הפיל שבכיכר המוזיאון

יצאנו לרחובות כקורבנות של השיטה, של הכלכלה, של הטייקונים החזירים, של הממשלה הנפשעת, כאילו הללו אינם קשורים בקשר גורדי לכיבוש. העם, דורש, צדק חברתי (השאלה היא על מי הוא חל ולמען מי)
אילנה ברנשטיין

הכול היה שם במוצאי שבת: צדק חברתי, תמיכה במאבק הרופאים, תמיכה במאבק העובדים הסוציאליים, חנופה למשטרה ולשוטר העברי – אף פעם לא מזיק לגייס את המשטרה למהפכה – תמיכה בכל אחד ואחת: מהכבאים ועד המורים. אבל אף אחד ואחת ממארגני המחאה שעלו הבמה לא דיבר על הפיל שבחדר, על הפיל שעל הבמה, על הפיל שבכיכר המוזיאון, על הפיל התקוע בגרונה של המדינה. וככל שתכפו חיוכי המארגנים על הבמה והמיקרופונים נשטפו פרצי נוסטלגיה על "איך הכול החל" (עוד לפני שהושג דבר מה כבר הזדרזו הצעירים המצחקקים להעלות זיכרונות) וככל שהמבטים הקרינו שביעות רצון עצמית – כך הלך הפיל וגדל וגדל ונפח את נשמתו או שמא היתה זאת נפיחה אחרת.

הפגנת ה-30.07.11 בתל אביב. מביני עניין אומרים לי ש"אסור להפוך את זה לפוליטי". צילום: טס שפלן / אקטיבסטילס

לא הוזכרו ולו במלה אחת בדווים, מהגרי עבודה, פליטים, על פלסטינים אין מה לדבר בכלל – הרי אין זו מחאה פוליטית, זוהי מחאה החוצה את כל שדרות העם. מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילוניים, קשישים וצעירים. כו-ללללם היו שם – מכל שדרות העם אך לא מכל שדרות החברה. אין ברירה אלא להודות כי לעת עתה המחאה ה"יפה" הזאת שמצליחה להרחיב את הלבבות ולהוציא המונים מבתיהם, מסריחה מפאשיזם. שוב יצאנו לרחוב מאוחדים כחברה יהודית-דמוקרטית, במדינה יהודית-דמוקרטית – אוקסימורון שדובר בו רבות – אטומים לשבר האמיתי, לאם כל חטאת, לשני הכיבושים שהמיטו עלינו את האסון הזה, לתקציב הביטחון שברק משתעשע בו כדי לספק צעצועים יקרים לגנרלים שלו מבלי לקיים על כך דיון ציבורי. "כי טח מראות עיניהם" כדברי ישעיהו.

יצאנו לרחובות כקורבנות של השיטה, של הכלכלה, של הטייקונים החזירים, של הממשלה הנפשעת, כאילו הללו אינם קשורים בקשר גורדי לכיבוש, לתקציב הביטחון, למפעל ההתנחלויות, למדינה האלטרנטיבית שהוקמה בשטחים הכבושים בכספים שאילו יועדו לתחומי הקו הירוק לא היה כלל צורך במחאה. יצאנו כיהודים גאים, לא פוליטיים חס וחלילה – צריך לשלב ידיים ולאחד את השורות – עיוורים לנעשה סביבנו בשם מאבק המשותף לכו-לללם. מלבד כמובן לכמה מיליונים. "כך נוכל להרחיב את המעגל, לצרף עוד ועוד אנשים לשורותינו", אומרים לי מביני עניין. "אסור להפוך את המאבק לפוליטי".

אבל מהו צדק חברתי אם לא פוליטיקה? השאלה היא כמובן על מי הוא חל ולמען מי.

נו טוב, צעדתי בסך עם המוני הלבבות המורחבים, המתענגים על רוח המחאה המנשבת ברחובות, לרגע נדמה שבכוחה של הרוח הזאת לייבש את זיעת יולי, קוראת בשקיקה כמה מן השלטים תוצרת בית, צועקת בגרון ניחר: "ביבי הביתה" בתקווה שבכיכר המוזיאון, על הבמה, במהלך הנאומים, יצליחו מארגני המחאה להתלכד סביב הפיל שבחדר. להפליט ולו שורה אחת על מצוקת הבדווים, על רדיפתם של מהגרי העבודה, על שנאת הזר של הפליטים, על העוול המתמשך כלפי הפלסטינים. אבל הקולות הללו סירבו לבקוע. וככל שהמיקרופונים שתקו, הדהדה זעקת האי-צדק החברתי.

