איך אפשר לחיות פה

שאף אחד לא יזרה שוב חול בעיניכם עם הביטחון, הערבים, האיום האיראני, או איזה מבצעון שבן יום יתגלגל למלחמונת יזומה. האויבים האמיתיים של הדמוקרטיה ושל האזרח הפשוט במדינה הם הפוליטיקאים המושחתים שמכרו נשמתם לשטן ההון. מתווה לשינוי בכמה צעדים
שירה אוחיון

מחאת האהלים שפרצה בשדרות רוטשילד בתל אביב היא רק סימפטום אחד למצבה העגום של החברה בישראל. מצוקת הדיור היא בעיה אמיתית וארוכת שנים, כמוה יוקר המחייה והשירותים החברתיים, שפעם היו ציבוריים והיום הולכים ומופרטים. לצד אלה, קיימת בעיה רצינית של השכר הממוצע במשק, שאינו מתאים ליוקר המחיה ולמיסוי הכבד בישראל ולא מאפשר חיים בכבוד, שלא לדבר על שכר המינימום שאינו מאפשר חיים בכלל. בעיות אלו הן תולדה של למעלה משני עשורים בהם נוהגת כאן מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית שנעשית דורסנית משנה לשנה.

משום כך, הפתרון לבעיות ולמצוקות הללו אינו יכול להיות בהרדמה מקומית של המחאה או בטיפול תרופתי משכך כאבים ממין זה שהציע ביבי בנאומו אתמול (שלישי) למפגינים בכל רחבי הארץ. גם הניסיון לקנות מגזר זה או אחר בנזיד עדשים לא יצלח. שנאמר "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ… " היקף המחאה היום מעיד על עומק הדיכוי. הפעם זוהי מחאה רבתי, שחוצה את גבולות מדיניות ה"הפרד ומשול" המגזרית והמגדרית שמפעיל השלטון כדי לדכא כל ניצוץ של מרדנות נגד השיטה האכזרית.

אם רוצים פתרונות של אמת חייבים לשנות את השיטה הכלכלית-חברתית ולא להסתפק בהחלפת ממשלה זו או אחרת. ביבי-ברק-לבני, כולם קורצו מאותו חומר. הם כולם בניה של האליטה ההגמונית האשכנזית בעלת הפריבילגיות ובעלת ייצוג היתר בכל מוקדי הכוח של המדינה: בכלכלה, בבתי המשפט, בתקשורת, בתרבות וכמובן בבעלות על הקרקעות במדינת ישראל. כולם חולקים השקפת עולם כלכלית לאומית ותרבותית זהה.

מחאה בעיר הלבנה, 27.07.11. הניסיון לקנות מגזר זה או אחר בנזיד עדשים לא יצלח. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

ישי-אטיאס-סילבן-כחלון-פרץ קורצו מחומר אחר (הנתפס על-ידי הראשונים סוג ב') של אליטה מזרחית פוליטית שטיפסה ועלתה לגדולה על גבם השפוף של המזרחים בעיירות הקיפוח ובשכונות המצוקה. לא-מנהיגים אלו פיזרו הבטחות שווא לבני העיירות והשכונות לגאול אותם ממצוקת הדיור, התעסוקה, ההסללה בחינוך, הניצול והשעבוד הכלכלי. אך מיד לאחר שנבחרו הפנו עורף לאחיהם ועשו בעיקר לביתם הם, תוך שהם נוגשים באחיהם המזרחים ובאחיותיהן המזרחיות ביד קשה ובזרוע נטויה יותר אף מזו של הממסד האשכנזי. שנאמר: "עבד כי ימלוך…"

אומרים לנו שהכלכלה שלנו פורחת בזמן שאפילו כלכלות אירופה קורסות כמגדל קלפים בזו אחר זו. "אצלנו יש צמיחה" אומרים הקברניטים בגאווה ישראלית. שנאמר "כי בנו בחרת מכל העמים…", אבל מי אמר שצמיחה זה דבר כל כך חיובי ובריא? צמיחה של עוד ועוד מגדלי יוקרה ופאר לעשירי תל אביב זה יופי (שנאמר: "ורוממתנו מכל…"), וצמיחת המעמד של הטייקונים בעלי עושר מופלג ששולטים על מרבית משאבי המדינה זה גם יופי. והצמיחה המסחררת של ההון המופלג של הבנקים והשל העמלות שאנחנו משלמים להם זה עוד יותר יופי.

