• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

קוראים לי א' ואני מתנחל

יש מי שגרים בהתנחלויות בלית ברירה, ואפילו מתנגדים לכיבוש. הקריאות לחרם שמכלילות מתנחלים מטעמים כלכליים בגוש אידיאולוגי נטול אבחנות יוצרות מרחב עוין ומעניש, שמאלץ אותם לרדת למחתרת
אנונימי

המשפט שבכותרת ממצה את המאמר שאתם עומדים לקרוא, בו אפרט מדוע אני מזדהה בשם א' בלבד ולא בשמי המלא, ולמה אני מתנחל.

נתחיל בשאלה השנייה: למה אני מתנחל? כך נולדתי. ההורים שלי רצו בית פרטי עם גינה במרחק סביר מהמרכז. הם מצאו בית כזה, במחיר בו יוכלו לעמוד – מעבר לקו הירוק. למצוא בית דומה בתחומי הקו הירוק זו משימה קשה. מינקותי ביליתי את רוב חיי באותה התנחלות בשומרון. הוריי לא היו ימניים, אמי הייתה יוצאת קיבוץ שהצביעה למפלגת העבודה כל חייה. גם לא היינו דתיים, שניהם אתיאיסטים.

קוראים לי א' ואני מתנחל. צילום: cc by-Perry French

כשגדלתי, עברתי לירושלים כדי ללמוד. גרתי בדירות מתפוררות במרכז העיר. בדרך התחתנתי והגעתי למסקנה שאני לא רוצה לגור בדירת סטודנטים מתפוררת. רצינו דירה נורמלית. לא שקלנו בכלל רכישת דירה, שהיא חלום רחוק מאוד. אני מדבר על השכרה. מניסיוני אומר שכמעט אין דירות כאלה בירושלים. מצאתי עצמי שוב בהתנחלות – הפעם ירושלמית. לא עברנו לשייח' ג'ראח. עברנו לשכונה יהודית שהוקמה על שטח כבוש. רק שם מצאנו דירות סבירות להשכרה במחיר סביר.

נחדד: אני גר בדירה על שטח כבוש. אני גר בדירה על שטח שלדעתי אנו מחזיקים באופן לא מוסרי. אני גר בדירה על שטח שלדעתי יש להחזיר בקרוב, אם לא מייד. ואני גר בדירה על אף כל זאת. למה אני מתנחל? כי המצפון שלי רעב, ולחם עולה כסף.

גדלתי עם מתנחלים רוב חיי. רובם כמוני, פחות או יותר. לא מבחינה פוליטית – אני עוף מוזר מהבחינה הזו – אבל רוב המתנחלים לא נמצאים שם מתוך בחירה. הם גרים בהתנחלויות בלית ברירה. חלקם עולים מברית המועצות שהמדינה החליטה לשכן באריאל. אחרים הם זוגות צעירים עם ילדים שחיפשו בית עם גינה וקרוב למרכז. אחרים, בדומה לי,  גילו שחילוני שגר בירושלים ורוצה לגור בדירה סבירה במחיר סביר – צריך לעבור לפסגת זאב, לארמון הנציב או להר חומה וכן הלאה. לא עשינו את זה כדי לתבוע את זכות האבות. עשינו את זה כי זה מה שהיה.

החלק השני של המאמר יעסוק בשאלה הראשונה שהעליתי – למה אני רק א'. נולדתי עם שם מלא, אבל כעת אני מפחד להשתמש בו. באופן עקיף, האשמה היא ב"חוק החרם". זהו חוק טיפשי ואווילי. אין בו שום הגיון, מלבד זה הפופוליסטי הימני-לאומני. היה אפשר לסלוח לזה, איכשהו, אבל הוא גם לא דמוקרטי ופוגע בחופש הביטוי. חרם הוא צורת מחאה לגיטימית. חבל שהחוק עבר.

מתוך קמפיין הקואליציה נגד חוק החרם

באופן ישיר האשמה בהיותי א' היא במחנה השמאל ובתגובתו לחוק, כלומר בקמפיין שסיסמתו "גם אני מחרים התנחלויות". הקמפיין לא מכוון נגד תוצרת ההתנחלויות בלבד. הוא גם לא מכוון נגד מוסדות אקדמים או היכלי תרבות על קרקע פלסטינית כבושה. החרם הפעם הוא מוחלט וכולל: זהו חרם על ה"התנחלויות". מרחב הדיון הפך להיות עוין מאוד למתנחלים.

ראיתי כיצד חבריי מכריזים בבלוגים, בטוקבקים ובפייסבוק שגם הם מחרימים התנחלויות. שאלתי את עצמי: אם הם מחרימים התנחלויות, האם הם מחרימים גם אותי? רובם, כנראה, לא זוכרים שאני גר בהתנחלות. אם אזכיר להם אני חושש שלא ירצו לדבר איתי. השיא היה כשהאדם ששכר אותי לעבודתי הנוכחית הודיע בגאון "אני מחרים התנחלויות". אם אזכיר לו שהוא עדיין משלם משכורת למתנחל – האם אפוטר? גם אם לא, ברור שהאווירה במשרד תהיה לא נעימה, בלשון המעטה.

