מהפכה זה גם כיף

ד"ה לורנס מזכיר לנו שמהפכה הולכת טוב עם עראק
יובל בן-עמי

לפעמים הבנאדם קורא שיר בספר שירה, ומוצא את עצמו הופך את הספר כדי להביט בכריכה ולוודא שלא שגה בשם המחבר. זה קרה לי עם השיר הבא, שמצאתי לפני שנים רבות בספר משירי ד"ה לורנס. מילא שלורנס לא ידוע כמשורר (רומנים כמו "מאהבה של ליידי צ'טרלי", או "בנים ואוהבים" הם שבנו את תהילתו), אבל השיר הזה, שלשונו עכשווית להדהים, פורץ את מה שנהוג לחשוב על הפוליטיקה שלו ומגלה הוגה מעניין מאוד.

לפני כמה ימים, בשיטוט בין אוהלים, עגלות, בנג'ואים, פסלי חוצות מאולתרים ובקבוקי ערק בשדרות רוטשילד, השיר הזה עלה שוב ואיתו תחושת ההפתעה. תירגמתי אותו והקראתי באירוע שירה של בית הסופר שנערך בין האוהלים. הנה התרגום.

מהפכה שפויה / ד"ה לורנס

אם אתם הולכים לעשות מהפכה,

עשו אותה בשביל הכיף.
ֿ
אל תעשו אותה ברצינות מבעיתה

אל תעשו אותה בכנות ממיתה

עשו אותה בכיף.

אל תעשו אותה כי אתם שונאים אנשים

עשו אותה כדי לירוק להם בעין.

אל תעשו אותה בשביל כסף

עשו אותה ותידפקו עם הכסף.

אל תעשו אותה בשביל שוויון

עשו אותה כי יש יותר מדי שוויון

ויהיה כיף להפוך את עגלת התפוחים

ולראות לאן התפוחים יתגלגלו להם.

אל תעשו אותה בשביל מעמד הפועלים

עשו אותה כדי שכולנו נוכל להיות

אריסטוקרטים בעצמנו

ולבעוט בעקבינו כמו חמורים נמלטים עליזים.

מה שלא יהיה, אל תעשו אותה בשביל תנועת העמל הבינלאומית

עבודה יכולה להיות כיף ואנשים יכולים להינות ממנה

אז היא לא עמל

בואו נעשה את זה ככה. בואו נעשה מהפכה בשביל הכיף.

מפתיע כמה קשה למצוא פרשנות ברשת לשיר כל כך מסקרן. אתן את שלי ואפתח בקביעה שאין עליה עוררין: ד"ה לורנס נטה פוליטית לימין. אמנם פאציפיזם אותנטי לא איפשר לו ללכת בעקבות הימין האירופאי, הפאשיסטי, של תקופתו, אבל ביקורת עמוקה כלפי המרכסיסטים עוררה בו סלידה מהם שהיתה עמוקה פי כמה.

את הביקורת הזאת הוא מבטא כאן, לא ברצינות עמוקה של מסה פוליטית, ואפילו לא בפאתוס של שירה, אלא בכיף. החץ מופנה למרכסיסטים אבל פוגע באותה מידה בימין. ההשתלטות הפאשיסטית על איטליה, גרמניה וספרד לא היתה "כיפית" יותר ממהפכת אוקטובר. בכל המקרים לקח השלטון החדש את עצמו ברצינות עמוקה, בנה סביב עצמו פולחן והשליט טרור.

במהפכה כיפית אין מקום לפולחן. הרוח החופשית מוסיפה לחיות בה. עם כל ההומור והעוקצנות שבשיר, אי אפשר להתכחש לכך שלורנס קורא בו במפורש למהפכה: למהפכה שפויה, אנושית, לא טוטאליטארית, מהפכה שלא תוביל לגרדומים (כמו המהפכה הצרפתית אותה תיעב) משום שהרוח הטובה, אהבת האדם והחיים, היא חלק ממהותה. נדמה כאילו לורנס מכוון למהפכות של ימינו ובעיקר למהפכת תחריר, זו שנבעה מתוך העם, ללא אלימות, ללא אידאולוגיה מקובעת, ללא דגל אגרסיבי, שהיתה כיף ושהובילה לשינוי.

יש בפרשנות הזאת מידה מסויימת של אילוץ. שורה כמו "יש יותר מדי שוויון" אי אפשר לקרוא אלא כהכרזה ימנית קיצונית למדי, בהתחשב בחוסר השוויון ששרר במערב אירופה בשנות העשרים, בהן נכתב השיר, אבל בואו ניקח מן השיר הזה את מה שטוב בו. אנחנו, בישראל של הקיץ הזה, נמצאים בעמדה נפלאה למהפכת כיף. דווקא מכיוון שזו אינה מהפכה "של השמאל" ושמטרתה לא לברוא עולם חדש ממסד עד טפחות, אלא ליצור סיטואציה הגיונית על ידי חבירה של קבוצות שונות זו לזו. בואו לא נשנא את ביבי, בואו נירק לו בעין. בואו נבעט בעקבינו כמו חמורים נמלטים עליזים ובואו נמשיך לשתות ערק ולהרגיש כמו ילדי פרחים, כי ככה יבואו עוד, כי ככה טוב יהיה לנו להמשיך, כי ככה אולי עוד נגיע למשהו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.