• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אוהבים אותך אצלנו, יולדת

מה יולדות רוצות? זו ממש לא השאלה המנחה את המדינה בקביעתה את החוקים למתן מענקים ליולדות. המאבק המתמשך למימון לידות בית אמור ליצור את הסדק הראשון בשרשרת הניצול
אומי לייסנר

בשבוע שעבר נמסר לי כי הפסדתי בתביעה שהגשתי נגד המוסד לביטוח לאומי. מדובר בתביעה לקבלת מענק לידה וכן מענק האשפוז, וליתר דיוק כיסוי ההוצאות הרפואיות של הלידה. הכספים האלה לא שולמו במקרה שלי מכיוון שלא אושפזתי – ילדתי בבית בסיוע מיילדת. על פניו מדובר בתבוסה אישית, מקסימום של איזו קבוצה אזוטרית של יולדות בית. למעשה, השלכותיה נוגעות לכלל היולדות בישראל.

נתחיל בשאלה: "מה יולדות רוצות?" החל משנות השמונים הקימו מדינות רבות ועדות ממלכתיות בניסיון לענות על השאלה הזאת, בעיקר בעקבות מחאת נשים נגד התנאים  השכיחים דאז – לידה בבתי חולים דמויי בתי חרושת, רווית התערבויות רפואיות מיותרות ובלתי-אנושיות. הוועדה המפורסמת ביותר בנושא התנהלה בפרלמנט הבריטי, ובשנת 1992 יצא דו"ח מטעמה אשר הדגיש שלושה ממצאים: רצונן של יולדות לבחור בסוג הטיפול שיינתן להן במהלך הלידה ובמקום התרחשותה; זכותן לשלוט בגוף שלהן לאורך ההריון והלידה; והצורך שלהן בהמשכיות הטיפול, לכל הפחות לדעת מי יטפל בהן במהלך הלידה. בהמשך, הונהגו שורה של רפורמות בנושא זה באנגליה, בדומה לארצות רבות אחרות כמו ניו זילנד, קנדה, גרמניה ועוד.

בישראל, עד היום, לא הוקמה ועדה כזאת. מסתבר כי המדינה מכרה כבר מזמן את יולדותיה ולא מתכוונת לחזור בה מן העסקה. בבסיס אותה עסקה עומדת הוראת חוק הביטוח הלאומי משנת 1953, לפיה רק נשים שמתאשפזות לצורך לידה זכאיות לקבל מן המדינה כיסוי של הוצאות הלידה שלהן (מענק אשפוז), וכן קצת כסף לצורך רכישת מצרכים בסיסיים עבור הרך הנולד (מענק לידה). מענק האשפוז הלך וגדל עם השנים – כיום מדובר בכ-10,500 שקלים, בעוד מענק הלידה הניתן ליולדת, הלך והצטמק. כיום מוענקים כ-1,600 שקלים עבור הילד הראשון, ומהילד השלישי והלאה, כ-500 שקלים בלבד.

לכאורה החוק הוא סוף פסוק, אך בפועל מצא המוסד דרכים להתגמש בכל הקשור ליישומו. כך, נהוג כי יולדת שמגיעה לבית החולים תוך 24 שעות מהלידה מקבלת את מענק הלידה, ואילו בית החולים מקבל את מענק האשפוז. באחרונה, הכיר סוף-סוף המוסד לביטוח לאומי ב"מגמה הגוברת והולכת של נשים היולדות בבית," והחליט להתאים את עצמו למצב החדש. באתר המוסד פורסם תזכיר חוק לפיו מענק הלידה יינתן לאשה שילדה בבית, בתנאי שהיא ותינוקה הגיעו לבית חולים תוך 36 שעות מהלידה ונבדקו על-ידי רופא. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, תיקון חוק זה "שומר על האיזון בין החירות של האשה ללדת כרצונה לבין חובת המדינה לשמור על בריאות הציבור, וגם יביא לכך שזכויותיהן של היולדות בבית יושוו לאלה של היולדות בבית החולים".

הבעיה העיקרית בתיקון החוק המוצע, למעט הכורח להגיע עם התינוק/ת לבית החולים, היא שהוא עוסק במתן מענק הלידה בלבד ובכך משאיר על כנו את המצב בו המוסד לביטוח לאומי מממן את הוצאות הלידה של יולדות בית חולים בלבד (למרות שלידת בית זולה בהרבה). אם כן, כלל לא מדובר בתיקון חוק שיביא לידי שוויון בזכויותיהן של היולדות בבית והיולדות בבית חולים.

