• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

אין זונות מאושרות

חיים חדשים הופחו לאחרונה במיתוס הזונה המאושרת, בדמות סרט בריטי חדש. בין המיתוס למציאות מפרידה תהום עמוקה של אומללות. ביקורת
יערה רשף

בשלהי שנת 2010 הלכה לעולמה דמות מופת ומודל לחיקוי וכך נפתחה שנה חדשה בעצב קשה מנשוא, בלי זיקוקים, בלי חגיגות ובלי נשיקות. מודל לחיקוי של חוכמה נדירה, אנושיות אדירה ומופת של חמלה עצומת מימדים, יכולת הכלה והכרה במידת הרחמים עזבה אותנו לבלי שוב.

את ורד הכרתי במסגרת פעילותי בתוכנית סלעית, תוכנית סיוע לנשים במעגל הזנות. שלא כמו ורד, אשר במשך שני העשורים האחרונים פעלה במרץ מעורר השראה למען מיגור הזנות והקלת סבלן של הנשים המצויות במעגל הזנות, שרדתי אני רק שנה בפעילות השטח האינטנסיבית. למרות משך הזמן הקצר (או לא), הייתה זו שנה משמעותית מאין כמוה. בעיקר, לימדה אותי ורד לפני ולפנים, מהי אצילות, מהי עוצמה ובעיקר – מהי אנושיות.

לפני מספר ימים הוקרן בערוץ יס דוקו הסרט הדוקומנטרי "זונות מאושרות" (לינק לצפייה ישירה), אשר נוצר עקב אשליות שווא בהן לקתה יוצרת הסרט, העיתונאית אלכס בדפורד. המניע העיקרי לעריכת הסרט נעוץ היה באשליות בדבר החיים הנוצצים, הכסף המיידי והזמין, האיפור היוקרתי והשמלות המעוצבות אשר נלווים לזנות.

בדפורד יצאה אל מסע קצרצר בו ניסתה לתהות האם אכן הכסף בזנות הוא קל כל כך, האם אכן חיים מאושרים טומנים בחובם ארוחות בוקר עשירות במלונות פאר, וכל זאת מבלי להתייחס באמת למה שקדם לאותו בוקר יקר ויוקרתי ומה התרחש שעות ספורות קודם לכן, בלילה.

הפרומו של "זונות מאושרות":

לצערי, הסרט לוקה בחסר, מתחילתו ועד סופו. הראיונות שטחיים ואינם נותנים דגש מספק לאלימות ולקשיים הכרוכים בזנות. נדמה, כי בדפורד מסתנוורת ממלון הפאר בו שוכנה "אלקסיס" וזאת מבלי לתת את הדעת, ולו לרגע, לעובדה שלמעשה, בין הבגדים היקרים וריח הכסף, ניצבה תמונה עגומה בה התוודתה "אלקסיס" כי עליה להשתנות תדיר בהתאם לדרישה הנדרשת ממנה, אל לה לפתח אינדיבידואליות ואישיות עצמאית, ולמעשה היא עומדת לשירותם של גברים עשרים וארבע שעות ביממה.

באופן זה, קיבלה בדפורד כפשוטה את הצהרתה של "קיטי" לפיה זנות הינה ככל  העבודות. "את עובדת בתיאטרון", אמרה לה "קיטי", "ואני עושה את זה". האם אכן פני הדברים פשוטים כל כך? בוודאי שלא. זנות אינה עבודה ועל אחת כמה וכמה אינה ככל העבודות. מעבר הכסף מיד ליד אינו חסר משמעות כבכל קנייה של טובין מסוים. מעבר הכסף מיד ליד מכונן בו ברגע את האישה הנקנית לחפץ שניתן לעשות בו שימוש, הא ותו לא. על כן, הזנות אינה מקרה פרטי אלא מקרה שלך, שלי ושל כולנו. לזנות השלכה ישירה על היררכיה מגדרית, השלכה ישירה על דיכוי והכפפת ציבור הנשים בכללותו.

לא זו אף זו, מילה אחת לא נאמרה בסרט על יחסי המין המהווים חלק אינטגראלי במנגנון המכונן את הזנות. יחסי המין בזנות אינם זניחים ואינם שוליים אלא מבטאים את לב ליבה של הזנות – אכן, הזנות היא עניין של כוח. לא בכדי טענה אנדראה דבורקין כי האקט עצמו קובע את הבעלות. המשגל, הינו אמצעי, ואולי אף ה-אמצעי להפוך את האישה לנחותה פיזית. לשדר לה תא אחר תא את מעמדה הנחות, לחרות בה זאת, לצרוב בה זאת. לאור כך, טענה ורד שוב ושוב במסגרת פעילותה החברתית יוצאת הדופן, כי בזנות אין מעמדות, אין יתרונות, אין טוב אלא יש רק רע, וגם מי שמתחילה "בצמרת" סופה להגיע לתחתית. כך הם פני הדברים בזנות, האישה מוזנית לתחתית.

אשר על כן, בזנות האישה מוזנית ומשכך היא מאבדת את הסיכוי לכבוד עצמי. גופה, הבסיס לפרטיותה ולחירותה, נחדר ונכבש, וכתוצאה מכך כבודה הבסיסי נרמס ברגל גסה ואנושיותה נשללת ממנה.

לסיכום, כפי שטענתי בעבר אשוב עתה ואטען שוב. זנות היא מצב של קושי ומצוקה. מחקרים על גבי מחקרים איששו פעם אחר פעם כי אלימות והשפלה הינם חלק אינהרנטי מהזנות. למעשה, ההשפלה בזנות כל כך קשה וחריפה עד שהיא מחרפת ומשמידה כל בדל של כבוד סגולי מינימאלי בנפש האדם.

מחקרים על גבי מחקרים איששו שוב ושוב כי המניעים לכניסה למעגל הזנות קשים מנשוא ומתבססים לא רק על רקע קשיים כלכליים, כי אם על רקע התעללויות קשות בילדות, גילוי עריות ואלימות מינית. עלינו כחברה מוטלת החובה להפסיק להסתנוור מהיופי והפאר של "זנות הפנטזיה". בזנות אמיתית הלקוח אינו נאה ואדיב כריצ'ארד גיר, והאישה המוזנית אינה חזקה ועוצמיתית כ"בל זה ז'ור", השראתה של בדפורד לסרט. היא אינה חזקה ועוצמתית שכן לא ניתן להיות כזו, כאשר כבודך, גופך ונפשך נרמסים שוב ושוב, מספר פעמים בלילה, יום אחרי יום.

מאמר זה מוקדש לזכרה ופועלה של ורד דן ז"ל (1955-2010). ורד הייתה כקוסמת – לא היה אדם שפגש בורד, והיא לא הצליחה לגעת בנשמתו. יהי זכרה ברוך.

הכותבת הינה עו"ד המתנדבת במכון תודעה – העמותה למאבק בתופעת הזנות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליעד

    אכן נשמע שהסרט שטחי. וגם הטקסט כאן, באותה מידה, שטחי ושלל המסקנות שאליו הוא מגיע הן רצף של אמירות אידיאולוגיות ושחוקות לגבי זנות, שכמו הסרט, אינן מתחילות לגרד את פני השטח של החוויה המורכבת ורבת הפנים שהיא זנות.

  2. עופר דגן

    המחקרים מראים שהרוב המכריע של הנשים שבזנות חיות חיי גיהנום, והן כפופות לסרסור וצורכות סמים. לכל זה יש סיבות שניתן להסביר אותן. הנשים שבזנות שהן עצמאיות ואינן צורכות סמים ומסננות את הלקוחות – הן מיעוט קטן מאוד, שאיננו מצדיק את התופעה.

    במדינות מסוימות ניסו למסד את הזנות, והמיסוד התיימר "לנקות" את הזנות מ"תופעות הלוואי" שלה, אך זה נכשל לאורך כל הדרך. בכל המדינות שבהן הזנות ממוסדת – הפשע המאורגן השתלט על תעשיית הזנות, ורוב הנשים שבזנות שנמצאות שם הן נשים שמיובאות מארצות עניות, והן שפחות מין לכל דבר ועניין.

    בסופו של דבר לא יהיה מנוס מאימוץ המודל השבדי.

  3. מירה ק. זמיר

    "פועלות המין" דוגמת אלה שמאוגדות בארה"ב ובקנדה מהוות מקסימום 5% מאוכלוסיית הזונות. זה הקול שאת מייצגת: שולי, זניח, אליטיסטי ומתנשא. רובן המכריע של הזונות הגיעו לזנות לא מתוך בחירה, אלא מתוך חיים שכללו התעללות מינית בילדות.
    רובן המכריע של הזונות נאלצות להשתמש בסמים/אלכוהול או כדורים למיניהם על מנת להצליח לעמוד בחיי התופת שמספקת להן הזנות.

