הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מרגול וישראל היפה
רשימתו של איל מגד "מגה מודל לחיקוי", שפורסמה ב"מעריב" ובאתר nrg ב-18.08 בתגובה לפרשת מרגלית צנעני, שוברת שיא בגזענות האנטי-מזרחית. לצערנו, החוק הליברלי היבש אינו מאפשר לתבוע את מגד בשל גזענותו נגד קולקטיב שלם, אך בכך אין כדי למחוק את משמעותה החברתית הקשה של גזענותו. במפתיע או שלא במפתיע, רק לצנעני עומדת הזכות לתובעו על גזענותו על לשון הרע שבה, וסביר כי היא אינה פנויה לכך. בשל כך, בחרנו בקשת הדמוקרטית המזרחית ובמרכז המשפטי "תמורה", לענות לגזענות זו בשם המזרחים/ות ולדרוש את הוקעתה מן השורש.
הרגעים הקשים שעוברת מרגלית צנעני מאפשרים לרבים לעלות על רכבת הגזענות, שנאת המזרחים והנשים, ולשחרר את חרצובות לשונם בשם החברה המתוקנת. משום כך, אילו היה מגד מצוי בשולי החברה יכול שראוי היה להתעלם מדבריו כעוד טרמפיסט ברכבת ההבלים והרוע. אך בהיותו בן למשפחת מגד, הוא אחד הדוברים של האליטה. מגד, כידוע, הוא סופר ומשורר ישראלי, בנם של הסופר אהרון מגד והסופרת אידה צורית. הוא אף נשוי בשנית לסופרת ועורכת צרויה שלו וזוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנת 2004. משפחת מגד תפסה לעצמה מזמן מקום בקביעת ערכים, סימון נטיות וזהות בחברה הישראלית.
"פרשת מרגול אינה החברה הישראלית 'לטוב ולרע', אלא רק לרע," כותב מגד ומיד מסביר: "מה שמכונה 'ישראל היפה', בטל בשישים בהשוואה לים-תיכוניות המככבת בדרמה המרגולית".
אנו מבקשים להצביע על ההכפשה בדבריו של מגד ולא על האלמנט המשפטי של הסתה שעשוי להיות בהם. מגד בעצמו קובע שהוא כותב "בלי קשר לנושאים הפליליים שיידונו בערכאות המשפטיות", ובכך מבקש למעשה לדבר על המזרחיות של צנעני ולא על מה שנידון בבית משפט.
במובן הבסיסי ביותר, מגיש מגד כתב אישום נפרד, לא משפטי, חמור בהרבה, כנגד הציבור המזרחי והערבי "הים-תיכוני" כולו: "נוצרה כאן הזדמנות לציבור להפוך את מסך הטלוויזיה לראי; לראות את אורחם ורבעם של גיבורי הפרשה, את אלוהי הכסף ואת ערפילי האלכוהול האופפים את הנפשות הפועלות, את העבריינות הקורצת כל הזמן בין השיטין – ופשוט להתפלץ. יותר מכל דבר אחר שנראה על המסך בזמן האחרון, יותר מההתקוממות החברתית והאוהלים, תסלחו לי, זו החברה שלנו ללא האיפור, ואלה הם ערכיה".
עוד תוהה מגד, אם העם "לא רק שלא יסיר את חוצנו מהתופעות הדוחות האלה, אלא אף יהפוך את גיבוריה הים-תיכוניים רודפי הבצע של הדרמה הטלוויזיונית… למודל שאותו ישאפו לחקות."
מגד מעמיד לדין ואף כבר שופט ומרשיע את המזרחיות של צנעני כבסיס לדרדור ערכי של החברה הישראלית. בדבריו ניכרת האשמת המזרחים בגניבת "החברה הישראלית" מידי האשכנזים. אותם ברברים, בלשונו של יעקב שבתאי, אחד מסופרינו המרכזיים, שצבאו על תל אביב לכלותה עומדים כעת למבחן.
