הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
זה לא מאבק על פנטהאוזים
צדיקים, לעתים מלאכתם נעשית בידי אחרים. אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל כבר שנים רואים איך הסיכוי שלהם לחיות ברווחה במדינה הזאת מתרחק בצעדי ענק, אך מאז ממשלת שטייניץ-ביבי-אטיאס נראה כי גל צונמי ניאו-ליברלי מאיים להטביע את כולנו. נראה כי ככל שהזמן עובר עוד ועוד א/נשים מגלים כי ב' זה אכן אוהל.
דיירי הדיור הציבורי בבית שאן, רמלה ובני ברק נלחמים כבר חודשים רבים על הזכות לקורת גג, תושבי כפר שלם כבר חוו לפני שנתיים הריסות של בתים למען מולך הנדל"ן ותושבי אלעראקיב יקימו היום את כפרם בפעם ה-27 אחרי שכבר 26 פעמים הוא נהרס. כל המאבקים האלו מתרחשים כבר למעלה משנה. המדינה משופעת במאבקי דיור כבר שנים, אבל את התקשורת זה לא כל כך מעניין. כתבה פה, ראיון שם – אבל אף דירת דיור ציבורי חדשה לא נבנתה בישראל מזה שנים, והחברות חלמיש ועמידר ממשיכות בשלהן ושולחות צווי פינוי במקום מכתבים לזכאי דיור ציבורי על בית שיוכלו לגור בו. כל זה קורה ללא הנד עפעף.
לפני שבוע החל מאבק קצת אחר, מאבק שכל כתב זב חוטם חשב שזה המאבק החברתי הנכון, ששם צריך להיות. חבורת צעירים תל אביבים חדשים יותר או פחות החליטו לצאת לרחוב ולהקים אוהל במחאה על מחירי הדירות. זה התחיל אולי כמאבק על דמי השכירות המפלצתיים בתל אביב, אבל תוך מספר ימים ועם ההתרחבות לערים שונות ברחבי הארץ, נראה כי המאבק עובר לדבר על הזכות לקורת גג כזכות בסיסית – זכות יסוד.
הרבה עיתונאים עסוקים בשידורים מהשטח בחיוב, אולם נראה כי לא פחותים מהם אלה המבקרים את המאבק. "מדובר בצפונים מכפר שמריהו, שרוצים דירות זולות ברוטשילד" ועוד ביקורות שחלקן לגיטימיות וחלקן מנסות לייתר את המאבק בכלל. במו אוזניי שמעתי את עירית לינור הבלתי נלאית מספרת שלמרות שהיא הייתה סטודנטית עשירה היא עדיין גרה עם שותפים, לא כמו המפונקים של המאהל ברוטשילד שרוצים פנטהאוז דופלקס ולשבת רגל על רגל.
שותפה לשידור, קובי אריאלי, הצטרף למלאכת הניגוח וסיפר עד כמה המאבק מעצבן אותו ושאין לו כוח למאבקים. זה כיף להתנגח ולא לתת לעובדות להפריע לכך שכל תושבי המדינה מתמודדים עם טרור כלכלי, ושמספר המשכורות שצריך להרוויח כדי לקנות דירה הופך להיות גבוה מתוחלת החיים הממוצעת. גם אם מדובר בצעירים, כרגע התקשורת מצליחה לפתוח את העיניים למקומות אחרים: בית שאן, רמלה, כפר שלם, יפו.
השניים סיכמו את המאבק במשפט: "איכס, צעירים". ואני אומרת: זוג דוחה.
עוד זוג לא אטרקטיבי במיוחד הוא חוטפי הקורונה והביצים הרכות. בסקאלת שיאי החוצפה נשבר בהחלט עוד שיא, כאשר האחראי למדיניות עיר לעשירים בלבד חולדאי ושולייתו המזדנב אחריו זמיר הגיעו "להזדהות" עם אותם צעירים במאהל רוטשילד. חלק מאותם צעירים שלא יכלו לשאת את צביעות האנשים שהיו אחראים להזניית המושג דיור בר השגה (יחד עם עוד אחרים מאותה ועדה עירונית) החליטו כי יש גבול לכמה חוצפה אפשר לשאת. התוצאה היתה כאמור סוג של "עין אדומה" (שילוב של בירה וביצה) שעפה לעברם ומנעה מהם בערך במשך יומיים לשוב ולהגיד עד כמה הם מנסים לסייע לא רק לעשירים אלא גם לאחרים.
