• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אין זונות מאושרות

חיים חדשים הופחו לאחרונה במיתוס הזונה המאושרת, בדמות סרט בריטי חדש. בין המיתוס למציאות מפרידה תהום עמוקה של אומללות. ביקורת
יערה רשף

בשלהי שנת 2010 הלכה לעולמה דמות מופת ומודל לחיקוי וכך נפתחה שנה חדשה בעצב קשה מנשוא, בלי זיקוקים, בלי חגיגות ובלי נשיקות. מודל לחיקוי של חוכמה נדירה, אנושיות אדירה ומופת של חמלה עצומת מימדים, יכולת הכלה והכרה במידת הרחמים עזבה אותנו לבלי שוב.

את ורד הכרתי במסגרת פעילותי בתוכנית סלעית, תוכנית סיוע לנשים במעגל הזנות. שלא כמו ורד, אשר במשך שני העשורים האחרונים פעלה במרץ מעורר השראה למען מיגור הזנות והקלת סבלן של הנשים המצויות במעגל הזנות, שרדתי אני רק שנה בפעילות השטח האינטנסיבית. למרות משך הזמן הקצר (או לא), הייתה זו שנה משמעותית מאין כמוה. בעיקר, לימדה אותי ורד לפני ולפנים, מהי אצילות, מהי עוצמה ובעיקר – מהי אנושיות.

לפני מספר ימים הוקרן בערוץ יס דוקו הסרט הדוקומנטרי "זונות מאושרות" (לינק לצפייה ישירה), אשר נוצר עקב אשליות שווא בהן לקתה יוצרת הסרט, העיתונאית אלכס בדפורד. המניע העיקרי לעריכת הסרט נעוץ היה באשליות בדבר החיים הנוצצים, הכסף המיידי והזמין, האיפור היוקרתי והשמלות המעוצבות אשר נלווים לזנות.

בדפורד יצאה אל מסע קצרצר בו ניסתה לתהות האם אכן הכסף בזנות הוא קל כל כך, האם אכן חיים מאושרים טומנים בחובם ארוחות בוקר עשירות במלונות פאר, וכל זאת מבלי להתייחס באמת למה שקדם לאותו בוקר יקר ויוקרתי ומה התרחש שעות ספורות קודם לכן, בלילה.

הפרומו של "זונות מאושרות":

לצערי, הסרט לוקה בחסר, מתחילתו ועד סופו. הראיונות שטחיים ואינם נותנים דגש מספק לאלימות ולקשיים הכרוכים בזנות. נדמה, כי בדפורד מסתנוורת ממלון הפאר בו שוכנה "אלקסיס" וזאת מבלי לתת את הדעת, ולו לרגע, לעובדה שלמעשה, בין הבגדים היקרים וריח הכסף, ניצבה תמונה עגומה בה התוודתה "אלקסיס" כי עליה להשתנות תדיר בהתאם לדרישה הנדרשת ממנה, אל לה לפתח אינדיבידואליות ואישיות עצמאית, ולמעשה היא עומדת לשירותם של גברים עשרים וארבע שעות ביממה.

באופן זה, קיבלה בדפורד כפשוטה את הצהרתה של "קיטי" לפיה זנות הינה ככל  העבודות. "את עובדת בתיאטרון", אמרה לה "קיטי", "ואני עושה את זה". האם אכן פני הדברים פשוטים כל כך? בוודאי שלא. זנות אינה עבודה ועל אחת כמה וכמה אינה ככל העבודות. מעבר הכסף מיד ליד אינו חסר משמעות כבכל קנייה של טובין מסוים. מעבר הכסף מיד ליד מכונן בו ברגע את האישה הנקנית לחפץ שניתן לעשות בו שימוש, הא ותו לא. על כן, הזנות אינה מקרה פרטי אלא מקרה שלך, שלי ושל כולנו. לזנות השלכה ישירה על היררכיה מגדרית, השלכה ישירה על דיכוי והכפפת ציבור הנשים בכללותו.

לא זו אף זו, מילה אחת לא נאמרה בסרט על יחסי המין המהווים חלק אינטגראלי במנגנון המכונן את הזנות. יחסי המין בזנות אינם זניחים ואינם שוליים אלא מבטאים את לב ליבה של הזנות – אכן, הזנות היא עניין של כוח. לא בכדי טענה אנדראה דבורקין כי האקט עצמו קובע את הבעלות. המשגל, הינו אמצעי, ואולי אף ה-אמצעי להפוך את האישה לנחותה פיזית. לשדר לה תא אחר תא את מעמדה הנחות, לחרות בה זאת, לצרוב בה זאת. לאור כך, טענה ורד שוב ושוב במסגרת פעילותה החברתית יוצאת הדופן, כי בזנות אין מעמדות, אין יתרונות, אין טוב אלא יש רק רע, וגם מי שמתחילה "בצמרת" סופה להגיע לתחתית. כך הם פני הדברים בזנות, האישה מוזנית לתחתית.

אשר על כן, בזנות האישה מוזנית ומשכך היא מאבדת את הסיכוי לכבוד עצמי. גופה, הבסיס לפרטיותה ולחירותה, נחדר ונכבש, וכתוצאה מכך כבודה הבסיסי נרמס ברגל גסה ואנושיותה נשללת ממנה.

לסיכום, כפי שטענתי בעבר אשוב עתה ואטען שוב. זנות היא מצב של קושי ומצוקה. מחקרים על גבי מחקרים איששו פעם אחר פעם כי אלימות והשפלה הינם חלק אינהרנטי מהזנות. למעשה, ההשפלה בזנות כל כך קשה וחריפה עד שהיא מחרפת ומשמידה כל בדל של כבוד סגולי מינימאלי בנפש האדם.

מחקרים על גבי מחקרים איששו שוב ושוב כי המניעים לכניסה למעגל הזנות קשים מנשוא ומתבססים לא רק על רקע קשיים כלכליים, כי אם על רקע התעללויות קשות בילדות, גילוי עריות ואלימות מינית. עלינו כחברה מוטלת החובה להפסיק להסתנוור מהיופי והפאר של "זנות הפנטזיה". בזנות אמיתית הלקוח אינו נאה ואדיב כריצ'ארד גיר, והאישה המוזנית אינה חזקה ועוצמיתית כ"בל זה ז'ור", השראתה של בדפורד לסרט. היא אינה חזקה ועוצמתית שכן לא ניתן להיות כזו, כאשר כבודך, גופך ונפשך נרמסים שוב ושוב, מספר פעמים בלילה, יום אחרי יום.

מאמר זה מוקדש לזכרה ופועלה של ורד דן ז"ל (1955-2010). ורד הייתה כקוסמת – לא היה אדם שפגש בורד, והיא לא הצליחה לגעת בנשמתו. יהי זכרה ברוך.

הכותבת הינה עו"ד המתנדבת במכון תודעה – העמותה למאבק בתופעת הזנות

כנראה שיעניין אותך גם: