הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
לא להחליף את דפני ליף
באחרונה מתרבים קולם של ציניקני המקלדת ומאמרי הדעות נגד מחאת האוהלים והנהגתה. "להחליף את ליף" חורז לו רון כחלילי ב-ynet, שלא לדבר על חוסר הרגישות שהפגינה מרגלית צנעני כלפי המוחים. אני מבינה את הכעס שלה, לו שותפים מזרחים רבים. אני מבינה, משום שגם אותנו המזרחים ובעיקר המזרחיות שקמו למחות ולדרוש צדק חברתי, מהפנתרים השחורים ועד ויקי קנפו ומחאת האמהות החד-הוריות, תייגה התקשורת וממשלות ישראל לדורותיהן כבטלנים, שיכורים או פרזיטיות שלא רוצות לעבוד.
אבל מרגול וכחלילי עושה למפגינים ולמוחים היום מה שהם עשו להם, וזה מצער – משום שזה הזמן של כולנו לגדול. התקשורת עשתה ממרגול מכשפה תימנייה, דיבוק שיש לגרש, ויש לגנות את הגזענות והסקסיזם כלפיה. כך, גם קבוצת הפייסבוק שדורשת לסלק את מרגול מכוכב נולד היא מיותרת. מה שיפה במחאה הזו שהיא מנסה ליצור שיח חדש: לא להעיף את מרגול ולא להחליף את ליף.
תאמר מסאלחה מצטרף אף הוא וכותב באתר זה שיש "להרפות ממדורת השבט". בעיניי מדובר בחוסר אחריות. ידידיי ואחיי היקרים, הרשו לי לומר לכם: טעות גדולה בידיכם. מי שכותב "כי בינתיים, כך נראה, המאבק הוא בעיקר תל-אביבי", יהא מזרחי או ערבי, כותב כך רק משום שמזמן לא עזב את גבולות תל אביב ו/או משום שהוא יושב כל היום בבית וניזון בעיקר מהתקשורת המסלפת.
תאמר, לו היית חלק מהמהפכה המתהווה בשטח, היית רואה מנהיגות מזרחית וערבית מדהימה שצומחת מלמטה בכל רגע, עם כל מאהל שנפתח תחת כל עץ ועל כל גבעה רעננה ברחבי הארץ. רוב המאהלים מחוץ למדינת רוטשילד מונהגים ומתוחזקים על-ידי מזרחיות/ים, ערביות/יות, אתיופיות/ים, חד-הוריות/ים, פעילים ופעילות מכל המינים והסוגים מכל שדרות החברה הישראלית.
חלקם לוחמות/ים ותיקות/ים במאבק החברתי והמזרחי, חלקם צומחים מתוך המאבק ממש ברגעים אלו. הייתי היום בפגישת המטה הארצי של המאהלים שמתהווה כגוף דמוקרטי שמייצג את הפנים השונות של המחאה. היו שם ערבים מצפון ודרום, דרוזים, מזרחים, אתיופים, בדואים, אשכנזים, דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים. הנציגים הערבים במטה הארצי דיברו שם על דיור, תוכניות מתאר, אדמות, עוני ומצוקה, אבל גם על רווחה ועל הפלייתם על רקע לאומי. הם ביקשו גם בצדק להיות חלק אינטגרלי מההנהגה של החברה האזרחית כולה, ולהיפטר מהמושג המדיר והמשפיל "מגזר". הם דורשים לראות בהם קודם כל בני אדם ואזרחים/יות שווי זכויות ולא "מגזר". מזרחים/יות מכל אזורי הארץ דיברו שם על צדק חלוקתי, על עוני ומצוקה בת חמישים שנים שמעולם לא נפתרה.
במשך שנים השתיקו אותנו, המזרחים/יות מהשכונות ומעיירות הקיפוח מהימין, בשם "אחדות העם", ואילו השמאל האשכנזי (רובו ככולו) סתם את פיותינו וקולותינו בשם המאבק "בכיבוש" ו"השלום". גם הפלסטינים, בתוך ומחוץ לקו הירוק, היסו אותנו בכל פעם שניסינו להעלות את מצוקותינו החברתיות והתרבותיות. הם סימנו אותנו כימנים חמומי מוח או סתם כ"יהודים כובשים", ובו בזמן צעדו יד ביד אך ורק עם השמאל האשכנזי וכל מנעמי תעשיית השלום שלו.
אבל כמו שאמרו הפנתרים השחורים בזמנו: אם אין שוויון – אין שלום, ואם אין שלום – אין שוויון! ביטחון לאומי יהיה פה רק אם לאזרחי המדינה יהיה ביטחון אישי, בית, תעסוקה הוגנת, בריאות וחיים בכבוד ושוויון. "שלום" עם הפלסטינים ומדינות האזור יהיה רק אם יהיה שלום פנימי וסובלנות בין כל אזרחי ישראל ללא הבדל מין, דת, מוצא אתני, צבע עור ולאום.
אין כמו מלחמה קטנה או מבצע מוגבל כדי להרגיע תסיסה חברתית גוברת, ואין כמו איומים אסטרטגים עיראקיים או איראניים כדי לאחז עיני העם, בזמן שכל המדינה נמכרת במכירת חיסול למשפחות ההון בשיטת השקשוקה. אין גם כמו הסכמי שלום ופנטזיות "מזרח תיכון חדש" כדי להשתיק מחאות חברתיות, ולהשליט מערכת של ניצול כוח עבודה זול בארץ ובמדינות השכנות.
טלו קורה מבין עיניכם, וצאו להתבונן בצעירים: ברחבי הארץ, במצרים, בתוניס, ביוון ובספרד. צעירות וצעירים, שרוצים לא רק "הישרדות", "כוכב נולד" או מעקב מתמיד של "האח הגדול" באוהל הדוד תום. הדור הצעיר מבקש עתיד, רוצה ודאות ויציבות, ולא מוכן יותר שיסממו אותו עם כל מיני אופיום להמונים, בין אם בדמות פנאטיות אסלאמית או פנאטיות יהודית חרדית ו/או משיחית, ובין אם בדמות אידיאולוגיה טוטליטרית סוחפת זו או אחרת.
הם גם לא רוצים שיטמטמו אותם עם תקשורת מגויסת לטובת בעלי ההון, כזו שמסממת את ההמון עם תוכניות זבל כמו "הפח הגדול" ומסמאת את עיניו עם זוהר המיליונים הנוצץ של הקפיטליזם האמריקאי הקורס. הנוער והעם כולו דורש צדק חברתי וחלוקתי. הוא דורש חופש ביטוי ורוצה שיחזירו לאזרחים את הריבונות על מדינתם. הוא רוצה דמוקרטיה מהותית ולא רק פורמאלית. דמוקרטיה אמיתית אינה יכולה לכלול רק זכויות אדם ואזרח. היא חייבת להכיל גם צדק חברתי, כלומר זכויות חברתיות על מנת שיוכלו להתממש הזכויות הטבעיות הבסיסיות וזכויות קבוצתיות שישקפו את הגיוון התרבותי והדתי.
אחי המזרחי רון כחלילי, המהפכה הזאת גדולה יותר מדפני ליף ומכולנו גם יחד, אז למה להחליף?
כאם חד-הורית מזרחית שחיה בשכירות בפריפריה, איני יכולה לשאת על כתפי את המהפכה הזאת. הותשתי ממאבקים חברתיים ומתשלום מחירים אישיים כואבים על מאבקים אלו, שהפכו אותי למחוסרת דיור, פרנסה ותקווה לעתיד בני. אני שמחה מאוד שמעמד הביניים לקח על עצמו את נטל הייצוג והגיבוי של השכבות המוחלשות, קרי את רוב אוכלוסיית המדינה. רק הם יכולים ויכולות להרשות לעצמם לצאת לריצת המרתון הזאת; כי מהפכה זו ריצת מרתון ארוכה ורצופת מהמורות ולא ריצת ספרינט, כמו זו שהדגימה ויקי קנפו שנפלה מהר מאד למלכודת שטמנה לה התקשורת וממשלת ביבי.
רק בני מעמד הביניים יכולים לסרב למנעמי השלטון ולשוחד שיציעו להם מוסדותיו. אנשים מחוקי תודעה וזהות אכולי שנאה עצמית ודעות גזעניות אינם יכולים להנהיג מאבק לבדם. הם זקוקים למנהיגים מעצימים שיאירו את עיניהם ויפיחו בהם תקווה שאפשר ורצוי לשנות, ולא לפסימיסטים ומשביתי שמחות.
למי אנחנו חבים את גל המחאה הנוכחי
התשתית הארצית למחאה זו נשענת על יותר ממאה שנות מאבקים מזרחיים וחברתיים לשוויון וצדק חברתי. ממאבק תימני הכנרת שגורשו מאדמות דגניה דרך מרד ואדי סאליב, מהפכת הפנתרים השחורים, תנועת האוהלים, המאהל הנודד, מאבקה של עמותת קדמה לחינוך עיוני ורב-תרבותי בשכונות דרום תל אביב והקטמונים, מאבק הקשת הדמוקרטית המזרחית על הדיור הציבורי ועל צדק חלוקתי בקרקעות, המאבק הפמיניסטי של תנועת אחותי למען נשים בישראל ועד למאבקה של ויקי קנפו על זכותן של אמהות חד-הוריות.
התשתית התודעתית למחאה הזו הונחה על-ידי מנהיגים ומנהיגות כמו דוד הרוש, ראובן אברג'ל וחבריו מהפנתרים, סמי שלום שטרית, ד"ר ויקי שירן ז"ל, פרופ' סמדר לביא, פרופ' אלה שוחט, ד"ר יוסי דהאן, ד"ר איציק ספורטא, ד"ר רפי שובלי, איילה סבג, עו"ד קלריס חרבון, איריס חפץ ועוד רבות וטובות. את קולם/ן נושאות ונושאים היום המנהיגות/ים שלנו בשטח: שולה קשת, ורד נסים, מרסלה אדרעי, הני זביידה, יורם בלומנקרץ, אלי אליהו, חיים בר יעקב, הבת של ישראל טויטו מכיכר הלחם, אופיר טובול, אלמוג בהר, ג'קי אדרי, אהרן מדואל, יעל בן יפת, שגיא אבודרם, פזית עדני, עמית בוטבול ועוד אלפי צעירים וצעירות שחברו להנהגת המהפכה הארצית.
רון כחלילי, הרשה לי להזכירך כי, לצערי הרב, כמעט כל המאבקים המזרחים החברתיים (בחלקם הייתי שותפה פעילה) כשלו. אם בגלל הדיכוי האכזרי שהופעל נגדם מצד הממסד בדמות אלימות משטרתית ("הם לא נחמדים"), תיוג, התנכלות והפללה, ואם בדמות מנעמי שלטון כיבודים משרות ודירות שמעט מאיתנו יכלו לסרב להם. גם הפוליטיקאים המזרחיים כשלו בהעמדת מנהיגות ראויה שתשמש מופת ודרך ובגדו בציבור בוחריהם. במקום לשרת את הציבור שהעלה אותם לשלטון, הפכו הם לשלוחי השלטון הקפיטליסטי החזירי ולנוגשים האכזריים של השכבות המוחלשות ובכלל זה אחיהם ואחיותיהם המזרחים/יות.
לכן אני סבורה שהכתיבה שלכם אינה אחראית ואינה מוסרית בעליל כי היא מאיימת לקבור את הבעיות שלי ושל אחי ואחיותיי המזרחים/יות שחיים בעוני ובמצוקה לעוד חמישים שנה, ודנה את הפלסטינים לעוד מאה שנות כיבוש ודיכוי. חלאס מהפיתנה (הפלגנות) והציניות. מי בכלל היה מאמין עד לפני חצי שנה, שמובארכ יישפט בכלוב על-ידי בני עמו או שהעם הלובי יתקומם נגד קדאפי והסורי יקום נגד אסד הבן? אז הניחו למקלדת, צאו מהמזגן ורדו למאהלים בתקווה, בגן הקווקזים, ביפו, בבאקה ובבת ים או כל מקום שתבחרו.
עכשיו זמן סולידריות עם אחינו ושכנינו, במצרים, תוניס, סוריה, תימן ומרוקו וגם עם צעירי ספרד, יוון וישראל. עכשיו זמן מהפכה. ואלת'ורה חתא נצר! (מהפכה עד לניצחון!)
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
כשהשכבות המוחלשות יוצאות למאבק הן ניצבות מול משטר שעדיין כוחו איתו והוא מתפקד בצורה סבירה לגבי רוב האוכלוסייה. לכן שמאבקים החברתיים עד עכשיו כשלו או שהשיגו השגים מוגבלים שהתבטאו בצדקה ולא בצדק. זה לרבות הפנתרים שהפכו אמנם למיתוס אבל השגיהם היו מוגבלים וזמניים.
כשמעמד הביניים מתרושש אות הוא כי השיטה פשטה את הרגל ומתמוטטת. המתקוממים ממעמד זה מבטאים את האינטרסים של המעמדות והמוחלשות ביותר בכלל.
החלוקה בתקופה שבה זהות אתנית וסוציו אקונומית היו חופפות כמו בשנות החמישים והשישים, שבהם הורי נאלצו לעזוב את בתי הספר על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, ו"לעברת" את שם משפחתם על מנת לחצות את הגבול הסמוי בין ישראל הראשונה לשניה, הטשטשה (אצל היהודים, כמובן). מצוקת הורי וסבי היתה שקופה במקרה הטוב וזכתה לבוז במקרה הרע. היום מצוקת המעמד הבינוני המעורב זוכה לכיסוי תקשורתי רחב יותר מזה של האמהות החד הוריות "הפרזיטיות" והפנתרים "שותי הערק" בגלל אינטגרציה אתנית וזה סימן טוב, לא? מה הבעיה לומר את הדברים האלה? עדיפה ההתבצרות בנוסטלגיה המפא"יניקית של עמוס עוז?לגבי הנקודה השניה המטרה, הפלתו של ביבי כיוון שמדובר בקפיטליסט קיצוני, זה לגיטימי אז מה הבעיה לקרוא לבייבי בשמו?
חרף היותי בן אצולה ואל-אף עסקי הטקסטיל הענפים של משפחתי במנצ'טסר, סברתי שהמהפכה ראוייה ובלתי נמנעת. הבורגנות, בפרט זו הקשובה, הטולרנטית והאינטגרטיבית, היא השדרה המרכזית של הציביליזצייה. בהעדרה אין תיקונים ואין מהפכות. העניים בשל אופיים השרידותי של חייהם אינם יכולים לשאת לבדם על שכמם את המשא. רון כחלילי, תקוע באותה פינה בדלנית ולא עדכנית כבר שנים. אין לו שום הקשר מעמדי וראייה רחבה. מבחינתו שתשובה, צדיק בינו,שלמה אליהו וקובי מיימון מ"ישראמקו" יובילו את המהפכה. למה? כי הם מזרחיים. זו כאמור אינפנטילזצייה מוחלטת של השיח החברתי.זו גם כן סוג של גזענות. חברים,
לה-ת-ב-ג-ר!
ניתוח מפוכח ומדויק להפליא. בשולי הדברים, מבקש למחות על שינאה כמעט עיוורת לכל התקשורת.
אין ספק כי אחדים מהכותבים, ובוודאי בעלי הבית, קשורים בטבורם אל בעלי ההון והשלטון. אבל את עושה עוול במאמרך לציבור רחב מאוד, ונחוש מאוד, של אנשי תקשורת הגונים להפליא, רובם-ככולם בני מעמד הביניים ומטה מכך, שנשחקים ע"י אותם תהליכים דורסניים שציינת – ובכל זאת, ומול עוינות מכל עבר, ממשיכים בסיקור ענייני, הגון, חושף. זו תהיה גם טעות להתעלם מהתנופה האדירה שנתנה חלק מהתקשורת למאבק הנוכחי, אולי עד כדי הרפיית ידיים וכפיות טובה. חבל לאבד כמה מבני בריתנו החשובים והראויים ביותר.
גם בתקשורת יש עבדים ויש טייקוני תקשורת שכרתו ברית עם בעלי ההון והשלטון לסמם את ההמונים. אנחנו רוצים תקשורת תרבותית חופשיה ומשוחררת מבעלי ההון שתמלא את תפקידה הדמוקרטי בפיקוח על השלטון ודיווח לציבור כי זכות הציבור לדעת ולבטא עצמו בחופשיות.
לא מרגול, שמתוך עמדה בורגנית (לגיטימית) תובעת בלעדיות (לא לגיטימית) על זכות הקורבן של המדינה ולא כחלילי, שמתוך עמדה (לגיטימית) של הצפת הגזענות שעדיין שרירה בחברה הישראלית מתפרנס כבר שנים מתיעוד (לא תמיד אתי) חסר השפעה של העוולות, רואים את התמונה הגדולה.
יש כרגע הזדמנות היסטורית לשינוי בכיוון המטוטלת. העם מכיר בכוחו. העם הוא כולם. העוולות הן ממסדיות.
אסור לבלבל!
ראוי להתייחס גם ל*סיבה* שכחלילי נתן להחלפה: ההמונים המזרחיים לא ינהרו אחרי מנהיגה אשכנזית, ולא משנה כמה מתקדם ושוויוני ואוניברסלי המסר שהיא נושאת.
מה זה אם לא גזענות? לא רק שלו, אלא גזענות שהוא משליך על "ההמונים המזרחיים", מעין מאסה של מטומטמים, לשיטתו, שלא מסוגלים להפריד בין מוצאו של אדם לבין המסר של המאבק שלו, ותמיד-תמיד נגזר עליהם לראות הכל-הכל דרך משקפי המוצא העדתי. קורבנות-לעד. להחליף את ליף, קורא כחלילי, כדי שחס וחלילה לא ייחלצו המזרחים מעמדת הקורבן. שחס וחלילה לא יבחינו שיש אחים למצוקות שלהם, שחס וחלילה לא ייענו לבשורת הסולידריות.
התקופה שבה זהות אתנית וסוציו אקונומית חפפו לא הסתיימה. שאלי את כל מי שעובד (כמוני) עם אוכלוסיות מוחלשות. הן מורכבות מערבים, מזרחיים ועולים. מעמד הביניי ם אולי התערבב קצת, אבל השכבות החלשות מובהקות, אתנית.
האשכנזים הם המיעוט בארץ וכבר לא משפיעים על סדר היום במדינת ישראל מזה 30 שנה. הליכוד וש"ס, שתי תנועות הפוליטיות ששולטות במדינה בעשורים האחרונים הן תנועות שהציבור המזרחי המקופח מחזיק אותן בשלטון ותומך בהן. אחת הסיבות העיקריות שהוא תומך בהן היא כי הם דופקות את הערבים. הסיבה העיקרית שהפריפריה והחלשים לא מצטרפים למאבק זה כי הם יודעים שבסופו של דבר כולם שם שמאלנים שמעוניינים גם בסיום הכיבוש וזו גם הסיבה שתנועות השמאל גם מואשמות שלא בצדק שהן נטשו את המאבק החברתי – זה שקר. קהל היעד שלהן פשוט מתאב אותן- כי הן אוהבות ערבים.
אני מקבל באהבה את הקריאה לתמוך בערכי המחאה אבל תאמר מסאלחה מצביע על בעייה מהותית: בשבוע שבו כולם דיברו על המחאה, הכנסת החליטה על עוד חוק גזעני. נושא השוויון לא יכול להיות מוגבל ליהודים ולצדק חברתי יהודי. הוא חייב להתייחס גם לאפלייה האתנית, אחרת הדרישה לצדק נעצרת בקו שמפריד בין בגין ונתניהו.
כמי שחותמת על המאמר של שירה, נראה לי שאתה ממהר ועושה מה שמרגול עושה בעצמך.
קראתי את מה שרון כחלילי אמר, וזה משהו אחר להתווכח איתו ולדון איתו ממקום קולגיאלי כמו ששירה עושה, לעומת ההאשמות שלך.
הקריאה של כחלילי להחליף את דפני ליף, נובעת ממוטיבציה של המשך המאבק. אפשר להתווכח איתו, כמו ששירה עושה, אבל הוא לא קורא לשום דבר גזעני, ופה כדאי להיזהר לפני שמאשימים בכזו קלות בהאשמה כזו כבדה (אלא אם אתה רוצה שהיא תהפוך למטבע זול כמו האשמת האנטישמיות של ממשלת ישראל וחבריה).
אפשר בהחלט לחשוב שקהל מזרחי גדול לא ילך אחרי מנהיגות אשכנזיות מהמעמד הבינוני, בלי לייחס למזרחים תכונה של מסה של מטומטמים.
יש תהליכים קבוצתיים (גם אשכנזים כמו שראינו לא מעט פעמים למרבה הצער, מתנהגים לפי החוקיות שלהם). יש תהליכים של הזדהות ושל זהות קולקטיבית.
שנים רבות מדי ישראלים רבים האחד עם השני באלימות כזו: הדיעה של כחלילי לגיטימית ולא גזענית, גם אם אני או אתה לא שותפים לה. יש עוד אפשרויות והגיע הזמן לפתוח מרחב בשבילן.
אולי זה בגלל שאני לא כותבת מתוך אוהל בצלזיוס גבוה, אלא ליד המקלדת, אבל זה מה יש..
עצם הכותרת של כחלילי השבוע להחליף את ליף במיזרחית. נוטפת גזזענות, וכן גם שינאת אשכנזים הנה גזענות.
למה לא להגיד יוחלף ביבי בפעיל מזרחי? כי יותר נוח גם להתנשא על אשכנזיה אישה?
למה בכלל להתייחס בשנת 2011 למוצא…
אין ספק שלדפני ליף ולחבריה ישנה זכות ראשונים על מה שיכול להיות פריצת דרך בתודעה החברתית בישראל. אוסיף לכך שהמארגנים הוסיפו לדרישותיהם את הדרישה להרחבת התחומים המוניציפאליים של הרשויות המקומיות הערביות ולהכיר בישובי פליטים פלסטינים בתוך הקו הירוק. אבל הקולות להחלפת המנהיגות המייסדת של מאהל רוטשילד הם לא רק של גורמים מסוימים בתקשורת, אלא גם מתוך המאהל עצמו. השקיפות והדמוקרטיה בהחלטות של אנשי המאהל, עליהן דיברו המנהיגים (ליף, רמבם, סתיו, קונטס), היא בעלת צבע מסוים מאוד. באמצע השבוע השני למחאה נבחרו בדרך דמוקרטית שתי נציגות ממאהל רוטשילד, לייצג את המאהל בפורום המתאם הארצי. נבחרו איה שושן ונועה סביר – שמות לא ממש "צפוניים". אלא שהגרעין המייסד, אשכנזי צפונבוני באופיו, החליט למדר את השתיים ולהדירן מכל אספה קובעת. הסיבה? הגזענות האשכנזית הרווחת בקרב הגרעין הצפונבוני. אין טעם לחכות לתירוצים המוכרים בנוסח "טוב הן לא התאימו…בלה בלה בלה" המוכרים עד בחילה.
אני לא יודע מה החלק של דפני ליף במסמוס הבחירה הדמוקרטית, אבל ברור שמשהו מאוד גזעני ומושרש באתוס הישראלי אליטיסטי הזה לא פסח גם על זה של מקימי המחאה – אותה מייצגת ליף. אם למנהיגי המחאה יש אינטגריטי להוסיף את הפלסטינים המקופחים לרשימת דרישותיהם (סופסוף אכפתיות גם לחיים מעבר לבועה הצפון תל-אביבית), בולט שבעתיים אי-התייחסותם לעיירות הקיפוח ויותר מכך אי-אמירה ביחס לנישול תושבי כפר שלם (כן זה בתל אביב) מבתיהם שמתחולל ממש בימים האלה. כידוע השטחים המוניציפאליים שהמדינה מקצה לעיירות הפיתוח היא זעומה ביחס לכל ישוב (ע"פ קריטריון שטח לנפש) מבוסס ובעיקר ביחס לקיבוצים הסמוכים להן.
לא אני קובע לדפני ליף אם לפנות את מקומה או להישאר. אבל האירועים האחרונים מסביבה רק מחזקים את מה שטענתי כבר בהתחלה: אם למזרחים לא תהיה הנהגה עצמאית שתייצג את מצוקת המזרחים בכל המקומות ומול כל גורמי הממסד, המזרחים יהיו המודרים העיקריים מכל הטבה או הסדר משופר בהם יזכו המוחים.
סוף סוף קריאה לבחון דברים גם דרך מבחן התוצאה ולא רק במשקפיים של ייצוג (ולא זהייצוג לא חשוב, אבל צריך לראות בו עוד פאקטור, ולא להכפיף את שיפוט המאבקים לשאלות של ייצוג בלבד, בוודאי שלא בטווח המיידי, כשיש מהפכה להנהיג וכשברור שלא מדובר בהנהגה מדירה או בבעיית ייצוג בוטה – והרי יש גם מזרחים בקרב הנהגת האוהלים – אלא בבעיית ייצוג קלה יחסית).
ואל תאמרו שאלו שמועות של הימין – ציפי לבני הודתה בפה מלא אך ניסתה להמעיט מערך התרומה של קדימה "רק שלטים " ומרץ רק "חולצות".
אז נכון שדרוש שינוי אך כמה ילדותי זה לומר עכשיו!
בואו נתחיל במה שכולנו יכולים לעשות עוד לפני הצעדים שהממשלה תכריז עליהם:לוותר עך כבלים למשל…לוותר על טלפון סלולרי למשל…עד אשר יורדו המחירים ועוד כהנה וכהנה. אגב אני אם חד הורית,משכורת אחת מתחת לממוצע.
שירה יקרה – חזקה וברוכה תהיי! יישר כוח! העתיד תלוי בהיסטוריה, כשם שמאמרך מראה ברהיטות. ביום ד' כתבתי טוקבק לרון כחלילי (מס' אלף ומשהו ברשימת הטוקבקים ב-ווי נט) להלן. אני יושבת בשווייץ, צמודה לאינטרנט, ומחזיקה אצבעות למאבק הזה – הגדול ביותר בתולדות המדינה.
