• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

זמן לחשבון נפש בשמאל

הכסף המועבר לחרדים הוא זניח בהשוואה להקלות המס להן זוכים הטייקונים, ועיקר ההשקעה בשטחים נועדה לתחזוקת הכיבוש ולא מגיעה ישירות למתנחלים. על השמאל הישן להיפרד מחלוקת הציבור ל"נאורים וחשוכים" ולהכיר בחלקו ההיסטורי ביצירת הפערים
אלמוג בהר

מחאת האוהלים המתרחבת ממשיכה לעורר תגובות רבות, מכיוונים רבים. מאכזבות במיוחד, אבל אולי בעצם גם הכי צפויות, הן תגובותיו של השמאל הישן – שאולי אינו מבין עדיין שסוג ההתנהגות שלו הוא בדיוק מה שריסק את השמאל, ושאולי גם אינו מבין שאם המחאה הזאת תקרום עור וגידים מבחינה פוליטית לאורך זמן, היא תיצור שמאל חדש; בהחלט לא עוד מהקדימה-עבודה-מרצ המוכר.

המשותף לכמה מן התגובות הללו היה הדיכוטומיה המוכרת בין אויבי הציבור הישנים והקבועים של השמאל הישן, חרדים ומתנחלים, לבין המוחים שתוארו כנאורים, כפרודוקטיביים וכאנשי "ישראל היפה". מאכזב היה שדווקא מספר אנשי תרבות, ספרות ומוזיקה הובילו תפיסות ריאקציונריות כאלה, שאינן מבטאות חשבון נפש אמיתי של השמאל הישן לא עם כשלונותיו בעבר, לא עם שיתוף הפעולה שלו עצמו עם הכלכלה הניאו-ליברלית וההפרטה בעשורים האחרונים, ולא עם זניחתו את החברה הישראלית לטובת דיבורים בעלמא על מזרח-תיכון חדש.

חלוקות הנובעות מהתבוננות דרך מושגים של בני האור ובני החושך, ומחלקות את הציבור במדינה ל"נאורים וחשוכים", מתוך תביעה שעל הנאורים לשוב ולהוביל את המדינה, אינן מייצגות את המאבק הנוכחי, ונראות כאילו נלקחו מאספות בחירות של מפלגת שינוי המנוחה או היישר ממצע מפלגתו העתידית של יאיר לפיד.

מריאנו אידלמן כבנימין נתניהו במאהל המחאה ברוטשילד. מלחמת בני אור בבני חושך. צילום מסך

הכחשת חלקו ההיסטורי של המעמד הבינוני ביצירת הפערים בישראל, דרך העלמת הפערים העמוקים בין אשכנזים, מזרחים וערבים במשך שלושים שנות שלטון מפא"י, ודרך אדישותו להפקרות הכלכלית בעשורים האחרונים, בלי הצעה של סולידריות לשאר חלקי החברה שנפגעו ראשונים – כל אלה אינם מאפשרים חשבון נפש אמיתי לצורך הסולידריות כעת. גם השימוש במושגים של יצרנים ופרזיטים, בורים ונאורים, הם בדיוק המושגים ששימשו להסתרה הדמגוגית של היווצרות עיקר הפערים בשנים האחרונות.

לעומת התבטאויות אלה, שבאו מצד מי שאינם יושבי האוהלים או מובילי המאבק, הציבור הרחב שיצא לאוהלים, להפגנות ולרחובות, עשה זאת דווקא בגלל שנחלץ מן התודעה הכוזבת על הסיבות לקשיי המחייה ההולכים וגדלים שלו. ניסו לשכנע את ההמונים באופן דמגוגי פעמים רבות שמצוקתם קשורה ב"תקציבים ייחודיים" המועברים לישיבות או נעוצה בבעיה שבאחריותם האישית, בעצלותם או באי-נכונותם לצאת ולעבוד.

הציבור שיוצא לרחובות מבין שמדובר במדיניות הכלכלית-חברתית של כל ממשלות ישראל האחרונות, ובתוכן: צמצום והפרטת השירותים הציבוריים; הפרטה של הנכסים הציבוריים; יחסים הדוקים של הון ושלטון; קרטלים של אילי ההון המנהלים מדינה ומדיניות שאינה חשופה לדמוקרטיה. הציבור הזה מבין שהאשם הוא בכלכלה שמתרבים בה העניים העובדים, המשרות החלקיות וההעסקה הפוגענית דרך חברות כוח אדם.

מחאת הדיור בבת ים, 10.08.11. נחלץ מהודעה הכוזבת. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

אנשי המאהלים והמחאה מבדילים בין הכסף הקטן לכסף הגדול, אל מול הדמגוגיה: הכסף המועבר לחרדים אינו קרוב לסכומים המועברים לטייקונים, ואינו מונע מרוב הציבור החרדי לחיות תחת מצוקות קשות; גם המתנחלים עצמם, למרות אי-ההסכמה הפוליטית, אינם הכסף הגדול, כיוון שעיקר הכסף העובר לשטחים עובר לתחזוק הכיבוש ולא ישירות למתנחלים, והכיבוש אינו מפעלם האישי של המתנחלים אלא של כל ממשלות ישראל, ואחראים עליו תושבי חיפה ותל אביב בדיוק כפי שאחראים לו תושבי אריאל ואפרת.

אין זה אומר שהפוליטיקאים החרדים לא בגדו בציבור, הן בציבור שלהם והן בשאר הציבור. הם בהחלט בגדו, בחוסר סדר יום כלכלי במשנתם מלבד דיבור על תקצוב בני ישיבות, ובחבירה לא קדושה לימין הכלכלי. הם בגדו בדיוק כפי שהפוליטיקאים החילונים בגדו, וכפי שכל המפלגות שהיו חברות בקואליציות בעשורים האחרונים, ממרצ ועד המפד"ל לשמותיה השונים, בגדו כלכלית בעשירונים התחתונים ובמעמד הבינוני. על כן, הציבור דורש עכשיו להעמיד לדין ציבורי ופוליטי את ראש-הממשלה הנוכחי, אבל גם את ראשי-הממשלה שקדמו לו.