המוביליות החברתית של צנעני ושל הזמר הים-תיכוני-ישראלי, אותה הצלחה מאסיבית של קולקטיב שטיפס מלמטה בעמל רב בכדי לעקוף את המונוליתיות של החברה הישראלית, מופיעה אצל מגד כ"אלוהי הכסף, עטופים בערפילי אלכוהול". מעניין, שדווקא האליטה האשכנזית ששולטת עד היום ברוב המכריע של אמצעי הייצור של החברה הישראלית – בכלכלה, בתרבות ובתקשורת – נתפסת אצל מגד כשקופה. אליטה זו אינה מואשמת בתשוקה לאלכוהול ואינה "עושה כסף", היא פשוט זכתה בבכורה מבלי לדחוק הצידה ערכים נעלים או קבוצות אתניות ולאומיות שחולקות איתה את המרחב. הכול, חס וחלילה ללא שימוש בכוח.
חוסר יכולתנו לתבוע כרגע משפטית מוכיח שהחוק בישראל מחייב שינוי מן היסוד. הקשת הדמוקרטית המזרחית ומרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה מתחילים בימים אלו מהלך שבסופו תופעת גזענות כזו תוכל להיות מטופלת גם בכלים משפטיים, ולא תוצא אל מחוץ לגדר השיפוט החוקי, כאילו הייתה מותרת.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
כי זה פשוט קורע מצחוק:
http://thewallmachine.com/UWnUW4.html#.TlMB4JswYjY.facebook
לא יודעת כמה זמן יעבור עד שניתן יהיה לשפוט התבטאויות גזעניות אבל מה שלא ברור לי למה אף אחד לא מגיש בג"ץ על הפגיעה בזכויות האדם של מרגלית צנעני. יש פה פגיעה חמורה בזכות להליך הוגן של צנעני. החל מהשפלתה ע"י הדלפת תמונתה ובהדלפת מידע מחדר החקירות וכלה בפגיעה חמורה בעיקרון הסוב יודיצה על ידי התקשורת. איני רוצה להתבטא בדבר זכאותה או חפותה של מרגלית כי אינני שופטת ואיני רוצה להיות מוזנת ממה שהתקשורת מפרסמת. יש לי אפילו ביקורת על התנהלותה והתבטאויותיה של צנעני בענייני חברתיים (התבטאויותיה נגד קצבאות ילדים למשל) אבל מה שבטוח היא זכאית למשפט הוגן ואובייקטיבי כמו כל אדם אחר במדינה וכל עוד לא נגזר דינה היא בגדר חפה מפשע. לכן צריך לעתור לבג"ץ ומיד על הפגיעה החמורה של המשטרה והשב"ס ואולי גם המערכת המשפטית בזכויות האדם של מרגול
אלו שעוסקים בהסתה על בסיס יומ יומי כנגד אשכנזים כקבוצה, ש"גרשו"( את התימנים מכנרת) ו"גזזו" (פאות) ו"ריססו בDDT" (את המרוקאים ) ו"גנבו" (אדמות מהערבים )ובאופן כללי הם כולם עשירים, מתנשאים, מפונקים וגרים בכפר שמריהו עם ילד כלב ופיליפינית,
אלא הם בכבודם ובעצמם שצועקים פה על "גזענות כלפי קולקטיב שלם" .
נראה לי שהכעס האמיתי של כותבי המאמר הוא שמגד פשוט גנב להם את הפטנט – איך אפשר להכפיש ציבור שלם בלי צורך לנמק.
מקריאת רשימתו של מגד, הרושם שאני קיבלתי הוא שה"ים-תיכוניות" שעליה הוא מדבר היא התרבות של מדינות הים התיכון, ובראשן איטליה (שלמזלנו העולם התחתון אצלינו עוד לא הגיע לדרגת המאפיה שם, למרות שאנחנו מדביקים את הפער בקצב יפה. "כוכבים נולדים, פסטיבלים ופסטיגלים … נערות זוהר, שומרים, אמרגנים ופרקליטים" הוא בעיניי תיאור מדויק של התרבות הנשקפת מערוצי הטלביזיה של ברלוסקוני). לא עלה בדעתי שהוא "שופט ומרשיע את המזרחיות של צנעני", כדבריכם. ההנגדה בין התרבויות של צפון אירופה ודרום אירופה (איטליה, ספרד, יוון) היא ישנה ומושרשת בתרבות המערב, ונראה היה לי שאליה הוא מכוון.
יתכן שאין זה ראוי להתשמש בדימויים סטריאוטיפים כאלו. אבל זהו בעיניי עניין שולי בדבריו של מגד. לפחות ברשימה הזו (אינני מכיר אותו ואת דעותיו כלל), הוא יוצא כנגד תרבות של רדיפת בצע ופרסום, פשע ושחיתות, ובשום מקום אני לא קורא בדבריו יציאה נגד התרבות המזרחית בכלל, או נגד הזמר הים-תיכוני-ישראלי בפרט. באופן אישי אני אוהב מאוד את מרגלית צנעני כזמרת, אך מזועזע ממעורבותה בעולם התחתון, ומלא דאגה על עתיד מדינתנו שבה הפשע המאורגן הולך ומשתלט על עוד ועוד ממחוזות חיינו.
אפילו אם איל מגד אכן גזען ודבריו הם גזענות צרופה (וכאמור, זאת כלל לא הייתה התרשמותי בקריאה ראשונה), העמדת העניין העדתי במרכז הסיפור נראית לי לא נכונה, כי עניין זה, במקרה הנוכחי, הוא בעיניי משני לחלוטין. מי שחשובה לו איכות החיים בארץ צריך, לפי דעתי, להתרכז בהוקעת הפשע והשחיתות ובלוחמה עיקשת נגד העולם התחתון, לפני שיהיה מאוחר מדי.
שירה – משפטית, אם יש הדלפות או פרסום תמונות צריך להגיש תלונות ועל הרשויות הרלבנטיות לחקור אותן, אי אפשר להגיש בג"צ בשלב זה אלא אם כן מוצתה החקירה. בג"צ במקרה כזה יגיד שצריך להתלונן (ובנושא התמונה לפחות פורסם שהנושא בחקירה). לו החקירות יסתיימו בצורה לא משביעת רצון אפשר להגיש תלונה. אשר לסוב-יודיצה גם שם צריך להתלונן ורק אם אחרי חקירה המשטרה והיועמ"ש מחליטים לסגור את התיק אפשר לעתור לבג"צ. לא בשלב זה. זאת מעבר לכך שעבירת הסוב יודיצה היא בעייתית ורק במקרים נדירים צריך ואפשר להפעיל אותה – מותר לדווח על הליך משפטי, אסור לפרסם פירסום שמטרתו להשפיע על ההליך.
ועכשיו לגבי הפוסט עצמו – כפי שכתבתי אצל מתי בבלוג:
אני מסכים כידוע לך על הביקורת החריפה על הגזענות. אני רק לא יודע האם אנו רוצים לפתח עילות תביעה בגין דברים שנאמרים. זו שאלה גדולה, ובוודאי שדיבור גזעני נחשב כאחד החריגים שמצדיקים הגבלות על חופש הביטוי גם בעיני הרבה "ליברלים", (ויש סעיף פלילי של הסתה לגזענות בחוק העונשין) – וכמו כל הגבלות על חופש הביטוי עלולה להיות חרב פיפיות. הבעיה בדיבור גזעני בעיני שהוא חלק מהכפפת מיעוטים או קבוצות מוחלשות ושידור מסר שמצדיק את ההפליה, אבל דווקא המשפט הליברלי עלול לא לעשות את האבחנות האלו ובשל האבסטרקציה שמאפיינת את רעיון הזכויות הליברלי להשתמש בהגבלות כאלו להצדקה על הגבלות אחרות על ביטוי בטענות מופרכות כמו "פגיעה ברגשות". בקיצור אני מעלה לדיון את השאלה האם האפיק המשפטי הוא הנכון (מכל מיני בחינות) להתמודדות עם דברים כמו של מגד או שמא אפיקים ציבוריים, חברתיים, פוליטיים וכו' הם נכונים יותר. דווקא בימים אלו ההתעוררות החברתית מעידה על כך שתנועה ציבורית וחברתית היא דבר משמעותי לא פחות (ומן הסתם הרבה יותר) מהליך משפטי. אני בוודאי לא מזלזל בהליכים משפטיים – אך אני תוהה האם כשמסתכלים על המוגבלות של יכולתם לשנות ביחד עם סכנת חרב הפיפיות זו הדרך במקרה זו.
