הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
כדאי להתכונן לספטמבר
בדרך כלל אנשים מסתכלים בדיעבד על אירועים היסטוריים דוגמת הטבח של ספטמבר 2011 ומספרים אחד לשני איפה הם היו כשהכול התחיל. אבל מכיוון שהפעם הכתובת מרוחה באותיות ענק על הקיר כל כך הרבה זמן מראש, אנחנו יכולים לשקול בניחותא איזה תפקיד נרצה לשחק בעוד חודשיים-שלושה.
לא מפתיע שאנשי מפלגת העבודה וימינה מלהקים את עצמם לתפקידים הקבועים שיבטיחו התגלגלות אירועים צפויה מראש ועקובה מדם. אבל גם השמאל עלול למצוא את עצמו ניצב במשבצת לה הוא רגיל ושתבטיח, כמו תמיד, את השילוב הנורא של להיות לגמרי צודקים ולא פחות מכך לגמרי חסרי השפעה על המתרחש.
היום נשואות עיני כול, לפחות בעיתונות הישראלית, אל ההצבעה הצפויה באו"ם על ההכרה במדינה פלסטינית ואין כמעט התייחסות למה שיקרה בשטח בשבועות שלאחריה. להצבעה הזו, שבה כאמור מתמקדת בינתיים כל תשומת הלב, כנראה לא יהיו השלכות מיידיות על ישראל. אבל שבועיים שלושה אחריה יחלו הפגנות עממיות נרחבות בגדה המערבית. בעוד שהפלסטינים ישאפו לעשות מעשה תחריר, התגובה הישראלית תהיה תואמת אסד. התוצאה – נהרות של דם פלסטיני ואסון מוסרי ישראלי.
מטרתו של מאמר זה היא לנסח מטרות שעל מחנה השמאל להציב לעצמו לנוכח קריאת המציאות שלעיל ולהתוות קווים כלליים של תוכנית פעולה. על מנת שלא להאריך, אמנע מפירוט הנימוקים לכך שקריאת המציאות שלי היא סבירה. אולם למען מי שאינו משוכנע, חשוב להדגיש שחרף מיני טענות שאפשר להביא כראיה לכך שהציבור הפלסטיני בגדה עייף ולא מאורגן דיו למחאה אזרחית המונית ומתמשכת, יש מספיק סימנים לכך שבשטח נעשית עבודה רצינית על מנת שמהלך כזה אכן יתרחש. עם הרוח הגבית של אירועי החודשים האחרונים (האביב הערבי, החדירות מסוריה לישראל ואפילו המשט והמטס), הסבירות לכך מתחזקת מאוד.
לנוכח אירועים כאלה, לממשלת ישראל יהיו שתי ברירות בלבד: היענות או דיכוי ברוטאלי. מכיוון שהממשלה הנוכחית פועלת מתוך רפלקס כוחני מותנה, לא קשה להמר מה תהיה תגובתה (וראו את התנהלות ישראל באירועי החודשים האחרונים). הציבור היהודי יישאר שבוי בתפישה הדוגמטית לפיה "הם" מנסים להשמיד אותנו ולנו אין ברירה אלא להתגונן. המפגינים הפלסטינים הלא אלימים יתויגו כטרוריסטים וההתקוממות העממית כולה תכונה אינתיפאדה. ובאינתיפאדה כמו באינתיפאדה.
נדמה לי שברור שהפגנות השמאל במהלך טבח ספטמבר יתקבלו בשנאה תהומית. לא רק שלא תהיה להן שום השפעה על האירועים, אלא אף סביר מאוד שהן תיתקלנה באלימות מצד המשטרה ואף מצד אזרחים. יהיה מאוד מפחיד להשתתף בהפגנות הללו. וגם בלי קשר להפגנות, יהיה מאוד מפחיד להיות פלסטיני-ישראלי בתקופה הזו.
