• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ב' זה דור שנלחם על הבית

על בית פוליטי לכלל האזרחים כאן. כי זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר, מהדיור ועד לעובדים הסוציאליים: הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם, כפי שקורה בישראל המופרטת
לב גרינברג

בשיא מאבק העובדות הסוציאליות, כאשר רוב צירי הוועידה יצאו נגד ההסכם שבישל מאחורי גבם מזכ"ל ההסתדרות, הציע להם עופר עיני רעיון חדש: הסכם דור ג'. המשמעות פשוטה: לכם יהיה הסכם טוב יותר, אבל מי שיצטרף בעתיד לא יהיה זכאי לתנאים המשופרים. עיני פעל לפי ההיגיון של הסכמי דור ב', שהומצאו לאחר הכנסת עקרונות השוק "החופשי" לישראל (הכוונה ב"חופשי" היא חופש למעסיקים מהסכמים קיבוציים ומעובדים מאורגנים). לפי הסכמים אלה, העובדים הוותיקים דאגו לעצמם ופגעו בדור הבא.

אבל צעירי העובדים הסוציאליים דחו על הסף את הרעיון. הם רצו לשפר את תנאי השכר והעבודה שלהם – אבל לא היו מוכנים להקריב את הדור הבא.

זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר. הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם, הם גם רוצים זאת למען האחרים, למען העתיד. יש משהו משותף בין מאבקי השכר של העובדים הסוציאליים, המורים בתיכונים והרופאים המתמחים, והתמרדותם נגד דור הוותיקים השולט באיגודים שלהם: הדור הנוכחי, קורבנות הסכמי דור ב', איננו מסתפק בשיפור המצב שלהם, הוא רוצה שיפור מצבה של המדינה. הם נאבקים למען חינוך ובריאות טובים יותר ולמען שירותי הרווחה. כל אלה שירותים ציבוריים שנפלו קורבן להיגיון ההפרטה והשוק "החופשי" המקצץ את ההוצאה הממשלתית לצורכי ציבור.

דור שנולד במדינה שעסוקה במאבקים על קרקע והשקעה בקוטג'ים עם גגות אדומים באדמות לא לה. עיצוב: Oi! Design studio

דור ב' רוצה להתחבר לחלומות על בניית חברה חדשה וצודקת עליה חלמו הסבים והסבתות, ולא לייאוש שאחרי המלחמות שאיפיין את הדור של הוריהם. זה המכנה המשותף בין המחאה הציבורית האדירה למען דיור בר-השגה ומחאת הקוטג', בין מאבקי הרופאים, העו"סים והמורים. בעיני זה מתקשר גם לשביתת הסטודנטים ב-2007 להורדת שכר לימוד ומאבקי ארגון כוח לעובדים.

במדינה מיואשת וחסרת חזון, לוקחים נשות ואנשי הדור הזה את הגורל של המדינה לידיהם. כמובן שהם רוצים חיים טובים יותר לעצמם, אבל לא רק לעצמם, גם לאחרים, הם רוצים מדינה עם עתיד ותקווה, ולא מדינה שכל הזמן עסוקה בעבר ובפחדים.

אני פוגש את הדור הזה באוניברסיטה, הם מארגנים את עובדות הניקיון, את המאבטחים ואת דור ב' של המרצים. זהו דור שלא ידע את ישראל האחרת, את מדינת הרווחה הדמוקרטית שאומרים שהייתה שמחה לפני שהם נולדו. דור ב' נולד אחרי המלחמות של הוריהם, אחרי 1967, יום כיפור ולבנון. זהו דור מדבר שצועד כבר יותר מ-44 שנים במדינה שאין לה גבולות ואיננה מסוגלת לחשוב על עתידה. מדינה שעסוקה במאבקים על קרקע והשקעה בקוטג'ים עם גגות אדומים באדמות לא לה, במקום בנייה בתוך גבולות ישראל הריבונית למען כלל אזרחיה. מדינה שעסוקה בהכנות למלחמה הבאה ומימונה, במקום להשקיע בדור הבא ובצרכיו. מדינה שעסוקה ברווחים למעטים במקום ברווחה לכלל, וקוראת לזה "שוק חופשי".

המחנות העולים מקימים "חומה ומגדל" בעיר האוהלים בתל אביב. מנסים להציל את הירושה העגומה שקיבלנו מסבא רבין. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס

אין שום דבר חופשי בשוק הזה, למעט החופש של החזק לגזול מהחלש. דור ב' דורש חופש אחר, חופש לעבוד ולחיות בכבוד, חופש לזכות בדיור, בריאות וחינוך טובים במחיר סביר. ודורשים זאת לא רק לעצמם, אלא לכולם. במאבק על הדיור של צעירי תל אביב יש מקום לכולם, לפריפריה ולמרכז, לחסרי דיור ומשתכני הדיור הציבורי, לערביי יפו הנדחקים החוצה ולבדויים מכפרים לא-מוכרים.

שאיפת דור ב' היא שישראל תהיה ביתם, הבית של כלל האזרחים, ולא רק של סקטורים המצליחים להקים לעצמם מפלגות הדואגות לזכויות יתר של תומכיה. דור ב' זה לא סקטור. הם מרגישים שאין להם בית במובן העמוק: המדינה לא מגנה עליהם, לא דואגת לעתידם. יש הרבה מפלגות בישראל, אבל אף אחת לא נותנת להם הרגשה של בית. הרבה ינסו לנצל אותם, אבל אף מפלגה לא תוכל לייצג אותם.

כדי שישראל תהיה הבית של כולנו לא יספיקו מחאות הדיור והקוטג', ולא מאבקי עובדים. כדי שישראל תהיה הבית של כל אזרחיה, דרוש בית פוליטי חדש, כי דור א' כבר הספיק להרוס את כל מה שהיה. העבודה האמיתית היא למחרת המאבק, ייגמר איך שלא ייגמר. העבודה תהיה לבנות בית פוליטי לדור הצעיר שאיננו שייך לסקטור אלא לכלל האזרחים, בית דמוקרטי שדואג לעתיד, ביטוי אידאולוגי של ההתנגדות להפרטת ישראל.

בית פוליטי שישנה את סדר העדיפויות, אותה סיסמה ישנה של סבא רבין, שהשאיר את דור ב' ודור א' יתומים.

כנראה שיעניין אותך גם: