אזעקת ויסקונסין

כנראה ששוב הגיע קיץ, כי הנה שוב מחליט שר התמ"ת (השלישי במספר) להקים לתחייה תוך שינויים מסוימים את "התוכנית להחזרה לעבודה" – תוכנית ויסקונסין/מהל"ב. מהותה של התוכנית, כזכור, היא הפרטה של שירות חברתי, והעברת שיקול הדעת בנוגע לזכאות של אזרחים לקצבאות קיום מהמדינה לידי חברות פרטיות – אשר מטרתן מקסום רווחים. את החלטתו מבסס השר שלום שמחון על נתונים חלקיים מתוך מחקר חלקי, ה"מוכיח מדעית" כי התוכנית השיגה את מטרותיה (מירב ארלוזרוב, למשל, מציינת את המחקר לטובה).

הנתונים עליהם מתבסס משרד התמ"ת קובעים כי 41% מהמובטלים אשר הופנו אל תוכנית ויסקונסין החלו לעבוד במסגרתה, וכי 65% מהמובטלים שהופנו למקומות עבודה המשיכו לעבוד עד סגירתה. אבל כמו שכולנו כבר יודעים, שימוש במחקרים לצורך קידום מטרות המונעות מאידיאולוגיה, יכול להיות מניפולטיבי. הנה, למשל, באותו מחקר ממש ניתן למצוא גם נתונים אשר מערערים על הצלחתה של התוכנית. משרד התמ"ת בוחר שלא לציין את העובדה כי שמונה חודשים לאחר סגירתה, רק 22% מהמופנים לתוכנית המשיכו לעבוד, וכי ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה של אותם ברי מזל אשר מצאו מקום בשוק העבודה עמדה על 1,673 שקלים לחודש בלבד.

המחקר גילה עוד, כי רק 8% מהמשתתפים בתוכנית זכו להכשרה מקצועית, ורק 5% קיבלו שיקום מקצועי. 52% מהמשתתפים לא קיבלו אף שירות לתמיכה ביציאה לעבודה. התוכנית אף התגלתה כפחות יעילה בשיפור מצבם התעסוקתי של משתתפים מבוגרים יותר – אותו חלק באוכלוסיה המתקשה במיוחד במציאת עבודה (בעיקר כאשר אינם בעלי השכלה).

מעבר לנתונים אשר ניתן למצוא במחקר, חשוב להזכיר כי מהללי הממצאים ה"מדעיים" בחרו להתעלם מהשפעות אחרות של התוכנית, הנוגעות בחיי המשתתפים בה. לדוגמה: האם התוכנית עוצבה לשמירה על כבודם האנושי הבסיסי של המשתתפים או שמא הייתה אטומה ושרירותית? והאם אלו מתוכם שמצאו עבודה במסגרתה שיפרו את רמת חייהם? האם הצליחו לצאת ממעגל העוני בעקבות עבודתם? ומה על אותם 40% לפחות מהמשתתפים אשר לא עמדו בדרישות הדרקוניות של התכנית ונותרו ללא כל הכנסה? מה עלה בגורלם ואילו השפעות חברתיות היו לכך?

כאשר ממשלות ישראל לדורותיהן יצרו מערכת מיסוי אשר מגדילה את אי-השוויון; כאשר הכנסות מעבודה יורדות והכנסות משוק ההון עולות בצורה חדה; כאשר שכר המינימום אינו מאפשר חיים בכבוד, כך שב-49% מהמשפחות העניות יש מפרנס אחד לפחות; כאשר אנשים אשר עברו את גיל ארבעים מתקשים למצוא את מקומם בשוק העבודה, להציג את תכנית ויסקונסין כמענה לבעיות זה לא רק לא מדויק – אלא גובל באחיזת עיני הציבור.

לכבוד הקיץ שהגיע, ולכבוד העובדה כי יותר ויותר מהציבור כבר אינו מוכן להאמין להצהרות ריקות מתוכן ולהתעלם מהמציאות העגומה שבה עבודה אינה מחלצת מעוני, יואיל נא משרד התמ"ת, בשיתוף עם משרדי הרווחה והאוצר, ויציע תכנית אמיתית להתמודדות עם בעיית שוק העבודה – ולא עוד תוכנית אשר כל מטרתה דחיקת אזרחים לשוק עבודה פוגעני אשר עוצב לשרת את בעלי ההון ולא את טובת הכלל.

הכותבת היא אחראית לובי ברבנים למען זכויות אדם, אשר ליוותה את נפגעי תוכנית ויסקונסין בגלגוליה השונים