רון, עם כל ההערכה שלי לפועלך במהלך השנים, אני חוששת, שאתה טועה בגדול. תנועות המחאה המזרחיות בישראל תמיד נכשלו. המזרחים הם הרוב האזרחי בישראל, אך אינם יכולים להינות מזכויות של רוב. המיעוט האשכנזי השליט גרם למזרחים להיות מוגזעים ומופלים כמו מיעוט, למרות היותם הרוב. הציבור המזרחי שואף להיכנס למיינסטרים של האשכנזים (המיעוט) כדי לקבל דיור, חינוך, תעסוקה ושירותי בריאות מועדפים. למחאה הזאת יש צ'אנס כי מוליכים אותה ילדי שמנת אשכנזים. למרבה הצער, הם הם המיין סטרים הישראלי. המזרחים מותשים, ובלאו הכי כבולים מלכתחילה לנסיבות שבעבר לא הוליכו לאף מחאה שלהם להיות ארוכת טווח או בעלת אפקטים משמעותיים לגבי יכולם לפדות את זכויות הרוב שלהם. אני תקווה שבפעם הזאת, לאחר שנים של מאבק מזרחי (שנכשל ברובו) אולי יש מודעות לילדי השמנת האשכנזים בכך, שהם לא אמורים לייצג רק את עצמם והפופיק שלהם, אלא לשאת את נטל הייצוג של מרבית אזרחי ישראל – 70% – 50% מזרחים ו 20% פלסטינים. זו חובה הנגזרת מהיותם מיעוט המכתיב את המיינסטרים.
תודה!!!!!!!!
תודה שדיברת בשם הנשים והאמהות החד הוריות, היינו כחולמות.
לאיציק ויוסי- ראיתי את ההפגנה מהבית וחשבתי עליכם – בזכות דבקותכם ותבונתכם אנחנו פה. אני קוראת את האתר משנת 2005 ולא מאמינה שעיניי חוזות ברבבות בני אדם הדורשים את מה שאתם לימדתם והוריתם כל השנים. אלה ימים יפים!
מילים כדרבנות. תודה על הכתיבה המכניסה לפרופורציות.
תודה שירה.
נכון ומדויק הניתוח.
אמיץ מצידך לבחור בדרך שמאפשרת יותר השגים, למרות הכעסים המוצדקים על שנים ארוכות בהן רוב מעמד הביניים זלזל, התנשא התעלם וכו'.
גם היום יש כאלו הרבה, אבל לפחות יש הרבה שמובילים מאבק למדינת רווחה אוניברסלית.
קראתי את המאמר של כחלילי. אין בו גזענות אנטי אשכנזית וגם לא "הפוכה" ואני מסכים כמעט עם הכל מלבד הנימוקים להחלפת ליף וסתיו. בשני עניינים אני חולק עליו: הוא טוען שציבור המזרחים, כמו הרוסים, החרדים וכו', הוא ימני שמרן ולא יתמוך במחאת האוהלים כל עוד מנהיגיה נתפשים בעינו כחלק מהאליטה השבעה. אם זה נכון, ציבור המזרחים ימשיך להסתייג מהמחאה גם אם וכאשר ההנהגה תהיה כולה מזרחית ומן הסתם שמאלנית. בבחירות דצמבר 73, הפנתרים השחורים שהיו אז בשיא הפופולאריות בקרב המזרחים לא עברו את אחוז החסימה. ברור שזה לא רק בגלל מלחמת 73, אלא בעיקר בגלל השמרנות והנאיביות הפוליטית של המזרחים. הציבור המזרחי – היום כמו ב73 – יעדיף מנהיג אשכנזי בעיקר מהזן הלאומני. הוא לא השתחרר מהדימויים הגזעניים על עצמו אותם החדירו ממסדי המדינה הציונית והתקשורת הכל-אשכנזית המגויסת שלה.
נקודה נוספת: הוא טוען שליף ושפירא הן לא מי שיכולות להופיע מול ועדים ולהשפיע עליהם לתמוך. אני טוען שמאותה סיבה, כחלילי יכול להציע, שהשתיים יפנו מקום לצידן (ולא במקומן) למי שכן יכול לעשות את זה – בדיוק כשם שהשתיים מביאות תמיכה של הרבה מאוד אזרחים אחרים – מאמץ רב זרועי.
לגבי האמירה של מרגלית צנעני: אני חושב שזהו סוג של ליקוק מאוס וכנוע לפטרונות האשכנזית ("שיגידו שכל מה שהם רוצים זה להפיל את נתניהו") ולפטרון התורן (ביבי), מהם היא מעולם לא השתחררה, וזאת במסווה של "מזרחיות גאה ואותנטית". מזרחים כמוה תמיד יעדיפו לתקוף את האשכנזים שמצעם טוב יותר למזרחים, ולשדר כך נאמנות לפטרון הלבן התורן ("שחור הבית" ע"פ מלקולם איקס במסווה של "שחור השדה").
עלי והצליחי, שירה!
שירה אוחיון ורון כחלילי דנים בשאלה אם להחליף את דפני ליף ואני שואל:- ואם תחליטו להחליף, מי בדיוק יתייחס אליכם, מגלומנים.
כדאי לכולנו לצאת מהאופוריה שהמהפכה הזאת אכן מייצגת או תפתור את המצוקות שלנו. השיטה לא משתנה אלא יש שימור של מערכת יחסי כח ושליטה של ההגמוניה הלבנה ממעמד הבניים אשר מסרבת להיפרד מהשליטה שלה, מה שמעלה בי חשש שנתעורר יום אחרי ונבין כי היינו שוב ונשארנו חוטבות/י העצים ושואבות/י המים במחאה זו.