הקמפיין הזה פוגע בי. הוא לא מכוון נגד מפעל ההתנחלויות. הוא לא מכוון נגד המדיניות של הממשלה. הוא אפילו לא מכוון באמת נגד החוק המיותר הזה. הוא מכוון נגדי. הרי מהן ההתנחלויות? הן אני ושכני. מחרימים אותי? על מה? על שלא הצלחתי למצוא דירה במקום אחר? מחרימים את הוריי על שרצו בית עם גינה? מחרימים את העולים מברה"מ כי הממשלה שיכנה אותם באריאל?

הדבר משול בעיניי להאשמת אישה שנישאה לבעל מכה. אני לא רוצה לגור בהתנחלות. אני רוצה לגור במרכז העיר – הרבה יותר נחמד שם. וההורים שלי היו שמחים לאותו בית, רק בשרון. מסביבי עשרות שכנים שיקפצו על דירה נורמלית בתל אביב. תנו לי דרך החוצה ואצא.

במקום זאת, חוסמים בפניי את הגישה. השיח מדיר את המתנחלים הלא-אידיאולוגים ומקבץ אותנו יחדיו עם האידיאולוגיים והרדיקליים, עם המפעלים והעסקים, עם מוסדות הלימוד והתרבות – כולם קובצו יחדיו תחת הכותרת "התנחלויות". והם מוחרמים.

למה א'? כי אני לא רוצה שיפסיקו לדבר איתי. אני לא רוצה שיפטרו אותי. אני לא רוצה שיתייגו אותי כמתנחל ושבראיון עבודה הבא אפסל מראש. אבל אני גם לא רוצה שיחרימו אותי. אני רוצה להגיד להם "הסיסמה הזו פוגעת בי". אבל אני מפחד ומושתק.

קריאתי כאן אליכם, בעילום שם, היא לעצור רגע ולבדוק את עצמכם. בתוך ימים ספורים פרץ קמפיין אדיר וצודק, אשר פוגע בכל המטרות הלא נכונות. הוא לא יביא לשינוי, כי הוא לא פוגע במדיניות ובממשלה. הוא פוגע בהתנחלויות ובאנשים שגרים שם. בדיוק כשם שהמצור על עזה לא כל כך פוגע בארגוני הטרור, כמו שהוא פוגע באזרחים החפים מפשע. תקוותי היא שאחרי קריאת מאמר זה ישתנה מעט הטון, ובמקום להחרים את ה"התנחלויות" – יציינו אנשים בגאווה כי הם מחרימים את תוצרת ההתנחלויות.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עופר נ.

    אתה בעצמך מבין זאת.

  2. איתן לרנר

    שלום א' ,

    אתה מעלה שאלה מעניינת. אני יכול להבין שיש אנשים ואולי אפילו הרוב שלא היו רוצים לחיות שם אך עושים זאת ללא ברירה. מצד שני אני ואני מניח שלא מעט אנשים כמוני כורעים תחת הניסיון לגור ולחיות בתוך הארץ.לא הייתי רוצה להתנבא אבל אני מניח שהייתי מנסה פתרונות אחרים לפני שהייתי גר שם בהתנחלויות.אני מודה שדברייך מביאים אותי לחשוב על הנושא מזוית שונה ובהחלט אתך על כך את הדעת אך עם זאת הנטייה שלי היא בכל זאת לבקר החלטות כאלה. לגור בבית ירוק ומוקף גינה זה כייף אמיתי אבל האם הורייך לא היו יכולים לחיות כאן בארץ בדירת שיכון או בביניין קומות? אני מאוד מקווה שלא נצטרך לעמוד במצב (שנראה יותר קרוב מתמיד) שלא נוכל לחיות יותר במרכז הארץ ולא אצטרך לעמוד בדילמה הזו אבל איכשהוא לא נראה לי שזאת אפילו אופציה עבורנולגור מעבר לקו הירוק.

  3. יריב מוהר

    איך זה אפשרי? פשוט מאוד, בכל מקום שבו אינך קשור למשטר האפליה אינך מתנחל לצורך העניין ואינך מוחרם: אם יש לך קיוסק בגבולות הקו הירוק, לא אחרים אותו; אם תבוא אלי לקבל ייעוץ תקשורתי (מזה אני מתפרנס) לא אסרב לשרת אותך בגלל שאתה מתנחל וכן הלאה. אם יש לך מפעל בתוך משטר האפליה הצבאי המתקיים בשטחים אסרב לתרום לרווחיו על ידי קניית מוצרים ממנו.

    אבל אני מבין לליבך, הרטוריקה של החרם לא תמיד עושה אבחנה בין האנשים למשטר האפליה בשטחים אותו מחרימים.

  4. דוד

    ההשתלטות הבלתי חוקית על אדמות בנגב, את הבניה ללא אישורים, את ההשתמטות ממס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי, את ההסתה נגד היהודים ונגד המדינה, את האופי האנטי-דמוקרטי של החינוך והתרבות המוסלמית, את הנחשלות מרצון והפיגור מדעת. איך אני עושה את זה? פשוט מאוד, לא קונה אצל ערבים ומחריהם את עסקיהם. כל ערבי שלא קשור לכל מה שציינתי, נאמר, ערבים נוצרים, נאורים שבניהם עושים שירות לאומי – אהלן וסהלן. אותם לא אחרים. את השאר, כן.

    הבנת את זה ברוך?