גידולים סרטניים צומחים אף הם פרא על חשבון תאים בריאים אחרים בגוף. צמיחה פראית, שבאה על חשבון האזרח הפשוט ומחסלת אותו, שהורגת את מעמד הביניים (המעמד שנושא בעיקר נטל העבודה הייצור, הביטחון ותשלום המיסים) הנה צמיחה ממארת שמאיימת לחסל את הגוף שנקרא "מדינת ישראל" כולו.

כך נחסל את הצמיחה לעשירים וננהיג מדינת רווחה אמיתית

במקום "מדיניות הצמיחה" יש להנהיג מדינת רווחה אמיתית ברוח מגילת העצמאות, וכן "שוויון חברתי ומדיני גמור, ללא הבדל מין דת וגזע…", אך לא ברוח הסוציאליזם המזויף של מפא"י ומפלגת העבודה. לשם כך בראש ובראשונה, יש ליזום חקיקת יסוד: "חוק יסוד השוויון" ו"חוק יסוד חיים בכבוד". חוקים אלו יעגנו את בזכויות החברתיות ויהוו בלם ורסן לחקיקה הליברלית שנחקקה בשנות התשעים במסגרת "המהפכה החוקתית" של אהרון ברק ונתנה "חופש עיסוק" לבעלי ההון לשדוד את כל אוצרות המדינה ומשאביה הלאומיים ו"כבוד האדם (העשיר) וחירותו (לעשוק את עניי מדינתו)".

שנית, יש להקים הסתדרות עובדים דמוקרטית אמיתית מנותקת מהמפלגות ומהפוליטיקה שתאגד את כל  ארגוני העובדים ותהפוך אותם לארגונים חזקים שדואגים להגן על זכויות כל העובדים במשק ללא ההבחנות המעמדיות בין עובדי הקבלן לשאר הפועלים במשק. אנו זקוקים להסתדרות עובדים כזו שתהפוך אותנו מעבדים מודרניים ששרויים בהישרדות מתמדת לאנשים עובדים רגועים עם שעות פנאי איכותיות, שמאפשרות גם נתינה למען הקהילה.

שלישית, המדינה צריכה לדאוג לדיור בר-השגה לסטודנטים ולצעירים ולדיור ציבורי הולם לכל מי שידו אינו משגת. אבל קודם כל, יש להחזיר את הסיוע בדיור ואת המענק לרכישת דירה לאמהות חד הוריות, שביטל ביבי נתניהו כפרס על מאבקה המתוקשר של ויקי קנפו. אמהות חד הוריות, בעיקר אם הן עובדות, הן המגזר המוחלש ביותר במדינה וכמעט כולן סובלות ממצוקות דיור ופרנסה מעצם היותן נשים, ומעצם עול הפרנסה וגידול הילדים המוטל כולו על כתפיהן. כן יש להקל על זוגות צעירים וסטודנטים לרכוש דירה ולהטיל מיסוי כבד יותר על משכירי דירות.

ההפגנה ב-27.07.11. חוסן לאומי וביטחון אישי זה קודם כל חיים בכבוד. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

רביעית, יש להוריד את המיסוי הגבוה, שהולך בסופו של דבר כמעט כולו לתחזק את עושרם של בעלי ההון ולא לשירותים ציבוריים. או לחילופין, על המדינה לקחת אחריות מלאה למימון השירותים הציבוריים ולהעניק שירותי רווחה, חינוך, תרבות, תחבורה לפחות כמו במדינות המפותחות: הולנד, גרמניה, דנמרק ושבדיה.