זה התרחיש הצפוי בעיני. גם אם נותנים לו סבירות של 30% בלבד, חשוב להיערך אליו, שכן יש אפשרות להגיע להתרחשות אחרת. התרחיש הנוכחי מתבסס על התדרדרות "לא צפויה" שמביאה להרג אזרחים וליציאה משליטה של המאורעות. לשמאל אין השפעה על המהלכים ממגוון סיבות אבל אחת מהן היא שהביקורת שלו נתפסת כאנטי-ישראלית ופרו-פלסטינית או במילה אחת: בגידה.
לא פחות חשוב, גם בשמאל לא ממש מתריעים על הסבירות של התקוממות פלסטינית עממית, ובכך משתפים פעולה עם דחיקתה מהשיח הציבורי. כדי למנוע את טבח ספטמבר אנחנו צריכים להתמקד כרגע בתרחיש של מאורעות דמים ומניעתם ולוותר על הביקורתיות. לא בגלל שהיא לא מוצדקת אלא בגלל שהיא לחלוטין לא רלבנטית אם המטרה הדחופה היא למנוע שפיכות דמים.
רות גביזון, למשל, לא תצטרף לצעדת סולידריות בתמיכה בתביעה הפלסטינית להכרזת עצמאות בגלל שהצעדה ופעילויות דומות לה יוצרות "לחץ ניכר על ישראל לעשות מה שנדרש כדי להגיע לפתרון, אולם אין בהן כל מרכיב של לחץ דומה על הפלסטינים. ההיפך. תהליכים כאלה רק מחזקים את התחושה אצל הפלסטינים כי מישהו אחר עושה בשבילם את העבודה."
אפשר להתווכח עם גביזון על הנקודה הזו אבל רוב הסיכויים שזה לא יעזור הרבה. מדוע, לעומת זאת, שרות גביזון לא תצטרף למהלך שמתריע מפני ההתקוממות העממית הצפויה בספטמבר וקורא לממשלת ישראל להימנע משימוש בנשק נגד אזרחים מפגינים?
קמפיין עם מסרים ברורים
1) לא צריך לפחד מהמהלך הפלסטיני להכרזה על מדינה. הפחד הזה הוא תגובה אוטומטית לא מושכלת. העובדה שהפלסטינים יוזמים, לא אומרת שזה רע לישראל.
2) אחרי ההכרזה צפויה התקוממות עממית פלסטינית נוסח תחריר. פה ושם היא תגלוש לאלימות של יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה ובמקרים ספורים – גם שימוש בנשק. אבל בגדול זו תהיה התקוממות אזרחית נרחבת ולא אלימה. אירועי החודשים האחרונים במדינות ערב מבהירים שאין אפשרות לדכא התקוממות עממית בלי הרג המוני של אזרחים. אוי לנו אם נלך בדרכם של אסד ואחמדיניג'אד.
הנקודה השנייה הזו היא בעלת חשיבות עליונה. אם לא נחדיר לתודעה הציבורית את ההכרה שזה מה שצפוי כאן, הרי שההתקוממות – כשתגיע – תתקבל בהפתעה גמורה, הפתעה שתהפוך מיד לזעזוע שיהפוך לזעם שיצדיק כל מעשה של הרג. נכון לעכשיו, הסתרת הסבירות של תרחיש ממין זה היא הדבר הכי מסוכן שקורה כאן.
זהו. אין צורך לשרבב לכאן מילה על כיבוש, גזענות או ביבי. אפילו לא לדבר על עצמאות פלסטינית. אף מילה שתסיט את תשומת הלב של גביזון ממה שגם לתפיסתה הוא אסון. בהפגנת השמאל הגדולה לפני כמה חודשים השכילו המארגנים להזמין את מאיר שטרית לנאום. אין שום סיבה שהוא ודמויות אחרות מהמרכז-ימין לא יהיו שותפים גם לקמפיין ממין זה. לא פחות חשוב – אין שום סיבה שהציבור הפלסטיני-ישראלי ופעילי סולידריות לא יהיו שותפים להובלת קמפיין כזה שיש לו פוטנציאל למנוע שפיכות דמים גדולה גם אם אין בו שום דבר אנטי-ציוני.
כמובן שקמפיין ממין זה לא ימנע את פרוץ ההתקוממות העממים הפלסטינית – זו לא יכולה להיות מטרתו. אי לכך, תוך שאנו זוכרים שהמטרה העליונה היא מניעת טבח, יש לנצל את החודשים שנותרו עד ספטמבר על מנת להתכונן. יש לנו זמן להכשיר אזרחים יהודים שיצטרפו למפגינים הפלסטינים ויהוו מגנים אנושיים. כמו כן, יש להכין מעגל רחב יותר של אנשים שלא ירצה לסכן את עצמו עד כדי כך אבל יוכל לתמוך באנשי המעגל הראשון – כלכלית, משפטית ומוראלית.
יש גם מעגל שלישי, שבדרך כלל אנחנו לא מצליחים לבנות, ושעשוי להכריע את הכף. מדובר בכל אותם אנשים שנמצאים בין מפלגת העבודה לקדימה. אלו אנשים שאולי לא יזדהו עם הפעילות של המעגל הראשון אבל יבינו שלא מדובר בפעילות אנטי-ישראלית ושלא יעמדו מנגד אם הברוטאליות הצבאית תופנה נגד אותו מעגל ראשון. מעגל שלישי זה – שגדול מאות מונים מהמעגל הראשון – הוא המעגל הקריטי.
זעזוע של המעגל השלישי מהרג המוני שנחזה מראש ומהפניית הברוטאליות נגד אזרחים ישראלים (חברי המעגל הראשון) תביא אותו לדרוש את הפסקת האלימות הישראלית והוא עשוי להצליח בכך. הקמפיינים של השמאל בעשור האחרון לא הצליחו לגייס מעגל כזה, אבל ההצלחה היחסית של סולידריות שייח ג'ראח, שגם היא לא לחלוטין מימשה את פוטנציאל המעגל השלישי, הראתה שזה בהחלט אפשרי. קל להרים ידיים ולהגיד שהציבור הישראלי אבוד לנו. אבל אני מאמין שקמפיין עם מסרים מדויקים מסוג זה שתואר למעלה עשוי להצליח.
הכותב הוא פעיל בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית כותב בבלוג תבונת הגוף
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
מה שאביב משרטט כאן הוא תחזית סבירה למדי. בין אם זה יתרחש בספטמבר ובין אם זה יתרחש חודש או שנה לאחר מכן, רק סביר שזה יבוא. אוכלוסייה כבושה, מדוכאת, מנוצלת ומושפלת לא מתעייפת אף פעם ממאבקה. היא עשויה לקחת הפסקה, אולם במוקדם או במאוחר הדיכוי יעשה את שלו.
מיד לאחר ההפגנות בצפון הארץ בסוף 2000 שבהן נורו למוות אזרחים ערבים-ישראלים הוקמה התארגנות ערבית-יהודית חדשה. המטרה הראשונית של היוזמה הייתה יצירת רשת קשר יעילה שתאפשר להפעיל מספר גדול ככל האפשר של פעילים כדי להגיע במהירות למקומות בהם עשויה להיות מופעלת אלימות קטלנית כנגד מפגינים לא אלימים. כדאי להיזכר ביוזמה זו ולחדש אותה. מכיוון שזו הייתה התארגנות לאחר מעשה, הפעילות הממשית קיבלה במהירה גוונים אחרים. בגלל אופייה הפעיל היא הצליחה במהירות לגייס מספר הולך וגדל של אנשים, אולם היא נותרה בגבולות שמאליים מצומצמים מאד.
אביב צודק במאת האחוזים שאם מתכוננים לקראת אירועי דמים בניסיון למנוע אותם או להקטין את עוצמתם צריך לחפש את הדרכים להשפיע. יש לזנוח את הנטייה לגנות את כל השאר ולעסוק בגיוס כל השאר. בלי לוותר על העמדות הברורות ביחס לשוויון (ולא רק בין יהודים לערבים), צריך להתייחס ברצינות, בכבוד ובסבלנות ולא בלעג, בציניות, ביוהרה ובקוצר רוח לחששות הממשיים של יהודים-ישראלים מן השורה. בלי התייחסות רצינית לחששות אלה, רק מעצימים אותם ובו בזמן מחלישים את האפשרות להגיע למציאות שוויונית.
כל הכבוד אביב, על הניתוח החד והמדויק. לא שזה בהכרח מה שיקרה, אבל יש סבירות גבוהה הן לפריצת מחאה כזו והן לתגובה הפבלובית הממסדית הרגילה של ברוטליות גם כשאין בזה ממש צורך. השאלה היחידה היא – מה עושים כרגע (חוץ מ Like…)
חבל אבל לא בדיוק רלוונטי.בספטמבר (או מתישהו במהלך השנה הקרובה),לאחר ההכרה באו"ם צפוי שהמרי הפלסטינאי יהיה לפחות ברמת ההתקוממות בסוריה.עכשיו ציירו תסריט של הפגנה (עם או בלי נשק,זה כבר לא משנה) של 20000 בני הר חברון "ההולכים" לכיוון תל-רומידה. (זה גם יכול להיות-וזה יותר סביר,רק 200 חבר'ה העולים על "מאחז
נוער גבעות" כלשהו.זה יקרה כך או אחרת. בקיצור עברנו את הרגע ש"השמאל" יכול לעזור,ספק אם אובמה על שלל כוחותיו יכול להצליח,ואולי זה גורלנו.
עכשיו צריך להתכונן באמת ל"יום שאחרי".כאן מקומו של השמאל הפרודוקטיבי והציוני לראות ולהוביל לחידוש החזון האמיתי וההומניסטי של שני עמים בשתי מדינות (מדממות נוראית כמובן נוכח "הצלחתם "ההדדית של מנהיגי 2 העמים,אבל במיוחד הקצנתו הימנית של עמנו המהולל)
תודה אביב על מאמר חשוב, ולא רק בשל בהילות ודחיפות העניין.
יחד עם זאת, שיתוף פעולה כלשהו עם גורמים ציוניים עלול להוות מכשול בתהליך הפיוס היהודי האנטי ציוני עם העם הפלסטיני. לזכור ולא לשכוח, בתחילת הטבח בעזה תמכו 98% מהציבור היהודי-ישראלי במהלכיו של ארכי פה"מ אהוד ברק. לאחר כשבועיים, ולאחר שנטבחו למעלה מ600 בני אדם ( המכונים 'ערבים' בשיח הציוני), תמכו בהמשך הטבח כ95% מציבור זה.
מספיק איזה לינץ' בראמאללה, הפגנת תמיכה של פלסטינים אזרחי המדינה הציונית ונפגעים בצידה, התלהבות יתר של הג'יהאד האיסלמי (במטרה פוליטית מוצהרת: לפגוע בהנהגת המאבק הבלתי אלים) כדי שחנין זועבי תעמוד בדוכן הפרלמנט הציוני ותשלח את נתניהו לסוריה, וכדי שזחאלקה ישלח, שוב, את ארכי פה"מ ברק להאג. זהו לא רק תסריט סביר, זהו התסריט הסביר ביותר.
כותב יוסי לוס: "יש לזנוח את הנטייה לגנות את כל השאר ולעסוק בגיוס כל השאר". כדאי ליישם זאת לפלגים השונים של העם הפלסטיני, במקום (אי אפשר בנוסף) לגייס ציונים עבורם פושעי מלחמה הם נציגים פוליטיים לגיטימיים של משטר לגיטימי. על כך ראו כאן:
http://972mag.com/why-didn%E2%80%99t-more-palestinians-march-on-friday-for-palestinian-statehood/
זאת ועוד: "צריך להתייחס ברצינות, בכבוד ובסבלנות ולא בלעג, בציניות, ביוהרה ובקוצר רוח לחששות הממשיים של פלסטינים מן השורה. בלי התייחסות רצינית לחששות אלה, רק מעצימים אותם ובו בזמן מחלישים את האפשרות להגיע למציאות שוויונית".
