עסקני העירייה עושים כאילו

תפקודם של קברניטי העיר בגל המחאה הנוכחי מוכיח את חלוקתה של תל אביב לאזורי עדיפות. אך למרות ההפקרות שנהוגה בעיר מזה שנים, נציגי הקואליציה לא מהססים להתהלך בין האוהלים ולהעמיד פני מהפכנים
יעל בן-יפת

בין הפגנה "חוקית" או לא לבין מאהל "חוקי" יותר או פחות מתגלה בשבועות האחרונים עיריית תל אביב יפו במלוא הדרה הגזעני, החשוך והדיקטטורי. עיריית תל אביב יפו אוהבת אותנו ממושמעים ונחמדים, כשעל פנינו מרוח חיוך תמידי, בלי שום קשר לריחות הצחנה האופפים את כל המרחב העירוני ומקורם ידוע – הבניין בן 12 הקומות באבן גבירול.

החוויות ממאבק האוהלים מוכיחות כי העיר אכן מחולקת, וכי חוקים וגזירות שונות מופעלים על חלקים שונים בעיר וביחס לתושבים שונים בה. בנוסף, ניתן לראות כי חוסר הקוהרנטיות של החלטות עירוניות מצביעות על היסטריה וחוסר הבנה של המציאות. לגבי חולדאי זה לא מפתיע, כי חייו בבועה לא החלו בתל אביב אלא איפשהו בקוקפיט זה או אחר.

המאהל בלווינסקי, 26.07.11. הפקחים הרסו, והמוחים בנו מחדש. צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס

מה שמפתיע הוא שלמרות כל הביקורת ולמרות שהמהפכה נראית כי היא דופקת בעוצמה על דלתות הזכוכית המשוריינת, עדיין יש מספר לא קטן של נציגי ציבור עירוניים שממשיכים לתמוך בשלטונו הרע של חולדאי, בין אם בגלל משכורת של סגן ובין אם מדובר בתואר מפוברק שנרשם טוב בכרטיס הביקור או לעתים בחוברת שעליה מתנוססת תמונתו של חולדאי.

"עיר לכולנו" ביקשה מחברי וחברות המועצה לכנס דיון מיוחד בנושא הדיור בעיר, אך אף אחד מחברי הקואליציה לא חתם. זה לא מנע מהם להסתובב בהפגנות באצ"ל או ברוטשילד והיו אף כאלו שהגזימו והצהירו כי ילונו לילה במאהל, צילמו בחדווה את המעשה האמיץ והפיצו.

אתמול גדשה את הרחובות הפגנת העגלות, שהחלה בשד' בן ציון והסתיימה בכיכר הבימה. לפני שבועיים, בערך שנייה אחרי ששמעו בעירייה על הכיוון של מאבק המאהלים, החליטו מיד לסגור את הרחבה המצועצעת של הבימה עם מחסומים – שחס וחלילה לא ישתמשו המוחים בכיכר הלבנה.

נקודת מחאה בכיכר הבימה, 27.07.11. מופת של כיעור ושל התבצרות העירייה. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

הכיכר, שעדיין אינה מכוסה בניילונים אבל בהחלט יכולה לזכות בתואר הכיכר הכי בלתי ידידותית למשתמש, נבנתה אותה כך שקשישים וילדים לא יוכלו להסתובב בה בנוחיות. העץ "הנדיב" נמצא בסוף מדרגות רבות ללא מעקה וכך מאפשר ניכור ראוי מההמון הלא אטרקטיבי, ועדיין לא הזכרנו את הבריכה הסודית.

כאילו לא די בכך שהכיעורת הלבנה נתקעה בגרוננו, כעת היא גם מצוידת במחסומים כחולים לא אטרקטיביים כנראה כדי לסגור את זכייתה באחד מהמקומות הראשונים בתחרות הכיכר שהכי כדאי להרוס. הפגנת העגלות ביקשה שיאפשרו לשכן לצורך האירוע הגברה ועגלות במתחם הסגור, אך העירייה שוב עמדה על שלה: רק על רוטשילד! – למה? – ככה!

במוצאי שבת (מחר) יתקיימו הפגנות ברחבי הארץ. אחד מהגושים שיצעדו בתל אביב יהיה גוש של הדיור הציבורי. עיריית תל אביב יפו מהווה מופת לערי הארץ כולה בהריסת דיירי הדיור הציבורי ורמיסתם. זה נכון שמדינת ישראל ושרי השיכון לדורותיהם פועלים שנים בניסיון למגר את הדיירים הללו ולא את המצוקות שלהם, אבל עבודתם הטובה נעשית נאמנה כל כך רק בעזרתם האדיבה של קלגסי העירייה.

