• Coronavirus_cc by-Up and Go
    חיים ראויים
    בחסות הקורונה פגע הממסד קשות בזכויות אנשים עם מוגבלויות
  • Coronavirus_cc by-Up and Go
    אויבי השגרה
    איך קרה שחזון המדיר מבוגרים הפך בקלות למוסכמה של השיח?

לא צריך לנסוע לשומקום

כאן, במרחב היהודי-ערבי-אפריקאי-אסייתי שבו אנו חיים, פועלים מוזיקאים מקוריים ויצירתיים מכל העולם. ברדיו פשוט לא יגלו לכם את זה. בלוג המוזיקה קפה גיברלטר חוגג שנה
אופיר טובול

כבר הפנמנו עמוק את העובדה שברדיו שלנו משמיעים מוזיקה מסוג מאוד מסוים, שמשקף קמצוץ מהמגוון שבחוץ. אפילו על מדפי האוזן השלישית, בפינה הקטנה "מוזיקת עולם", לא תמצאו דיסקים של מולאטו אסטטקה או מריים חסן – שמיליוני אנשים ברחבי העולם, וכאן, אוהבים. הרב-תרבותיות בישראל קיימת במקומות שההגמוניה הזניחה, ואליהם מועדות פנינו.

בשנה הראשונה לקיומו, ניסינו בבלוג קפה גיברלטר להראות מעט מהמגוון המוזיקלי האדיר שיש בעולם. פירסמנו עשרות טקסטים על מוזיקה ממאלי, מקולומביה, מהסהרה, מניו אורלינס, מקייפ ורדה, מאיסלנד ומעוד עשרות פינות של העולם. וגם מוזיקה מכאן – כזאת שלא ממש שומעים עליה בתקשורת הממוסדת, למרות שהיא רחוקה מלהיות "מוזיקת שוליים": חבורה צעירה שמנגנת מוזיקה צפון אפריקאית, אנסמבל פרסי נפלא, מחקר שיצא על שירת הלדינו, או מוזיקה אתיופית.

מהר מאוד גילינו שלא צריך לנסוע לשום מקום כדי ליהנות מהמוזיקה הכי טובה בעולם. כאן, במרחב היהודי-ערבי-אפריקאי-אסייתי שבו אנחנו חיים, פועלים מוזיקאים מקוריים ויצירתיים מכל העולם. רק בשבוע שעבר הייתי עד להופעת רחוב מאולתרת במאהל "שאגת הדרום" שבגן לוינסקי, של אמן בשם דג'ו מנצ'לוט שחי כאן. עד אותה הופעה לא שמעתי את שמו, אבל כשראיתי איך הוא מנגן על המסנקו, ביררתי והסבירו לי שהוא נחשב באתיופיה לאחד הגדולים.

הרבה עבודת פירוק עוד לפנינו. במיוחד הגיע הזמן למוטט את חומות הניגודים שמקיפות אותנו; כן, אפשר לשמוע את דודו אהרון ואחריו את מנו צ'או; אפשר לשמוע את ליידי גאגא ואחריה להתענג על אופרה של ורדי. האופרה לא יותר איכותית; אפשר ורצוי ללכת לקונצרט של מוזיקה פרסית, גם אם אתה מרוקאי או אשכנזי; צריך להפסיק לקטלג מוזיקה בדרכים מתנשאות ולהסתכל עליה ישר בפנים. לעתים קרובות מדי אני מרגיש מתנצל כשאני אומר שהשיר "יחד" של קובי פרץ ואישתאר, הוא אחד השירים היפים והאיכותיים שיצאו כאן בשנים האחרונות.

ואם כבר אנחנו בעניין של מהפכה – למה לא להחליף את קלגסי התרבות שיושבים בעמדות מפתח ומאכילים אותנו מיינסטרים בכפית, ולתת מקום למוזיקה רב-תרבותית? ולא בקטע של "מוזיקת עולם" סטייל עידן רייכל או מטעמים של העדפה מתקנת; אלא מהסיבה הפשוטה שזה יפה, אנושי ונותן מקום של כבוד לכולנו.

קפה גיברלטר חוגגים שנה באירוע בבארבי ביום רביעי הקרוב, 24.08

* לפרטים ולהזמנת כרטיסים

* לדף האירוע בפייסבוק

* למיקס-טייפ מיוחדת לאירוע

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שרה לבקוביץ

    כל הכבוד שהעלית את המנגינות והאנשים – המוסיקה היא הצד היפה של המאבק – שנזכה לשמוע אותה לא רק בערוץ 24. לא חסרים כשרונות בכל העדות רק שהיה צריך להעלות אותם לאור. ב ה צ ל ח ה בהמשך הדרך!

  2. Hilal

    This is crystal clear. Thanks for tanikg the time!