מציאות שוויונית תהיה רק כאשר רצון הרוב האנטי ציוני הנמצא בין הנהר לים יתבטא בכלים פוליטיים. נכון להיום, פני רוב זה להסכם צודק עם הציונים. יחד עם זאת קיימים חששות רבים. ראו למשל כאן: "ידיעה על טרנספר ברדיו, 08-10-10, תכנית הבוקר".
http://www.youtube.com/watch?v=e1r9YVDqTCE&feature=related
וראו בהרחבה כאן
http://www.alanhart.net/peace-or-apartheid-are-not-the-only-options-for-israel/
וגם כאן: סכנה, פיאד לפניך – אסעד גאנם
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1161410.html
תודה לאביב מכיון שבישראל החלטות בנושא מתקבלות ע"י יהודים חשוב לגיס גם את אלה שאינם כוס התה שלי( רות גביזון הנזכרת והציבור המתכנה ,, מרכזי".
אך הזווית היא מאוד חד גוונית ומאוד חסרת מעוף.
אני לא מבין למה יש חיה כזו פלסטיני-ישראלי שהיא מטבע חד צדדית.
בנוסף שימוש במילה "טבח" הוא יפה דמוגוגית אך חסר יושרה. ולטעמי הגינות ומוסר.
כל העמדה המוסברת כאן (בכתיבה מושקעת) דנה את ישראל לחובה ללא כל הקשר היסטורי מבוסס וחבל
דרור בל"ד זרק איזה משהו על "לינץ' ברמאללה", או מעשה "צדקה" של הגי'האד האיסלמי….
לא ברור לי דרור, האם אתה תומך במעשים כאלה? או רק מתנגד להם בשפה רפה כיוון שהם כולם נגד הפשע הגדול ביותר באלף השני והשלישי, קרי, הציונות?
אבל ברצינות – הפדנות נוסח כיכר תחריר מתרחשות כל הזמן, אבל מה אם ההמון יחליט שהוא נכנס לישוב יהודי? מה עם איזה לינץ' קטן?
ולבסוף – סחטיין לפלסטינים שרוצים לצאת לחופשי מהדיכוי הישראלי, אבל מה הלאה? מה אם איזה חמאס קטן יקח שלטון ויתקע לנו קטיושות בגרון?
לא ברור לי מדוע לא הבנת את עמדתי. נכתב במפורש כי התלהבות יתר (ולא מעשה צדקה) תסייע לפורעים הציונים להמשיך בתוקפנותם ואף תיתן לה לגיטימציה לכאורה – לראייתם של הציונים. אז הנה, בקול רם ברור וצלול: אני מתנגד ללינץ' בראמאללה, אני מתנגד למשגרי הקסאמים והגראדים, היות והם מזיקים למאבקו של העם הפלסטיני. יחד עם זאת אינני מגנה זאת אלא את האחראים למעשים אלו. כל משטר מדכא בהיסטוריה היה חשוף, בין היתר, לפעולות התנגדות אלימות המכונות טרור בפי העולם המערבי בכלל ובפי נתניהו בפרט. את הטענות (הצודקות!) יש להפנות למפא"י\מערך\עבודה לדורותיה ולרבין ולארכי פושע המלחמה ברק בפרט.
אבל ברצינות – ההמון לא יחליט, ההמון החליט זה מכבר, עוד ב48, להכנס לישוב יהודי היושב על אדמותיו, ולפנות את הפולשים. הפינוי יהיה לא אלים ובמהלכו יוגשו פירות למפונים. (להלן: הגירוש המוסרי ביותר בעולם). אבו מאזן ישכתב את ההיסטוריה ויכתוב מאמר בNYTIMES בו יציין כי המתנחלים ברחו.
"ולבסוף – מה הלאה? מה אם איזה חמאס קטן יקח שלטון ויתקע לנו קטיושות בגרון"?