  5. מרטין

    אני שמח לשמוע קול שונה בקרב המתנחלים והמאמר גם מראה פנים אנושיות ל"מתנחלים". מצד אחד אני מאוד יכול להבין אותו ובמידת מה גם להזדהות איתו. גם אני גרתי במקומות שלא ממש הייתי רוצה לגור בהם, אלא שידי לא היתה משגת למשהו יותר טוב.

    מאידך, אני לא התפשרתי על העקרון והמשכתי לחפש עד שמצאתי משהו טוב במקום אחר. זה היה קו שאני אישית לא רציתי ולא רוצה לעבור.

    ולעניין אחר: כשאני אומר שאני מחרים התנחלויות, אני מתכוון בעיקר לזה שאני משתדל שלא לקנות או לבקר בהתנחלויות. החרם איננו פרסונאלי. אין לי שום עניין נגד מתנחל מסוים אישית (אולי למעט מי מהם שתוקפים אותי אישית). לפני חוק החרם הייתי הרבה פחות קפדן בנושא. אחרי חוק החרם אני מתחיל לאבד תקוה שהעם הישראלי יצליח להתנתק מחלומות הגדולה האימפריאליסטיים בהם נשבה ונראה לי שאין ברירה אלא לקוות שלחץ חיצוני וכלכלי יעזרו למוטט את מפעל ההתנחלויות.

    המאמר גם מקשר אותנו למחאה אחרת שמתרחשת ממש עכשיו בשדרות רוטשילד בת"א. הנה שם אנשים שמשך שנים משלמים את המחירים שא' לא היה מוכן לשלם. אם לא היו התנחלויות לגור בהן, סביר למדי שגם א' היה נמצא שם ונלחם על זכותו לדיור במחיר הוגן ובר-השגה. זאת סיבה נוספת להחרים התנחלויות.

    ונקודה למחשבה עבור א': קשה לי להשתחרר מההרגשה שאדם שבאמת לא רוצה לחיות בהתנחלות, היה מצליח בנקודה כלשהי לאורך חייו – למצוא בית שאיננו בהתנחלות.

  6. יריב מוהר

    הפרקטיקות שאתה מחרים, חלקן פשוט לא עומדות במבחן המוסריות שלי. החרמת אנשים שבונים בנייה לא חוקית כשהמדינה לא מקצה להם קרקע ולא מאשרת תוכניות מתאר (ועוד על בסיס אפליה אתנית), זה מוסרי? לא בעיני.
    החרמת מסיתים נגד יהודים אני מבין. "מסיתים נגד המדינה"… הכוונה לכאלו שקוראים למדינה שלא מפלה על בסיס אתנו-דתי? כמדומני שלזה קוראים בימינו הסתה או דה-לגיטימציה, נו באמת. הגזענות הופכת לקורבן.

    אז כן, העקרון הוא צודק: החרמת פרקטיקות ולא אנשים. השאלה אילו פרקטיקות ראויות להחרמה עדיין נותרת פתוחה.

  7. בלה

    רוב המחרימים לא קולטים אפילו שגם גילה, רמת אשכול, פסגת זאב, הגבעה הצרפתית הן כולן מעבר לקו הירוק (לא שמיוצר שם מי יודע מה), כך גם צור הדסה, הר אדר, ועוד ועוד.

  8. אורה לב-רון

    באמת, ממש מצוקה. אתה לא יכול לקנות וילה בתחומי הקו הירוק? וגם לא דירה משגעת? הפתרון הוא לכבוש ישוב ולהתנחל בו.
    למשל, להפקיע את הוילות של הישוב האנונימי שלך ושל הוריך, וליישב שם את מפגיני שדרות רוטשילד.
    אז נכון, אין לנו כוח לפנות אתכם, אבל להחרים – כן. ובעקביות מלאה מאז ומעולם (לא רק חברון)

  9. קרני

    אני לא מחרימה מתנחלים, ואפילו לא התנחלויות. אני מחרימה תוצרת של עסקים שמרוויחים מכך שהקימו את עסקיהם על שטח כבוש, מכיוון שבאופן אישי אני לא רוצה לעודד את מפעל ההתנחלויות ולתמוך בו כלכלית. צר לי אם הניסוח פוגע בך או במישהו.

  10. יעקב אברהם

    אתה א' לא בגלל מי שמתנגדים לחוק הפסול והמפלה. אתה א' בגלל האוירה האנטי דמוקרטית ובגלל העריצות הכוחנית של מי שנותנים את הטון בקרב קהילת המתנחלים. עריצות כוחנית שהיא על גבול האלימות ולפעמים עוברת את הגבול הזה. ואוירה אנטי דמוקרטית בעליל שמנסים להשליט אותה גם בתחומי המדינה כולה.

  11. מיכל

    לא הפלסטינאים שיושבים על אדמותיהם ומגדרים אותם בגדרות, חומות, חיילים, גז מדמיע ומעצריים ליליים כדי שאנשים שפשוט רוצים דירה נחמדה יותר יוכלו לישון בשקט בבית צמוד הקרקע שלהם? אז אני אמורה גם לרחם עליך, גם לציית לחוק פאשיסטי וגם להמשיך להסתפק בדירה המחורבנת והיקרה שלי? אם רצונך בדירה נחמדה, ואינך יכול להרשותה לעצמך, אתה מוזמן גם לשדוד בנק. אולי זה אפילו עדיף. אז אציית לחוק איסור החרם על שודדי הבנקים.