יומיים בלבד לקח לבושה להיעלם ולכביסה להתייבש, ושוב הם חזרו לזירה עם המשפט "זה לא אנחנו, זה הם". חצי מהמשפט הזה נכון. המנוולים הם באמת אטיאס, ביבי ושטייניץ, אבל הנהלת עיריית תל אביב-יפו והעומד בראשה אשמים בגירוש, בג'נטריפיקציה ובהדרה של כל מי שאינו בן דמותם. ולכן הם מנוולים לא פחות וכדאי שיגידו תודה שהם חיים במדינת ישראל ושסיימו רק בשני סוגי כתמים, שלא מצריכים איזה סופר ג'ל לנקותם – כי במדינה מתוקנת הם כבר היו יושבים מאחורי סורג ובריח.
הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. תושבת קריית שלום שבדרום תל אביב. למאמרים נוספים של יעל בן יפת
גרסה של פוסט זה הופיעה ב-Mynet
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
וגם לכבוש את "העיתון של המדינה", ואת זה של שלדון אדלסון, ואת המעריב הזה של…
הרי גם ז'בו לימד לעשות להם ב ר ע כ ן – לשבור את גבם!
וזו לא בדיחה.
מעניין אותי למצוא פתרונות.
במשך שנים נאבקו ארגונים חברתיים על מנת להעלות למודעות הציבור הרחב שזכותו הבסיסית של כל אזרח במדינה היא לקורת גג,(אפילו לפני זכות הקניין, באשר קורת גג היא חלק מהזכות לחיים בכבוד).אולם כל הארגונים החברתיים נופנפו ע"י התקשורת,וע"י חבורות אינטרסנטים פוליטיים וכלכליים.
עכשיו הגענו לשוקת שבורה,אפילו מעמד הביניים כבר לא יכול להרשות לעצמו קורת גג וקיום אזרחי בכבוד,כל עוד היו אלה השכבות העניות,ניתן היה לפטור אותם במשיכת כתף ולהאשים את הקורבן(הם עצלנים,לא רוצים לעבוד וכו'וכו').
אבל עם שכבת הביניים ועם הבורגנות הגבוהה ,כבר אי אפשר לטעון את הטיעון שטענו כלפי השכבות העניות.
הפתרון למצוקת הדיור בשכירות הוא פתרון שבשנים האחרונות מדברים עליו ומדברים בשפה רפה,אני מתכוונת כמובן לנושא של ה- rent control
בכל העולם המערבי זה מיושם,ומאפשר לאנשים קיום של כבוד,
משום מה העיריות לא ממהרות לאמץ את הרעיון,וכמובן יש הטוענים שנפגמת הזכות לקניין.
ואני אומרת גם לזכות הקניין צריך לשים גבולות,אם הזכות הזאת פותחת פתח לתאוות בצע דורסנית,ואם הזכות הזאת פותחת פתח למסחר לא הוגן(לדרוש אלף דולר תמורת חדר צר כמו תא מעצר רק בגלל שהוא נמצא בצפון תל אביב זה לא מסחר הוגן,זוהי תאוות בצע דורסנית,ואותה צריך לרסן בעזרת סייגים,מפני שלמרבה הצער הישראליות טרם למדה לעשות זאת מתוך בחירה חופשית,בעלי הבתים לא מסוגלים לשים גבולות לאוות הבצע שלהם,ואם הם לא מבינים מה פרוש מסחר הוגן אז אין ברירה והמדינה צריכה לעשות את זה עד שזה יופנם
אני מציעה ללוקחים חלק במאבק לעשות רשימה שחורה של כל בעלי הבתים שעושקים את הדיירים אם ע"י לקיחת שכר דירה גבוה ללא תמורה הוגנת,ולפרסם את שמם בפייסבוק
אני לא חסידה של שיטת הבליימינג והשיימינג
אבל אולי גם זו דרך כשבעלי הבתים המושחתים ידעו ששמם פורסם ברבים כאנשים תאווי בצע ולא מוסרים בגלל שהם מנהלים מסחר לא הוגן,אולי הם יתחילו לחשוב פעמיים.
עונת הקוטג'.
בסדר היום המתפרסם משמאל, צריך לשנות את נקודת היציאה של ההפגנה בשבת – היא יוצאת מכיכר הבימה ולא מכיכר רבין (שנמצאת בשיפוצים). ראו כאן:
https://www.facebook.com/event.php?eid=166418190096924
ובואו בהמוניכם.
יעל בן יפת בוודאי נגד אלימות- היא הרי כותבת מדי פעם מאמרים על אלימות של גברים כנגד נשים, אלימות של מתנחלים כלפי ערבים, אלימות של המשטרה כלפי מפגיני השמאל וכו'; וכמה מפתיע לגלות שבעצם היא פתאום בעד אלימות..
שלא תבינו לא נכון- גם השוליים האלימים שבקרב המתנחלים הם נגד אלימות, אבל לפעמים "אין ברירה" כי הערבים הרי מבינים רק שפה אחת, והמשטרה גם נגד אלימות אבל מה לעשות והשמאלנים האלה הם נגד המדינה, נו- וגם ההוא שהחטיף סטירה לאשתו היה שמח לו הייתה עושה מה שאמר לה וחוסכת לו את הצורך להרים עליה את ידו.
בדיוק כמוהם יעל בן יפת מבינה שעם החוצפה של חולדאי או מירי רגב או אבישי ברוורמן יש להתמודד באופן הולם תרתי משמע.
שיהיה לה ולשותפיה מהימין ומהמשטרה ומקרב הגברים האלימים לבריאות, אני את המסר שלי אליה כותב כאן ולא עולה בדעתי להשתמש באמצעים אחרים ש"יחסכו לי אלף מילים" כי "זו השפה היחידה שהיא מבינה".
חלק ממשכירי הדירות הם יורשים בגילאים מתקדמים. עד לא מזמן יכול היה דייר להיתקע בדירה למשך שנתיים ,להרוס אותה ולא לשלם.היום החוק מאפשר מתן צו פינוי תוך חודשיים.
הסרוב של המדינה למצות את הדין עם שוכרים בעייתיים ולהטיל עליהם עונשים מרתיעים נובע מכך שהמדינה מתנערת מחובתה לדאוג לקורת גג למשפחות שמצוקתן אמיתית. בגלל שהמדינה מתנערת מחובותיה למשפחות במצוקה המצב מנוצל על ידי בני בליעל.
במקרים רבים חוסר הטיפול של המדינה בשוכרים בני בליעל גורם לכך שעשרות אלפי דירות עומדות ריקות.
הם הקימו את ההתיישבות שלהם באופן לא חוקי. תחקיר על כך פורסם בעיתונות ע"י קלמן ליבסקינד שאמנם הוא ימני אבל אני מאמין לו כפי שאני מאמין לתחקירו בנושא גלנט.
לגבי כל שאר מצוקות הדיור אני מסכים.
כל עוד למזרחים לא היה כסף לדיור אז היו מידי פעם הפגנות ואוהלים וזה נגמר אחרי כמה שבועות בכך שכמה משפחות קיבלו סידור פחות או יותר זמני. הבעיה עכשיו זה שגם לאשכנזים יש בעיות דיור ולכן קמה צעקה.
בנוסף זה נועד להוריד לחץ ממחאה הקוטג' שאיש לא יודע לאן תגיע ואיך להתמודד איתה. עם הפגנות כאלה לא בעיה להתמודד, מגיעים חברי כנסת, ראש העיר, ובסוף שני עו"ס מהעירייה ומטפלים בבעיות הכי דחופות ובזה זה נגמר. אבל מה יעשו נגד מאות אלפי אנשים שלא מפגינים ולא נראים אבל שמפסיקים לקנות תנובה???
נגד זה לא יודעים איך להתמודד. לכן התקשורת הארצית מיישרת קו כדי לא לאבד את נתח הפירסום של חברות המזון, ומעבירה את הנושא למחאה שנמשכת כבר עשרות שנים (למעשה מואדי סאליב, כבר אז הפגינו על דיור).
בכל מקרה תמשיכו להחרים את תנובה ולא לקנות מוצרי חלב. בסוף מהכסף שתחסכו יהיה לכם בית.
כולם באים היום להפגנה
צודק מי שטען שיחס התקשורת למחאת הדיור שונה כאשר מדובר בצפונבונים. כאשר מדובר במצוקה רחבת היקף בסדרי גודל, שהיא נחלתם של המזרחים בעיקר, התשקורת משתיקה ככל יכולתה את המצב ומסייעת בכך לפשע מתמשך של נישול אוכלוסיה מזרחית קשת יום מבתיה. התקשורת מפולגת באשר ליחס למוחים במאהל בת"א. יש המצדיקים כי מדובר באשכנזים ויש המשמיצים מפחד פן תעבור המחאה גם לעיירות פיתוח ושכונות מצוקה.
מר רשף – פרופיל של גזען.