חברות וחברים יקרות/ים
אני רוצה להפנות את תשומת ליבכן/ם לתופעה מדאיגה המתרחשת במאהלי המאבק בכל רחבי הארץ וזו תופעה של הטרדות מיניות ותקיפות של נשים בכל המאהלים. זה קרה גם אצלנו במאהל שאגת הדרום לשתי נשים. בעוד שהנושא משותק בשאר מוקדי האוהלים, אנחנו בשאגת הדרום לא מטאטאות את המציאות המזעזעת הזאת אלא מציפות אותה וקוראות לכולן/ם להצטרף אלינו לקריאה משותפת: די לתקיפות והטרדות מיניות של נשים במאבק ודי להשתקת הנושא. יחד נשים סוף למצב זה, שולה
היה לכם נשיא ספרדי.קצב
ראיתם איזה ביזיון הביא.
את זה אתם מחפשים עוד הפעם…?
גיבורים על בנות
זה יהיה כמו לעמוד נגד פסיכופט ולהסביר לו למה הוא צריך לחזור לבית המשוגעים. אין מה לעשות, זה הטבע של האשכנזים, הם כוחניים והם חייבים להנהיג, הם לא יכולים לעמוד מאחורי ויקי קנפו וללכת אחריה, זה מחזיר אותם לימים אפלים באירופה והם רוצים להיות מערביים.
תתפקחו, האשכנזים לא יהפכו כאן כלום לעולם, זו קריצה קטנה למימסד שיזרוק עצם, המימסד היום זה הטייקונים אבל אלה שינוי תודעה, זה לא מפאי, ברמות העושר האלה אתה כבר לא אזרח של שום מדינה, אתה שייך לקבוצה של מורמים מכל העמים שטס במטוס פרטי לדבר על השקעה בקרדי סוויס וכן הלאה. זה מה שהשתנה. אבל בסוף כמו בכל פגעי הטייקונים המדינה תשלם להם דמי שתיקה כדי ש 30% אשכנזים ימשיכו לדכא את השאר ולהרגיש מקופחים ושמשתלטים להם על המדינה.
את התיאור של המהפיכה נתן הכי טוב מוסף 7 ימים השבוע, זה מה שאנשים קוראים בשבת ולא את האינטרנט, זו המדורה של עם ישראל: 8 "מהפכנים" הופיעו עם הוריהם, כולם אשכנזים, כולם מבית טוב, הגדיל לעשות בנו של מנחם בן ששון דיקאן האוניברסיטה העברית הגזענית בתור מסורת עיקרית שלה שהיה אפילו חבר בקדימה. אם ככה הבא נלמד שהמהפכה היא מהפכה אשכנזית מבית טוב. בקיצור, לאשכנזים אין מה לדאוג, בשבוע הבא כבר נטפל בהורדת האשראי של ארצות הברית, ירידת הבורסה, כלכלות קורסות והמצב יישמר לעוד כמה עשרות שנים.
http://yuliecohen.wordpress.com/2011/08/07/%D7%93%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/
גם הם נלחמו למען החברה ומחוסרי הדיור ועשו הפגנות בארץ.
ראשית כפי שציין מישהו היו כבר מאהלים למשל של ישראל טויטו ז"ל ככר הלחם, אני לא זוכר תמיכה בו ובמאבקו, ההפך המדיה לעגה לו ובתי המישפט רדפו אותו.
איני מבקש להחליף את דפני ליפ, אבל בלי קשר אליה המאבק הוא מאבק מעמדי, מי שגדל בכפר שמריהו מסמל משהו, כפי שמגדלי אקירוב מסמלים משהו, יכול להיות שגם אנשים שיש להם מילארד דולר בבנק חשים הזדהות ואפילו מרגישים שהם סוציאליסטים.
אבל יש הבדל ומהותי בין אלו שגדלו בחוסר ובעוני, אין טעם לקרוא להחלפת דפני ליפ היא זכתה להיות הראשונה שהניפה את הדגל של המרד וקריאתה באה בעיתוי כנראה מתאים, אבל אין היא היחידה ובטח שהיא לא צריכה להוביל את המאבק הזה.
לפני כשבוע כתבתי מאמר לYNET. כותרתו הייתה: "לו הייתי דפני". הזמן: רגע לפני הבליץ הגדול (הפגנת ה-300 אלף). תוכנו: שלל עצות למארגני המחאה – איך להרחיב את המחאה ולצרף אליה את השכבות המוחלשות שעדיין עומדות מהצד (בניגוד לאופטימיות של שירה אוחיון)ובטוחות ששכבות הביניים ישיגו את ליטרת הבשר שלהם ושוב – כמו תמיד – הן יוותרו מאחור. בין היתר, טענתי כי ייצוג אשכנזי ותל אביבי מדי יכול לעורר חשש וכי ללא עבודת רגליים ופעולות שכנוע אינטנסיביות – השכבות המוחלשות ישארו מחוץ למחאה הזאת, שיכולה בסופו של דבר להועיל גם להם (או שלא).