יש דמיון רב בין פרשת מרגלית צנעני לזו של דודו טופז, לפחות על פי העובדות שידועות עד כה (נקווה שהסוף יהיה שונה מאוד). נראה לי שכל קורא סביר של מאמרו של מגד מבין שטופז מייצג, בהקשר זה, בדיוק את אותם הערכים השליליים שקיבלו חשיפה תקשורתית כעת סביב מעצרה של צנעני. הוקעת תרבות זו, שהיא אינה אלה תרבות המיינסטרים הישראלית (ללא קשר למזרחים ואשכנזים), היא תוכן דבריו של איל מגד. איני מבין כיצד מצליחים כותבי המאמר הנוכחי למצוא גזענות בדבריו, ומדוע הם בוחרים לצאת נגד גינוי ראוי של התדרדרות תרבותנו.
משתמשים בסלנג שלה ממש כראיה לפשע ורומזים לנו שעגה מזרחית מתקשרת ל'עממיות' וממילא לפשע
אפשר לנוח בשקט. עם כל הכבוד למרגול, השאלה היא לא אם משפילים אותה או לא, וגם לא אם אומרים משהו רע על מזרחים (אוי ואבוי, מי ישמע; זה כל כך לא כמו אשכנזו-נאצו-כוזרים). השאלה, חביירים, היא אם היא פושעת או לא.
ואולי אפילו הרבה.
אייל מגד פרסם טור שהתכונה המרכזית שלו היא חוסר בהירות והיעדר פואנטה. פשוט אי אפשר להבין מה האיש טוען.
אם לא די בכך, ההתנסחות אינה מוסיפה כבוד לאדם שכתיבה ספרותית היא משלח-ידו ואמנותו (למשל: "יסיר חוצנו"?!).
ואמנם, יש בדברים של מגד גם רמז מעורפל למדי לסלידה מתרבות מזרחית פופולרית, לצד איזושהי כמיהה מעורפלת לא פחות ל"משהו אחר" (לא ברור למה. אולי לנובורישיות הברוטלית והוולגרית של משפחת עופר, למשל. זה, כנראה, לא "ים-תיכוני" בעיניו).
הערגה הזו היא בעיקר מגוחכת ופאתטית בכמה שהיא מיושנת ולא-רלוונטית, נוכח הגל המהמם של יצירה מזרחית, ספרותית ומוזיקלית, גבוהה ופופולרית, ששוטף את ישראל לאחרונה.
וזו גם התשובה הראויה למגד ושכמותו: יוצרים מזרחיים ויצירה מזרחית. אלמוג בהר, דודו בוסי, וגם דודו אהרון ומרגול (כשתשתחרר). לא חוקי סתימת-פיות ובתי-משפט.
ובכלל – על אילו כלים משפטיים אתם מדברים? כאלו שיאפשרו תביעת-דיבה קולקטיבית מהסוג שנפסל נגד מוחמד בכרי? זה החזון שלכם?
חופש הביטוי מגן, ובדין, גם על התבטאויות הזויות ומטופשות כשל מגד, וגם על דברים יותר גרועים. ושימשיך כך (חופש הביטוי, לא מגד).
תעשו טובה, חברים יקרים, ותניחו לחופש הביטוי ואל תגבילו אותו.
בדמוקרטיה הצולעת-לכתחילה והמתפוררת-לאטה שלנו, הוא אחד הדברים הטובים האחרונים.
ושיהיה לכולנו קיץ ים תיכוני חם.