בגידתם של הפוליטיקאים אינה שוללת סולידריות עם הציבור החרדי, השקוע גם הוא תחת מכבש כלכלי המחובר לכלכלה הניאו-ליברלית, ואינה שוללת דיאלוג עם הכוחות בתוך הציבור החרדי המבקשים שינוי. הסולידריות עתה היא אזרחית, ולא קואליציה של מפלגות. אין זה אומר גם שיש לקבל את מדיניות ההתנחלות או את הפוליטיקה של מועצת יש"ע (המנסה עתה לטעון כי "השומרון הוא הפתרון" למצוקות הדיור, אולי כיוון שזול יותר להפקיע קרקעות מערבים, או להשתלט על בתיהם כפי שמתרחש בשייח' ג'ראח, מאשר לקנות קרקע ולבנות בית), ואין זה אומר שמרבית הפוליטיקאים הדתיים-לאומיים לא בגדו בציבורם ובשאר הציבור.

הם בהחלט בגדו בצמצמם את היהדות לקדושת ארץ-ישראל, כאילו אין היא אומרת דבר על עיכוב שכרו של השכיר, על שמיטת קרקעות וחובות ביובלות, או על היחס לגר, ליתום ולאלמנה. הם בגדו בברית הלא-קדושה שיצרו בין קדושת ארץ ישראל לקדושת השוק החופשי בכל מקום בארץ ישראל מלבד השטחים.

בנייה לציבור הדתי במזרח ירושלים. צילום: טס שפלן / אקטיבסטילס

אבל דברים אלו אינם שוללים סולידריות עם חלקים בציבור המתנחלים שעברו לשטחים כי שם המשיכה המדינה להיות מדינה, ולדאוג לדיור בר-השגה (השטחים, כמובן שרק בהתנחלויות היהודיות, הם המחוז שבו הבנייה הממשלתית המשיכה להוות חלק משמעותי בבנייה, יותר מכל מחוז אחר), לחינוך, לרפואה ולרווחה, בניגוד למעשיה בפנים הארץ. גם חלקים נרחבים בתוך ציבור המתנחלים נכבשו תחת מכבשי הכלכלה הניאו-ליברלית, והרווחים של כלכלת הכיבוש וניצול הפלסטינים עברו גם אל מי שאינם מתנחלים, ואל בעלי הון ששולטים בכלכלת הכיבוש.

המאבק הנוכחי יוצר חיבור בין מעמד הביניים לעשירונים התחתונים, אחרי שנים ארוכות שבהן לטש מעמד הביניים את עיניו כלפי מעלה, וחשק בהצטרפות לעשירונים העליונים, והאמין שחבילות נופש זולות לחו"ל או מסכי טלוויזיה ענקיים במחיר מבצע מבטאים שגשוג כלכלי, בזמן שהאפשרויות לקנות דירה או לממן בריאות וחינוך סבירים, התרחקו.

המאבק יוצר חיבור בין שאלת הדיור הציבורי לשאלת הדיור בר-ההשגה ופיקוח על שכירויות, בין נפגעי המשכנתאות ומפוני עמידר וחלמיש לבין הנפגעים מהריסות בתים, בין הסתגרות המנהיגים במגדלי אקירוב ובווילות בקיסריה לבין היעדר ההכרה בכפרים הבדווים, בין שטחי השיפוט המצומצמים של עיירות הפיתוח, המפסידים "במקרה" אזורי תעשייה קרובים לטובת מועצות מקומיות עם אוכלוסייה מועטה, לבין היעדר תוכניות מתאר ליישובים הערביים, בין שאלת ההפרטה והחיבור ההדוק של הון-שלטון-עיתון-צבא לשאלת ההתמוטטות של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, בין הפופוליזם הפוליטי של שיסוי קבוצות אוכלוסייה אלו באלו, יהודים בערבים, חרדים בחילונים, דתיים בתל-אביבים, לבין קריסת הסולידריות החברתית, שהועילה בעיקר לממשלות ולאילי ההון.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מתי שמואלוף

    בשלושים השנים האחרונות מרצ הייתה שנה בקואליציה של 1999-2000 ושלוש שנים שנחשבות לחברתיות ביותר 1992-1995. אך מלבד זה היא מעולם לא ישבה בממשלה.

    קדימה לעומת העבודה לא בחרה להישאר באופוזיציה ובכך הייתה למפלגת המרכז הראשונה שלא נתנה לגיטימציה לממשלת הימין (מתוכה).

    כמובן שחוקי החרם, וחוקי האפרטהייד שהיא יצרה אין מחילה.

  2. עמי

    כמה מועבר לטייקונים ולמאיון העליון
    כמה מועבר לחרדים
    כמה לערבים

  3. מסטיק בזוקה

    לא ברור מה אתה רוצה לומר בתגובה שלך, מכיוון שהמאמר לא טוען שמרצ כן ישבה בממשלות של שרון / נתניהו. אבל בכל מקרה, לקרוא לממשלת 1992-1995 "ממשלה חברתית ביותר" זה הדבר הכי מוזר ששמעתי בחיים. בייגה שוחט היה חברתי? אולי לברוקרים באחד העם.

    מרצ הייתה ונשארה מפלגה אשכנזית שנלחמת למען זכויות הקיבוצניקים.

  4. למ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה)

    אני מאוד מכבד אותך ואת יצירתך וכן את כתיבתך על יצירות של הזולת (ספרות/שירה). אני מודה, בכנות ומבלי כל רצון לעלוב חלילה, שכתיבתך הפובליסציסטית על פוליטיקה אינה מסעירה אותי, וזאת מן הטעם הפשוט שיש לך אמירה ומטרה מסומנת למפרע (אנטי ציונית/אשכנזית/ מפאי"ניקית וכו'), ואתה אפילו לא טורח לעמול ולצקת עובדות לתיזה.