ובינתיים, מעבר להרי החושך. הפגנה נגד הגדר בוואלג'ה, 31.07.11. צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס

מביני עניין אומרים לי: "חכי ותראי, זה עוד יגיע. לאט-לאט, מחאה כזאת עוד לא היתה כאן, כולם כאיש אחד יצאו לרחובות, זה אומר משהו, נקעה נפשו של העם. זה לא שהם לא מבינים את ההקשרים, הם פשוט בוחרים להתעלם מהם בשלב הזה". אבל אמש כשמארגני ההפגנה עלו על הבמה במסכת ילדותית משהו, תמימה כאילו, מצטחקקת, ואמרו כי אינם רוצים להפיל את הממשלה, כי שאיפתם היא למשהו הרבה יותר מהפכני מזה, שאלתי את עצמי מה הם בעצם רוצים; שלטון מלוכני? רפובליקה תל אביבית? אולי מין גאידמק שיחלק סנדוויצ'ים ושקי שינה ליושבי האוהלים? אילו הייתי נתניהו הייתי רגועה עכשיו ויוצאת לי לפגרה בנחת. ההצהרה המרגיעה הושמעה במיקרופון ניחר. בצעדה אמנם אמרו: "ביבי הביתה", אך על הבמה אמרו: "יותר מזה".

יותר מזה זה כלום. זאת אמירת שווא, אפילו ג'ון לנון דיבר על כל האנשים, על היעדר גבולות, ב"אימג'ן". אבל כאן, אצלנו, כל האנשים זה לא אומר כולם. וההיגיון החתרני, המהפכני – זה שעדיין לא הצלחתי להבין אותו – יודע מה הוא עושה. "את חושבת שהיית יכולה להוציא מהבית 150,000 בני אדם בגלל הכיבוש?!" אמרו לי. "יש לנו חדשות בשבילך, איש לא היה יוצא לרחובות. לעם נמאס מהכיבוש. העם רוצה צדק חברתי. כמה אפשר לדבר על הכיבוש?! העם רוצה דיור עממי, העם רוצה סבסוד טיטולים, העם רוצה משכורת שאפשר לחיות איתה. די עם הכיבוש!"

אני מסכימה לכל מלה, אמרתי: אכן, די עם הכיבוש! די עם תקציב הביטחון! די עם מדינת המתנחלים! הממשלה נגד שני עמים – שני עמים נגד הממשלה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאור

    רק מהצד השני- הימין טוען שמחירי הדירות עלו, בין היתר, בגלל הקפאת הבניה ביו"ש ובגלל עשרות אלפי דירות במרכז שמשמשות מהגרי עבודה ומבקשי מפלט.
    http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5430

    גם כך, להערכתי, המחאה שמאלית ממשתתפיה. חלק ממשתתפיה יקבלו את הניתוח הימני שלעיל ולא את הניתוח של הכותבת. המאבק הנוכחי אולי לא הכי-צודק אבל הוא צודק. האם כינויו כ-"פאשיסטי" מקדם משהו?

  2. נינה תירוש

    אני הלכתי בגוש שצעק

    די לטייקונים, די לכיבוש כי כבר לא נשאר לי גרוש

    למה לא חיפשת אותנו?

    ועוד צעקו
    מיפו עד ללוד
    הדיור הוא זכות יסוד

    נכון זה עוד לא הצבע של המחאה אבל אפשר להשמיע גם את זה יותר מאשר אי פעם קודם

  3. ערן

    גם ל צרמה ההתעלמות משלל העוולות (לוד-רמלה, בדווים, שייח ג'ראח, יפו ואפשר להמשיך את הרשימה…). יחד עם זה, אולי אי אפשר לצפות מהציבור להתייחס לעוולות האלה כשהשיטה הכלכלית כולה מבוססת על עוול. אולי כינון מדינת רווחה הוא תנאי לזה שאפשר יהיה לגייס את הציבור נגד העוולות האלה

  4. אלגיס

    ממש לא הבנתי מה הוא הפיל שבחדר. אילנה, למה את מתכוונת כשאת אומרת פיל בחדר?

    את לא מבינה למה אין מטרות מגובשות למארגני המחאה?

    זה פשוט מאוד. כל המערכת רקובה מיסודה. הממשלה זה בובות של מפייה עשירה ומאורגנת היטב. אנשים מתחילים להיתעורר לעובדה הזאת. אנשים עייפים מלשלם מיסים אין סופיים ולדון בבעיות – רווחה, ביטחון, חינוך, בריאות, כי הדיונים לא מביאים שום שינוי. את כל המערכת צריך לזרוק לפח ולבנות מערכת חדשה.

    אבל אף אחד לא יכול לקחת על עצמו את האחריות על הדבר הגדול הזה. כי זה מפחיד. זה אומר שמנהיג שצריך לקום חייב להיות סוג של היטלר של ימינו. בן אדם שיכול להוריד ראשים לאלה שאונסים את העם ולהציג מערכת חוקי יסוד אחרים.

    אף אחד לא יודעה איך לעשות דבר כזה, אבל יותר ויותר אנשים מתחילים להבין שהמשחק הישן לא עובד יותר. לא רוצים את מה שיש עכשיו. רוצים משחק אחר!

    בעיניי הפיל שבחדר זה דבר אינדיבידואלי. אצל כל אחד יש את הפיל שלו, ולדעתי הגיע הזמן שכל אחד ישחרר את הפילים שלו ואת הג'וקים שלו החוצה… אחר-כך כבר נראה מה נבנה מכל הדבר הזה.

  5. איילת

    בתור מתנחלת אני לא מבינה איך אתם צפונבונים צבועים יכולים לגור על שטחי כפרים פלסטיניים ברמת אביב רעננה כפר סבא וכולי במצפון נקי ועוד להאשים אותנו בכיבוש, אנו שגרים באזור שלא היה שייך לאף אחד חוקית, בנינו את בתינו על שטח נקי, לא גזלנו אדמות מאף אחד, אתם מחפשים לכם שעיר לעזאזל. הערבים בסביבתינו ביחסי כבוד עימנו, אנחנו לא מפריעים להם והם לא לנו, אנו הקורבנות שסבלנו מהכי הרבה פיגועים באיטיפאדות תוך מתן לגיטימציה ממכם, ראויים הכי לרחמיכם. אך לא- בחרתם צד ועליכם לעמוד בו. חשבון יהיה לכם עם אלוהים, כי לא רק שיתוף פעולה עם אוייבים אלא גם שתיקה כהסכמה עם פיגועים נגד מתנחלים היא המעודדת הכי הרבה אלימות ושנאה ופילוג בקרב העם.

  6. ערן

    דיי עם יבבות הכיבוש. הכיבוש זו מדיניות הרווחה הטובה ביותר שהייתה פה ושהקיבוצים יחזירו את האדמות השדודות אחר כך נדבר על פירוק "התנחלויות".

  7. סמדר לביא

    חילופי אש בגבול הצפון היום, לפני כמה ימים, קסאמים על איזור אשקלון. מעניין איזה פרובוקצייה עשה המשטר בישראל כדי לזכות בתגובות כאלה. בד"כ ישראל מתחילה, והפלסטינים או השכנים האחרים עונים. כולי תקווה כי מנהיגי המאבק יבינו את ה"טריק" הרגיל של המשטר כאשר הוא רוצה למנוע מחאה חברתית. משום מה עם המשטר חש שתקום עליו מחאה חברתית, או שכבר קמה עליו מחאה שכזו, המשטר יוצר מצב מלחמה ע"י פרובוקצייה. וכך שובפם "עמישראל כולו ביחד מול הגויים הקמים עליו עוד פעם". כולי תקווה כמו כן, כי השכנים יבינו, שיש כאן הזדמנות הסטורית לשנות את המשטר, ויבליגו. אחד מהגיבורים המשניים אצל אליאס ח'ורי, ב"באב אש-שאמס", אינטלקטואל פלסטיני ביירותי, המבקר את הצורה בה פלסטין הפכה מקדם קריירה של עמיתיו, אומר, כי אם "השיטה" בישראל תיפול, היא תיפול מביית, מתוך החברה היהודית בישראל, ולא עקב "הסכסוך".