מדובר בגזען אובססיבי שהפעם לא יכול להירגע מהכתבה של יעל בן-יפת ומזדעק על "תמיכתה" כביכול באלימות. לאו דווקא מהכתבה הזאת הוא לא נרגע, אלא בעיקר ממזרחים שלא יראים לדבר על קיפוח המזרחים (והפעם גם לא מזרחים) במדינה הציונית. מכל הכתבה שלה כמובן שדבר לא הטריד אותו – לא מצוקת הדיור של המעמד הנמוך והבינוני, לא פתרונות אפשריים, לא מאבק למען השגת צדק לכל – רק ה"אלימות" (התזת בירה והשלכת ביצת עין על חולדאי המנחשל) – אותה הוא משווה לזאת של מתנחלי השטחים – מטרידה אותו. כל רפש אפשרי הוא יטיל על מי שמתבטא כאן על מצוקות המזרחים (והפעם גם על מעמד הביניים התל-אביבי). רק אל תפגעו לו בקודש הקודשים – האליטה הדורסנית האשכנזית של ישראל.
איך אישה סקסית, פמיניסטית ומוכשרת במידה מספקת הופכת להיות דודה דקדנטית שמייצגת את הבורגנות הלבנה והשבעה. אפשר להגיד היתה פעם עירית לינור.
יש סימליות גדולה שההפגנה הגדולה נערכה בערב הגמר של אחת מתוכניות הדגל של הערוץ ה2 "כוכב נולד" , ולמעשה הבחירה היתה או ללכת להפגנה או לראות את הגמר.
מדוע זה סימלי?
מפני שתפקיד מרכזי במדיניות ההפרטה הנאו-ליברלית יש לרשתות השידור המסחריות שתפקידם לטמטם את הציבור ולהסיח את דעתו.
לא במקרה יומיים בלבד לאחר תחילת המאבק פנו מפיקי תוכנית זבל אחרת בשם "האח הגדול -VIP" לאחת ממארנות המחאה דפנה ליף והציעו לה להשתתף בתוכנית, לפי מיטב המסורת של הפיכת הנביאים לליצנים( ראה מקרה נתן זהבי ורון קופמן) כמאמר שירו הנבואי של דיויד ברוזה.
לשימחתנו היה לה מספיק שכל להשיב בשלילה.
באמת מייגע לראות איך כל עניין על סדר היום הופך למאבק מזרחי-אשכנזי. הרי מאבק הדיור מתייחס למעמד הביניים שידו אינה משגת לרכוש דירה (קטנה, 3 חדרים- שיהיה חדר גם לילד, ולא בדימונה או בירוחם). אז אתם אומרים לי שבמעמד הביניים אין מזרחיים? די! נמאס מהדמגוגיה המתבכיינת הזו. והגיע הזמן שהמונחים מזרחי ואשכנזי ימחקו כבר מהלקסיקון.
לינור וגלעד כבר מזמן לא מייצגים את הצד השמאלי של המפה הפוליטית ב"מילה האחרונה". שוב ושוב הם מכזיבים, נוטים למרכז-ימין, מנבלים את הפה ומתחבבים על הציבור הכללי רק כדי שלא ישנאו אותם. האזנה לתוכנית הזו דומה לצחצוח שיניים עם מסור, חוויה מעצבנת ולא מועילה.
רציתי לדבר על הרוב האדיש.
על קבוצה אחת שזיהיתי סביבי.
לרוב אנשים בעלי דירה אם ילד אחת לפחות, אם כי הבנק עדיין שותף פעיל בבעלות דירתם.
אלו הם האדישים ביותר ואותם עלינו לחבר אל המאבק.
הם אינם מכירים את המושגים כמו "שחיקת מעמד הביניים", "נאו ליברליזם" , ולא שמעו על חוק הוד"לים וכו…
הם פשוט אינם מודעים ובעיקר היתי מגדיר אותם ככנועים.(לא כגנאי)
למעטים יש איזו שהיא מודעות חברתית, הם פשוט עסוקים במשפחה ופרנסה ובשעות העבודה התובעניות.
הם שרויים בקיפאון תודעתי עמוק ,דומים הם לאנשים המהלכים בשנתם ןאינם חושבים שהמציאות יכולה להיות אחרת.
חשוב לי צייו שאינני מאשים אותם אלה מחפש דרך לעורר אותם.
לחבר אותם למושגים, לעורר ניצוץ של סקרנות ,ליצור ויכוח.
זה הזמן שכולנו צרכים לבעוט בדלי,ולהרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו, של הסביבה הקרובה, משפחה , חברים קרובים חברים רחוקים, וחברים בעבודה.
את ימנית ובעצם אנטי חברתית ונמאס לשמוע את השיח הבכיני שלך .
מדובר בצדקנית צקצקנית בלתי נסבלת .