    הקול שלך הוא שולי וזניח, ליעד. האופן שבו את מתיימרת לייצג זונות מקומם. תעשי פעם סקר בקרב מדגם מייצג של זונות (לא כאלה שיש להן תואר במגדר באוניברסיטה ועובדות בעיתונאות וחושבות שזה מגניב להיות מלכת סאדו) ותשאלי אותן מי רוצה להיות בזנות ומי רוצה לצאת מהזנות, ותראי מה הרוב רוצות: להשתקם ולחיות חיים שלא מבוססים על היותך כלי שרת בידי גברים, אובייקט מיני ותו לא.

  4. שחם

    אבסורד מוחלט ומתנשא.זה בערך כמו לטעון כי החזיר שיהפוך לנקניק משובח צריך להודות על שחיטתו לקצב כי אחרת היה חי "חיי חזיר".
    כדי להיות עוד יותר בוטה נחזור (שוב לצורך האבסורד לדוגמה הדמגוגית הידועה)
    ערב התאבדותו בבונקר טען היטלר כי יש להרוס את גרמניה לחלוטין כיוון שהגרמנים המובסים אינם ראויים לחיות בעולם.

  5. אישה

    עופר,

    מסכימה לגמרי שזנות היא חלק ממערך של יחסי כוחות א-סימטריים.

    כלומר, זנות היא מצב בו גברים באים ממעמד של כוח אל אישה שנאלצת להפחית ממעמדה כאדם — בשום אופן, גם כ"זונת צמרת", אין מעמדה שיוויוני לזה של הגברים ה"לקוחות"– לעולם יהיה מעמדה נחות, וחשוף להשפלות. בתוך כך היא חייבת להיפגע, גם איננה חשה זאת במודע.

    אנא פרט, מהו המודל השבדי?

    תודה

  6. עופר דגן

    מה אתה מנסה לומר כאן? שצריך להשאיר את המצב הקיים? הרוב המכריע של הנשים שבזנות חיות חיי עבדות: הן מסוממות ותלויות תלות מוחלטת בסרסור. כשם שביטלו את העבדות – כך יש לבטל את הזנות.

    מי דיבר על שחיטה בכלל? צריך לשקם אותן, וזה מה שעושים בשבדיה.

  7. נועה גור

    לראות את כל הנשים כקורבנות זה מאוד קל אבל האם זהו פמינזם? האם הגבול העובר בין זנות לנישואין וחיי משפחה עם מפרנס או למערכת יחסים עם "תומך" או דוגמנית עם איש עסקים הוא כל כך חד וברור? או ההבדל בין זנות לעבודה נצלנית אחרת? בחברה ישראלית שמרנית הקורצת למערב, המקדשת את האקט המיני מחד ואת האידיאל הקרייריסטי מאידך, כן. מה אינדיוידואליות ואישיות עצמאית אנחנו מפתחים, להבדיל מאלקסיס, כשאי יושבת כקופאית בסופר מרקט ונתונה למרותו של הבוס? כל הזונות הן קורבנות, ברור. ומה עם ליעד קנטרוביץ'? http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=784623 וקבוצת הפוסט פורנו הגדולה ואנני ספרינקל? http://www.amazon.de/Annie-Sprinkle-Post-Porn-Modernist-Multi-media/dp/1573440396?
    ומה עם פאקינג ברלין של סוניה רוסי, סטודנטית וזונה במשרה חלקית? http://www.amazon.de/Fucking-Berlin-Teilzeit-Hure-Sonia-Rossi/dp/3548372643 לא, זה לא יכול להיות קיים. אין כזה דבר. זנות זה רע, זה ההיפך מ לא זנות. פמיניזם מתקופת מסבתא,מבאס.

  8. עופר דגן

    המודל השבדי הוא המודל של הפללת הלקוחות, הנהוג בשבדיה, נורבגיה ואיסלנד: יש איסור על קניית מין מסוג כלשהו. כל לקוח שנתפס – ניתן להפלילו בבית משפט, והוא עשוי לקבל חצי שנת מאסר. ניתן להמיר את המאסר בסדנת מודעות, שבה מסבירים ללקוח על חיי הגיהנום שבו נמצאות הנשים שבזנות. מאידך, הנשים שבזנות אינן מופללות, כי ההנחה היא שהן הקורבן. במקביל לאכיפת החוק, משקיעים בשבדיה מאמצים לשקם את הנשים שבזנות.