    אז ככה, גם אני מתעב את הגל המשטמתי נגד החרדים, אבל העובדה שנוכחתם בשוק העבודה מינורית מאוד, בפרט של הנשים היא בעייה קשה שמרחיקה אותנו כמדינה מהאופצייה של רווחה, קל וחומר, אותם שחיים בעוני.
    שנית, תקציב הביטחון הוא 60 מיליארד שקל בשנה בקירוב והוא רק גדל בהתמדה והוא קשור קשר ישיר גם למפעל ההתנחלותי שגם אותו ובפרט את אנשיו אינני שוטם, אולם אני סבור שהוא מיקח טעות מלכתחילה. אשר למרצ – המשיסה הפבלובית שלך – שריד, ג'ומס, רן כהן, אילן גילאון, יאיר צבן ואחרים, ניהלו כאן שנים קרבות מאסף להציל את שארית הפליטה של מדינת הרווחה. רבין: לא היה סוציאליסט כלל ועיקר, אבל ממשלתו ביצעה השקעות ענק תשתיתיות בתחבורה, ובחינוך, וגם בהעלאת השכר במיגזר הציבורי (יהודי רדוד כמו שטרסלר צלב שנים את בייגה על "הצטעלך" – הפתק בכתב יד – שבו הוא חותם על העלאת שכר גורפת לעובדי המיגזר הציבורי.

    אז באמת, תכתוב מה שבא לך ותשתלח במי שבר לך, אבל קצת נתונים, ארגומנטצייה ועובדות, עוד לא חוללו פיחות בשום פוסט.

  5. יוסי לוס

    אני לא זוכר את הנתונים אבל אני זוכר מאמצע שנות ה-90 את שלמה סבירסקי מתקומם על התעסקות היתר בתקציבים הזניחים שמקבלים החרדים לעומת חוסר ההתעסקות בהורדת מסים לחברות שהסתכמו בסכומי עתק.

    שנאת החרדים מילאה תפקיד מרכזי בהסטת האש הציבורית מהעשירים.

  6. בעז ברזלי

    ברור שהשמאל עשה (ויעשה) טעויות אבל לפחות עכשיו אנחנו יודעים שהוא קיים ולא מצטמצפ ל- 200 איש בשייח ג'ארח. יש שמאל חברתי ויש שמאל מדיני ויש חפיפה לא מבוטלת בינהם. ייתכן גם שיש שמאל לא נאור. אז מה?
    לא ברורה לי ההתעקשות להכות על חטא הכו את השמאל מספיק בשנים האחרונות ואין טעם שיצטרף בהלקאה עצמית.

  7. שירה אוחיון

    אלמוג הוא לא רק משורר וסופר מצויין אלא גם אקטיביסט חברתי ומרה בשכונות שמכיר ומנתח היטב את יחסי הכוח בחברה הישראלית ושום שיח דמגוגי או כלכלי לא ישבשו את צלילות מחשבתו. המספרים ירוצים מספרים? בבקשה כ-80% משטחי השיפוט של מדינת ישראל מצויים בידי המועצות האזוריות (קרי קיבוצים ומושבים) לעומת 20% שטחי שיפוט של הערים הגדולות במדינה והעיירות. אדמות חקלאיות שהופרטו במתנה שהוסבו לשטחי בניה לקניונים, מגדלי יוקרה או שטחי שיפוט עם מפעלים עתירי ארנונה הם כאמור הכספים הגדולים שעליהם מדבר אלמוג. גם המושג חרדים הוא כוללני מדי והחברה החרדית מרובדת מאד. יש חרדים מזרחים ויש אשכנזים, יש עניים ויש גם עשירים. יש את הפוליטיקאים שסידרו יפה את עצמם ויש גם חרדים מתנחלים. יש חרדים שחיים בצפון ת"א ואין מצבם כאלה שחיים בירוחם או דימונה. גם בקרב המתנחלים יש קבוצות שונות וריבוד. יש מי שהלך לשם רק בשל מצוקת הדיור ויש מי שחדור אידיאולוגיה משיחית ומתוקצב ע"י ארגונים ימנים עשירים בחו"ל. מנהיגי החרדים כן מעבירים אגב תקציבים לציבור שלהם ודואגים לדיור מוזל אבל בגדו ביהדות ובערכיה כפי שהראה אלמוג והביאואת זעם הציבור עליהם בהתנהגותם הסקטוריאלית, המשוללת כל ערבות הדדית וערכים יהודים חברתיים. ש"ס היא שותפה מלאה לכל המדיניות הניאו-ליברלית ובהפלת כל ניסיון חקיקה חברתית. לכן גם לדבר במושגים של אשכנזים מול מזרחים זה בעייתי. בקיצור יש פה קבוצות שלמות שנפגעו קודם כל מהירארכיה גזענית אתנוצנטרית ופאטריאכלית שעליה נבנתה המדינה ובנוסף מהמדיניות הניאו ליברלית שהקצינה בשנים האחרונות. מחאת הפריפריה על דיכוי של ששים שנה רק מתחילה עכשיו להמריא….והיא תהיה עוצמתית כגודל הדיכוי

  8. דורון

    http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/1A80BB40-DB3E-40C4-8B4D-A0E9A2796988/0/UltraOrtodox_Employment_NEC_final.pdf

    שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים הוא כחצי (!) משעור התעסוקה הממוצע באוכלוסיה.
    בנוסף, שיעור החרדים באוכלוסיה הולך וגדל במהירות רבה.

    אם החרדים ימשיכו לא לעבוד, אזי במקום שמדינת ה"רווחה" תממן בריאות וחינוך היא תממן מצרכי מזון בסיסיים לילדי החרדים.

    אם לעומת זאת הם יעבדו אזי יהיה יותר כסף (ממיסים), ואת הכסף הזה יהיה אפשר להפנות לבריאות, חינוך ושאר ירקות.

  9. דב פוניו

    יש ומנסים להסיט את המבט מהנתיב העיקרי במאבק המתחולל. לא הכסף הוא חשוב. חשובים הערכים.
    המגזר החרדי אינו אור או חושך. המגזר החרדי רוצה להקים כאן מדינת הלכה. זו מטרה מוצהרת ומבחינתם לגיטימית. פוליטיקאים תאבי שלטון מרפדים את הדרך ודואגים להזרים למען השגת המטרה כספים. לא חשוב אם זה הרבה או מעט.
    רבנים יוצאים במכתב תמיכה בנשיא אנס(עוד תגיד שדינו טרם נחרץ). ומה מובלט בכתבה? פוליטיראים חרדים בגדו בציבור "בחוסר סדר יום כלכלי מלבד דבור על תקצוב בני ישיבות"
    הם בגדו-כשם שפוליטיקאים חילוניים בגדו- באבוד ערכי מוסר. חלוקה אי שוויונית של העוגה היא נגזרת הכרחית משלטון מושחת.