המתחם של כפר שלם שנהרס לפני כשנתיים נעשה אפשרי בעיקר בהובלתו חדורת המוטיבציה של ראש העירייה, אבל שוב, קרדיט יש לחלק בהגינות ויש לתת אותו למי שנתנו את הרוח הגבית לטייס מחולדה והם לעיתים השכנים ממש של אותם מגורשים: נציגי הליכוד בעיריית תל אביב יפו שנים מדלגים לאורך שבילי האופניים המצוירים על המדרכות יחד עם ראש העירייה. גם נציגי מרצ מפגינים כישורי דילוג בין מתחם גינדי למתחם הדולפינריום – אין ספק כבר, כי הפיזוזים חסרי החן לא הולמים את מוסריות הישארותם באחת הקואליציות המזוויעות יותר במזרח התיכון.

אם הם רוצים להמשיך ולהתהלך ברוטשילד, לוינסקי, גן התקווה ויפו, נותר להם דבר אחד בלבד לעשות: להתפטר עכשיו!

הכותבת היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו מטעם סיעת עיר לכולנו ומנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. תושבת קרית שלום שבדרום תל אביב

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דרור בל"ד

    לא מספיק להזכיר את השם של הפשע, אלא צריך להזכיר את הפושעים. ""עיר לכולנו" ביקשה מחברי וחברות המועצה לכנס דיון מיוחד בנושא הדיור בעיר, אך אף אחד מחברי הקואליציה לא חתם. זה לא מנע מהם להסתובב בהפגנות באצ"ל או ברוטשילד והיו אף כאלו שהגזימו והצהירו כי ילונו לילה במאהל…".

    מיהם האנשים הללו? מה שמם?

  2. ניצן אביב

    תודה מקרב-לב ליעל בן-יפת, חברת מועצת העירייה מטעם סיעת "עיר לכולנו" על מאמרה החשוב האמיץ!
    הלאה שלטון חולדאי, שלטון ההרס והזדון ומדיניות העשרת בעלי ההון עתירי ותאבי הממון מקורביו על-חשבונם של רוב תושבי העיר, העשוקים והנמקים, והזוגות הצעירים שידם אינה משגת לרכוש ובודאי לא לשכור דירת מגורים בתל-אביב!
    להפיל את שלטון חולדאי בעיריית תל-אביב לאלתר – צו השעה!!!
    צדק חברתי ע-כ-ש–י-ו!!!

  3. מני מלכי

    מדוע את עסוקה בפירוק השמאל ולא בפירוק הימין?

  4. יעל בן יפת

    חברי הקואליציה של חודאי הם כפי שכתבתי מרצ והליכוד ועוד שאר ירקות שאף אחד לא מצפה מהם להפגין סולידריות במאהל. מיטל להבי ותמי זנדברג ממרצ מרגישות בבית במאהלי הדיור בעוד תדיר מצביעות נגד תושביה המוחלשים של העיר ובעד פרויקטים לעשירים. גועל נפש נוסף הוא מה שקורה עם הליכוד בקואליציה שתמורת טייטל קיקיוני בשם "משנה לראש העירייה" וניהול השפד"ן לארנון גלעדי יחד עם מסלאוי שמגיע למאהל התקווה כדי להגיד לאמהות להיראות מסכנות כי זה טוב אבל שוכחים ששניה לפני זה גלעדי היה יו"ר הועדה העירונית לדיור בר השגה (לאמידים בלבד. כשהתנגדתי לתוכנית בישיבות המועצה זכיתי לצרחות ממנו : מה את רוצה דיור סוציאלי???? ועכשיו מסלאוי שלו הולך ואומר לאימהות העניות של התקווה – תיראו מסכנות רק אל תדברו נגד מדיניות הממשלה. בקיצור חבורה של חארות.
    ולפרץ האינטליגנציה של מני מלכי אשמח לדעת מתי ארנון ומסלאוי הצטרפו למחנה השמאל. או שמא השמאל הוא בעצם מילת קוד לחייבים לתמוך בחולדאי.

