• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

בחזרה אל "הזכות לעיר"

הנרי לפברה טבע את המושג לקראת מהומות הסטודנטים של פריז 1968, כנגד הפיכת העיר לפרויקט כלכלי. היום, נאבקים בערי ישראל על נגישות התושבים לכל החלטה בנוגע למרחב הציבורי – גם ברמה הלאומית והתאגידית
בתיה רודד

בימים אלה עולה תביעת "הזכות לעיר" בתל אביב ובערים נוספות בישראל. כלומר, זעקה ותביעה לשנות את ערכי החיים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שנשחקו למען חברה צודקת, שוויונית ודמוקרטית יותר. את המושג "הזכות לעיר" (Le Droit à la ville) הגה הפילוסוף המרקסיסטי הנרי לפברה ב-1967, והוא הפך לסלוגן ולתביעה חברתית-עירונית לשינוי במהומות הסטודנטים בפריז ב-1968. כיום, הוא מעין אידיאל פוליטי מוביל ברבות מערי העולם.

הנרי לפברה. איור: cc by- Pablo Secca

"הזכות לעיר" היא למעשה מכלול של זכויות: הזכות לשוני, שפירושה הזכות שלא להיות מודר מהמרחב הציבורי היום-יומי בעיר; הזכות לשיתוף – נגישות התושבים לכל החלטה בנוגע למרחב הציבורי, גם ברמה הלאומית וברמת התאגידים; והזכות לניכוס – במשמעות החברתית של זכות לנגישות, אחזקה, ייצור ושימוש במרחב העירוני ויצירת אתר הפוגש את צרכי התושבים (עבודה, דיור, חינוך, פנאי) כנגד המשטר הקפיטליסטי המפריט את המרחב.

מה מוביל את התביעה הנרחבת ל"זכות לעיר" בערי העולם כיום? העיר, כפסגת הציוויליזציה, העוצמה והתרבות, הפכה בעידן הקפיטליזם הניאו-ליברלי לפרויקט כלכלי. במבנה זה שולטים התאגידים, ההון מתרכז בידיים מועטות, מוביל לקיטוב חברתי-כלכלי עצום ומעמד הביניים נשחק בעיקר לטובת המעמד הנמוך.

בעלי התאגידים, המנהלים והמומחים הם המעמד הגלובלי הנייד, זה ששערי העולם פתוחים בפניו, בעוד העניים, רוב אוכלוסיית העולם, חסרים את הסיכוי לטפס במעלות הסולם החברתי-כלכלי ולהתקדם – כך ששערי הכניסה למדינות המערב חסומים בפניהם. מצב זה מוגדר כ"שוק חופשי" באופן שגוי, שכן הוא חופשי ופתוח בפני מתי מעט בלבד.

הזכות להשתתף ולשנות מושגת בדרך כלל באמצעות מאבק פוליטי הצומח במרחב הציבורי של העיר, שבו מתעמתות קבוצות שונות וחוות התעצמות המזינה את הכוח להיאבק באופן הדמוקרטי ביותר. רק כך יכולים תושבי העיר לשנות את המבנה המדיר ולבנות מבני כוח חדשים, באופן המעניק להם שותפות בשליטה על גורלם.

הצמיחה הספונטנית של המאבק בערי ישראל, מכוונת לאותן נסיבות המעלות מאבקים מסוג זה בערים אחרות בעולם. המצב הנוכחי שאב את השראתו ממאבקים במדינות אחרות כמו יוון, ספרד, מצרים וסוריה. עם זאת, קיים שוני מבני וייחודי בכך שזוהי הפעם הראשונה שמעמד הביניים ההולך ומצטמצם בישראל יוצא למאבק מסוג זה.

המאבק על הדיור בשכונת התקווה, 02.08.11. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

ממשלות ישראל נמנעות מהכרעה בשאלות הקשות הרובצות לפתחן. אך השאלות הללו אינן סטאטיות, להיפך: הן הולכות ותופחות, הולכות ומתעצמות בוואקום המשילותי שנוצר, עד כי הסתירות המשטריות שהן מייצרות אינן ניתנות להכלה עוד. דיון אמיתי בשאלת השטחים הכבושים ועתידם לא מתקיים, ובינתיים נהנים המתנחלים, שצברו עוצמה מרמת דיור, תשתיות ושירותים שתושבי ישראל הריבונית יכולים רק לחלום עליהם בערגה. ואם לא די בכך, הרי שגם שאלת החרדים נדחית לעבר אופק לא ידוע בעוד אזרחותם הישראלית אינה מחייבת אותם ליטול חלק בחובות ומאפשרת להם ליהנות מזכויות יתר.

בדרך זו, נוצרת היררכיה ייחודית לישראל – לא רק פערים חברתיים-כלכליים בין עשירונים, שהלכו ונפערו במהירות, כי אם גם פער בין קבוצות אוכלוסייה "שמגיע להן" על חשבון מעמד הנושא בעול כלכלתם וחובת ההגנה על ביטחונם. אין די בדיון לילי על ייבוא של גבינה ופריצת החסימות הביורוקרטיות למען דיור בר-השגה. הגיע הזמן שהממשלה תמיר את קיבעונה במבט ישיר וישר לנוכח הדרך שהיא מתווה למדינה במעשי אי ההכרעה, ותקבל החלטות אמיצות, אקטיביות, לטווח הרחוק. לא מנהיגות נגררת ופופוליסטית, כי אם מנהיגות מובילה ואחראית, כזו שתפסיק את התדרדרותה של ישראל.

הכותבת מלמדת במכללה האקדמית אחוה בחוג לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נחמה פלס

    בשנים האחרונות לא נשמע קולם של האנשים הפשוטים, אלה שבזכותם המדינה קיימת: אלה שעובדים, שמשרתים בצבא, שמשלמים מיסים ולא מצביעים למפלגות הימין והחרדים-נדמה שגנבו לנו את המדינה. עכשיו סוף סוף נשמע קולנו! אני מקווה שלא ישתיקו אותנו ויתעלמו מדרישותינו. הידד לצועקים ברחובות!!!

  2. מדינת רווחה ממזרח לקו הירוק

    ואני מוסיף ,שתי מדינות תחת ריבונות של דמוקטטורה אחת.
    המאמר מציין חוליים מרכזיים ,ובה בעת ,הם אינם יכולים להיות בני תיקון ,בידי מי שהולידו חוליים אלו.
    כל המפלגות שותפות ליצירת הקריסה הזו של הפועלים, הזעיר בורגנים וגם מעלה בסולם הסוציואקונומי.
    כולן חורתות על דגלן את סמל הניאו-ליברליזם המשלה במיטבו.
    אין להם שמץ מושג בכלכלה שיוויונית ואו מרקסיזם. נהפוך הוא אם נגלגל לפתחן את בקשת הפתרון,כפי שעושה כותבת מאמר זה ואו מנהיגת המחאה,יועצמו: הקיטוב המעמדי, אי השיוויון בחלוקת ההכנסות,ההפרטה והבעלות על אמצעי הייצור וההון בידי הפלוטרכיה וספסור הקרקעות בידי קומץ חזירים עם תורה כלכלית שהומצאה בדי הון רב מאוד, אד הוק, לעניין האדרת ההון בידי אותן המשפחות.(זה החל בארה"ב במימון האוליגרכיה).
    כך נוהג עולם ומנהגו.
    כל קריסות הכלכלה הגלובליות, פוסט מלחמת העולם השנייה ,הן על רקע הדינמיקה הבינמעמדית. התרופה הגאונית היחידה שנרשמה ע"י מרקס,מרקסיזם,בעלות שווה על הון,בעלות הפועלים,על גורמי הייצור ,הון אנושי המושל בזרם הרווחים הנכנס למטרות קיום נאות,איכות חיים,רווחה,השכלה,מידור הולם וכל מה שמגדיר זכות-אדם טבעית ,התרופה,נוגדן הרעל הקפיטל-חזירי,נחסם, חרף הכשלים האיומים ומחיריהם המפלצתיים לאנושות.
    הפלוטרכיה לא תתיר שימוש בחיסון המרקסיסטי לרעלן,שכן הוא יפשוט את עורה השמן,המסואב והרקוב ויצור מבנה כלכלי הגיוני,טבעי ולוגי.את זה לעולם לא תרשינה המערכות הכלכ' ה(לא) מתפקדות , והפליליסטים הקרימינליסטים בעלי ה"דם הכחול" המובילים את הצאן לטבח.