  10. בני נוריאלי

    על רשימה מדוייקת וחשובה. דווקא עכשיו, לפני שהם, יתכן, גוזרים קופון של מחאה, אסור לשכוח מיהם הסוכנים של 26 שנות ההפרטה המואצת. דווקא עכשיו צריך להפנות את הזרקור אל בעלי האדמות מהקיבוצים/מושבים. משום מה הם לא נחשבים מתנחלים..

  11. תקציב התשתיות משול לרכוש,מוחשי

    בר-שימוש לבני-אדם ברור שעלות התנחלויות ואחזקתן משרתת מטרה כללית-חברתית-פוליטית הכורכה בשימור הפלוטרכיה.
    שמירה והגנה,נוכחות צה"לית,בניית כבישים , צנרת,תשתיות חשמל ותקשורת, חווילות וגני ילדים,בתי ספר ומכוני בריאות וישיבות תורניות,כבישים עוקפים,חומה ,אינם בנויים בריק אטמוספירי.הם גשמיים ועלותם כבירה.הם משרתים אוכלוסייה שקידמה אותם בכוח ובכפייה ,כלשון מאזניים וכמשמרת הברית הלא כתובה בין הכח הצבאי לשמירת ההון.
    הכיבוש מאוכלס בבריות. שטחי הכיבוש הן קולוניות של מתנחלים שראיית עולמם כרןכה במצדה נוספת בחשבון הראשון והסופי.
    חטאך לאמת ואי ראיית הסובטיליות של התעמולה,השיווק התת סיפי וכריתת הבריתות השונות של כוח,האחזויות גדלות,כספי "בטחון" כולם אמצעי לשמירת מעוז הועד המשפחתי לשמירת מעמצת ההון והשתלטותה על כל הרבדים המגדירים מדינה דמוקרטית והפיכתה לדמוקטטורה.זו שפה הסמוייה מעיניך וזה חמור כשאתה מטיף מוסר.
    תקציבי העתק האגדיים , קודמו,* אך ורק בסיוע בעלי עניין ,בחו"ל (ממקלטי המס")ומארץ,מאלו המפיקים תועלת בלעדית מהכיבוש כסחר חומרי,נגיש,ממשי, זה שבעליו,הם,בעליכל נפח ההשתלטות על אדמות,קרקע נדל"ן.
    100000000000.00B$
    מאה ביליארד דולר לתחזוקה כפי שאתה מכנה את ההוצאה , אינן רישום מחשב וירטואלי. זו הוצאה ישירה ועקיפה,גם, על,קנאים שמטרתם הפוליטית מקדמת דנא ,הינה אחת:כיבוש הארץ,בכל מחיר(בד"כ שלנו השומרים הנהרגים ללא תלונה), מצדה נצחית,קרי רצח של סיקריק,את אחיו היהודי הדוגל בפשרה,במו"מ ובשלום ,שאינו ע"פ אמונתם ותורתם.
    מסוכן והרסני לדבר על "תיחזוק" (של מה,של מי,של אלו טובין,של אולו סחורות,אדמות,אנשים?)או על הוצאה שולית ,מבלי לראות את כוחות העומק שפעלו, פועלים ויפעלו כדי למטב ולהנות מהוצאה זו, גם אם הינה תשתיתית,תחזוקתית,וכך גם מרבה את הונם של בעלי הון תעשייה וזכיונות של משרד הבטחון ונלוויו,כהנה וכהנה.
    התיזה של קפיטליזם קולונילי נשען על הכוח ההולך וגדל של ההון והתודעה הריכוזית המפריטנית ,ביחס לתודעת העבד השכיר המאפשר את קיומה,הצברה וגידולה.
    המתנחלים מאפשרים את המשך התמיכה במפעל ההפרטה שלעיל,שכן הבטחון הנשען עליהם הינו מקור ראשון לאפשור בר-קיימא כוחני ומאיים,עד טרור פוליטי,של שמירה על הפלוטרך והסדר הקיים.יד רוחצת-יד.זה נשגב מבינתך?זהו קשר נורדי של כפייה בכוח, שלה סדר הקיים.לרעת האזרחים.זהו קשר של כלים שלובים.
    הון-בטחון-שלטון וחו"ח.
    התחזוקה או שפיכת הכסף ממזרח לקו הירוק לשם שימור הכוח המרוכז בידי המיעוט השולט והמריונטות המייצגות אותו ולא את העם,הם לב ליבו של גריעת אותן טובין,סחורות,תשתיות ודירות או תכניות דיור ציבורי האחרונות,,נוגדות כל עיקרון של הפרטת קרקעות ,מרכוז ההון והגדלת הרווח חד צדדית ,לאלו שמלכתחילה לא מסוגלים לספק לעבד המודרני קיום סביר.
    לא אהבתי את ההסתרה של השימוש הממשי בתחזוקה לאוכלוסייה מסויימת שכפי שהוסבר תומכת ומאפשרת את המשך הכוח הפלוטרכי והקיטוב המעמדי וגם את חוסר ההכרה המעמדי .
    אי הבנת הגורמים המרובים, המשולבים,הארוגים זה בזה ומאפשרים כך,(לרבות ההגנה הפובליציסטית כשלך),מארג הגנה ,בלתי נראה האוחז ככיפיון בעם חסר אונים ומטולטל,מלפעול לשבירת כל הגורמים הנסתרים.רק ניפוץ כל שרשור וגורם מהגורמים הרב צדדים ,ניפוץ מבנה ההון,ניפוץ פירמידת השליטה והרווח,לרבות ההוצאה הבטחוני הכבירה על הקולונייה ההולכת ותופחת ממזרח לקו הירוק ,המאפשרת,לכל המבנה לשרוד,רק ניפוצם יאפשר חלוקה חדשה ושיוויונית של אמצעי ייצור ובעלות על הון.

  12. איריס חפץ

    אכן הגיע הזמן שהשמאל הציוני יסתכל פנימה. הסוציאליזם לאשכנזים שהוא בנה התפתח למדינה שבה מכבסי כספים מוצאים מקלט.
    היו אכן כמה שרי מר"צ שניסו להציל את שאריות מדינת הרווחה: אבל היתה זו מדינה לרווחת האשכנזים. בעת שהם דיברו על "מזרח תיכון חדש" הם דאגו להעביר מפעלים מאופקים לירדן וגזרו קופונים.
    ולכל אלו שקוראים למאבק על ערכים:
    מי אמר שנשים חייבות לעבוד? מי אמר ששני בני הזוג חייבים לעבוד כשיש להם הרבה ילדים? כל אלו הרי הן קביעות ערכיות ולא ירדו עם עשרת הדיברות מאיפשהו. דווקא במדינות רווחה במערב אירופה שני בני הזוג לא עובדים תמיד.
    מותר לחרדים לחיות בלי מסך פלזמה ולהעביר בגדים מילד לילד. זה גם ענין ערכי ובדיוק נגד זה יוצא אלמוג: פה צריך לראות שאין כאן חלוקה ל"נאורים" ול"חשוכים". את הדיכוטומיה הזו החרדים מפרקים וזו הזדמנות, דרכה, לראות משהו שלא דרך משקפי לפיד, מאיזה דור שלא יהיה.
    עד עכשיו זה לא הוביל את ישראל אלא לעוד שנאה מיותרת.

  13. herh

    עוד פעם עם השמאל, אין כבר שמאל שהיה פעם אם בכלל היה, השמאל שקורא לעצמו שמאל, המערך או מרצ, מצביעי מרצ עברו בהמוניהם לשינוי ואחר כך לקדימה, וקשה לומר שהם לא היו מודעים למדיניות הסוציאלית של שתי המפלגות האלה. שינוי קיצץ בקיצבאות הילדים של משפחות גדולות אבל גם של שני ילדים, וקדימה ושינוי תמכו בכל ההםרטות. ש"ס איננה מפלגת שמאל ולא מתימרת להיות, היא בעד מה שהממשלה תעשה בתנאי שיספקו תנאי מחיה לסקטור מסוים. במפלגת העבודה יש כמה סקטורים שמוגנים על ידיה, קיבוצים, חלקאים, אקדמאים, מרצים, ורק אלה מצביעים בשבילה, מי שאין לו אינטרס לא מצביע עבודה. מרצ מזמן הפכה לשופר "שתי המדינות" ולא מתעסק ממש בחברה, לפעמים יש להם פליטה כלשהי בנושא, אבל בואו לא נשכח שהם טירפדו ממשלה בגלל ה"רק לא ש"ס" שלהם וגם היו מוכנים לוותר על השלום בשביל זה. נשאר חד"ש, מפלגה שנחשבת למפלגה שהציבור היהודי לא מצביע בעדה.

    בקיצור, אם רוצים שמאל, הרי שאתה אלמוג הוא השמאל, שירה היא שמאל, איילה סבאג שמאל, מתי שמאל, ועוד רבים אחרים ששמם מוזכר כאן או שקוראים כאן באתר. השמאל הוא מזרחי והוא רק יכול להיות מזרחי והוא עשה את חשבון הנפש שלו לגבי התנהלות מפאי עד 1977. השאלה היא אם תקום מפלגת שמאל ואם מפלגה שתהיה ברובה מורכבת ממזרחים תוכל להיות אופציה למפלגה ערכית שאשכנזים ויהודים בכלל יצביעו בעדה. לי אין תשובה לזה, בדרך כלל יהודים נרתעים ממפלגות ומאירגונים מזרחיים. ההיסטוריה מראה שהם מתקרנפים מהר מאוד ומבקשים מכולם להיות "ריאליים", ובסופו של דבר רק משרתים את המצב הקיים ואת ההחלטות של ההון והאליטה האשכנזית (שלא תמיד מורכבת רק מאשכנזים, קצת מסובך אבל לא נורא). יכול להיות שזה הרגע, אבל יכול להיות שמדובר בהתפרצות שלא תוביל לכלום ומדינת ישראל תמשיך להתנהל על פי האינטרס העליון של העשירון העליון שהוא ברובו אשכנזי. למעשה מבחינה היסטורית זה הדבר היחיד שניתן לצפות בעתיד.

  14. מתי שמואלוף

    מה שמפריע לי יותר מכל אחרי שנים בשמאל הרדיקלי הוא המהירות שהוא מבטל את המחנה הכי קרוב אליו.

    ההצלחה האדירה של דפני ליף הייתה דווקא מקפיצה מעבר לשונה. האימרות "זה לא שמאל ולא ימין" היו (באופן פרדוכסלי) מה שאנו זקוקים לו בשנים האחרונות – מחנה שמאל אדיר וחזק מבלי שיבדוק מי יותר שמאלי ממנו…

    ח"כ גילאון, ח"כ גלאון * 2 וח"כ הורוביץ עושים עבודת קודש. אני אישית מצביע בל"ד אבל אני אמפטי ביותר לעבוד הסיזיפית והיומיומית שלהם בעד מדינת רווחה וסיום הכיבוש (גילוי נאות הייתי בצוות המנהל של קמפיין ההתפקדות למפלגה בעבר). הח"כים/יות והפעילים/ות הם/ן דור חדש וגם בדורות קודמים רן כהן ואחרים כמו יוסי שריד עשו עבודה טובה ביותר בניסיון להציל את מדינת רווחה.

    אבל קל יותר לבטל ולהגיד שכל מרץ היא ג'ומס או ביילין ושוב לא להבין מדוע חד"ש או מפלגות אהובות עלינו אחרות לא קופצות מעבר לחמישה מנדטים.

    תתעוררו, המהפכה הזאת קוראת להתעוררות. צריך מושגים, שפה ודמיון חדש.

    כלי הניתוח שלכם התיישנו והמציאות זקוקה לדם מסוג אחר.

    מצד אחד אני מסכים עם האמירה של אלמוג : "היא תיצור שמאל חדש; בהחלט לא עוד מהקדימה-עבודה-מרצ המוכר." מצד שני זה ממש שיטחי ומבטל עבודה של ח"כ פרץ או ח"כ יחימוביץ בעבודה וגם כאלו בקדימה שמנסים לצאת נגד הצד הפאשיסטי בקדימה וכמו שהזכרתי גם את אלו במרצ.

  15. פריץ היקה(הצפונבוני)

    ישלי סימפטיה מסוימת לחרדים. הם לפחות לא מתגייסים לצבא התועבה לישראל. הם נאמנים לתפישת עולמם ובוחרים בחיי-עוני. כחברת לומדים, כדי לזרז את ביאת המשיח. ומקימים את ההלכות שלא לעלות בחומה לא להתגרות בגויים ולא לדחוק את הקץ, מה שעשתה הציונות המדינית. זאת לא פעם ראשונה בהיסטוריה היהודית שהם מנצלים תנאים כדי לשלוח ילדיהם לישיבות כדי להמנע משירות צבאי. כך היה ברוסיה הצארית בזמן הצאר ניקולאי הראשון. שהטיל חובת גיוס וכל קהילה בין כפר רוסי קהילה עירונית רוסית או קהילה יהודית היו חייבים להמציא מספר מגויסים .מספר לא גדולאבל לאורך שנים רבות . תלמידי סמינרים דתיים וישיבות היו פטורים ואז ראשי הקהילות היהדים גייסו מבין דלת העם והמיוחסים יותר מצאו מקלט חוקי בישיבות. מה שקרה בארץ בנוף זה, הלאומנות של חרדים וחרד"לים שזה סותר את האנטי-ציוניות שלהם תומכי ש"ס המזרחיים לא שותפים לתפישה החרדית אשכנזית ,אולי העליתות שלהם. למרבה הצער כולם נוטים לימין בשל השנאהלמפאי או לציונים. ובגללהפתוי הכספי משתכנים ה=בהתנחלויות. הם כמו חילונים שמשתכנים שם מאותה סיבה צריכים להבין שהם במעשה אויבי השלום. מי שמתנחל מכל סיבה שהיא לא זכאי לאמפטיה שלי.

  16. שירה

    מתי אתה צודק. אכן מדובר כאן בתופעה חדשה שדורשת שינוי מושגים שפה וכלי ניתוח, אבל כל השיח על המפלגות ופועלן בעבר כן חשוב כפי שכתב היום יוסי סוכרי בהארץ, אי אפשר לבנות שינוי ותיקון אמיתי על הכחשת העבר ועל תודעה כוזבת והשמאל (האשכנזי ברובו)כולו הציוני והלא ציוני צריך להעשות חשבון נפש גדול על הפער בין האידיאולוגיה של הנאורות והסוציאליזם שנשא על דגלו לבין הגזענות והקפיטליזם שהיו מנת חלקו מהמושבה והקבוצה הראשונה שנוסדו בא"י פלשתינה. המחאה הזו נשענת על שינוי תודעה שחוללה המהפכה הטכנולוגית המידעית ששחררה את ההמון מהמניפולציות התעמולתיות של השלטון הדכאני וצוות "מומחיו". בעידן של התפוצצות מידע אלפי ערוצי תקשורת ורשתות חברתיות כמו שאומר אשר עידן נביא מהפכות הפייס:"ההמון חכם מהשלטון" ו"ההמון חכם מן הגאון". אין יותר נציגים, מומחים שמכתיבים סדר יום . הדמוקרטיה העקיפה נכשלה בכך שהפכה את המדינות למריטוקרטיה של מספר אוליגרכים וזנחו את רצון העם ורווחתו. לכן עם כל הכבוד לצדיקים ולצדיקות שאתה מציין בין חברי הכנסת הם כולם צריכים ללכת הביתה ולפנות מקום להנהגה נקייה מפשעי עבר, נקיה משחיתות וממניפולציות תקשורתיות. לפנות מקום לשיטה חדשה שבה עיקרון שלון העם הוא עיקרון חי ונושם ולא רק אחת לארבע שנים. אחוזי ההצבעה הנמוכים בשנים האחרונות מעידים על אי אמון של הציבור בשיטה ובמערכת הייצוגית. כבר שנים אני שמה פתק לבן (רק בגלל שלא היה שחור…) כמחאה על כך ששום מפלגה בכנסת לא מייצגת אותי. הדמוקרטיה העממית במדינת ישראל בהתהוות. יושבי המאהלים בכל הארץ עושים לביבי ביה"ס לדמוקרטיה ולכלכלה: הנה הקמנו לנו מדינת אוהלים עם משק אוטרקי שמספק את כל צרכי היושבים ומבוסס על תרומות ועל סחר חליפין. בכמה שבועות פתרנו את כל בעיות הדיור, יוקר המחיה, התעסוקה, תרבות הפנאי ואפילו זוגיות וצרכים מיניים. כולם פתאום נחמדים ומנומסים אחד לשני/ה מכילים ומחייכים. יש אופטימיות ותקווה והרבה דרור לדמיון וליצירתיות. אני בטוחה שבשבועות האחרונים יש פחות תאונות… אז למה שהחברה האלה לא ינהיגו את המדינה ויצעידו אותה לשלום בית ולשלום אמת עם שכנינו?

  17. איריס חפץ

    מתי,
    הייתי רוצה להאמין שאתה צודק, אבל כדי שאוכל להאמין בזה, דרוש מה שאלמוג אומר: חשבון נפש.
    אני לא ראיתי בשום מקום שזה קורה – שמישהו שאל את עצמו במר"צ, למה הם מתכווצים ומתכווצים. למה הם שנואים ע"י המזרחים ומה החלק שלהם בפירוק מדינת הרווחה.
    המ' של מר"צ באה ממפ"מ הרי.
    זה יפה וטוב שאתה רואה שם דור חדש, אבל אשמח לראות אותו גם: יאללה, תראה אותו. איפה הוא ובמה הוא חדש?
    אני לא מדברת על הצבעות, ולא משנה למי מישהו מצביע בכלל.
    בענין "הכי קרובים לנו" יש לי גם סימן שאלה: למה אתה מניח שמר"צ הם הכי קרובים לשמאל הרדיקלי?
    בכל דמוקרטיה מערב אירופאית מר"צ היו נחשבים למפלגה ליברלית בסגנון הירוקים (כלומר, מפלגה ליברלית על אופניים, אם זה באירופה. בישראל קצת שונה…).
    מה עושה אותם לשמאל בעשרים השנים האחרונות?

  18. נתן

    כותב אלמוג: "מאכזבות במיוחד, אבל אולי בעצם גם הכי צפויות, הן תגובותיו של השמאל הישן – שאולי אינו מבין עדיין שסוג ההתנהגות שלו הוא בדיוק מה שריסק את השמאל"

    אכן השמאל האנטי ציוני שאלמוג נמנה על שורותיו מנסה כבר שנים לראות בחרדים בעלי ברית למרות שהללו חוברים פעם אחר פעם לימין הקיצוני והגזעני ביותר , ודוגלים בהשקפת עולם אלימה כלפי מיעוטים, נשים והומו סקסואליים.

    אותו שמאל גם עסוק באובססיביות בסגירת חשבונות עם "האשכנזים שגרשו את התימנים בכנרת" ושאר מיני בוקי סרוקי קש וגבבה.

    וכמו שכתב אלמוג "סוג ההתנהגות זה הוא בדיוק מה שריסק את השמאל"

  19. עודד אפרתי

    החרדים והמזרחים,וביחד עם העולים מברית המועצות והמתנחלים מנציחים את שנאת זר, את הכיבוש ולכן גם המצב הכלכלי ימשיך להיות כמו שהוא.
    חבל שכל הכותבים המזרחים באתר לא מצליחים להבין את מקור הלאומנות הקיצונית של המזרחים ואת הסיבה שהם מקור הכח של ביבי.
    לעינינו מס חברות זוהי דמגוגיה אמיתית.
    האפשרות היחידה של חברות להשקיע היא על ידי השקעת הכספים של החברה שלא נילקחו על ידי המדינה.
    הפיצוי המיסים צריך לבוא בהעלאת המס שמשלמים בעלי השכר הגבוה 

  20. ג. אביבי

    צודק אלמוג בהר בשני הענייני העקרוניים: א. הכיבוש המתמשך רק העשיר את קופת המדינה הכובשת, ב. הכסף להתנחלויות הוא לא מה שמגביל את הכסף לדיור הוגן בתוך הקו הירוק. ממשלה שיכולה להשקיע מיליארדים בהתנחלויות יכולה לעשות זאת גם למען רווחת כל האוכלוסייה, יש מספיק כסף בקופה.
    לגבי מרצ ה"חברתית": המפלגה הזאת ישבה בקואליציה גם בין 92 ל 96 (עם רבין ופרס) וגם בין 99 ל 2000 (עם ברק). כל התקופה הזאת, בתוספת ימי ביבי (96 – 99) הייתה שיא במעבר לקפיטליזם חזירי (שנמשך גם בימי ביבי כשר אוצר). בשנים 92 – 95 מפלגת העבודה עם מרצ בקואליציה הפריטה הרבה נכסי מדינה והסתדרות ומכרה אותם במחיר מגוחך לטייקונים. הודו מיסי חברות ביוזמת אותה הקואליציה. השר רמון שכיהן אותה עת כיו"ר ההסתדרות, בגיבוי אותה קואליציה, החליש בכוונה תחילה את כוחה של ההסתדרות ובכך התחיל תהליך של פגיעה מתמידה בזכויות השכירים במשק ופגיעות בשכרם. מרצ, כדי לחפות על תהליך ההפרטה ופגיעה בעובדים, עשתה קולות של 'חברתית' אבל היא דאגה כמעט רק והיטב לתקציבי עתק לקיבוצים. מרצ בהנהגת שריד עשתה גם קולות חינוכיים, אבל למעשה דאגה שכל ילד בקיבוצים ימשיך לקבל תקציב פי 6 גבוה מזה של חרדי ופי 1.5 מזה של ילד בחינוך הממלכתי (רוב האוכלוסייה). במקביל מרצ ושריד יצאו למלחמת שמד תעמולתית/תקשורתית נגד ש"ס, שראשיה בסה"כ ניסו לקבל עוד תקציבים למוסדות החינוך שלהם – לא ע"מ להשתוות עם הקיבוצים או לחינוך הממלכתי – אלא לזה של חרדי אשכנז (שהוא פחות בהרבה מהאחרים). את תעמולת הזוועה והגזענות של מרצ המשיך טומי לפיד עם מפלגת הגזענות הלבנה שלו (שינוי) וגרף הון פוליטי. מרצ מעולם לא חלמה על חלוקה הוגנת של קרקעות בין הקיבוצים העשירים לבין ישובי הקיפוח המזרחים והערביים, היא רק חיזקה את המגמה הזאת והתנגדה למהלכי הקשת הדמוקרטית. למען האמת, היה בה גם לוחם צדק (במשרה חלקית) רן כוהן שניסה להשיג דיור, ע"י חקיקה בכנסת, לדיירי השכירות הממשלתית בשכונות המצוקה. סופו שנבעט החוצה.

  21. שוקי ג.

    תודה שאמרת את הדברים.

    וסתם בשביל להכניס דברים לקונטקסט: לפי סקר של ערוץ 10 כ-50 אחוז מהציבור הדתי ורק מעט פחות מזה מהחרדי רוצים להשתתף במחאה. למרות זאת, ההסעה האחרונה מת"א לבאר שבע הערב יוצאת לפני יציאת השבת. טיפשות.

  22. האנאליזה שלכם

    יוצאת מהנחות- מוצא של "שוק חופשי","תחרות חופשית",תורה ניאו-ליברלית של מיעוט בעלים על ההון (הפרטי)ומיעוט-מוכרים (בפועל) שאלו כאלו,נבנים על עלות שעת-עבודה שכירה בלבד.ככל שההון עולה יורדת שעת-העבודה.
    כל הניתוח פסול משום שהאכסיומות הללו, תדיר, מפילות את השווקים הגלובליים,במחזוריות סינוסידאלית, עד חורבן אמיתי,עבור 99% מאוכלוסיות העולם.
    כמובן שאתם חוזרים לאי רלבנטיות של,מס -חברות או מס פרוגרסיבי(שראוי שיופעל בניגוד לרגרסיבי,בהינתן הנחות המוצא המסמאות).
    השיטה רקובה,נשענת על כרעי תרנגולת ,של בעלי "דם כחול" ואינה שונה מהתורה של האצולה והקניין הפרטי שהביאה לפרוץ מלחמת- העולם השנייה ,השואה של המלחמות.
    עד שלא יקום מרקסיזם סוציאל -דמוקרטי ,הכל עורבא פרח והעבד המודרני, באלף פנים אחרות,נותר עבד , שעל שעת העבדות השכירה שלו, בלבד, הפריץ/ פיאודל/ טייקון משביח ,מרבה ומוסיף הון לשם הון.
    כלכלת הון היא חלחלת אזרחי העולם ,שהם בלבד,בעלי ההון הזה,רובו ככולו.
    באשר לפתרון,לכו ורעננו את הדיסקט.

