טיפת חלב

הצעת החוק לעידוד הנקה של ח"כ דני דנון לא נועדה לתרום לאם ולילוד, אלא להדק את השליטה של המדינה והחברה על גופן ומחשבתן של נשים
ליהי רוטשילד

הפוסט הזה הוא לא פוסט נגד הנקה. הוא גם לא פוסט בעד הנקה. כמי שאין לה ילדים, וגם לא מעוניינת בשכאלה, אין לי עמדה מוגמרת האם נכון כן או לא להניק.

הפוסט הזה הוא כן פוסט נגד כפיית הנקה ונגד הרחבת השליטה של המדינה על גופן של נשים.

הצעת החוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, מבית היוצר של ח"כ דני דנון, מובאת בימים אלה לקריאה טרומית. על פי ההצעה, אשה המעוניינת שלא להניק תצטרך לחתום על טופס מיוחד, באישור שר הבריאות, שמסביר לה את כל יתרונותיה של ההנקה. רק לאחר מכן יוכל תינוקה לקבל תחליפי חלב. כמו כן אוסרת ההצעה על פרסום תחליפי חלב אם בשטח בית החולים ובית היולדות.

במבט ראשון, מדברי ההסבר לחוק, נראה כי לחוק ישנן מספר מטרות לגיטימיות, ואולי אף חיוביות – הוצאת המפרסמים מבתי החולים, עידוד הנקה, וחשיפתן של הנשים היולדות למידע רב יותר. אולם, בחינה של כל אחת מהמטרות האלה בפני עצמה, מראה כי ניתן היה להשיג כל אחת ואחת מהן בדרכים רבות אחרות, יעילות בהרבה.

לא "ענייני נשים", אלא זכויות אדם

אם מטרת המחוקק הינה הוצאת המפרסמים מבתי החולים, אין צורך לחייב נשים לחתום על טפסים ומסמכים מיד לאחר הלידה. על הדרך כדאי להוציא את המפרסמים גם מקופות החולים, ממשרדי הרופאים שלנו ואולי גם משלטי החוצות בנתיבי איילון. כל זאת עדיף לעשות באמצעות חקיקה הנוגעת ישירות למפרסמים, מקיפה ורחבה בהרבה מההתיחסות הספציפית מחדרי היולדות. בנוסף, ובו בזמן, מן הראוי שהמדינה תחליף את המפרסמים ותסבסד ליולדות שבוחרות שלא להניק את תחליפי החלב.

אם מטרת המחוקק היא עידוד הנקה, ניתן להשיגה בדרכים רבות – פעולה כנגד בעלי עסקים שאינם מאפשרים לנשים להניק בשטחם, פתיחת פינות הנקה במשרדים, אוניברסיטאות ובתי עסק, הארכת חופשת הלידה, פעולה כנגד מעסיקים שמפטרים נשים בהריון ואמהות צעירות, הגברת המודעות לאפשרותן של אמהות לקחת הפסקות הנקה במהלך יום העבודה, ופתיחת מעונות יום מסובסדים בקרבה למקומות העבודה שתאפשר ניצול מיטבי של הפסקה זו. במלים אחרות, הדרך לעודד הנקה היא הנגשה של ההנקה לנשים, והקטנת המחיר החברתי והכלכלי שהן משלמות על הבחירה להניק. כל הדברים הללו יתרמו גם לפתרונן של מספר בעיות חברתיות אחרות.

אם מטרת המחוקק לתת בידיהן של נשים מידע רב יותר על מנת לאפשר להן לבחור בצורה מושכלת את תזונת ילדיהן, ניתן, ראוי ורצוי לעשות זאת הרבה לפני שהן מגיעות לבית היולדות. זאת, כמובן, תוך חשיפתן לכלל המידע, לא רק על יתרונותיה של ההנקה אלא גם על חסרונותיה – על השלכותיה הפיזיות על גוף האם, על השלכותיה הנפשיות, על השלכותיה הכלכליות והחברתיות, ועל אפשרויות ההנקה של ההורה שלא ילד (כן, גם גברים יכולים להניק). באותה ההזדמנות יש להעניק להן גישה למידע, שלא מפי המפרסמים, על כלל תחליפי חלב האם השונים המצויים בשוק, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. בנוסף, יש עוד נושאים שכדאי להרחיב את ידיעתן של האמהות לעתיד לגביהם – מידע על דיכאון אחרי לידה וסימניו המקדימים, על זכויותיהן התעסוקתיות, ועל הגברת הקשר בין ההורה הלא ולדן לבין הילוד.