–טוב ששאלת. ככל שהציבור היהודי יעודד את הגורמים הדמוקרטיים בעולם הערבי, כך תגדל ההתנגדות לחמאס. האמן לי, לגורמים דמוקרטיים בכלל ולחנין זועבי ולפמניסטיות פלסטיניות בפרט יש סיבות לא פחות כבדות משקל משלך לחשוש משלטון חמאס ולכן להתנגד לו. לראייתי, השותפים הטבעיים של נתניהו ופושע המלחמה ברק אינם רק ליברמן, אלא גם החמאס והג'יהאד האיסלמי. אלה מזינים זה את זה. העלמות האחד משמעה הכחדת השני.
במקום להפנים עובדה פשוטה זו, מבכרים הציונים להלחם דווקא בכוחות הדמוקרטיים הפלסטינים. התגובה למסמכי החזון הערביים ב2006 (הצהרת חיפה ואחרים) הייתה "הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו ים". לא מהחמאס מפחדים הציונים אלא דווקא מדיון אמיתי על מהות הדמוקרטיה ומהות הציונות. לכן הם ממהרים לשים את בשארה וזועבי בסל אחד עם חמאס וחיזבאללה, ולאחרונה עם אסאד. זוהי פרופגנדה ציונית שכל מטרתה להמשיך את הפרוייקט הציוני הלא לגיטימי. אל תתפלא (ואל תתלונן!) כי גם בצד השני ישנם הנוקטים בשיטה זו: היהודים הם אותם יהודים והים הוא אותו ים.
כדי למנוע מחמאס להבחר בבחירות דמוקרטיות אין לנקוט בשיטותיו של בוש ושל המשטר הציוני (אי הכרה, מצור, טבח וכו'). רק ממשלה בראשות בל"ד תדע להגן עליך מתוקפנותו של החמאס. ( פלוס בונוס: גלעד שליט בבית תוך שעתיים מרגע הכרזת הממשלה).
קמפיין נגד אלימות-חשוב ומבורך,הסברה לקראת תרחישים צפויים חשוב גם כן.אך איך אתה רואה את התפתחות "ההתקוממות העממית הפלסטינית" שאפילו אתה מודה שעלולה לפגוע באנשים,("בקבוקי תבערה,יידוי אבנים, וגם שמוש בנשק….").ואיך ישראל צריכה בכל זאת להגיב,גם אם לא באלימות.
חלילה לנו מלהפעיל נשק חם וכח בלתי סביר כלפי בני עמנו, כפי שאסד ושות' עושים. עם זאת, כאשר מדובר בעם אחר שקם עלינו להורגנו, רצוי ואף מומלץ להשתמש בכוח, פן נמצא את עצמנו שוחים בים או שוכבים באדמה.
צעדות שקטות ללא פרצי אלימות תוכלנה להגיע לכל מקום להתקבל בשקט ולחזור בשקט.
אלימות זו לא תתבצע בנשק חם אלה בנשק חכם, לא הורג אלא משתק.
מאחר והטמפרמנט הפלאסטיני מזרח תיכוני ידוע ומוכר כדאי כבר עכשיו שיפנו לליגה הערבית ולעצרת הכללית בזעקות עזרה מלוות במצגי תקשורת מזויפים, פשוט הם רגילים ומיומנים בכך.
ודרך אגב כל האדמות הפלסטיניות הכבושות נמצאות ממזרח לירדן, ממערב לירדן אדמות ישראל המשוחררות מהכיבוש הערבי.
אין סיבה בעולם שמה שעשו האזרחים בטוניסיה במצרים בלוב ובסוריה, לא יעשו אלה, שאפילו אזרחות אין להם. הכוונה לפלסטינים בשטחי הגדה המערבית.
