החלוצים מביצת שינקין

חובבי האספרסו והלפטופ שהתיישבו בעמק רוטשילד מייצגים בכבוד את אידיאל החלוץ המקראי, זה שנבדל מן הציבור על מנת לפעול למענו
קובי וייס

כשהחלה המחאה, טענו המקטרגים שמארגני המחאה במרכז תל אביב הם ילדי שמנת מפונקים. ובכן, הם אכן כאלה, אבל דווקא משום כך הם החלוצים האמיתיים של דורנו. הם מגלמים את היכולת לשמור על זהותך הייחודית ועדיין לפעול לטובת הכלל.

שאלת החלוציות המודרנית עולה בישראל לא פעם, עם ערגה לתקופה שנדמה שהיה בה שמח לפני שנולדנו. ציבורים ומחנות פוליטיים רואים עצמם ממשיכי החלוצים של פעם. התחקות אחרי שורש המילה "חלוצים", המופיעה לראשונה בפרשת "מטות" (פרשת השבוע בו התפרצה מחאת הדיור), מגלה כי להיות חלוץ אמיתי זה עניין שונה מהדימוי הרווח בעיני רוחנו. המשמעות התנ"כית מורכבת ומאתגרת יותר מזו של המתהדרים בתואר והעושים בו שימוש פוליטי.

חלוצים של ממש. אל תוותרו על הגיטרות ואל תנעלו סנדלי מתנחלים. צילום: עמוד הפייסבוק של המאבק

הרב שמשון בן רפאל הירש, ממנהיג יהדות גרמניה במאה ה-19, מדגיש בפרשנותו על צמד המילים "החלצו מאיתכם" (במדבר ל"א, ג) את המתח הגלום במושג חלוציות: מצד אחד לחלוץ פירושו להסיר – כמו לחלוץ נעל או פקק מעל הבקבוק. מצד שני, החלוץ נדרש להיות נציג הכלל שהוא יוצא מתוכו, וביציאתו הוא אמון על דאגה לכלל במערכה.

הדיאלקטיקה החלוצית משמעה פרישה או היבדלות מן הציבור לצד פעולה למענו. זו תופעה מורכבת המחייבת רגישות ודיוק ברמה כמעט אל-טבעית. אנו עדים בהיסטוריה האנושית לחלוצים רבים שיצאו לטובת הכלל אולם בשלב מסוים איבדו את הקשר לציבור שלמענו התיימרו לפעול. לעיתים הדבר נובע מניתוק של החלוצים ולפעמים דווקא מלהט יתר אידיאולוגי – להט המטשטש את הזהות האישית והקבוצתית ממנה באו ומביא אותם לשגות באשליות שהם נציגים אותנטיים של קבוצות אחרות. לעיתים הם נופלים לריקבון רוחני הפושה באליטות ולעיתים זו תדמית של מתנשאים שמכשילה אותם. כאשר סיבות אלו ואחרות יוצרות נתק בין החלוצים לעם או בין החלוצים לזהותם, הם מאבדים מכוחם וסופם שאינם משיגים את המטרה ואינם עוד חלוצים.

ראשוני המאבק על הדיור הינם חלק בלתי נפרד מהציבור התל-אביבי אותו הם מייצגים, והם לא מנסים לטשטש זאת. לא הייתי רוצה לדמיין אותם לובשים חולצה כחולה עם שרוך, סנדלי מתנחלים או בגדי פועלים. גם לא הייתי רוצה לראות אותם הופכים רהוטים, חדים ומחושבים להחריד. בקצרה: אם ינסו להצטייר כמי שאינם, יאבד משהו ממאבקם.

הם חלוצים שיצאו על מנת להוביל שינוי: הם לא מתכחשים לקבוצה ממנה יצאו, ומאידך קריאתם הברורה היא למען הזכות היסודית לדיור עבור כל הקבוצות בחברה הישראלית, ולא רק עבור התל-אביבים כמותם. דווקא אופן ההתנהלות האורבאני שלהם, שמרבים ללגלג עליו, מייצר תחושה אופטימית לגבי הצלחת מאבקם.

האם החלוצים הרומנטיים של ראשית הציונות, להם אנו מתייחסים לעיתים כדמויות מיתיות, הצליחו בשינוי החברתי לו ייחלו ועליו עמלו כה קשה? לצערנו, כולנו רואים היום איך חזונם הולך ומתרחק, כאשר אחת מהסיבות לכך היא חוסר הפתיחות של ממשיכי קבוצה זו לבני קבוצות אחרות בחברה. אולי דווקא "התל אביבים המפונקים" המפגינים בשדרות רוטשילד יצרו חלוציות טובה ומכילה, שיכולה לשמור על זהותה מבלי למנוע חיבור ודיאלוג עם קבוצות מגוונות בחברה. כך יוכלו אנשי המאהלים להציע חזון בר קיימא ולגיטימיות ציבורית למאבקם ולדאוג לזכויות יסוד אוניברסאליות כמו הזכות לדיור.

