטרים מהר הבית/חארם אל-שריף, הממומנת על ידי עמותה בעלת אג'נדה פוליטית והמתבצעת במנותק מתושבי המקום הפלסטינים – אינה פעילות פוליטית כלל, כי אם מדעית בלבד.

לפני פחות משנה נעשה סבב מינויים במועצה לארכיאולוגיה – הנבחרים החדשים היו ארכיאולוגים שחפרו ופעלו למען עמותת אלע"ד. המועצה לארכיאולוגיה הוקמה על פי חוק העתיקות ובהגדרתה הינה גוף מייעץ לשר הממונה על רשות העתיקות. במועצה ישנם כ-30 חברים, רובם ארכיאולוגים ומיעוטם נציגי ציבור. הארכיאולוגים הנבחרים למועצה הינם מבכירי הארכיאולוגים המוסדיים בישראל וכוללים את מנהל רשות העתיקות וסגנו ואת ראשי המכונים לארכיאולוגיה של האוניברסיטאות.

כפי שפורסם אתמול ב"הארץ", לצד השינויים הללו בהרכב המועצה לארכיאולוגיה פועלת כיום שרת התרבות והספורט לימור לבנת לשנות את חוק רשות העתיקות. בין סעיפי החוק, ישנה חובה למנות מועצה לרשות העתיקות, המכונה "מועצת הרשות". המועצה מורכבת מארכיאולוגים, אנשי מוזיאונים ונבחרי ציבור, ומאשרת את תקציב הרשות ואת ביצוע מדיניות רשות העתיקות. השינוי בחוק יאפשר ללבנת לצמצם את חברי המועצה מקרב המכונים לארכיאולוגיה ויו"ר המועצה לא יצטרך להיבחר מהאקדמיה למדעים. כך נוצר פתח למנות חברי מועצה ויו"ר לא רק על סמך מעמדם האקדמי, אלא גם על סמך קרבתם לשר/ה והידיעה שעליהם להכיר תודה על המינוי.

המינויים האחרונים למועצה הארכיאולוגית והפעילות לשינוי חוק העתיקות הם סגירת מעגל לכול אותם חוקרים "לא פוליטיים" אשר חקרו וחפרו במזרח ירושלים. סוג של תעודת הוקרה על ביצוע המדיניות הישראלית של חיזוק האחיזה היהודית במזרח ירושלים. בעוד חלקם מזוהים אידיאולוגית עם מפעל ההתנחלות, אחרים ממשיכים לטעון שהם ממחנה השלום.

לשיטתם, אין פוליטיקה בארכיאולוגיה של מזרח ירושלים. הם ממשיכים לטעון שהכול מדע, גם המינויים הפוליטיים.

הכותב הוא ארכיאולוג וחבר בארגון עמק שווה