• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

להתראות, ממשלת האנטי

ממשלת נתניהו-ליברמן עמדה על שני יסודות מרכזיים: הקפיטליסטי, שהיטיב עם בעלי ההון, והלאומני, שעסק בהפחדה והסתה נגד ערבים ושמאלנים. לממשלה כזאת לא מגיעה הזדמנות שנייה – תפקידה ההיסטורי של תנועת המחאה הוא להביא להחלפתה
עידן רינג

ככל שמתעצמת תנועת המחאה החברתית השוטפת את ישראל וימיה מתארכים, כך גם גובר הלחץ על אלו המכונים "ראשיה" להגדיר את יעדיה הברורים. הלחץ מגיע גם מבפנים – מתומכים רבים החוששים כי המחאה ההיסטורית תפספס את הפוטנציאל שלה ותדעך ללא תוצאות, וכמובן מבחוץ – מראש הממשלה ושריו המחפשים מוצא מהיר בדמות הקמת צוותי מו"מ שיהיו "קשובים" לדרישות ויפתחו במגעים שיסייעו בריכוך ומסמוס ההתנגדות הציבורית.

מיד לאחר סיומה של הפגנת הענק לפני שבוע, הזדרזו ראשי המאבק להצהיר כי החלפתו של בנימין נתניהו והפלת הממשלה לא עומדים בראש מעייניהם וכי מטרתם היא שינוי סדר העדיפויות הלאומי, וגיבוש חזון חברתי חדש שייצוק תוכן ממשי למושג "צדק חברתי" שהפך לסמל המחאה. אך בניגוד לדרישה הפופולרית לתוצאות מיידיות, דווקא ניסיון לנסח חזון חברתי מפורט וקיום מגעים מיידיים עם נציגים מטעם ממשלת נתניהו הם אלו שיביאו לפספוס הפוטנציאל ההיסטורי של מחאת האוהלים והפיכתה לזיכרון רחוק של קיץ לא רגיל.

אסור לרסן או לקודד את המחאה. צילום: ygurvitz, cc by-nc-nd

אין זה מקרה כי ממשלתו הנוכחית של נתניהו והכנסת שעומדת מאחוריה הם אלו שמצאו את עצמם במרכז מערבולת המחאה הזאת. הכנסת האחרונה היתה אחת המתלהמות והאלימות שהיו מעולם – פוליטית, חברתית וכלכלית. ממשלת נתניהו-ליברמן עמדה על שני יסודות מרכזיים: זה הקפיטליסטי, שהיטיב עם בעלי ההון ואיפשר להם לשגשג על חשבון מעמד הביניים והצעירים, וזה הלאומני, שעסק בהפחדה והסתה נגד ערבים ושמאלנים, צמצום זכויותיהם של מיעוטים ומבקרי המשטר והחלפת עקרונות מרכזיים של אזרחות וזכויות אדם במורשת העם היהודי. הממשלה הכבדה והיקרה הזאת היתה למעשה ממשלת האנטי, אנטי-דמוקרטית מצד אחד ואנטי-חברתית מצד שני.

לאחר שנים של אטימות חברתית, הפרטה של שירותים חברתיים וחקיקה אנטי-דמוקרטית חסרת תקדים, מאוחר מדי לנסות ולתת לנתניהו הזדמנות שנייה לתיקון דרכיו ומשנתו הכלכלית. לנתניהו היו די והותר הזדמנויות להראות את תפיסת עולמו האמיתית, ואל לנו לשכוח גם את הקדנציה שלו כשר אוצר במחצית הראשונה של העשור הקודם.

די לנו לבחון את הדיון הציבורי שהתחולל כאן בשנה האחרונה על חלוקת התמלוגים מתגליות הגז העצומות שנמצאו מול חופי ישראל. בסוגייה זו שתקו נתניהו וליברמן במשך חודשים, בעוד שליחיהם בוועדות הכנסת השונות הגנו בחירוף נפש על בעלי ההון והמשקיעים הזרים. בשלב מסוים הם אף העזו לטעון, כי מי שמנסה לדאוג לתמלוגים מוגדלים לטובת רווחתם של כלל אזרחי ישראל הוא קומוניסט ובוגד שיש לחקור אותו. ללא מעורבות הארגונים האזרחיים והקמפיין הציבורי, ספק אם היינו מגיעים לתוצאה הסופית שמעניקה נתח מוגדל של הרווחים, גם אם לא מספק, לטובת הציבור.

איור: נדב ברקן, nadavbarkan.com

תפקידה ההיסטורי של תנועת המחאה הזאת הוא לשנות מן היסוד את התרבות הפוליטית והחברתית בישראל ולהחזיר את נבחרי הציבור לעמדה בה הם משרתים את האזרחים, ולא להיפך. הפגנות המחאה חסרות התקדים של השבועות האחרונים הבהירו כי המדינה הזאת זקוקה לסדר עדיפויות חברתי ולאומי חדש – אך לא כמטלות לביצוע של הממשלה והכנסת הנוכחית, אלא כשיח חברתי ופוליטי חדש שבמסגרתו יתקיימו הבחירות לכנסת הבאה ותוקם ממשלה חדשה.

דפני ליף, רגב קונטס, סתיו שפיר וחבריהם לא אמורים להיות מנהיגיה של מהפכה או נציגיו הנבחרים של ההמון. הם הניצוץ שהצית את התבערה הגדולה שמתחוללת כעת ויכולה לכלות את התרבות הרעה, הכוחנית והמושחתת אליה הידרדרה הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות. לשם כך אסור לרסן או לקודד את המחאה, אלא לתת לה לבעור ולהגשים את יעודה – היווצרותה של תרבות פוליטית חדשה בישראל, כזאת שמכבדת את העם ואת זכויותיו ומטיפה לסולידריות חברתית וסיוע הדדי ולא לפלגנות והפחדה. הצעד הראשון בכיוון הזה הוא סיום דרכה של ממשלת האנטי וקריאה לבחירות, שיפתחו דף חדש בפוליטיקה הישראלית.

הכותב הוא יועץ תקשורת לארגוני שינוי חברתי

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רובספייר

    נתניהו סבר שההון ובעליו זו השדרה הציבילטורית שלנו. גירסת הזמן הרע הזה (אבל בעיקר הגרוטסקי, ל"שלטון הפילוסופים"

    ואילו ליברמן משוכנע שעם סט החוקים הפאשיסטיים שלואפשר לקנות במכולת. פאשיזם במקום אוכל.

    הרי חוץ ממספרים על היד של המתנגדים הפוליטיים שלהם – ישראל סובייטינו – הציע כל חוק הזוי שניתן. הכנסת הנוכחית הפכה בניצוחם לקן-הקוקייה.

  2. מאור

    שם היה במרץ משאל עם על הרפורמות בחוקה. האיסלמיסטים (המאורגנים יחסית) רצו לקבל אותן ולגשת לבחירות קרובות; הליברלים רצו זמן להתאושש מהדיכוי של מוברק ולהתארגן פוליטית.

    מי ירוויח מבחירות עכשיו? בעיקר "קדימה". זה לא יהיה "דף חדש" ובטח לא "תרבות פוליטית חדשה".

  3. ליאור

    ותודה על הפוסט. הלוואי…

  4. תמי ריקליס

    nadavbarkan.com
    פורסם באישורו, כמובן

  5. דמוקרט

    שינוי של השיח הפוליטי הוא תהליך הדרגתי. אם רוצים שינוי מהיר שאפשר למשש אותו, אין מנוס ממצע כלכלי מפורט שאפשר לבדוק בכל עת עד כמה הממשלה עומדת בו. לנייר לקמוס יש מצע כזה לדוגמה.

  6. הילי

    היי עידן,
    מסכימה מאד עם טענתך הכללית.
    כדאי בכל זאת לשים לב שהשילוב של לאומנות וקפיטליזם בהחלט לא מיוחד לממשלה הנוכחית.
    בפרט שממשלת קדימה הקודמת,עם ההתקפות בלבנון ובעזה, היתה רצחנית בהרבה מן הנוכחית (והבה לא נתן לממשלה הנוכחית ללכת בדרכה).

  7. איתמר זינגר

    א. אתה חייב לתת גם קרדיט לשטייניץ על התעקשותו לקבל את דו"ח ששינסקי למרות לחצי נתניהו וליברמן. היושר האינטלקטואלי מחייב זאת.

    ב. הוא גם מחייב אותך להציע דרך פוליטית, קרי מפלגתית, להחלפת השלטון. "לתת לבעור למחאה" זו לא תוכנית, ועם עצות מימיות שכאלה היא עוד תכלה את עצמה. הגיע הזמן להקים גוף חדש או להתחבר ולחדש גוף ישן ולצאת בפרוגרמה אמיתית להחלפת השלטון.