שבוע בברלין הספיק לי כדי להבין שעובדים עלינו בעיניים. הכול שם זול בחצי ואף בשליש מחיר ובאיכות טובה פי עשר: המים, המזון, התחבורה, הדיור ועוד. יש שם שפע של מוצרים ושוק חופשי. במדינת ישראל של היום אנו חיים במצב אבסורדי עם שיירי מדינת הרווחה המפא"יניקית הריכוזית מחד, ועם מדיניות ניאו-ליברלית מהדורסניות ביותר בעולם הקפיטליסטי מאידך.

מחייבים אותנו לשלם אגרה לטלוויזיה שכבר מזמן אינה ממלאת את תפקידה כערוץ שידור ציבורי וממלכתי והפכה כל כולה לשופרו המקרטע של השלטון ובטח שלא מבדרת אף אחד, ומצד שני, משלמים לחברות הכבלים הון של כסף, ולכו תנסו להתנתק מהם אם התאכזבתם משירותי חברות "השוק החופשי" האלה. אנחנו משלמים לבזק ובמקביל לחברות הסלולארי שמוצצות את דמנו. משלמים ארנונה ומים ובמקביל משלמים ל"עדן", "נביעות", ו"עין גדי", כי מי מעיז לשתות מי ברז באיכות כה ירודה.

משלמים לקופות החולים אבל גם לביטוחים משלימים ומגני הזהב שלהם, ובסוף בכלל הולכים לניתוח פרטי ולרופאים פרטיים (דרך ביטוח רפואי שזה עתה רכשתם), כי מי יכול לסמוך על איכות הרפואה הציבורית בישראל, עם שכר כל כך זעום לרופאים שעובדים 24 שעות ללא הכרה וללא הוקרה. ולבסוף משלמים כל כך ביוקר על הכסף שלנו בבנק. הבנקים גובים מאיתנו עמלות מטורפות שהולכות ותופחות, כמו אזלת היד של האזרח מול הריכוזיות והקרטלים של בעלי ההון שחברו יחד לכלותינו ולהאבידנו.

בקיצור, אנחנו משלמים מיסים כמו במדינת רווחה, ומקבלים שירותים ציבוריים שאינם מגיעים ברמתם אפילו למדינה ליברלית קפיטליסטית כמו ארה"ב. הרמה של ה- public schools עולה על רמתם של בתי הספר בישראל ולרמת בתי הספר הפרטיים שם אין בכלל מה להשוות.

ולבסוף, ואולי בעצם מלכתחילה נדרשת רפורמה רצינית בחלוקת הקרקעות ובחלוקת אזורי השיפוט של המועצות האזוריות במדינת ישראל, שתיישם את הצדק החלוקתי אליו כיוון בג"צ הקרקעות שהוגש על-ידי הקשת הדמוקרטית המזרחית בסוף שנות התשעים. לא יזיק אם בני הקיבוצים והמושבים יגלו קצת סולידריות עם מחאת אחיהם היהודים ויגלו קצת סוציאליזם אמיתי (אם אינם מבינים את המושג, אולי כמה מקשישי הקיבוץ עוד יוכלו להזכיר להם מהו) ויוותרו על חלק מהמדשאות הירוקות ומטעי האבוקדו והתפוזים הלא רווחיים לטובת דיור בר השגה. ויתור כזה עלול לצמצם אמנם את מרחב המחיה של בני הקיבוץ  אבל ללא ספק יביא לחיסכון ניכר במים, מצרך יקר המציאות בארצנו המדברית.