אם כך, מדוע בכל זאת להיכנס לחדרי היולדות ולהחתים אותן על טפסים, בדיוק בשלב בו הן זקוקות למנוחה ולשקט, וממש לא מעוניינות להתעסק בפרוצדורות ביורוקרטיות? התשובה היא – שליטה.

לא מדובר כאן בהצעת חוק שנועדה לתרום לאם ולילוד כפי שמנסים להציג אותה. מדובר בהצעת חוק שנועדה להגדיל את מידת השליטה והפיקוח של המדינה והחברה על גופן ועל מחשבתן של אזרחיותיה. בהצעה שנועדה לוודא שברגעים בהן הן חשופות ופגיעות, ברגעים בהן הן זקוקות למנוחה ולשקט וממש לא מעוניינות להתעסק בפרוצדורות ביורוקרטיות, נשים תאלצנה למלא טפסים על מנת להימנע מלבצע פעולה פיזית שהן אינן מעוניינות בה. חלקן תמלאנה את הטפסים מבלי לעיין בהם באמת, רק כדי להיפטר מהמטרד. אחרות תבחרנה להניק רק כדי לחסוך לעצמן את הטרדה, ואחרות נוספות תקראנה את הטפסים, תחתומנה ותתחלנה את טיפולן בתינוק עם מטען כבד של רגשי אשמה. גם אלה וגם אלה וגם אלה, תהיינה במצב בו "כי אני לא רוצה" אינה תשובה מספקת בשביל להימנע מעשיית דבר שנעשה בגופן.

אי אפשר לסיים מבלי לקשור את החוק הזה לשאר החוקים המתרגשים עלינו לרעה בימים האחרונים. חקיקה פאשיסטית אינה רק חקיקה האוסרת פעילות מחאה, או מצווה על חקירת מארגניה, כי אם גם חקיקה המצמצמת את חופש הבחירה והפעולה של אזרחי המדינה, וזה בדיוק מה שעושה הצעת החוק ההנקה.

מדובר כאן בחוק, אחד מני רבים, שמנסה להגביל את החופש של האזרחים, ובעיקר של האזרחיות לבחור, להתבטא, לחשוב ולנהל את חייהם. מדובר בחוק שמרחיב את מידת האחיזה של המדינה בחייהם של אזרחיה ובגופם (ושוב, בעיקר גופן). זאת, על אף שהוא לא דובר בהקשר הזה, וכמו מרבית החקיקה העוסקת בזכויות נשים, לא נכנס לכותרת של "זכויות אדם", אלא, סווג בעיקר תחת "ענייני נשים", ואת זה ראוי שיקחו לעיונם כל אותם גופים, פעילים וארגונים העוסקים בתחום.

פורסם בבלוג Radically Blonde

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שרון

    את בוחרת לפתוח פוסט על הנקה בהצהרה פסאודו רדיקלית על חוסר העניין שלך בילדים. אוקי, נרשם שאת מגניבה נורא. עכשיו עשי טובה ואל תטריחי את האצבעות שלך בהקלדה על עניינים שאת לא מבינה בהם. זה מנותק במקרה הטוב ומתנשא במקרה הרע. מעצבנת.

  2. איריס חפץ

    יופי של מאמר ותודה על המידע.
    לא ידעתי על הרעיון המטורף הזה והוא מראה את הקשר בין החקיקות הפשיסטיות בכלל, שמשתלטות על הגוף (קודם זה הנשי) בכל הרמות.
    הניסוח המכובס של "חוק לעידוד הנקה" מזכיר חוקים פשיסטיים דומים מהעבר. נורא.

  3. o

    Thanks for deconstructing this issue, which is in fact absurdly oppressive. I really enjoyed reading your opening statement and then the detail in which you describe other measures that can be taken. I only got honesty and care out of your post and no pretension. So thank you! 

  4. מיכל

    בצער רב אני נאלצת להגן על דני דנון, אך הצעת החוק לא מבקשת לחייב אישה לחתום על טופס אם היא לא רוצה להניק, אלא לאסור על בית החולים לתת ליילוד תחליף חלב בלי אישור כתוב של האם. עושים את זה לפעמים בבתי חולים. לבת שלי למשל נתנו תחליף חלב בלי רשותי ובלי ידיעתי ביממה שלאחר הלידה כי הם חשבו שמוטב כך, ואכן התקשיתי להניק אותה אחר כך.
    עידוד הנקה הוא לא דבר פסול, תמר גוז'נסקי פעלה בתחום כשהיתה חברת כנסת והגישה הצעת חוק דומה, ואולי יותר מאחת. סילוק המפרסמים מבתי החולים הוא ודאי צעד חיובי.