  12. החבר של ניסים

    של יורים ובוכים.

  13. עמוס

    אני לא מבין למה כולם מתנחמדים ל"אוי אוי אוי" הזה. א', כשעשית את השיקולים שלך איפה לגור ידעת שאתה הולך לשטח כבוש. חוץ מכמה עולים חדשים שבאמת לא מבינים כלום מהחיים אף אחד לא יכול לטעון לתמימות מוחלטת בעניין הזה. אבל לעובדה הזאת של הכיבוש בחרת לתת חשיבות משנית אל מול איכות החיים האגואיסטית שלך. זה שתהיה לך וילה עם גינה (הלוואי עלי!) זה נהיה הדבר הכי חשוב, ומי סופר את הפלסטינים שהאדמה נשדדה מהם. מי שמרים את החשבון על הסבסוד שלך הם אני וכל שאר אזרחי ישראל שמחזיקים מנגנון צבאי מנופח וכלכלת מלחמה רצחנית. אז כן, אם נוחות זה מה שמשך אותך לשם אז אני רוצה שכבר לא יהיה לך כל כך נוח.

  14. אנונימי2

    הי א',
    תודה על המאמר. חבר אמריקאי עורך בימים אלה מחקר אקדמי בנושא הקשור למאמר וישמח לראיין אותך או אנשים אחרים שהם מתנחלים ובמצב דומה. הראיון יכול להיות אנונימי או לא, לבחירתך.

    אנא צור קשר אם מעונין (או אם מישהו מהקוראים/ות מעונין/ת):
    M8R-h8y0k5@mailinator.com

    תודה, אנונימי2.

  15. טלי

    כשעשירים הולכים לגור באיזה בנייני בוטיק ביפו ומעדיפים לא לחשוב על זה שאת התושבים הערבים שגרו שם לפניהם לפני חצי שנה פינו בעזרת מלכודת משפטית ונדל"נית שמותירה אותם חסרי אונים בפניה ושהתהליך שקורה ביפו הוא אכן יהוד, אני אמורה לחשוב שהם סבבה ושאיזה סטודנט שלומד בירושלים שגר בהתנחלות כי זה יותר זול הוא מפלצת?

    המאמר הזה עוסק בצביעות הגדולה בשמאל הישראלי ה"שמאל" של הארץ הוא לא הוא לא מעמדי הוא לא חברתי, הוא לאומני מהצד השני של המפה ודופק גיחות חברתיות מדי פעם.

  16. יריב מ

    אז לא' אין מודעות פוליטית מהמשובחות ביותר (או לפחות לא הייתה לו כזאת כשרכש דירה), זה בהחלט לא הופך אותו לראוי לחרם ברמה האישית.

    א', אני דווקא מבין אותך ובהחלט את כאבך למול רטוריקה מכלילה. בכל זאת, את משטר האפליה האפל בשטחים יש להחרים תוך מיזעור הנזק הקולקטיבי שעלול להיגרם לפרטים שאינם מעורבים בפרקטיקת האפליה.

  17. רחביה ברמן

    אנשים פרטיים שחיים בהתנחלויות. די ברור ש"אני מחרים את ההתנחלויות" פירושו "אני מחרים את תוצרת ההתנחלויות". אבל האמירה שלך "רק כאן מצאתי דירה לשכור במחיר סביר" היא לא כזה קלף מנצח-כל. בעצם הממשלה (כלל ממשלה שהיתה בישראל בארבעים השנים האחרונות, לא משנה איזו) משחדת אותך להשתתף בפשע שלה. אין לך כסף לשכור במערב העיר? למה שלא תשכור בית בשכונה ערבית? לא כחלק מהתארגנות פולשת ועוינת סטייל "שכונת שמעון הצדיק", כמובן, וגם לא כהתנחלות יותר מסודרת ופחות תוקפנית, אלא סתם כזו שחומסת שטחים לא-לה, אלא סתם כאדם פרטי שבא להיות שכן?

  18. תום

    זה לגזול את פרנסת העניים.

  19. דוד

    איך מחרימים פרקטיקות? איפה נמצאות הפרקטיקות האלה? בארץ הפרקטיקות? פרקטיקלנד? ראית פעם פרקטיקה יריב? דיברת עם אחת? היית מתחתן עם אחת, לו היתה נאה ומלבבת?

    אין דבר כזה "להחרים פרקטיקות", זאת פשוט הזיה. אתה מחרים בני אדם, אנשים בשר ודם. אולי יש לך סיבות טובות ואולי לא, אבל אנשים פרקטיים נפגעים ככה מאנשים פרקטיים אחרים, ואי אפשר להכחיש את זה.

  20. מיכל

    מה עם עקרון ? פתחיה ? רמלה ? לוד ? אולי שם אף זול יותר מאשר בהתנחלות ? אולי אז לא תצטרך להתחבא ?
    סורי לא קונה , בעיקר החלק של העבודה בירושלים שממה תפוטר אם אתה מתנחל ? אני מחרימה מוצרי התנחלויות ,לא מתמנחלים, אבל אתה לדעתי קצת מקל עם עצמך , לבכיין זה הכי קל

  21. yshai kalmanovitch

    this is exactly why we boycott the settlements – so that people like the writer won't be able to feel anymore, that it is more comfortable to live in a settlement, that they will have no other choice but to move into the borders of sovereign israel. sorry for not being so compassionate to his situation – as a leftist i am persecuted already for over 2 years by the government. its not the left that started this war, but suddenly it seems that the left can fight back.

  22. דרור ק

    נתחיל מהבחנה בסיסית וחשובה מאוד: אין דין מזרח ירושלים ורמת הגולן כדין הגדה המערבית (ובעבר גם רצועת עזה) – לגבי שני השטחים הנ"ל יש החלטות ממשלה וכנסת, שהתקבלו ברוב קולות נבחרי- הציבור הישראלי, לצרף אותם למדינת ישראל. במסגרת זו מדינת ישראל התחייבה לנהוג בשוויוניות כלפי כל מי שגר בהם, ואכן העניקה מעמד תושב קבע בישראל, עם אפשרות לקבלת אזרחות, לכל מי שגר בשטחים האלה. כמו כן, החוק החל בשטחים האלה חל על כל התושבים – ישראלים ולא-ישראלים, יהודים וערבים – באופן שווה, לפי אותן החלטות מחייבות. אפשר וצריך לדרוש ממדינת ישראל לקיים את ההתחייבויות שלה בצורה יותר הגונה ויותר קפדנית, אבל ישראלי שחי בשטחים האלה איננו מתנחל. נכון, יש תביעות זרות על השטחים האלה, ואולי התביעות האלה יתקבלו בעתיד וישראל תיסוג מהם, אבל זה לא משנה לעצם העניין. ישראל יכולה לסגת גם משטחים בתוך תחומי הקו הירוק, אם נבחרי-הציבור יגיעו למסקנה שכך צריך לנהוג.

    לגבי הגדה המערבית – זה שטח שישראל הכריזה עליו שטח כבוש הנתון לשלטון כיבוש צבאי. כך כתוב בחוקי ישראל. על-פי ההכרזה הזאת, ישראל מפעילה דינים שונים שמגבילים מאוד את זכויות התושבים בשטח (ואין טעם להתווכח כרגע אם המצב הזה הוא עדיין הכרחי או לא. לענ"ד, הבעיות שהצדיקו את יצירת משטר הכיבוש בגדה טרם נפתרו לגמרי, וזו אחריות של שני הצדדים לסכסוך).

    הקמת ההתנחלויות היא בעייתית מאוד מבחינה חוקית וגם מבחינה מוסרית. בנוסף, הפרקטיקה שבה מחילים על המתנחלים את הדין הישראלי בעוד רוב התושבים המקומיים כפופים לדינים אחרים ולתקנות צבאיות היא עוד יותר בעייתית.

    חרם גורף על המתנחלים הוא בלתי-מוסרי. אבל חרם על שירותים ומוצרים שמופקים בהתנחלויות הוא לגיטימי. רוצים המתנחלים – יואילו להיכנס לתוך שטח ישראל, לעבוד שם ולייצר שם את מוצריהם.

    נכון, מתנחלים שאין להם אחריות למצב נפגעים מכל מיני חרמות וקמפיינים, אבל כך קורה בכל מאבק חברתי/פוליטי/כלכלי: גם שביתה, למשל, פוגעת באנשים שאין להם מעורבות בסכסוך העבודה.

    לחרם כאמור יש תכליות מעשיות מאוד – ניסיון להפחית את הכדאיות הכלכלית של הקמת התנחלויות נוספות או הרחבת הקיימות, עידוד המתנחלים לעבוד בתוך מדינת ישראל (גם אם אינם גרים בה ממש), למנוע תחרות בין עסקים בתוך ישראל לבין עסקים שהוקמו בצורה בעייתית מחוץ לגבולות המדינה ועוד.

  23. יעקב נריה

    יש וקיים ועומד לנו רק פיתרון אחד, לצאת מתוך השטחים הכבושים. לצאת בהסכם,לצאת באופן חד צדדי, או בכל אלטרנטיבה אחרת. די למילים, הגיע עת המעשים. או שנהיה מחוץ לשטחים או שלא נהיה. זאת הברירה.

  24. זיו רונאל

    בגלל אנשים כמוך, א', שמעדיפים את נוחותם הפרטית על דבקות בעקרונות, פשע ההתנחלות מתרחב והולך. ההתנחלויות כולן הן פשע מלחמה – הפרה בוטה של אמנת ג'נבה הרביעית. המתנחלים הם אפוא פושעי מלחמה. כילד, לא היתה לך ברירה – נולדת למשפחת מתנחלים. אבל כאדם בוגר, המכיר באי-החוקיות של ההתנחלויות ומצהיר על פסלותן, ובכל זאת בוחר להיות מתנחל – אתה מאוס הרבה יותר מהמתנחלים האידאולוגיים. חרם כלפי ההתנחלויות והמתנחלים צריך להיות מופנה בראש ובראשונה כלפיך וכלפי הצבועים האחרים הדומים לכך.

  25. עמית

    הם הגיעו מארצות ערב. תרבותם האזרחית היא ערבית, והם לוקים ברוב המגרעות שציינת. לראיה קרא מאמרים רלוונטיים בנושא משנות ה-50 של עיתונאים וסוציולוגים מכובדים בישראל.