טוב תעשה מדינת ישראל אם תפנה את ההתנחלויות הבודדות ברחבי הגדה כפי שפינו בנייני משרדים שלמים בלונדון בימים האחרונים. לא שאצטער אילו יפנו (לפני הכרזת האו"ם על הקמת מדינה פלסטינית),
את כל ההתנחלויות, שכידוע כולן הוקמו בניגוד לחוק הבי"ל והקמתן מהווה פשע מלחמה, אבל, וכאן אולי אפתיע, אני קורא לביבי לפנות את כל הההתנחלויות הבודדות משום שאם לא כן, הוא יסכן את חיי תושביהם.והרי מן המפורסמות הוא, שממשלות ישראל הן ששלחו את "מלח הארץ" לשם, בשליחות העם ולכן חובתו של רוה"מ לדאוג לשליחי המדינה, שחירפו נפשם עשרות שנים, כדי "להגן בגופם" על אזרחי ישראל שחיו בשלווה רק בזכותם כמובן…
באותה המידה הוא יסכן את חיי אנשי הבטחון שייחלצו לעזרתם כדי להצילם מההמון הזועם שפרץ האלימות שאנחנו רואים בלונדון, יהיה כאין וכאפס לעומת הזעם שיתפרץ לאחר למעלה מ – 40 שנות כיבוש ודיכוי.
צר לי לתפוס את עמדת נביא הזעם אבל, מי שחושב שהצהרות של ברגותי מתוך כתלי הכלא, יוכלו לרסן את הכעס והזעם של עם שלם שהושפל ודוכא במשך עשרות שנים, לצערי העמוק הוא טועה מאד.
התרחישים, אליהם מתכונן הצבא, רואים את האירועים ברמת הגולן ביום הנכסה כפרומו מנומנם, לעומת תהלוכות של עשרות או אף מאות אלפי פלסטינים.
ועוד משהו: העמדתם של למעלה ממליון אזרחים ישראלים, המגדירים עצמם: פלסטינים, החיים בגבולות 67, במבחן הנאמנות למדינה, שלא ספרה אותם מאז היווסדה, (למעט בימי בחירות), מבחן כזה עלול להערכתי להסתיים בקטסטרופה לכל הצדדים.
ברור שאסד במצבו הרעוע, ישמח מאד על ההזדמנות להוכיח את נאמנותו לעניין הפלסטיני. לא צריך להיות מופתע כלל אם אחרי שנים רבות של תחנונים שעלו בתוהו, שממשלת ישראל תקיים מו"מ לשלום עם סוריה שבמסגרתו תוחזר הרמה הסורית לסוריה, יפתח אסד במתקפה כוללת נגד ישראל בזמן שכל העולם יגנה אותנו על הרג מאסיבי של פלסטינים בגדה ואולי גם בתוך הקו הירוק. (עיין ערך וועדת אור).
עוד נתגעגע לטעויות שעשינו בספינת המרמרה. לונדון תיראה כשעשוע לילדים לעומת מה שיתרחש כאן…
ולמרות התרחיש הנורא ודווקא בגללו אני סבור שניתן למנוע את כל זה.
ביבי, זה תפקידך! אמרת שאתה מוכן לשנות את תפישות עולמך! אז הנה ההסטוריה מזמנת לך הזדמנות חד פעמית להיזכר כדה גול הישראלי.
המשך בדרך השלום שהתווה מנחם בגין, שחרר אותם ואותנו מהסיוט המתמשך של תאומי סיאם.
בידך למנוע את כל התרחישים האיומים. לך בדרכו של אלכסנדר מוקדון שבאבחת חרב ניתק את הקשר הגורדי. תודיע לאבו מאזן מראש, שאתה מקבל את מה שיוחלט בעצרת הכללית של האו"ם. הפעם אין שום צורך בקראו-וילות כדי לקלוט את המתנחלים יש להם מקום בצנטרום של הפיילה בת"א: פנה עבורם את כל הקריה בת"א. הפוך את המחנה הצבאי התקוע לאזרחי ת"א כמו עצם בגרון. הסב את בנייני המשרדים למגורי מתנחלים ואת החיילים המשרתים בקריה תעביר לפריפריה. במקביל תוכל להתחיל לבנות בקריה 50,000 דירות להשכרה במחירים מתקבלים על הדעת (יש שם מספיק מקום),וכך תוכל לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם תמנע התדרדרות למלחמה קשה עם הפלסטינים כשכל העולם יתמוך בהם ואנחנו נישאר לבד, כמו דרא"פ בזמן סיום משטר האפרטהייד, וגם תביא בשורה ליושבי האהלים ברוטשילד וביתר המאהלים.
אז בהצלחה לך ביבי ולכולנו…