  5. כנרת

    למשל על זה שכל שנת הנקה מפחיתה בכמה אחוזים סיכון לסרטן השד.
    אמנם במדינה שבה אחת לתשע נשים עלולה לחלות בסרטן השד המידע הזה שולי וזניח, ומה זה לעומת מאמצי ההסברה על חשיבות הממוגרפיה הגואלת, שרק היא מסוגלת למנוע סרטן, טוב, לפחות לאבחן אותו, גם זה משהו – אבל נו, אם כבר להפיץ מידע לנשים שיכללו גם את שביב המידע הזה.

    "נשים תאלצנה למלא טפסים על מנת להימנע מלבצע פעולה פיזית שהן אינן מעוניינות בה" – את יודעת שזה נכון גם לגבי לידה? אישה לא מעוניינת בפעולה הפיזית הסופר-אינטימית הזאת, מעדיפה ניתוח – וואללה, ברגע הרגיש הזה יחייבו אותה לחתום שהיא מודעת לסיכונים בבחירתה. אחרת היא גם תוכל לתבוע אותם אח"כ. אני לעומת זאת לא אוכל לתבוע אף אחד על כישלון ההנקה בעקבות היד הקלה על התמ"ל במחלקת היולדות, ולו היה שוט כזה מונף בפני האחיות שם אולי הן היו זהירות יותר ומכבדות יותר את זכותץ הבחירה שלי )-: את המחיר הילד ואני משלמים.

    ואחרון, לידיעתך – הצעת החוק מדברת גם על חלוקת דפי הסברה לאלה שתהיינה מעוניינות בתמ"ל – דפי הסברה על כללי הבטיחות במתן תמ"ל. מידע שהחיסרון שלו היום בציבור הרחב זועק לשמים. את יודעת כמה הורים שומרים מנה שהילד אכל ממנה? מסתפקים בסטריליזציה לבקבוקים פעם בשבוע? מסדרים לילד בקבוק בזווית לפה בעזרת מגבת מגולגלת במקום להאכיל בהשגחה? פערי התחלואה והתמותה בין יונקים לאוכלי תמ"ל היו יכולים להיות נמוכים בהרבה משהם היום. כל-כך הרבה סיכון מיותר לתינוקות על בסיס חוסר ידע )-:

  6. סמדר

    היא זהותו של המחוקק. יוזמות החקיקה מעוררות שאט הנפש שבהן הוא מעורב גורמות לרבים ולרבות לראות את החוק באותו הקשר שבו רואים חוקים רבים מבית היוצר של הח"כ הזה ושל מפלגתו.

    אלא שהמציאות מורכבת קצת יותר. ישראל חתמה על "הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל" עוד ב 2006. חוקים דומים לחוק הנ"ל נחקקו בכל המדינות החתומות על הקוד — מדינות נאורות ומפותחות, שהבינו, לאחר מחקרים, כי לאי הנקה מחירים ניכרים בבריאות הציבור, וכי למדיניות ששררה קודם לכן יש חלק רב בכך.

    את מניחה (במשתמע) שהמדיניות הקודמת היתה "נייטרלית" ביחס לשאלה אם להיניק או לא, וכי היא אפשרה לנשים חופש החלטה. זה רחוק מן האמת. המדיניות הזו היתה מוטה באופן חזק לטובת האכלת יילודים בתמ"ל. דווקא ב"זמן בו הן חשופות ופגיעות" הן היו חשופות לשיווק אגרסיבי, ולשכנועים חוזרים ונשנים להאכיל את התינוקות בתמ"ל. בהקשר זה החתימה על טופס היא שינוי מבורך: כך אולי יימנעו הבזיונות של יילודים המואכלים בתמ"ל ללא ידיעת הוריהם, ולעתים אף בניגוד להוראתם המפורשת. בנוסף, זה מציב את ההאכלה בתמ"ל במקום הראוי לה: זוהי התערבות רפואית המחייבת הסכמה מדעת, כמוה כזריקת אפידורל בלידה (שגם עליה נשים חותמות כשהן חשופות ופגיעות, אגב, וגם לה יש תופעות לוואי מסוכנות).

    מה שמטעה הוא הניסוח "יתרונות ההנקה" שמניח תמ"ל כברירת המחדל, כשהניסוח צריך היה להיות "תופעות לוואי וסיכונים בהאכלה בתמ"ל". "רגשי אשם" אינם צריכים להוות שיקול במתן מידע כזה, בדיוק כשם שהתרעה על תופעות הלוואי והסיכונים של גלולות למניעת הריון אינה מיועדת ליצור "רגשי אשם" או "חרדות" אלא לאפשר בחירה מושכלת.