אבל לYNET ולעורכי מדור הדעות יש צרכים משלהם. והצורך המרכזי, כידוע, הוא רעש ותהודה. כלומר, רייטיניג. לכן, מבלי לשאול את הכותב, הם שינו את הכותרת התמימה לכותרת גזענית (שלכאורה תואמת את דימויו של הכותב)ושאין בינה לבין המאמר כל קשר. אני, אם תקראו שוב את המאמר, לא ביקשתי להחליף את ליף, אלא להפוך אותה לסמל המוביל, לפלקט, לאלילת מעמד הביניים האטרקטיבי, ולצרף לצידה מזרחי/ת, עולה חדש/ה מרוסיה או אתיופיה, ערבי/ה וכו', נציגים שיוכלו לייצר נראות טובה ואפקטיבית יותר, שאולי, אם ירצה השם, תשכנע את הפריפריות (הגיאוגרפיות, הכלכליות והחברתיות) שזהו גם המאבק שלהם. ללא נציגות נוספת ופלורליסטית יותר, כך טענתי, יגווע המאבק החשוב הזה ויצטמצם לאוכלי סושי ומעשני נרגילה.
עוד טענתי כי דפני ליף וחבריה אמנם הציתו את הבערה, אך כדי למקסם את תוצאותיה ולהתמודד כראוי מול כרישי משרד האוצר ונציגי הממשלה הערלה הזאת, שעלולים לאכול אותם בלי מלח, יש להוסיף ולצרף מומחים ומקצוענים שליבם עוד פועם ושזעקת השכבות המוחלשות, ולא רק של שכבות הביניים, מוכרת להם.
כי זה דווקא מראה באיזו חברה אנחנו חיים. באמת במאמר לא אמרת להחליף את ליף. ובכל זאת מחאה חברתית לא תצליח בישראל אם אשכנזי או אשכנזיה יעמדו בראשה. למה? כי ככה זה. בסופו של דבר אדם קרוב אצל עצמו וכל הציונות היא הפיכת חוטבי עצים לאשכנזים לבורגנים עירוניים, וההיפך כלפי המזרחים. זה תהליך שהתחיל בן גוריון והוא לא נפסק לעולם, אשכנזים משמאל ומימין תמיד הובילו לאותו תהליך, ובאופן מודע.
אכן ברור יותר.
הלוואי ונגיע ליום שבו ישבו בעיתונות גם כאלו שמסוגלים לחשוב ולא לפעול רק לפי סטיריאוטיפים מוכרים לעייפה.
ברכות
קודם כל היית גזען ושובינסט כלפי המוחלשים וכך אמרת "הקהל המזרחי והרוסי והחרדי והדתי הוא קהל ימני ברובו. ימני ועיוור". נדמה לי שהאתר הזה מנסה להוכיח את העיוורון של כל אלה שיש להם כסף וכוח ביד ואתה בא ומטיל רפש במוחלשים? מה רק מזרחים וחרדים הם עיוורים? באמת? אחר כך אמרת "דפני וסתיו חייבות לפנות את הדרך ולהפוך למעין פלקט, לסמל, לאייקון תרבותי-חברתי. מכאן, צריך הנהגה חדשה: את הדובר האותנטי המייצג קהלים רחבים" . כלומר כן אמרת להחליף אותן. וסליחה המזרחים זה "אותנטי"? למה המזרחים הם אותנטים והאשכנזים הם לא אותנטים. כבר הרבה זמן שלא מעיזים אפילו בעיתונות האשכנזית לדבר ככה. כמה גזענות יש במשפט אחד? ומי זה מאיר אברג'יל שאתה רוצה שהוא יהיה מנהיג חברתי? נדמה לי שהוא בכלא אמריקאי לא? אולי כדאי שקצת תלמד על מזרחים ועל היסטורית המחאה שלהם לפני שאתה מעמיס הבלים? ושאלה אחרונה-למה אתה רוצה שדפני וסתיו יהפכו לפלקט?רק אדם פלקטי רוצה פלקטים.
דיברת יפה בעצרת המחאה בתל אביב והצגת במאמרך כאן,תמונה מאוזנת ביחס לכוחות הרוחשים במאהלים ומושכים לא תמיד ביחד אם כי בכוונות טובות. צריך לשאוף למתן את מלחמות האגו והמתח הקיים בין המזרחים לאשכנזים מובילי המאבק החשוב הזה. אחדות המעשה היא ערבות לכח עמידה והצלחה בתהליך קשה ומתמשך. מנהיגי המאבק כפי שנחשפו בתקשורת נראים אותנטיים ומשכנעים והם מובילים את המאבק בהצלחה עד עתה.
בנושא ייעוץ ממומחים לניסוח הדרישות מול הממשלה יש לכם מבחר אנשים מוכשרים וטובים. לחלקם כבר פניתם, ואל תהססו לשמוע נוספים מהאקדמיה וכאלו שמכירים את קרביו של המינהל הממשלתי של ביבי וקודמיו מבפנים שיכולים לשפר את עמדותיכם.
באיחולי הצלחה לכל ישראל.
שירה, ברכות על טור קולע וחשוב!
תענוג לקרוא ולשמוע אותך, גם בקפה גיברלטר וגם בהעוקץ, ובכלל. בתור מי שיצאה מקיבוץ של השומר הצעיר עם כל המשמעויות הסוציולוגיות המתבקשות, אני חבה לך חלק מהתובנות החברתיות החשובות בשנה האחרונה.
המשיכי וכתבי, ושיהיה לכולנו בהצלחה!
בברכת סולידריות,
רות ברונשטיין.
אחדות מדומה: הסוציולוגיה של מחאת האוהלים ופוליטיקת ההדחקה | אמת מארץ ישראל