  5. של טרוריסטים מוניציפליים

    במסווה של דואגים לאינטרס ה צ י ב ו ר י.
    יש לך היושרה והאינטלקט לדעת ,מהו שמאל אותנטי ,מהי חלוקת משאבים צודקת ,בעלות שווה על אמצעי הייצור ומיהם הדכאנים הראשיים והאינטנסיביים, של ההון האנושי,עמוד התווך של כל השיטה המסואבת -פלוטארכית,אך ,גם המקופח הראשי שלה,כאבסורד של הפוך על הפוך קפיטלחזיריסטי.
    אולי יום אחד התודעה תתעורר לחיים בקרב שני המחנות מחד,,התודעה
    ה- פ ו ל י ט י ת, בקרב ה"זעיר בורגנות" והפלרולטר, המסרב להגדיר עצמו כפוליטי(אוקסימורון נלעג של המציאות המעמדית)ומאידך, המודעות של העושקים,מראשי הממשלה הפליליסטים הסדרתיים העושים אך ורק לכיסם,דרך ראשי העיריות והמועצות המונהגים בידי בעלי עניין נדל"ניסטים ,קפיטליסטים של שוק מונופולי-אוליגופולי, העומדים על כרעי תרנגולת של שוק עבדים.

  6. מני מלכי

    לא צריך להיות ארסי.

    במקום לשתף פעולה עם אלו שקרובים אליך, את מעדיפה לירוק ארס. בדיוק כמו שאת מדברת איתי מבלי שנכיר בכלל.

    האם לא היה שום דיון במועצמה מאז האוהלים ברוטשילד, לוינסקי, יפו ?

    מה היו ההצעות על הפרק. מדוע את בונה את כל הדעה שלך רק על התקפה ולא מחנכת אותנו שנלמד.

    מה הקשר בין הככר הלבנה והקואליציה?

  7. מני מלכי

    הנה דברים שכתבו היום בהארץ. האם גם הם שיקריים:

    זהו מבחנו הגדול הראשון של דנינו, שנכנס לתפקידו ב-1 במאי. נקפו רק חודשיים והגיע יולי המהביל, שהגיר את זיעת המחאה. ב-14, יום הבסטיליה בצרפת, הגיעה העלייה הראשונה לקצה הצפוני של רוטשילד. "מחאת האוהלים – מוצדקת וראויה", כתב חולדאי באותו יום בבלוג שלו. "ממשלת ישראל, באופן מודע וכאידיאולוגיה, מפקירה את הנושאים החברתיים ל'כוחות השוק'. אין תכנון, אין ראייה לטווח ארוך וההחלטות כולן אלתור. מינהל מקרקעי ישראל נוהג כאחרון היזמים הפרטיים. הממשלה טובה בשליפות. (יוזמות דיור של העירייה, בקרקע ובמימון) נתקלות, איך לא, בקשיים מצד המדינה".

  8. דרור בל"ד

    כשמצטטים מישהו ראוי להביא קישור. לעניין הציטוט שהבאת, ראי דבריו של עו"ד יוסי דר, סוף ינואר שנה זו:
    "ובכן, התיתכן בלוב התקוממות עממית נוסח תוניסיה ומצרים?

    מי שלמד להכיר את קדאפי הכאילו מטורלל יודע אל נכון, שאם תתרחש בלוב התקוממות שכזו, כי אז בראש ההמון המסתער על מוסדות השלטון באגרופים מונפים יעמוד לא אחר מאשר קדאפי עצמו".
    מתוך: "האם גם לוב בדרך"?
    http://yossidar.wordpress.com/2011/01/31/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A/

  9. רמי יובל

    אם הייתי יחידי, ניחא. אבל אני חושש שרבים כמוני ישקלו בבוא היום אם להעביר תמיכתם מ"עיר לכולנו" לחולדאי, זאת בעקבות ההשתלחויות משולחות הרסן של יעל בן יפת המדביקה תארים כמו "חארות" לכל מה שזז. אשר לתמר זנדברג, נכחתי בישיבת מועצת העיר שהתקיימה בבית אריאלה ודנה בתכנית המתאר של העיר (יפת נעדרה ומדואל איחור כשעתים ורחל לבדה נכחה מטעם הסיעה) והתרשמתי מדבריה של זנדברג שהיא בעניינים ובצד הנכון. עם זאת, היה ויפת תשפר את הסגנון ותפנים את התובנה שפוליטיקה היא אמנות האפשרי, אולי היא תרתום את האנרגיה המתפרצת שלה לאפיקים יותר חיוביים.

  10. אשר עידן

    משהו מסריח וקולוניאלי במחאת האוהלים: מנהלת מעברה מרעננה מנהלת את המחאה בבאר שבע. מנהלת מעברה מכפר שמריהו מכתיבה לדרום תל אביב איפה להפגין. חזרנו לשנות החמישים. מחאת מעמד הביניים ללא ברית עם רוב העם המעמד הנמוך, תיכשל כי המעמד הגבוה יקנה את המעמד הנמוך