  26. גרי רשף

    חוק החרם פסול, חרם הוא אמצעי לגיטימי אבל נפסד.
    ההיה עדיף שהשמאל יוותר על השימוש בחרם, ובכל מקרה- החרם הוא נגד ההתנחלויות ולא נגד המתנחלים.
    הרי המעסיק שלך היה צריך לומר- אדרבא: אעסיק את א' ברוב כבוד שלפחות יעבוד בתוך הקו הירוק ואולי יתפתה לגור "כאן" ולא "שם".

    יחד עם זאת- אתה גר שם מבחירה וזו בעייה שעליך לתת עליה את הדעת. את זה לא תוכל להפיל על איש- כבר לא מדובר בכך שכקטין ברשות הוריך גרת שם שלא מבחירה, אלא בכך שכבוגר בחרת לגור שם.
    לפני שאתה בא בדרישות לזולת- בוא בדרישות לעצמך.

  27. אור

    לא מעניין אותנו למה הלכתם לשם, זה לא אמור לעניין אותנו. אנחנו רוצים לראות אתכם בחוץ. נקודה.

  28. נתן.

    יש לך טעות רצינית.

    ישראל מעולם לא הכריזה על השטחים שכבשה מירדן ב67 כ"שטח צבאי כבוש". במידה שהיתה עושה זאת היתה מודה שכל הבניה מחוץ לקו הירוק היא בלתי חוקית.

    ישראל טוענת כי השטחים שנכבשו מירדן אינם "כבושים" מאחר שהשליטה הירדנית בהם היתה בלתי חוקית ושאף מדינה בעולם לא הכירה בהם כשטח ירדן(מלבד אנגליה) ולכן החליטה כי השטחים הם מעין שטח הפקר שיוחזקו על ידי ישראל עד שיהיה פיתרון- היועץ המשפטי לממשלה בזמנו אף המציא מונח חדש לנושא – "שטחים מוחזקים".

  29. חברה של החבר של ניסים

    לטעמה של אלדד: החוק מאפשר להעמיד לדין את הקוראים לחרם ולתבוע מהם פיצויים מבלי להוכיח נזק.
    וכך, יש לך גם דיור זול [אם גם גנוב] וגם תשתכר [אם גם לא בכבוד].

  30. יריב מ

    סביבי. הן מוחשיות מאוד, לא איזה משהו מופשט. וקל מאוד להחרים פרקטיקות להבדיל מבני אדם. זה בדיוק ההיגיון של הצבת גבולות: אתה אומר לאדם בשר ודם – אם אתה עושה X אני לא איתך. אבל אין לי נגדך כמכלול כלום

  31. טדי גורן

    לא המדינה הכובשת קובעת את מעמד השטחים שנכבשו במלחמה, אלא החוק הבינלאומי. ישראל כבשה במלחמת יוני 67 את הגדה המערבית ורצועת עזה. מכאן שהשטחים כבושים. ואכן, הריבון בהם הוא הצבא. מדינת ישראל, למרות כל ההתחכמויות המילוליות, אינה מעזה להחיל את ריבונותה על השטחים – כלומר היא אינה מעזה לספח אותם (פרט לירושלים ולשטח עצום סביבה; ורמת הגולן – שלמרות הסיפוח תוחזר בבוא היום לבעליה הסורים).

  32. שולה לבנת

    המתנחלים הם שיוצרים את ההתנחלויות והם שמקיימים אותן והם שמוצצים את לשד הקופה הציבורית המפרנסת אותם ואת ההתנחלויות שלהם. אותם יש להחרים!

  33. ירושלמי

    דבריך נכנסו אלי ואני יכול להרגיש את הרגשתך ולו ברמה הפשוטה של מי שכבר יצא לו להיקלע לקבוצות 'לא פופולאריות' בשיח הציבורי-חברתי (לדוגמה: ירושלמיים…).
    אני לא מחרים אותך כמו שאינני מחרים אישית מתנחלים שאינם מסתירים את היותם כאלה (טכנית ומעשית זה גם לא ניתן באזורים מסויימים של ירושלים שמתנחלים עובדים וחיים בהם את חיי היום).
    אני חייב לומר שאני תומך בחרם על ההתנחלויות – ואינני חושב שרוב המחרימים מתכוונים למשהו אחר (אולי יש כאלה שחיים באזורים שמתנחלים לא מגיעים אליהם וקל להם לראות אותם כתושבי המאדים ולזהות את החרם כהחרמה אישית ואין להם בעיה עם זה. אני לא). החרם לפי הבנתי נועד לשדר את אי-החוקיות של ההתנחלות ולגרום ללחץ שיאלץ בסופו של דבר את ממשל/ות ישראל, האחראיו/ת להן כל אחת בתורה, לדאוג בין השאר לפתרון בעיית הדיור הכוללת שלך ושל חבריך שהיא יצרה (ויצרה כידוע גם בעיות דיור לאחרים). אני רוצה להגיד גם שאחרים אולי לא, אבל אני כן רואה במצב הזה שקורה כרגע משהו טראגי. זוהי תחילתה של מלחמת אזרחים, ולמרות שמי שיצר אותה אלה הפוליטיקאים של הימין שמכריחים את השמאל לעמוד על נפשו ולהקצין את החרם על מוצרי התנחלויות שהיה עד עכשיו משהו אזוטרי, ואחת התוצאות הנובעות מזה, כמו בימים שאחרי רצח רבין, היא אותו הלך רוח שגורם למתנחלים כמוך להיכנס לתחושה של מצור, (אבל גם אנחנו נמצאים במצור, מצור אחר) ולמרות עוד דברים שקצר המקום כאן מלדסקס אותם, אני קורא ל'אחי השמאלנים': קצת פחות גבהות לב כלפי בן אדם שנקלע למצב אנושי לא קל, ולא כל מצבים כאלה ססמאות פותרות. בסוף היום, אחרי שכל זה ייגמר (אם זה ייגמר בנצחוננו כפי שאני מקוה ואינני אופטימי, שתבין באיזה מצב אנחנו נמצאים. אם לא, ברור שהכל יהיה אחרת) גם איתם נצטרך לחיות במדינה, או מה שישאר (בגבולות הקו הירוק או במדינה דו-לאומית או מה שיהיה).
    בטווח הקרוב אני מאחל לך שתמצא דירה אחרת (אולי באמת כמו שהצעת, בשכונה ערבית, בתור דייר שמכבד את בעלי הבית?
    בכל אופן תודה על השיתוף.

