יום הולדת שמונה להעוקץ

אתר העוקץ חוגג שמונה שנים להיווסדו, ואיציק ספורטא קורא מחדש את המאמר הראשון שהתפרסם בו. באופן לא מפתיע, הוא עדיין רלוונטי
איציק ספורטא

היום, לפני שמונה שנים, פורסם המאמר הראשון באתר העוקץ. המאמר עסק בעצומה של כלכלנים מארה"ב כנגד הפחתות המס של הנשיא בוש. הטענה המרכזית הייתה שהפחתות אלו יוסיפו לגירעון ויגרעו מהמשאבים להשקעה בחברה: "הפחתה זו במיסים תוסיף על הגירעון הצפוי. ההיתדרדרות הפיסקאלית הזאת תקטין את היכולת של הממשלה לממן את הביטוח הלאומי, ביטוח הבריאות כמו גם השקעה בבתי ספר, בריאות, תשתיות, ומחקר בסיסי. יותר מכך, ההצעה להפחתה במיסים תיצור אי-שוויון נוסף בהכנסה לאחר מס".

וראו זה פלא, באותו זמן גם בישראל הופחת המס לבעלי שכר גבוה וחברות ולא נשמעה כל התנגדות לכך. ההפחתות הללו נמשכות עד היום. לפני כמה ימים פתאום צצה ידיעה בעיתון שכלכלנים דורשים מראש הממשלה לעצור את הפחתות המס, לא חס וחלילה להעלות אותן.

הכלכלנים שהשתתפו בדיון הביעו את דעתם כי מדיניות זו מוטעית, מרחיבה את הפערים בחברה ופוגעת בהכנסות המדינה ממסים, מה שעלול לגרום לפריצת מסגרת הגירעון בתקציב בשנה הבאה. הם דרשו להקפיא את הפחתות מס הכנסה ומס חברות, לצמצם את היקף המסים העקיפים ולבטל את הפטורים הרבים ממס, שלטענתם אינם מוצדקים מבחינה כלכלית.

איזו חדשנות.

לפני כשנה, שמעתי בכיר באוצר שטען שיש לעצור את הפחתות המס. שאלתיו מדוע אין עמדה זו מגיעה לציבור, והוא טען בתגובה שהוא פקיד ממשלתי ושראש הממשלה אינו מוכן אפילו לדון בכך. בישראל של קיץ 2011 צריכים מאות אלפי אנשים למחות כדי שראש הממשלה ישתכנע, אולי, לנטוש את עמדותיו המופרכות.

זוהי, כמובן, רק דוגמה לתכנים שהתפרסמו באתר הזה, המקדם אג'נדה חברתית עוד הרבה לפני שזה היה באופנה, ועל כך גאוותנו. במשך שמונה שנות פעילותו צבר העוקץ קהל קוראות/ים נאמן, שהולך ומתרחב בהתמדה, ומארח כותבות וכותבים רבים, המעשירים את האתר בדיעות מגוונות על נושאי השעה, ומסייעים ביצירת במה אלטרנטיבית איכותית לתקשורת הממסדית בישראל.

בעוד הארץ גועשת והמחאה החברתית מציפה את סדרי היום של התקשורת ושל מוסדות השלטון, נציין בסיפוק את השנים שחלפו, ונודה לכל התורמים לקיומו של האתר. בציפייה לעוד שנים רבות של כתיבה, קריאה ועשייה מהפכנית.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמדר לביא

    ליוסי, איציק, יונית, וכל שאר הא/נשים שהגו את האתר, ומשקיעים זמן ומאמץ רבים כדי לתחזק אותו לתפארת – מזל טוב!

  2. אריה

    מזל טוב ותודה על האתר השפוי והצלול הזה.
    אני מפיץ אותו בכל דרך אפשרית.
    המשיכו בעבודת הקודש שלכם , בהכנסת טיפת בינה לעם שטוף המוח הזה.

  3. ריצ'רד הנרי טוני (אוקספורד)

    "אם חירות פירושה רשותו של כל יחיד להשתמש כיכולתו וכרצונו, ללא כל סייג, בעשירותו ובשלטונו, הרי לא זו בלבד שאין חירות עולה בקנה אחד עם שוויון כלכלי וחברתי, אלא אף לא עם שוויון אזרחי ומדיני, המונע את החזקים מלנצל את מלוא יתרונות כוחם, כללו של דבר, השוויון מבטל את החופש בכל אורחות חייהם של רבי יכולתחירותם של זאבי ים, כיליון היא לדגי רקק. עם זאת אפשר שניגודו של שוויון אינו חירות, אלא אך פירוש מיוחד שמפרשים אותה. מזל טוב.

  4. מני אביב

    כשהעוקץ בשטח המיליארדרים במתח.

  5. אייל גרוס

    כמי שקורא מהיום הראשון (פחות או יותר) אני מודה לכם על כל מה שכתבתם, וגם על כך שהפכתם את "העוקץ" לבמה המרכזית לכתיבה עצמאית חברתית ואף פוליטית, ונתתם גם במה לרבים אחרים (כולל כותב שורות אלו). ברכות ותודה!

  6. הידרולוג

    המים טיבם לחלחל (את זאת אנחנו יודעים עוד מניסויים שעשינו עוד בגן הילדים). מים אכן מחלחלים בקרקע, אגב, באופן ובקצב שונה בהתאם למבנה ואופי הקרקע.

    אבל כסף והצברי הון אינם מים. העשירים המופלגים רוצים עוד. הגרידיות אף פעם אין לה סוף והדומיננטיות של הפיננסריות אינה מסייעת לכלכלה הריאלית, כלומר לייצור מקומות עבודה.

  7. בריאן מאגי

    "אם אין בוחנים הנחות מוקדמות ואין הופכים בהן עלולה החברה להתאבן, השקפות מתקשחות ונעשות הלכות פסוקות (דוגמות), הדמיון מתגמד, האינטלקט נעשה עקר.

    חברה עלולה להתנוון כתוצאה משקיעה בתרדמה על-גבי מצע נוח של דוגמה, שאינה מועמדת בסימן שאלה.
    כדי לעורר את הדמיון, כדי להפעיל את האינטלקט, כדי שחיי הרוח לא ישקעו לשפל המדרגה, ורדיפת האמת (או הצדק,או ההגשמה העצמאית)לא תחדל, חובה עלינו להעמיד הנחות בסימן שאלה, חובה לקרוא תגר על הנחות מוקדמות – מכל מקום, במידה שהחברה לא תקפא על שמריה.

    בני אדם ורעיונות מתקדמים במידת מה על-ידי רצח אב, ואם אין בנים הורגים את אבותיהם בפועל הריהם הורגים למצער את ההשקפות של אבותיהם ומגיעים להשקפות חדשות. בכך תלויה התפתחות הקדמה. ומי ששואלים את השאלות המטרידות הללו ומגלים סקרנות עזה באשר לתשובות, להם נודע תפקיד מרכזי ביותר בתהליך זה. אם עוסקים הם בפעילות זו באורח שיטתי ונזקקים למתודות רציונליות, החשופות אף הן לבחינה ביקורתית, קוראים להם הוגים"

  8. תמרה

    תודה על רגעי השפיות שהאתר מעניק ואלו מעניקים תיקווה.
    איך אמר יוסף?!(שמעתי היום במקרה) "חשבנו שהדיסקט של שיח לחברה שוויונית וצודקת נמחק- והנה הוא קם מחדש…"
    כמו עוף החול.
    ייקח זמן, אבל ההשקעה משתלמת.
    תודה

  9. יריב מוהר

    ונקווה שהמהפכה האחרונה תעשה עוקציזציה של החברה הישראלית, על שללה המשמעויות ש"העוקץ" מסמל. אבל אולי בהכללת מה: סוציאל-דמוקרטיה רב-תרבותית. שילוב של פוליטיקה של חלוקה והכרה.

  10. יוסי לוס

    תבורכו.
    תודה רבה.

  11. שושנה גבאי

    והנה פתאום אנחנולא לבד, כל אותם אתרים המצויינים בדף הראשי של ה'עוקץ'. פתאום מתדפקים על דלתותינו בשבועות האחרונים, נחשול של שוחרי צדק חברתי, משתחררים מכבלי השקרים בהם האכילו אותנו כל השנים, ותובעים לדעת מה באמת קורה פה, בארץ. מכל שלל העיתונים ורשתות הטלוויזיה שבהם עבדתי , ה'עוקץ' הוא כלי התקשורת (חוץ מכמה חלקים בעיתון 'הפטיש' זצ"ל) בו הרגשתי כי חירות המחשבה אינה מתנגשת עם התקרנפות, צרות מוחין, טיפשות, גזענות , חוסר השכלה ועצלנות. לחיי כל הלוחמים למען שיויון, חירות ואחווה.