    אשר ל"חסרונות" ההנקה: לא ידוע לי על שום חסרון בהנקה (וקראתי לא מעט) שהוא במהותו רפואי. החסרונות שישנם הם חברתיים, כלכליים ורגשיים, ככאלה הם אישיים לכל אשה ומקומם לא יכירם בעת מתן מידע רפואי. את השיקולים האלה צריכה כל אם וכל משפחה לשקול בעצמה.

    אני חותמת בשתי ידי ובשתי רגלי, ובכל איבר רלוונטי אחר, על ההצעות האלטרנטיביות לעידוד הנקה המופיעות בפוסט. עם זאת, צריך לזכור שזו "הקומה הבאה". מקום העבודה הידידותי והמתחשב ביותר לא יועיל להנקה כהוא זה, אם אשה תוותר על הנקה כבר בבית החולים. וזה השלב שאליו מכוונת הצעת החוק.

    יש שתי קבוצות קצה של נשים שמבחינתן לא משנה כל כך מה התנאים הסביבתיים: כאלה שהחליטו במודעות שלמה שהן אינן מעוניינות להיניק, וכאלה שהחליטו במודעות שלמה שהן מיניקות ודאגו להצטייד במידע ובתמיכה עוד לפני הלידה. אלא ששתי הקבוצות האלה קטנות למדי. הנשים שבתווך, שלא החליטו החלטה ברורה, הן הרוב (נכון שהיה כדאי למסור את המידע לפני הלידה, אבל לא לכל הנשים אפשר להגיע בשלבים האלה. בנוסף, המידע הזה הוא "מחתרתי" ברובו, ובורות של רופאי משפחה, רופאי ילדים, ואפילו אחיות טיפת חלב בנושאי הנקה הוא מחזה נפוץ). עבור אלה יש משקל רב לתנאים בבית החולים בהחלטה אם להיניק או לא. זה לא תלוי רק בשיווק תמ"לים, כמובן, אבל זה בהחלט גורם משמעותי.

    הצעת חוק ברוח דומה הוגשה ע"י תמר גוז'נסקי כשהיתה יו"ר הוועדה לזכויות הילד. נכון שפתאום זה נשמע אחרת?

  7. טבעונית

    כטבעונית אידיאולוגית היית אמורה לתמוך בעידוד ההנקה, בייחוד על מנת לצמצם את השימוש בפורמולות, שהן ברובן המכריע חלביות ומממנות את המשקים המתועשים. במקום ליצור אצל ההורים והתינוקות התמכרות לחלב עגלים, היית אמורה לתמוך בהזנה טבעית ולא נצלנית.

    ואם לא אכפת לך מהפרות ומהנשים עצמן, האם חשבת על המחיר הכלכלי של הפורמולות? האם את מבינה על אילו הוצאות מדובר ועד כמה קשה למשפחה ממוצעת לעמוד בהן? מה קורה לנשים מהשכבות החלשות, שמוציאות הון עתק על מזון מלאכותי לילדיהן? לא אכפת לך ששני תאגידים (ועוד אחד קטנצ'יק) מחזיק את רוב המשפחות בישראל בביצים?
    ואולי איזו מילה על הילדים עצמם, שגם להם יש איזו זכות קטנה לא להיות מואבסים בהורמונים שנועדו לסייע לעגל לגדול, שלא לדבר על ההורמונים והאנטיביוטיקה שהפרה קיבלה. גם זו זכות קטנה :-/

    אני לא רוצה לחזור על דברי שרון, מיכל וסמדר, שסיכמו יפה מאוד את המצב כפי שהוא בשטח. לא נראה שאת יודעת על מה את מדברת ולא נראה שאספת נתונים על מה שקורה לאחר לידה ומה מתנהל במחלקות היולדות. אם היית מכירה, ולו במעט, היית מכירה את הלחצים השיווקים האדירים שמפעילים על יולדות. – ושימי לב, אישה שהפסיקה להניק כי בבית החולים דחפו לילד שלה משהו שהיא לא הסכימה לו (וזה קורה לרבות, גם אצלנו) ולילד נוצר בלבול פטמות (יש דבר כזה), עלולה להתקשות להניק, אולי עד כדי פספוס ההזדמנות.
    אז אם מדובר על שליטה, הרעיון הוא להחזיר את השליטה לידי האישה, שהיא תחליט מה הילד שלה יאכל ולא האחות שרוצה לסגור משמרת בזריזות.

    אבל נראה שהאג'נדה, נגד הח"כ ונגד הורות, סימאה אותך מלבדוק את הנתונים בשטח והותירה אותך עם ססמאות עבשות.