כיבוש פחות נוח

הצעות החקיקה ההזויות, שחלקן כבר הפכו לחוק, משרתות את המשך הכיבוש, האפליה והגזענות באופן דומה לשירות שנותנים המאחזים הבלתי חוקיים להתנחלויות ה"חוקיות". הסחת דעת
חגי אלעד

בסך הכול, הכיבוש די נוח. כלומר, לישראלים הוא די נוח. את מחיר הכיבוש משלמים הפלסטינים. בוודאי שהכיבוש נוח בהרבה מהתמודדות עם כל מה שנדרש, שבאמת נדרש, כדי לסיימו. למעשה המאמץ היחיד שנדרש מרוב הישראלים כדי שלא לפגוע בנוחות הכיבוש הוא עצימת עיניים. עצימת עיניים כדי שלא לראות את התהום אליה אנו צועדים, עצימת עיניים כדי שלא להיות מונעים לפעולה כדי להפסיק את העוול לו אנו גורמים לבני אדם אחרים.

בסך הכול, המאבק נגד הכיבוש די נוח. כלומר, למרבית הישראלים הוא די נוח. את מחיר המאבק בכיבוש משלמים הפלסטינים – פלסטינים וקומץ ישראלים אמיצים ונחושים, שנאבקים בכיבוש ממקום לא נוח ומוכנים לשלם מחירים אישיים לא נוחים כדי להביא לסיום הכיבוש. ולא, לא מדובר רק במחיר שמשלם מי שפוקח את עיניו למציאות, אלא בעיקר במחירים האישיים של מי שבאמת נאבק בכיבוש ובדיכוי ההתנגדות לו. אבל אלו הם יוצאי הדופן. בסך הכול, הן הכיבוש והן המאבק נגדו די נוחים.

על חוק החרם נאמר, למשל, שהוא "זוועתי". ובכן, הכיבוש זוועתי ממנו לאין ערוך. נאמר גם שהוא חוק לא דמוקרטי, ואכן כך הוא. והכיבוש דמוקרטי? את חוק החרם אולי יבטל בג"ץ. בכיבוש, בג"ץ לא נוגע. הרבה יותר נוח לצאת נגד חוק החרם מאשר נגד הכיבוש.

הפגנה בעקבות חוק החרם, 12.07. נהיה קצת פחות נוח לדבר על "הדמוקרטיה היחידה". צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

עם זאת, עדיין יש ערך מסוים בחוק החרם, ולאו דווקא הערך לו כיוונו הוגיו. ערך מסוים, שכן חוק החרם הופך כמה עניינים כאן למעט פחות נוחים. בזכות החוק הזה, קצת פחות נוח להתנגד לכיבוש. בזכות החוק הזה הפער בין חופש הביטוי השמור לישראלים לבין חופש הביטוי שאין לפלסטינים בשטחים מצטמצם מעט, וכך נהיה קצת פחות נוח לדבר. במיוחד, נהיה קצת פחות נוח לדבר על "הדמוקרטיה היחידה".

היעד המשני של חוק החרם הוא חופש הביטוי. היעד העיקרי הוא הסחת הדעת מהעיקר. העיקר אינו גל הצעות החקיקה ההזויות, אלא הכיבוש, האפליה, הגזענות. הצעות החקיקה ההזויות, שבינתיים חלקן כבר הפכו לחוק, משרתות את המשך הכיבוש, האפליה והגזענות באופן דומה לשירות שנותנים המאחזים הבלתי חוקיים להתנחלויות ה"חוקיות". הסחת דעת.

בתגובה לחוק החרם, פחות מ-900 אנשים עשו לייק בפייסבוק לעמוד "נמשיך להתנגד לכיבוש". נמשיך להתנגד? השאלה היא מתי יתחילו הישראלים, באמת, להתנגד לכיבוש.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. פלונית

    ואמת דיברת

  2. ISRAEL EXECUTES CRIMES AGAINST THE WORLD

    ••• לפני 5 שנים בדיוק ב- 25.7.2006 טבח "צבא ההגנה לישראל" 4 משקיפי או"ם שהתחבאו במקלט של מוצב "חיאם".
    ••• לאחר שעות ארוכות של ירי ארטילרי, 155 מ"מ, שנורה מאיזור קרית שמונה, ולמרות שבכירים בעולם התקשרו למטכ"ל ולזרג המדיני וביקשו על נפש המשקיפים, והסבירו שמדובר בקצינים, במשקיפי או"ם שאינם מזוינים, בקנדי-וסיני-ואוסטרי-ופיני, הופיע אז בשעה 19:15 לערך, מטוס של חיל האוויר אף-16 והטיל על המוצב פצצת JDAM – כזו שנועדה לנפץ בונקרים, ורצח את המשקיפים.
    ••• בזה לא הסתיים העניין. ישראל גם ממשיכה לסרב לשתף את האו"ם בחקירת "הטעות"… וכמו באירוע על ה Mavi Marmara ישראל ממשיכה לרצוח ונהנית מתמיכת ארצות הברית בטשטוש האירוע. כי מה שקרה אירע בתמיכת ארצות הברית – שתמכה וממשיכה לתמוך בכל פשע ישראלי ומספקת גם את הנשק לביצועו.