    החשיבות של החוק הזה היא בעיקר חינוכית: העברת מסר ברור וחד-משמעי שהזנות היא דבר פסול. בהעדר חוק כזה – למעשה אי-אפשר להאבק בתופעת הזנות: אי-אפשר לחנך נגד הזנות ולסייע לנשים שבזנות להשתקם, כאשר במקביל יש מסר ש"הזנות היא תופעה מותרת ולגיטימית".

  9. עופד דגן

    נשים בזנות מהסוג של ליעד קנטרוביץ הן מיעוט קטן.

    ברמה המעשית אי-אפשר להתיר רק את המקרים כמו של ליעד ולאסור את המקרים שבהם מדובר בעבדות תרתי משמע. אם יתירו רק את המקרים של הזנות ה"טובה" כביכול – אז ימשיכו בפועל להתקיים גם המקרים של הזנות הגרועה יותר, שהם הרוב המכריע.

    הרי בכמה מדינות ניסו למסד את הזנות, כאשר אחת המטרות המוצהרות של המיסוד היתה לשפר את מצבן של הנשים שבזנות, ועובדה שזה נכשל כישלון טוטלי:

    http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/The_Legalization_Of_Prostitution_Hebrew.pdf

  10. נועה גור

    בחירה זה עניין יחסי. כמה נשים בוחרות להיות קופאיות בסופר? כמה נשים חלמו בילדותן להיות פקידות? לעבוד בתנאים נצלניים, להרוויח סכומים סמליים בשוק כלכלי שמפלה נשים לרעה? כולנו יודעים שיש זונות נרקומניות, אבל מה לגבי אלו שהעדיפו זנות על מלצרות? או אלו בעלות המאהבים התומכים (או רחמנא ליצלן בעל עשיר)הן הן הרוב הדומם.
    החיתוך החד משמעי הזה הישראלי והפוריטני כל כך בין עקרת בית מהוגנת ומפורנסת לזונת רחוב, מכסה על ראיה פשטנית של מציאות בלתי ניתנת להכחשה שבמסגרתה רוב הגברים מנהלים חיי מחתרת כקליינטים של שירותי מין מסחריים.
    העיוות העומד בבסיס ההנחות במאמר היא קלישאות שוביניסטיות מדרגה ראשונה כמו "נשים לא יכולות להפריד בין מין לרגש".

  11. עופר דגן

    גם אם אשה "בוחרת" ללכת לזנות מ"שיקולים" כאלה או אחרים – ברגע שהיא נכנסת לזה היא כבר לא יכולה לצאת. היא הופכת להיות שפחה הלכה למעשה: היא תלויה תלות מוחלטת בסרסור, היא מסוממת והיא חייבת לשכב עם כל גבר שמביאים לה.

    היא פשוט נכנסת למצב שהיא לא יכולה לצאת ממנו. כשם שיש איסור על עבדות – אפילו אם אדם בוחר מרצונו להיות עבד – כך יש לאסור את הזנות גם אם האשה בחרה בכך מרצונה.

  12. שחם

    כדי להיות ברור אציין כי הזנות-כן כולה ,כולה,גם של ילדים ,גם של גברים ואפילו לגבי אותו מיעוט בטל ש"בחר" (איך בדיוק מישהו נורמלי בוחר בצורה חופשית בחירה כזאת)מכל מין וסוג שהו הינו שחיטה והתעללות,פיזית ונפשית.נכון שהפושעים הם הסרסורים והסוחרים למינהם ובמידה מסויימת אין לנקות לגמרי את הלקוחות,אבל "הנותן" הוא תמיד קורבןגם אם כביכול "בחר" בכך.

  13. הילה

    רציתי רק לציין כי ורד עצמה התחילה כ"זונת צמרת" שהוקסמה מהעושר, ה"שליטה", ה"ניצול של הגברים הטיפשים שמוכנים לשלם בשביל זה", השמלות היפות והמכוניות היוקרתיות, וכפי שאמרה בהרצאותיה ובפועלה, לבסוף מצאה עצמה- כנשים רבות בזנות, ללא כסף, ללא שליטה וללא אושר ועושר, אבל כן עם פגיעות מרובות ובלתי הפיכות מבחינה פיזית ונפשית.