צילום: cc by-goldberg

מאז תחילת שנות השמונים החלו לחדור אל תוך חדרי הלידה שורה של מכשירים וטכנולוגיות, לרוב על חשבון תקנים למיילדות בשר ודם. בהתאם לכך, עלתה רמת ההתערבויות המיותרות בלידה, כולל ניתוחים קיסריים אשר מבוצעים כיום בעשרים אחוז מלידות בממוצע. הרופאים, מצדם, מסבירים את הסטטיסטיקה הזאת כתוצר של "רפואה הגנתית", היינו, הפחד מתביעות פיצויים. נשים המבקשות בחירה, שליטה והמשכיות הטיפול בכל הקשור בלידה, יכלו למלא את צרכיהן רק בלידת בית בסיוע מקצועי שמומן באופן פרטי. במשך שנים נעשו ניסיונות לשנות מציאות משפטית זו, אך כולם נכשלו בעקבות ההתנגדות העקבית של הממסד הרפואי, ובתמיכתו המלאה של משרד הבריאות. מסתבר שמימון לידת בית חולים משתלם יותר.

קחו למשל את העובדה כי מענק האשפוז מהווה סכום קבוע שניתן לבית החולים עבור כל לידה, ללא קשר לטיפול שניתן ליולדת בפועל. מכאן שבמקרה של לידה רגילה, לא מנוצל הסכום המלא והיתרה מועברת אל קופת בית החולים ומשמשת, בין השאר, לכיסוי העלייה האמורה בניתוחים קיסריים. הסדר זה מובן ואף מוצדק, אבל רק בתנאי שמדובר ביולדות הרוצות ללדת בבית החולים (מחד, והרוצות ללדת בניתוח קיסרי, מאידך); אחרת, לפנינו לא פחות מסחר בנשים יולדות.

תחושת הניצול גוברת כשמסתכלים על מגוון ההטבות שהחלו בתי חולים רבים להציע ליולדות בשנים האחרונות, שוב לאור הצורך שלהן בבחירה, שליטה והמשכיות הטיפול. כיום אפשר לשכור רופא פרטי, ללון במלונית ואף ללדת במרכזים ללידה טבעית שממוקמים ליד מחלקות היולדות ומנוהלים על-ידן. היתרון: שם ניתן לזכות במעט גמישות בנהלי ההתערבות הרפואית הרוטינית בלידה רגילה.

אולם בעבור כל השירותים הנלווים האלה, צריכות היולדות לשלם אלפי שקלים – בנוסף לאותם 10,500 שקלים אותם מקבל בית החולים בתור מענק אשפוז. כך שנשאלת השאלה: האם אחת הסיבות שרמת ההתערבות הרפואית בלידות רגילות ממשיכה לעלות במחלקות היולדות הרגילות, נעוצה בכך שזוהי אחת הדרכים לשמור על "הלידה הטבעית" כמוצר אותו ניתן למכור כהטבה ליולדות שידן משגת?

תלדי באיזו תנוחה שאת רוצה - אבל אצלנו

באחרונה אף התבשרנו על מאמציו של ח"כ דני דנון להכריח כל אם טרייה שמבקשת להאכיל את תינוקה בתחליף חלב, לחתום על טופס הסכמה מפורט בחדר הילודים. בעיני רבים נתפסת ההצעה כהתערבות בוטה למדי בחיי הפרט. למעשה, התערבות מן הסוג הזה בהחלטות הבסיסיות ביותר בחיים, המגיעות עד לשימוש בגופנו עצמנו, אינה נדירה כלל ככל שמדובר באמהות.

כך או כך, ברור כי מימון לידה מחוץ לבתי החולים לא משתלם – לא לבתי החולים ולא לממשלה, שהיא הבעלים של רבים מבתי החולים ואחראית על השאר. בנסיבות אלה, המאבק המתמשך למימון לידות בית אמור ליצור את הסדק הראשון בשרשרת הניצול הקיימת בכל הקשור לטיפול ביולדות בישראל.

כנראה שיעניין אותך גם: