הגיע הזמן למהפכה

"ממעמד – לעם!", הכריז דוד בן גוריון כשניסח את עקרונותיה של מדינת ישראל בקוממיותה.

אנו, קבוצת אמנים, יוצרים, אינטלקטואלים ואנשי רוח פועלים בהשראת ניתוחו של דוד בן גוריון את לידתו המחודשת של עם ישראל בארץ ישראל.

אנחנו אכן מעמד – מעמד הביניים. אנחנו אנשי היי-טק וצלמים, מורים במערכת החינוך ומבקרי תרבות, אנשי שיווק, מתמטיקאים ואמני מדיה חברתית. אנחנו גרים במרכז ובפריפריה; אנחנו הורים, אנחנו זוגות צעירים, ואנחנו רווקים וגרושות. ואנחנו עובדים קשה, קשה מדי. ובניגוד לכל הגיון בריא, אנחנו רק הולכים ונעשים עניים יותר.

מדוע? משום שמדינת ישראל ממשיכה ונוגסת בעוד ועוד נתחים מהמשכורות הממוצעות שלנו ובכך דוחקת אותנו אל מעבר לקו העוני. הכלכלה הישראלית, לעומת זאת, עולה כפורחת. מהי אותה כלכלה ישראלית, עם אותה "יד הנעלמה" ו"שוק חופשי"? הכלכלה הישראלית הזו היא פרי עבודת האלילים של חסידי הניאו-ליברליזם – אותה תיאוריה כלכלית שקורסת כעת ברחבי העולם. "השוק החופשי" ו"היד הנעלמה" הפכו לאלים החדשים של עם ישראל, בעבורם אנחנו ממשכנים את עתידנו ומקריבים את חיינו על מזבח טבלאות אקסל שאין להן אחיזה במציאות – הלוא רק היום נמחקו כ-6 מיליארד שקל ממניות הטייקונים. אלו 6 מיליארד שקל שלנו! והם נגזלו מאיתנו בידי ממשלה עובדת אלילים כדי שישמשו אותה כזבח בפולחן השוק החופשי.

"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים. מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך", אמר בן גוריון. ואכן, אנחנו עושים כל מה שאמרו לנו: למדנו מקצוע, עבדנו קשה. אנחנו זיעת אפה של המולדת. ואולם, ישראל של היום לוקחת שיעור מס חסר תקדים מכבשת הרש שלנו, ומעבירה את כספנו דווקא לספסרי הכסף ולאוחזים בחרב:

שרי הביטחון עושקים מאיתנו את מיטב שנותינו וגם את הנתח הגדול ביותר מתקציב המדינה, תוך שבכירי הבטחוניסטים חיים חיים נטולי דאגות כלכליות בתנאים שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין. יומיים אחרי ט' באב, אנחנו מקשים: עד מתי "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי-חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב (איכה, ד')"?

שרי האוצר של המדינה אינם אלא שָׂרֵי המִסִּים של המעמד שלנו, והם הכבידו עלינו את נטל המס ויוקר המחייה עד אשר זעקנו ועלתה שוועתנו מן הכיכרות, והרחובות, והאוהלים, והצמתים החסומים ובתי התמחוי ומגדלי המשרדים – הלוא איש מאיתנו לא גומר את החודש. אבל נערי האוצר ונסיכם הקשו ליבם והעלו את מחיר החשמל ב-10%.

איזה תוקף מוסרי יש להם בכלל בלעדינו, האזרחים?!

הלוא בן גוריון אמר כי "ההיסטוריה נעשית בידי העם לא בידי אנשים, מנהיג הוא משרת הכלל, משרת האידיאה; רוב המנהיגים המובילים שואבים את כוחם מהתמיכה וההיענות שהציבור מעניק להם".

אנחנו משחזרים בזאת את מהלכו של בן גוריון:

ממעמד – לעם! ממעמד הביניים המפולג, המנוצל והמסוכסך בידי אצולת הטייקונים והמסדר הבטחוניסטי, אנחנו מתנערים בזאת מהפיאודליזם האלילי שדבק במדינת ישראל, ומבקשים בזאת להכריז על הרפובליקה העברית! זו תכלול גם אותנו, השכירים, הבורגנים, הפועלים. עם ישראל. הגיליוטינה (המאובטחת היטב; אי אפשר להיפצע ממנה) אינה אלא סמל לקריאת התיגר שלנו על השליטים: רע לנו! אתם עובדים בשבילנו, אז אנא התחילו לשפר את תנאי המחייה שלנו.

אין אנו יעקובינים וגם לא חברי המסדר הבטחוניסטי, כי אם אנשים פשוטים עם מעט מאוד זמן, והרבה מאוד אמפתיה. לפיכך, אנחנו מתנגדים לאלימות ולכל מה שהיא מסמלת. למורת רוחם של המלעיזים, במחאה האמנותית שלנו אין דבר וחצי דבר עם קריאה לאלימות. ההיפך! זוהי קריאה לכל חברי המעמד הבינוני, התחתון, הצדדי והאדומי לחופש,שוויון ואחווה!

לכשייפסק פולחן אלילי שוק ההון יהפכו שרים וראשי ממשלות לחלק מאיתנו – אזרחי המדינה הכורעים תחת הנטל – נקבלם באחווה ובסולידריות.

* קצת נתונים: נטל המס (הישיר והעקיף) על מעמדות הביניים רק עולה ועולה. במקביל, ממשלות ישראל מפחיתות עוד ועוד במס החברות והתאגידים. ב-1988 עמד מס החברות על 61%, ואילו כיום מדובר ב-24%. כשנתניהו מדבר על הורדת המסים, הוא מתכוון להחלטתו להוריד את מס החברות ל-18%.

קבוצת "היד הנעלמה" היא התארגנות חד-פעמית