  12. בטי

    אין לי ספק שלעוקץ יש תפקיד מרכזי בהבשלה של המחאה החברתית הנוכחית.
    לפני 10 שנים כשהתחלתי לעבוד כדוברת של ארגונים חברתיים התקשרתי לאחד העיתונים היומיים וביקשתי לדעת מיהו/י הכתב/ת החברתי. רכז הכתבים העביר אותי לרכילאי, שנקרא: כתב לעניין חברה… המושג "חברתי" לא היה קיים אז בתקשורת הממסדית!
    אז עשור של עבודה שהרגישה לפעמים סיזיפית והינה החברתי נישא בפי כל.
    אני מודה לכם מקרב לב על הפלטפורמה הנפלאה הזאת, על התובנות שהבאתם, על המפגש המרתק עם כל מיני הגדרות של החברתי. במשך השנים למדתי והשכלתי ואפילו יצא לי דוקטוראט 🙂

  13. שרית רוטשילד

    חשבתי שאין רייטינג אבל מסתבר שטעיתי… כמה כיף לטעות. תודה

  14. איריס חפץ

    לכל העושים במלאכה והרבה כבוד על ההתמדה וקנאת סופרים בהתעקשות להיות אדם במקום בו לא תמיד יש אדם.

  15. נפתלי אור-נר

    האתר חשוב עד מאד ומהווה "אבן שואבת" לאנשים חושבים

  16. נגה ישראלי

    היו ברוכים על היותכם.אתם עבורי מצרך כ"כ חשוב של הרחבת המודעות בתוך שגרת יומי.

  17. והנאה צרופה

    בראוו

  18. roni

    עוקב אחריכם כבר שנים,
    נהנה לקרוא וללמוד דברים שלא כתובים בשום מקום אחר.
    ממש תוכן ייחודי לאתר 🙂

  19. יואש

    שאו ברכה על התמדתכם הדון-קישוטית המרשימה. יצרתם כלי ובמה לבטוי ומחשבה לא שגרתית, מתחדשת ומתרעננת,שאינה מלאה מעצמה ומנתבת חשיבה ביקורתית של ציבורים שונים, מאפשרת שחרור מתחים וכעסים ועוד כהנה.
    אל תביטו בנוסטלגיה לאחור אלא בתקווה ובהתפעמות קדימה.
    עוד רבה הדרך,עוד רבה המלחמה וגו'.

  20. חנן שליב

    יותר מוקד לדעות אלטרנטיביות מאשר סתם "עוקץ" ובכך חשיבותו העצומה גם בימים שהאוהלים נמצאים בפיקניק או "אי שם על ג'בלאות ארצישראל השלמה".כה לחי והתמידו בשליחות.

  21. רועי לבנה

    מתי תתחיל ההשתלטות העויינת שלכם על "ישראל היום"?

  22. ג. אביבי

    המשיכו לתקוף את נושאי החברה, יחסי הון-שלטון, יחסי עדות וגזענות. חסרה סקירב על ההתפתחויות במדינות השכנות. העיקר – המשיכו ללא מורא ובלי פרות קדושות.

  23. אורן ארנון - חיפה

    אתר "העוקץ" הוא בשבילי, כמו גם לרבים אחרים, מוקד מרכזי לחשיבה ופעילות ביקורתית ומאתגרת, בנושאים שהיו עד לא מזמן בשולי הדיון הפוליטי בישראל. היום יותר מתמיד, אני מחזק את ידי כל העושים במלאכה, ומקווה שהשינוי התודעתי שאנו חוזים רק בראשיתו, אכן יוביל לארגון מחדש של הזירה הפוליטית, החברתית והתרבותית. מדובר במאמץ מתמשך, שיהיו בו מן הסתם עוד עליות וירידות, אבל הוא קורם עור וגידים, ויש לו לב רחב ורוח איתנה.

  24. מאיר עמור

    ברכות ליוסי ולאיציק וליונית ולכל הכותבות והכותבים על מפעל התקווה שנקרא "העוקץ". העוקץ הוא המקום אליו אני פונה בשביל לקרוא על ישראל של החיים.

    ישראל של המוות, העושק, הזדון, החוצפה, החמס, תאוות הבצע, המין, הכוח והניצול נימצאת בעיתונים, ברדיו וניצפת אצל לונדון וקירשנבאום ודומיהם.
    בהעוקץ יש מקום לחשוב להרגיש ולדבר באנושיות. תודה רבה.