נשמע הזוי או מופרך? אם תרצו אין זו אגדה על ארץ ישנה-חדשה. הכוח בידיים שלנו, האזרחים, לשנות את המציאות ולצאת מעבדות הנפש והגוף לחירות אמיתית ולחיי שגשוג ושלווה. ושאף אחד לא יזרה שוב חול בעיניכם עם הביטחון, הערבים, האיום האיראני, או איזה מבצעון שבן יום יתגלגל למלחמונת יזומה או לבוץ מלחמתי של ממש. האויבים האמיתיים של הדמוקרטיה הישראלית ושל האזרח הפשוט במדינה הם הפוליטיקאים המושחתים שמכרו נשמתם לשטן ההון ולתאוות הבצע הבלתי מרוסנת של נושאיו. חוסן לאומי וביטחון אישי זה קודם כל חיים בכבוד של כל אזרח ואזרחית במדינה.

הכותבת היא אם חד-הורית שגרה בשכירות באשדוד, אשת חינוך ואקטיביסטית חברתית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יעל

    כפי שיודעת אם חד הורית, לא כולנו הופכים להיות זוגות צעירים. השימוש במושג השמרני הזה צריך להיעלם. אין שום סיבה שנישואין יהוו קריטריון להטבה בדיור – והלא מהם נישואין על פי תקני משרד השיכון ב"מחיר למשתכן"? רישום ברבנות.

    ואם אינך רוצה להתחתן בטקס דתי? ואם את/ה הומוסקסואל או לסבית? ההטבות הללו עושות איפה ואיפה בין העדפות מיניות ודתיות. ומה על הרווקים והחד הוריים/הוריות?

    בתור מאמר שנכתב על ידי חד הורית, הייתי מצפה להסתכלות קצת יותר רחבה.

  2. מאור

    מה הבעיה עם אטיאס וכחלון? איפה הם "הפנו עורף לאחיהם ועשו לביתם"?ברור שרמת הפוליטיקאים בארץ נמוכה בכל השוואה- לפוליטיקאים זרים, ולמנהלים ובעלי מקצוע ישראלים. הסימן הברור ביותר הוא המשך הפעילות של פוליטיקאים שכשלו בעבר כמו ברק, ביבי ופרץ: אנשים טובים ומתאימים פשוט לא רוצים להיכנס לתחום ולהחליף אותם. האם ביקורת גורפת כלפי "פוליטיקאים" מסייעת לשנות את המצב או מפריעה לו?
    ב.

  3. שטריתיהו

    דווקא מה שאת מציעה זה שיא הליברליזם כשאת מציעה דאגה לזולת לצד שוק תחרותי.

  4. שרון

    שירה, היה יפה לראות את השיר שלך על יריעת השירים בשדרה.

  5. חסיה חומסקי פורת

    דברים כדורבנות. יחד עם זה, לא ברור לי מדוע הקיבוצים צריכים לוותר על אדמות רק לטובת "אחיהם היהודים" ולא לטובת כלל אזרחי המדינה.
    אמנם אדם קרוב אצל עצמו, אבל זאת העת להרחיב את זווית הראיה ולכלול במבט את כל ה"אחרים" בחברה, לאגם משאבים לוהיאבק למען כולם. שכן, –
    together we stand. Divided we fall

  6. קובי

    כולנו פתאום אקטיבסטים עם מילים כדורבנות לוחמים נגד השיטה והשלטון.
    מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית (לפחות עד שהקלרקליות תאבד אותנו לדעת-אבל זה כבר נושא אחר) אלו המנהיגים שאנחנו בחרנו והם פועלים ע"פ משנתם, אז אין לנו אלא להלין על עצמינו ובחירתינו.

  7. מאיר עמור

    כל הכבוד שירה אוחיון. ככה צריך לכתוב. ככה צריך לחשוב. ככה צריך לפעול. שתי סיסמאות חייבות להוות דגל בהתנגדות לשלטון השחיתות הישראלו-אשכנזי (הכולל את ש"ס ואת שמעון פרס). אין מיסוי ללא ייצוג. אין תרומה ללא תמורה. הדרך לצדק חברתי עוברת דרך בניית האזרחות הישראלית.

