• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

אני מוחמד אלבועזיזי

שיר לשבת של מדור באסטה, מתוך שירון המהפכה של גרילה תרבות
שחר-מריו מרדכי

בהשראת הפצרות של יצחק צרפתי ונתן אלתרמן

אֲנִי מוחמד אלבּוֹעַזִיזִי,
וְעַל אַף שֶׁמַּתִּי
וְחָיִתִי בְּתוּנִיסְיָה, שֶׁבָּהּ נִרְמַסְתִּי לְרַגְלֵי ערִיצִים,
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁתּוּנִיסְיָה הִיא אֶרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר לְהָרִים בָּהּ ראשׁ
אִם רוֹצִים.
גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי פַּעַם שֶׁזֶּה לא יָכוֹל לִהְיוֹת.
וְחָשַׁבְתִּי: כְּכָל שֶׁיּוֹתֵר וְיוֹתֵר עוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים
זֶה פּחוֹת וּפחוֹת יָכוֹל לִהְיוֹת.
אֵיזֶה טִפְּשִׁים הָיִינוּ. דּוֹר שֶׁהִשְׂכִּיל בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְלא הִשְׂכִּיל
לְהָרִים ראשׁ בַּזְּמַן. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:
חֵירוּת נִיצֶּתֶת מֵהַקּימּוּר הַמֻּצְנָע וְהַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַלֵּב,
מִמָּה שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁים מִתַּחַת לְעוֹרֵנוּ.
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אִם נְשָׁנֶה אֶת הֶעָתִיד, נְשָׁנֶה גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ
שֶׁבָּהּ יִשָּׁפֵט עָבָרֵנוּ.
הִתְנַעֲרוּ, אָחִים, מִתּוּנִיסְיָה וְלוּב וְעַד סוּרְיָה וּמִצְרַיִם;
אַל פַּחַד מִן הַסָּמוּךְ כְּעָפָר וּמֵמִית כְּאֵשׁ כּירַיִים.
הַקְשִׁיבוּ
אֲנִי מוחמד בּועזיזי;
אֲנִי מֵת, וְחָי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָכֶם,
שֶׁנִּרְמָס לְרַגְלֵי ערִיצִים;
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁאֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְקוֹף בָּהּ קוֹמָה
אִם רוֹצִים.

אאא
מוחמד בועזיזי, ירקן תוניסאי בן 27, הצית עצמו בדצמבר 2010 במחאה על סגירת דוכן הירקות שממנו התפרנס בקושי רב. צעד מחאה זה הצית את המהפכה העממית בתוניסיה, שגררה רעידת אדמה פוליטית בארצות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בסיוע הרשתות החברתיות. לדעתי, לא מן הנמנע שדפני ליף, שיזמה את מחאתה עקב  'העלאה חזירית' של שכר הדירה, שאבה השראה – גם אם לא במודע – מן המהפכה התודעתית שהחל בה בועזיזי.

לשירון המהפכה – שירת אוהלים

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. תהל

    איזה שיר יפה !

  2. פריץ היקה(הצפונבוני)

    אבל אצלנו מוכנים לסכן את החיים .להרוג ולההרג רק כשמקבלים צו 8.אז מוכנים להיות בשר תותחים בלי הנד עפעף.