• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

מהנגב תבוא הבשורה

באתנוקרטיה הישראלית המאבק "נגד" הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
אורן יפתחאל ות'אבת אבו-ראס

מתי ראיתם לאחרונה חרדים, חילונים, ערבים, יהודים, עולים, ותיקים, סטודנטים ופעילי שכונות בתהלוכה והפגנה משותפת? ובכן, בשבועיים האחרונים בבאר שבע צעדו מאות מהם יחד כמה פעמים, כשהם מניפים שלטים שנכתבו יחד וצועקים סיסמאות משותפות. חדורים באנרגיות חדשות הנובעות מחלקם החשוב של הסטודנטים, הלכו מארגני המחאה בבאר שבע צעד נוסף ויצרו קשת אמיתית של קבוצות במסגרת של מאבק משותף. ימות המשיח עדיין לא כאן ואין עדיין תנועה משותפת, אבל יש בהחלט התחלה מעוררת תקווה, כפי שצעקו אלפים בהפגנה האחרונה: "מהנגב תבוא הבשורה!".

כל יום מתארגן במאהל בבאר שבע מעגל דיונים פתוח. לאחר המצעד הגדול השבוע, למשל, דיברו בלהט במשך שעה ארוכה אנשים כמו בלה אלכנסנדרוב, חיים בר-יעקב, אדר שטרן, סיאח אל-טורי, חיים ברקוביץ', נורי אל-עוקבי, גבי פרץ, יהודה אלוש, דבי כהן-קשת ורבים אחרים. לפי השמות ניתן להבחין שיש כאן משהו חדש ומרענן – מאבק רב-מגזרי בישראל סביב מטרה משותפת, המתמקדת כעת בדיור אבל מציגה גם צימאון עמוק יותר לחברה צודקת.

בעשורים האחרונים, כמעט כל סדר היום הפוליטי שהוכתב מלמעלה שיסע קבוצה אחת נגד רעותה. באתנוקרטיה הישראלית המאבק "נגד" הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו בפוליטיקה של סכסוכים מרים – יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם, כאשר בו בזמן מקדם משרד האוצר "המקצועי" כביכול את מכירת נכסי המדינה, הנכסים שלנו, לכל המרבה במחיר, וכך מגביר גם את הפערים והפיצול בעם. מדינת הרווחה הפכה למדינה רווח. הון שיש לו מדינה.

המאהל בבאר שבע. משהו חדש ומרענן. צילום: דף הפייסבוק "הנגב מתעורר ודורש צדק חברתי"

באחד האירועים הגדולים בבאר שבע, פרצו לפתע למעגל בו ישבו ועמדו מאות אנשים שני מפגינים ושלטים "כולנו ליברמן" בידיהם, תוך שהם צועקים קריאות גנאי נגד המפגינים ודורשים את סילוק הערבים. תוך שניות מעטות השתלטו עליהם יושבי המאהל ופינו אותם. גם פתרונות הקסם של נתניהו עבור הסטודנטים או צרכני הדלק, מבקשים לפורר את המחאה על ידי ריצויה של קבוצה זו או אחרת. הניסיונות השקופים לסכסך ולפלג את המחאה נכשלו עד כה.

מצוקת הדיור ויוקר המחייה משותפת לרוב הקבוצות בישראל, ויכולה להוות נדבך למאבק משותף ממושך ואמיתי שיתחיל לקרב את הקבוצות השונות. לא לחינם זעקו המפגינים "רוצים צדק, לא צדקה!" – זכויות דיור יהוו תשתית לחברה צודקת יותר לכולם. מאבק כזה יאתגר מן הסתם את המערכת הקפיטליסטית והלאומנית המעוותת  שהתפתחה במדינה, ששוק הדיור הוא ממסמליה הבולטים.

אך אסור להיות נאיביים: עלינו להכיר בכך שמקורות מצוקת הדיון שונים בין המגזרים. אצל רוב הציבור היהודי, ובעיקר בקרב הצעירים, המצוקה נובעת מהפקרת תחום הדיור על-ידי המדינה, ומהפרטת הקרקעות והתכנון המתבצעות במקביל; מצוקת הערבים, לעומת זאת, נובעת בעיקר מתהליך אתנוקרטי של הלאמת הקרקעות ביישובים הערבים וסביבתם, ממחסור חריף בהקצאת קרקעות מדינה לבנייה ביישובים ומחסמים לניידותם במרחב הישראלי (כמו למשל "ועדות הקבלה", הפוגעות גם בקבוצות יהודיות); מצוקת החרדים, החריפה לא פחות, נובעת בעיקר מעוני ותלות לא בריאה בצדקה ממשלתית ופרטית והצעת פתרונות כמעט אך ורק ביישובים מרוחקים ומבודדים, בעיקר בשטחים. כך מכניסה הממשלה את החרדים ביודעין למצוקת שוליים ולתוך הסכסוך עם הפלסטינים. הפרד וסכסך.

המאהל בבאר שבע. צילום: דף הפייסבוק "פורום דו-קיום בנגב לשוויון רזרחי"

אולם למרות מקורות המצוקה השונים, רב המשותף על המפריד: הזכות לקורת גג והדאגה לדור הבא, יכולות וצריכות לאחד את הקבוצות סביב דרישות שישנו מן היסוד את המערכת. מי קובע היום האם לילדנו תהיה קורת גג? בעיקר פקידי האוצר, המבקשים ליישם תיאוריות שהתמוטטו ברחבי העולם, ובעלי בריתם – בעלי ההון והקרקעות, הדואגים כמובן לרווחיהם תוך פגיעה תמידית באזרח הקטן.

מדוע בישראל דרוש סכום השווה ל-12 שנות עבודה ברוטו להשגת דירה ממוצעת, בעוד בגרמניה, הולנד, סינגפור וצרפת מדובר על 6-7 שנות עבודה בלבד? ומה תשובת נתניהו עד כה למשבר? אם ההפרטה לא עבדה עד היום – צריך עוד הפרטה! אם התרופה הרעילה את החולה – יש לתת לו עוד ממנה. זה נשמע הרסני, וזה אכן הרסני. הוד"לים והסופר-טאנקרים הם לעג לרש. עוד מאותו הדבר, והמשך הקולוניזציה של האזרח על-ידי ההון, בחסות המדינה.

עכשיו הזמן להעלות פתרונות, ברמה הכללית של החזרת מדינת הרווחה במתכונת חדשה, דמוקרטית ושוויונית, ונקודתית בתחום הדיור, שיכול וצריך להוות חלוץ לשינוי מערכות עמוק בישראל. ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות אלה המתערבות בשוק הדיור, ויוצרות תמהיל המסייע לכול אזרח להשיג דיור סביר כזכות חוקתית בסיסית. במדינות אלה קיימים בדרך כלל סוגים שונים של דיור ציבורי (ממשלתי, עירוני וקואופרטיבי), ובמקביל חובת בנייתו של אחוז דיור בר-השגה (בנייה צנועה וסולידית) בכול פרויקט חדש; עידוד הקמת דיור להשכרת ארוכת טווח; וקיום פלח שוק מצומצם יחסית הנוהג לפי הגיון ההון הספקולטיבי. כך נבנית חברה מתוקנת וכך מתממשת אזרחית בעלת משמעות, הנותנת תוכן אמיתי למדינה כבית לכול אזרחיה.

אסור להיתפס לאשליות, הממשלה הנוכחית לא תמהר לאמץ פתרונות עומק שכאלה, שיהוו הודאה בכישלון מדיניותה המפקירה. התגובה הצפויה היא ניסיונות נוספים למצוא "פתרונות" דרך העברת משאבים ליזמים ולהון, תוך פיצול המחאה, וחזרה לשיטת המגזרים המחלישה את כולם. מתגובות הממשלה עד כה נראה בעליל שמדובר במתכון הידוע – ועדות, "בחינה מחדש", סוכריות למגזר זה או אחר, ואפילו רחמנא ליצלן "הזדהות" עם המוחים. אך רוב המפגינים לא יקנו את הסחורה, כיוון שהיא לא מציעה שינוי מבני המקרב את מדינת הרווח למדינת רווחה.

זאת תהיה מלחמה ארוכה, שהיא בודאי חברתית ופוליטית בו-בזמן. למפגינים אסור לוותר, כי הצדק ועתיד החברה כעת בידיהם. אולי מבאר שבע יינתן האות למאבק משותף מסוג חדש שנוצר מלמטה, מהמציאות הרב-קבוצתית של הפריפריות. מאבק משותף שכזה יכול להוביל לא רק לשינוי מערכת הדיור החולנית והמפלה, אלא לרענון פניהם של כל המאבקים לתיקון החברה בישראל, ויצירתו של מגזר חדש ומשותף – המגזר החברתי.

הכותבים מלמדים גיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נורית השמשוני יפה

    המאבק הרב מגזרי כאחת מגולות הכותרת של המחאה הנוכחית, הסולידריות הבסיסית שבאה לידי ביטוי בישיבה משותפת, והשיח הלא מתלהם, הענייני, המתלבט- כך גם במאהל בפרדס חנה. אכן בעיות היסוד של החברה הישראלית לא יבואו לפתרון מהיר במאהל , לא האתנוקרטיות, לא ההקצנה. אבל- פתאום יש מרחב ציבורי אמיתי ופועם והוא של כולם. זו מלחמה ארוכה, אבל פעם ראשונה "מלחמה אזרחית".