  23. האשם תמיד

    מה הקשר לרוכבי האופניים ואוכלי הקטניות? בדיוק כמו הקשר לשמאל!

    חבר'ה הדה-קונסטרוקצייה אינה מחלה חשוכת מרפא. אפשר, ראוי וממולץ להחלץ ממנה.

  24. ג. אביבי

    טוען גזען עלוב את הפזמון הממוחזר לעיפה שלו: "… גם עסוק באובססיביות בסגירת חשבונות עם "האשכנזים שגרשו את התימנים בכנרת" ושאר מיני בוקי סרוקי קש וגבבה". צודק! עובדה, רבים באירופה הנאורה חוזרים על הפזמון הזה. למשל, עשרות אלפים מחבריך לאידיאולוגיה מאירופה – מכחישי השואה ושאר ניאו-נאציים – חוזרים על האמירה הזאת רק בהקשר שלהם: "…העסקנים היהודים האשכנזים האלה עסוקים באובססיביות בסגירת חשבון עם הגרמנים, שכביכול גרשו אותם למחנות ריכוז ושאר מעשיות הזויות, קש וגבבה.". השיטה המוכרת – חוזרים על השקר אינסוף פעמים, בסוף גם הקורבנות יאמינו לו.

  25. אשכנזי

    יותר מדי עניינים עדתיים משתרבבים לשיח על מחאת האוהלים בכלל ועל המאמר הזה בפרט. הדיבורים על "הגמוניה אשכנזית" ו"אינטרסים אשכנזיים" מזכירים טענות אנטישמיות נגד יהודים, כאילו כל האשכנזים הם עשירים שעושקים את המזרחים. יש המון אשכנזים עניים ולא מעט מזרחיים בין הטייקונים ו"בכירי המשק". צאו מזה

  26. אייל

    של "ג.אביבי" אינן ראויות לפירסום . האם מאשרי התגובות פה סובלים הכל ?

  27. א.ר.

    "צדק חברתי" משמעו חלוקה שווה של נטל ותקציבים על פי אמות מידה שוויוניות.

    זה אומר שאין להעדיף סקטורים רק בגלל יכולת הסחיטה שלהם(חרדים, מתנחלים, לובי חקלאי, ועדים גדולים) או הקירבה שלהם (טייקונים) לשלטון.

    זה לא גורע מצדקתה של הדרישה שהמדינה תשוב ותיקח אחריות על נושאים שהופקרו ב- 30 השנים האחרונות, כגון חינוך ודיור.

  28. אדם קלר

    לגבי החרדים אני מסכים לקו של המאמר – מעולם לא אהבתי את ההתמקדות של טומי לפיד ז"ל בהם ומפלגת שינוי בהחלט לא חסרה לי במפה הפוליטית.

    לגבי המתנחלים, אני לא מסכים. קודם כל, המשך הכיבוש הוא במדיה רבה תוצאה מהמשך קיום ההתנחלויות. בלי ההתנחלויות לדעתי כבר מזמן היה הכיבוש נגמר. מטרת ההתנחלוית היא להטיל עוגן כבד שיקבע וישמר את הכיבוש, והן עושות זאת בהצלחה רבה כבר 43 שנה. לכן, כל הוצאה על תחזוקת הכיבוש היא בהגדרה הוצאה על קיום ושימור ההתנחלויות.

    אכן, ישנם מתנחלים רבים שלא הגיעו לשם מתוך אידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה אלא מכיון ששם הממשלה הציעה להם דיור בר השגה. בכל זאת, גם המתנחלים הבלתי-אידאולוגיים אינם יכולים להיות בעלי ברית של השמאל. הם רוצים להשאר שם, בדיור שהמדינה סיפקה להם, והשמאל רוצה שהם יצאו משם כדי לסיים את הכיבוש.

    המתנחלים היחידים שיכולים להיות בני ברית של השמאל הם אלה שרוצים להפסיק להיות מתנחלים, שמוכנים לעזוב ומבקשים פיצויים, ולגבי אלה דווקא "השמאל הישן" של מרץ ושלום עכשיו עשה כל מה שאפשר לעשות.

    עם מתנחלים שרוצים הלמשיך להיות מתנחלים אין ולא יכול להיות לשמאל בסיס משותף. על הפער הזה אני לא רואה איך אפשר לגשר. איש שמאל שמוותר על פינוי התנחלויות חדל באותו רגע להיות איש שמאל, והוא יכול להמשיך לדבר על צדק חברתי עד מחר. "צדק חברתי" עם המשך ההתנחלויות והמשך הכיבוש זה לא שמאל.

  29. ג. אביבי

    ההתממות של "אייל" היא הפזמון החוזר של האנס המגנה את קורבנותיו ושל מכחישי השואה המתקרבנים. עלוב.

  30. חנן שליב

    אביבי אתה אולי צודק במעט אבל מה בדיוק עשו "המזרחיים" כציבור "עשוק" למען האתיופים???? אנשי ורשה,או למען פליטי סודן לסוגיהם????? שהגיעו ישירות מפריס וכ'.אם כבר מזכירים את הפרד "בובה" מן היושר להזכיר את יחסם של ה"ס"ט" בני הישוב הישן אל האשכנזים "זה מקרוב באו" או בקיצור גזענות והתנשאות תמיד הייתה ותמיד אינה מוצדקת וגם אם בני אשכנז מאז 1930 ועד היום חטאו בה במקצת יותר אינה מצדיקה סוג עלוב של תגובות שבהם אתה מתמחה.