  8. סמדר לביא

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102666,00.html
    "יישובי המועצה האזורית גליל עליון הסמוכים לאזור התקרית – בין כפר יובל למעיין ברוך – לא קיבלו כל הודעה על התראה או כוננות. קב"ט המועצה האזורית, אסף לנגלבן, אמר כי צה"ל לא העביר הנחיות חריגות לתושבים. "המצב שקט לחלוטין וכך היה גם לאורך כל האירוע. אנו מקווים שהשקט יישמר", הוסיף.
    מעניין מאוד מה קרה עם המודיעין המהולל ובקרת הגבולות המדוקדקת של צה"ל. האם עוד תצפיתניות עזבו את משמרתן במחאה על תנאי העסקתן? האם השטינקרים מהצד הלבנוני גם הם מוחים על תנאי תעסוקתם בצה"ל? או שחוסר היידוע הזה את התושבים היה מכוון מלמעלה?
    והרי לכם אפשרות לתשובה על הסוגיה הזו, מתוך הכתבה עצמה:
    "אחד התושבים במועצה העיר בציניות כי הוא מקווה שאירוע לא יישמש תירוץ לממשלה, "להסיט את תשומת הלב מהמחאה החברתית לפסים ביטחוניים".

  9. דובי

    כבר שמעתי היום מספיק דוברים המשתמשים בטיעון "ההחלה" כביקורת נגד המחאה,

    צדק חברתי – הוא קודם כל צדק עם החלשים בחברה, אחרת אין בו צורך כי החזקים אינם זקוקים לו.

    כמובן שיש הרבה גרסאות למושג אבל אין ויכוח שלא מדובר כאן על צדק לשושלת דנקנר שחרפה את נפשה במסדרונות הבנקים ובמשרדי המוסדיים והצליחה לחלץ משם שלושים מיליארד שקל אומללים שהוחזקו שם כבני ערובה.

    צריך להדגיש ולאמר בכל הזדמנות שצדק חברתי הוא בראש וראשונה למי שהכי זקוק לו – שמשמעותו היא שהרוב נושא על כתפיו את כל החלשים ללא הבדל – בדווים, מהגרי עבודה, פליטים, פלסטינים וגם שוטרים שלא גומרים את החודש ועושים משמרות אין קץ ללא תמורה.

    אבל להיכנס במחאה הזו לפני שהיא אפילו מתחילה להתגבש תביא לך רק פרשנות נגדית של צדק חברתי – נציונל סוציאליסטית רחמנא לצלן והפעם בתמיכה גורפת של הממסד.

    מסתבר שגם נציגים מהשמאל כמו מהימין מזדרזים לשפוט את המחאה בכלים של העבר ולא מצליחים לראות שהמדובר כאן בדור שלומד ללכת מחדש את הצדק חברתי.

    אנחנו המבוגרים האחראים נכשלנו בכניסה לארץ המובטחת – אבל לפחות השארנו מספיק רמזים למקום המצאה.

    התפקיד שלנו זה לחזור על האמיתות שלנו ולא להיכנס בכל אחד שלא מריח כמונו עם קריאות התיכנות הרובוטי – הפשיזם לא יעבור. כי הוא כבר עבר מזמן.

  10. סמולן

    זו לא מחאה של עשירים-חזקים-מקושרים למען מישהו אחר. זו מחאה של חזקים-עשירים-מקושרים למען עצמם. הצדק הוא צדקו של הריבון, והריבון הוא מעמד הבינים. אין שום קשר לבדווים ולפלסטינים. הם לא במעגל.

  11. סמדר לביא

    להלן הקישור
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4100725,00.html
    קרי – הפלסטינים בשטחים חיים כמו האלפיון העליון המנהל את ענייני מדינת ישראל. האו"ם יכיר בבנטוסטן שישראל מקצה להם, ואז הם יירדו מנכסיהם, ייצאו להפגין, וצה"ל יגייס מילואים נגדם, וכך תיגמר המחאה

  12. סמדר לביא

    נא לא לפגוע ב"ביטחון" אומר הביב.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102946,00.html
    אחרי ששולמו משכורות העתק של אנשי הקבע, הפנסיות של אנשי הקבע שעובדים כעת במישרה מלאה יוקרתית לאחר שפרשו מהשירות בצבא (קרי, לאחר שנגמרה להם הגישה לסקס ללא תשלום, או הטרדה מינית של הפקידות הפלוגתיות, והם צריכים לשלם על סקס מחוץ לנישואין, כך שעדיף שתי משכורות), וכ"ה– נשאר עדיין ימבה כסף בתקציב הביטחון. הסכומים העודפים הללו מועברים אח"כ בתור החזרי מס למאיון העליון.

  13. עמית

    שכוח צה"ל בגבול לבנון היה בתוך שטח ישראל, וירו עליו ללא כל סיבה.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102883,00.html

    או במילים אחרות: דיי כבר עם התעמולה הזו. לא צריך להמציא איומים – קיימים דיי ויותר אמיתים.