  8. חנן שליב

    אכן הזוי ומופרך.נכון שהקיבוצניקים כבר לא כ"כ יודעים מהו סוציאליזם אבל מה לזה ולבחירתם האינסופית של אנשי השכונות "בבגין מלך ישראל" ויורשיו לדורותיהם שכידוע היה מרוקאי אולטרה קומוניסט אוהב נשים חד הוריות ובמיוחד כל רעיון על מזרח תיכון פתוח ושווה לכל באיו.גם אם נקבל את התזה הדי שטחית ופופוליסטית על הגזענות המפאיניקית של שנות ה50 וה60 בואו נזכור כי זה כ40 שנה שאנחנו כולנו כבר במציאות "ימנית" ,פסאודו דתית-יהודית ומעל לכל משעבדת שטחים ועד שלא נשנה את כל 3 הגורמים הנ"ל ולכך חייבים כולם (תיקון ללא ה1/3 האבוד אידאולוגית מימלא) לבצע זאת חבל על ההתבכינות.צריך לזכור כי מימלא תוך שנה כל העולם הנ"ל עומד בפני מהומה רבתי וחובה לחשוב סו"ס איך מתקנים קדימה ולא חוזרים והורסים לאחור.

  9. יהושע רוזין

    ישראל השולטת במישרין ובעקיפין על מליוני בני-אדם חסרי כל זכויות אזרח ואנוש. שאין להםאת הזכות לבחור בשלטון הקובע את חייהם. אצלנו בחצר האחורית לא איזו קולוניה מעבר לים. היא אינה דמוקרטיה .זה משטר אפרטהייד ,פשוטו כמשמעו.

  10. יהושע רוזין

    בין ההצעות שהקיבוצים יותרו על חלק מעשרם ליהודים במצוקה למה האפרטהייד הזה? יש הרבה מאוד אזרחים לא יהודים שמצוקתם קשה מנשוא. זאת גזענות!

  11. יודפת

    אני שמחה שאת כל כך אופטימית ופרגמטית. ועוד יותר שמחה שהשבוע בברלין עזר להבין את חוסר הפרופורציה. אבל אני הכי שמחה להיות חברה שלך. אני אשוב בקרוב לקריאת קולות המהפכה.בינתיים שולחת כוחות מהניכר…

  12. ג. אביבי

    כותב ח.שליב: "… התזה הדי שטחית ופופוליסטית על הגזענות המפאיניקית של שנות ה50 וה60…"
    אכן כל כך שטחית ופופוליסטית שתוצאותיה ניכרות גם כיום. כגון: ריכוז מובהק של מזרחים בפריפריות הרחוקות והמנוחשלות, חלוקת קרקעות מיוחדת, מאז ימי מפאי ועד היום, בה לקיבוצים האשכנזים יש קרקע ביחס של פי 100 פר נפש בהשוואה לאלה של דיירי עיירות הקיפוח הסמוכות ובכלל. בתי-ספר בהם רוב התלמידים מזרחים מקבלים את הנפולת של משרד החינוך כסגל הוראה. אין כמעט בתי-ספר עיוניים בעיירות הקיפוח. הרכב בתי המשפט, בסגל האקדמי, בדירקטוריונים הממשלתיים בהם המזרחים מיוצגים ביחס של 6% – 10% והפלסטינים בערך ב 0%. כן, כל זה קיים ושריר גם היום.

    כללית שירה, יפה שאת מתחילה להציב מטרות למען צדק חברתי. בלי מטרות מוגדרות לא יהיה אף פעם מאבק ממוקד ויעיל.

  13. נועם א"ס

    נא להירשם להפגנה בבית שאן היום בשעה 18:30. מי-ם נצא בשעה 16:00 במאהל אין ברירה בגן העצמאות. מת"א נצא בשעה 15:30 מתחנת רכבת הצפון.