  34. שירה

    נראה לי שא' קצת התבלבל, מציג את עצמו "כקורבן" של המצב הכלכלי- בכל זאת וילה בכפר- איך נחיה בלעדיה??!? שזה הרבה יותר קריטי מלקחת לאנשים את האדמות, לשלול מהם זכויות אדם בסיסיות ולהשליט משטר צבאי! הלווו?? מה זה??

  35. כפיר אזולאי

    מספיק עם ההיתממות וטקס הטהרה הזה. במפעלים ביו"ש עובדים יהודים מזרחים, רוסים ופלסטינים בתנאים שווים לחלוטין. מוזמנים לבדוק. אלא שמה לעשות ולא 'התמזל' מזלם להוולד בתוכנית ל' והם החליטו שלגור באדמת טרשים ריקה אליבא דכולם באריאל יותר מוסרי ושיוויוני וצודק מלגור בקטמון הישנה השדודה או על חורבות שייח מוניס. נו בחייכם, מה הקטע עם 'האדמות השדודות', כאילו כל דונם מעבר לקו הירוק היה בבעלות פלסטינית וכאילו בתוך הקו הירוק הכל כשר. אז המחרימים יפגעו בקבוצות החלשות יהודיות ופלסטיניות ויהיו מבסוטים עד הגג. אבל כל מה שיעשה החרם הזה הוא רק עוד הצדקה להגמוניה האשכנזית תל אביבית ועשירה ששוב נעשתה צודקת, על אף שהיא אחראית על הפשעים החמורים ביותר

  36. דוד

    אין דבר כזה באמת להחרים פרקטיקות. פשוט אין. אתה יכול לאסור על פרקטיקה, לנהל עליה סנקציות וכו' וכו', אבל אתה לא יכול להחרים אותה. אתה מחרים את נושאה. זה בדיוק הרעיון. אתה לא יכול להחרים את הפרקטיקה של להיות בלונדיני, אתה יכול להחרים בלונדינים. כל השאר, זאת התפלפלות שנשמעת כמו איזה דיון תיאולוגי מהמאה ה-12.

  37. נתן.

    אני הצגתי את עמדתה של ממשלת ישראל בתגובה לטענה ספציפית בלי פרשנות אם היא נכונה או לא.

    בכל מקרה לפני שאתה מנבל את הפה , תנסה לחשוב.

  38. יריב מ

    בוודאי שאתה יכול להחרים פרקטיקה (להיות בלונדיני זה אגב ממש לא פרקטיקה אלא תכונה מולדת). אני יכול להחרים חברים בארגון גזעני כל עוד חברותם או השתתפותם בפעילותיו עומדת על כנה. זאת מבלי להחרים אותם בשל תכונותיהם המושרשות.

    באותו אופן אנו כחברה נתייחס נניח לחברים בארגון של עליונות שחורה שקורא לדכא לבנים. העמדה שניתן רק להחרים את חברי הארגון (השחורים) וכך לצאת גזענים או לקבל אותם כלגיטימיים היא עמדה גסה ומטריאליסטית שלא נוטנת את הדעת לתודעה, להתכוונות, לפרקטיקות בפועל ולאחריות מוסרית עליהן.

  39. דרור ק

    החוק הבינלאומי לא משנה כאן בכלל, כי על-פי חוקיה של מדינת ישראל מדובר בשטח כבוש, ומדינת ישראל עצמה קבעה שחלים עליו הדינים הבינלאומיים הרלוונטיים. כלומר, אין בכלל מחלוקת מעשית בסוגיה הזאת (רק מחלוקת תאורטית, שמא יכלה המדינה לנהוג אחרת, לו רצתה בכך, כפי שנהגה לגבי מז' ירושלים והגולן). להלן, מתוך פסק הדין בסוגיית ההתנתקות (מועצה אזורית חוף עזה נגד כנסת ישראל): "על פי תפיסתן המשפטית של ממשלות ישראל לדורותיהן כפי שהוצגה בפני בית המשפט העליון – תפיסה שנתקבלה על ידי בית המשפט העליון לדורותיו – מוחזקים אזורים אלה על ידי מדינת ישראל בדרך של 'תפיסה לוחמתית' (Belligerent Occupation). משמעותה של תפיסה משפטית זו היא כפולה: ראשית, המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה. ממשלת ישראל לא הוציאה כל צו להחלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, ושר הביטחון לא הוציא מנשר לעניינם על פי פקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948 […] אזורים אלה לא "סופחו" לישראל, והם אינם חלק ממנה. בהיעדר הוראה בחקיקה (מפורשת או משתמעת) אין חוקי הכנסת חלים באזורים אלה […] שנית, המשטר המשפטי החל באזורים אלה נקבע על ידי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי ובמרכזם הכללים העוסקים בתפיסה לוחמתית."

  40. אור בן-ארי-טישלר

    לא קראתי את שאר התגובות ואולי תהיה חזרה מסוימת – ואם כן אז טוב שכך.
    מה שאתה מתאר הוא אכן בעיה, אבל בעיקר בעיה של סיסמאות. סיסמאות הן דבר שנועד להיות קצר וקולע, וכל מילה נוספת מסרבלת, וכך קשה לדייק.
    פרט לכך – אני מחרים התנחלויות, לא מתנחלים. לא אפסיק לדבר עם ידידתי שעברה לגור בהתנחלות, אבל אשתדל להימנע מלבקר אותה בביתה, למרות חוסר הנעימות. זה אומר "אני מקבל אותך כאדם, אבל יש בחירות שאת עושה שאני לא מוכן לקבל".
    המצוקה שלך ושל רבים כמוך מובנת, ואני מבין את הבחירה, אך היא מעידה על חלק משורש הבעיה. לא סתם יותר קל לך ולרבים אחרים למצוא דירה בהתנחלות. למדינה יש אינטרס שזה יהיה קל יותר. במידה זו אתה משמש כלי בידי הימין האידיאולוגי, גם אם אתה לא נמנה עליו.
    שוב, אני משתדל להחרים התנחלויות, ובפרט מוצרי התנחלויות, אבל לא מתנחלים. זה מזכיר לי את הסטיקר הנורא "אין לי אח מתנחל". זו החרמת מתנחלים.
    החשיבות בקמפיין היא להעלות את המודעות לכך שההתנחלויות אינן לגיטימיות. לא כולם מבינים זאת כמוך. אני יכול להבין איך אתה חי עם הסתירה הזו – גם אני חי עם סתירות דומות.
    תמרור האזהרה שאתה מציב בפנינו ראוי וחשוב, ועלינו לשים לב איך אנחנו באמת מבדילים בין ההתנחלויות לבין האנשים שחיים בהן, חלקם בעל כורחם.

  41. סטודנטית

    לא ארד לשורש חוסר ההסכמה שלי איתך, א', רק אציין שאני מסכימה באופן כללי שאין לראות את המתנחלים כמיקשה אחת, כמו גם את החרדים, הפלסטינים וכו'..
    אותן קבוצות 'גדולות ומאיימות' מורכבות מערב ערב של אנשים,

    אך יחד עם זאת, הדיסוננס הזה הוא שלך והוא בר פתרון בפעולותייך. לטעמי, אין מתפקידי להיות זו שפותרת לך את הקונפליקט הפנימי, וכן רוצה לדבוק בעקרונות בהם אני מאמינה- למשל הפסקת הזנת ההתנחלויות

    בהצלחה עם דירה (זה הזמן לעבור למחאה הבאה- מאהל המחאה בכיכר צהל) 🙂

  42. רחליקה כהן

    אין ספק שבירושלים כל הבנייה ליהודים היא בירושלים המזרחית, כלומר אין בנייה חדשה שהיא לא התנחלותית (אין מה לדבר על בנייה חדשה לפלסטינים צושבי העיר המזרחית) ולכן כל מה שנותר למי שאין לו כסף וירושות ושמתנגד _באמת_ להתנחלויות זה לרכוש דירה בבנייני שיכון ושכונות עוני, כמו קרית מנחם, עיר גנים ופת.

    אני מכירה אישית גם ימנים מוחלטים שלא יסכימו לסכן את הילדים שלהם ולגור בהתנחלות.

  43. איילה

    אני מזדהה איתך בתור מתנחלת, אבל האם אתה באמת חושב שזו הבמה הנכונה להביע את ייאושך, בתוך קן הצרעות שמחפשות רק לעקוץ? (העוקץ). אני מאוד מזדהה עם כאבך, אבל תבין שאנשים אלה מעולם לא הבינו את צביעותם, שהם גרים על שטחים כבושים של כפרים ערבים לעומתנו שגרים בשטחים שמעולם לא הייתה בהם נפש חיה, רק בסביבתנו ערבים, בדיוק כמו תל אביב יפו, אך הם בחרו להם את מי להאשים כדי שמצפונם יהיה נקי. א יקר, תהיה גאה בבחירתך, כי הם אלה שצריכים להתבייש בתגובתם ובחרמות שהם עושים ומפלגים כך את העם. תבין שהם לא מכירים מתנחלים אלא דרך הטלוויזיה (ימנים קיצוניים ואלימים) ועושים השלכות על כל השאר, זה לא אשמתם שהם תמימים. בא נסלח להם ונברך אותם להתפכח. אמן.