  14. אמנון ירון

    ברור ובהיר למי שמבין קצת קשר בין כלכלה לפוליטיקה שכיבוש ודיכוי ניזונים מתפיסה כלכלית של פערים וגיוס ההמונים היהודים להיכנע לפחדים וברגע שנראה סימנים שאנחנו משתחררים מהפחד ומהצורך להפרדה . מהר הם יארגנו לנו מלחמה על מנת להראות את עם ישראל "בשעתו היפה".

  15. עמית

    אומרת הכותבת כי אינה מבינה את המחאה – גם אני לא הבנתי בתחילה, אני סבור כי גם התקשורת לא מבינה ובהתחלה גם הפוליטיקאים לא הבינו – אבל עתה דווקא הפוליטיקאים (ביבי), והטייקונים מבינים.
    זו מחאה נגד הסדר הקיים במדינה – הסדר הנאו-ליברלי. הסדר הקפיטליסטי החזירי. אז נכון שהיא כרגע אינה מציגה את הכיבוש בראש הנושאים, אבל ברור לכול כי הכיבוש נמצא שם ויגיע מקומו. כהוכחה יש לקרוא את קטע החיל והרעדה של המתנחלת איילת.וכמובן יש לראות את התעוררותם של עייני והנגיד פישר. הם הבינו ויצאו להגן על הסדר. זה פשר מסיבת העתונאים של הנגיד, וזו הסיבר לכניסה של עייני למחאה.

  16. סמדר לביא

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4103298,00.html

    זהו – המשטר מוצא איך לחסל בהדרגה את המחאה הנפלאה הזו. התגרות בפלסטינים בעזה, פרובוקציה מול הלבנונים, עכשיו, גיוס מילואים צפוי בספטמבר. ואז נהיה כולנו "עם אחד לב אחד" במלחמה הבאה, ונשכח מכך שאין לנו מדור, לא לרכישה ולא להשכרה, אין לנו גישה לשירותי בריאות הולמים – מיטות בבתי חולים, תרופות במחיר סביר, פרוצדורות דיאגנוסטיות וכיו"ב, אין לנו חינוך בחינם מגיל אפס ועד סוף הבי איי, והלוואות מסובסדות ממשלתיות לסטודנטים, אין לנו משטרה הדואגת לבטחון האישי והקהילתי (אבל תקפוץ ותנסה לתפקד אם יש פח"ע או סודאנים, או הפגנות נגד המשטר), שירותים קהילתיים מסובסדים המתבקשים מהמיסים – חוגים, בריכה, קונצרטים, תערוכות וכיו"ב, וכ"ה וכ"ה, תכניות לתיקון עוולות נגד נשים, מזרחים/ות, פלסטינים/ות ומיעוטים אחרים. כולי תקווה שהעם הדורש צדק חברתי יבין את המניפולציה של המשטר.

  17. פריץ היקה(הצפונבוני)

    רמת אביב(שייך-מואניס) .רעננה(רק חלק קטן (חרבת עזון פ[כפרון שיצאו לשם בעלי הקרקעות מעזון . תושביו עברו אחרי48 לעיזבת אל טביב וסובלים שם מנחת זרוע הצבא והמתנחלים). כפר סבא(רק חלק קטן כ.ס. הערבית)הרב הגדול של שטחי הישובים האלה,פרט לשייך-מואניס נקנו כחוק מבעלי האדמות. כל הישובים האלה נמצאים בשטח המוכר כשטחה הריבוני של ישראל ע"י הקהיליה הבינלאומית.היינו בתוך הקו הירוק. שקרים את דוברת. אתם גוזלי כבשת הרש-22% משטח פלסטינה-א"י המנדטורית שעראפאת בבהסכמי אוסלו ואח"כ יזמת השלום הערבית הסכימו להסתפק בהם עבור המדינה הפלסטינית.מי בכלל החל את הפיגועם המוניים ,אחרי הסכם אוסלו, אם לא הד"ר גולדשטיין . הנקמות באו אח"כישראל הפרה את החוק הבינלאומי בהרשותה ובעידודה את הגירתכם לשטחים הכבושים.המבוגרים שבינכם כמו חיילי צבא התוקפנות לישראלהנכם יעד לגיטימי ללוחמי החופש.אין בליבי אמפטיה או רחמים כלפיכם. חזרו לישראל ותהיו זכאים להגנתה. את הדיור הזול כבר קיבלתם.