גם המופע השני של המושג חלוציות הוא בפרשת מטות. שבטי גד, ראובן ומנשה מעוניינים להישאר עם צאנם הרב בעבר בירדן הפורה ולא להתיישב בארץ. תגובת משה חריפה מאוד, שכן הוא חושד בהם ברצון להתפלג מהעם ולדאוג רק לעצמם. תגובת הנגד של השבטים היא: "אנו נחלץ חושים" (במדבר לב,יז), כלומר: אנו אכן יצאנו מהכלל אולם לא לצורך בריחה מהמאמץ הקולקטיבי אלא להיפך, על מנת לסייע לו. אנו נהיה החלוצים במלחמה על ארץ כנען.

גם במאבק הנוכחי, לפחות נכון לעכשיו, מעידה המציאות על כך כי מובילי המחאה רואים עצמם כפועלים למען כל השכבות נפגעות הדיור. הקשרים הנוצרים בינם לנפגעי דיור ציבורי בכל הארץ – כמו ביבנה, בית שאן, פרדס כץ ירושלים ורמלה – מרמזים כי זהו אכן הכיוון שבחרו. אין לי אלא  לשלוח מכאן מסר של "חזקו ואמצו" לאחינו החלוצים, הישארו נאמנים לאספרסו, לגיטרה וללפטופים – לתרבותכם הייחודית – תוך כדי שאתם פועלים גם לטובת הכלל.

הרב קובי וייס הוא חבר ב"שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם" ופעיל במאבקי דיור בפריפריה

 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נועם א"ס

    מחאת חובבי האספרסו והלפטופים – ציבור שהווייתו התרבותית ממש לא זרה לי – תיבחן הערב, כלומר ב-4:00 לפנות בוקר, בגינת לוויסקי, עת יבואו פקחי כוחות דיכוי המחאה והדיכוי בכלל לפרק את המאהל שהוקם בגינה. רק התייצבות המונית מכיוון רוטשילד והתנגדות בכל מחיר לכל ניסיון פינוי שלישי של המאהל יראה כי פני המחאה לשינוי סדרים אמיתי. בין רוטשילד לאל-ערקיב נמצאת דרום תל אביב – אם הרשויות ישיגו ולו בדל של הישג מול מאהל לווינסקי, הן גם תדענה להפיק לקחים: את מאהל רוטשילד לא ניתן לפרק כעת ללא עימות שסופו לא ידוע, אבל את מאהל חולון או את מאהל באר שבע ייתכן שאפשר. הערב בגינת לווינסקי טמון גורלה של המחאה הזו כולה. הערב: כלומר ב-4:00 לפנות בוקר, וגם באותה השעה למחרת, ולמחרת.

  2. חלוצי הלפ-טופ

    מכסימום ,יכולים להרים את המחשב ההירך אל החזה .
    דור הנייד אינו יציב אפילו באמירה פשוטה לסילוק השלטון ואושיותיו,עד תום הגרורה האחרונה,ממערכות השלטון והממסד הקיימים.
    מערכת האכיפה לשמירה על ההון,השליטה והכוח, מורכבת וגדולה מדי עבורם לטיפול,גם ,משום שאינם משכילים להבין שכל הגורמים העויינים לאזרחים,אוהדים בינם לעצמם, ובתוכם יש שת"פ מלא.
    לא הייתה ולא תהייה הפיכה או מהפכה ,או שידוד מערכות אמיתי ומקורי מלמטה ,כשאין הבנה לתשתית הבעייה וליבה.
    מרטין לותר קינג חשף את השיטה,מהטמה גנדי חשף ,הוקיע והדביר קולוניאליזם,גזענות, קפיטליזם של בהמות עם קונצפט שקרי,נלסון מנדלה קרע את המסכה מעל פני המשטר הלבן של הקוקלוקס קלאן,ההפרדה הגזעית,חוקי הגזע והעריצות הלבנה של השלטון שהייתה כרוכה במשטר כלכלי של עבדים ואדונים.
    אין הבדל.
    מי שלא יכרוך עצמו בתכריכי החבילה הזוועתית של שלטון פשיסטי-גזעני,המורכב מפלוטוקרטיה המחזקת עצמה בעזרת הפרד ומשול וטיפוח אשליות לכל מי שאינו בפלוטרכיה,נותן יד לשיטה הנוכחית של דת קנאית ,ימין רצחני,מנהיגות שקרית סדרתית האמונה על גזל משאבי העם והמדינה והעברתו לידי קיסרי הבצע והדם.
    שלושים שנה דיבר דיבור של הפרדה והדרה כפי שאתה מדבר מר וייס והלובן הזה הבוהק בעיניים אינו מן הטבע אלא מן ההרגל השחור ההורג.

  3. אמיר פכר

    זה שהמדינה התדרדרה עד למצבינו היום
    לא אומר שהחלוצים של אז ניכשלו
    שמירה על הצדק היא לא עינין חד פעמי, זו משימה מתמשכת.