לאייל תודה על ההבהרות המשפטיות. לא מסכימה עם ההשוואה למקרה של דודו טופז. שם מדובר באלימות קשה שהוא הפעיל על אנשים שהוכו ונחבלו ע"ל שלוחיו של טופז. במקרה של צנעני לא היו שום חבלות עדיין ולא הוגשה תלונה ע"י מי שהמשטרה טוענת שהוא קרבן. אני מניחה ששאר הדברים יובהרו בקרוב בבית משפט, אבל כאמור השאלה שמעניינת אותי אינה האם צנעני פושעת או לא, אלא מדוע אינה זוכה להליך משפטי הוגן ולזכויותיה הבסיסיותבניגוד לחוק. במילים אחרות פחות מטרידה אותי שאלת עבריינותה של מרגול. אם היא עבריינית שתיענש ואם לא אשמח בשבילה. אבל מטרידה אותי מאד שאלת העבריינות של המשטרה והשב"ס. דליה דורנר מצביע על דברים חמורים.אין לעצור אדם למשך יותר מ-48 שעות לחקירה אלא אם כן הוכח שהאדם מסוכן לשלום הציבור. אם המדינה משתמשת במעצר כדי לשבור את רוחה הרי שזה חמור. שיבוש חקירה אפשר לומר על כל אחד. את ענת קם שחררו למעצר בית וגם את קצב אז למה צנעני כל כך מסוכנת לציבור?
גם כל ההשפלה של עציר/ה היא בניגוד לחוק. זה מפחיד אותי לא פחות מפגיעה בחופש ביטוי.
כשאייל מגד משתמש במילים: "המיעוט השקט, התרבותי באמת, הולך
ומתכווץ" – אז הוא חושף את האנטי-מזרחיות המהותית שלו. כשאדם מתהדר בהיות הקבוצה שלו "התרבותית היחידה" אז קשה להתבלבל בקשר לכוונות שלו ללעוג לקבוצה "שאיננה תרבותית". הוא ברור ביותר, לא מעורפל ולא כוללני.
גם אני מרגיש ש"המיעוט השקט, התרבותי באמת, הולך ומתכווץ". אשמח אם תבהיר לי באיזה מובן אני אנטי-מזרחי באופן מהותי.
לאיזה מיעוט אתה מתכוון? לייצוגה של תרבות מיינסטרים "כל ישראלית" היונקת השפעות רוסיות כמו נעמי שמר? חווה אלברשטיין? אתה אנטי מזרחי כי עבורך ההנחה עבור הקישור האוטומטי בין "תרבות ים תיכונית לפשיעה" הוא מובן מאליו. אבל אנשים כמוך הם בון טון, אליטיזם הוא גזענות. תרבות זה מוזיקה "קלאסית", וחוה אלברשטיין, נכון? טוב שרואים אתכם פחות,
אתה שומע מה שאתה סח?
מרגלית צנעני נחקרת על שותפות עם עבריינים מהגרועים שיש ואתה חושב שהיא עוברת "רגעים קשים"? מה, כאילו זו תקופה לא קלה בחיים אבל אם היא תהיה קצת חזקה אז זה יעבור?
וממתי ים תיכוניות זה מזרחיים?
נראה לי שלקית בפראנויה.
ותבדוק איזו סיבה יש לך להיות מליץ יושר לחברים של פושעים.
הטור של מגד הוא הדגמה נהדרת למה שכינה הפילוסוף אטיין בליבר "גזענות חדשה", כזו שמבוססת על הבניות תרבותיות, סוציולוגיות, כאילו לא-ביולוגיות.
אורי, הפרשנות המיתממת שלך מתעלמת מהקונוטציות האתניות/גזעניות המשתמעות בבירור מהביטויים "ישראל היפה" מזה (חשוב מהם "שירי ארץ ישראל היפה"? – עיבודים עבריים ללחני עם רוסיים ברובם), ו"דרמה ים תיכונית" מזה (כן, ים-תיכונית = מזרחית בהחלט. גם כאן, מספיק לחשוב על מיהם הזמרים המכונים או מתכנים "זמרים ים תיכוניים").
יחד עם זה אני מסכים עם אייל שהטיפול המשפטי בהתבטאויות גזעניות כאלה בעייתי. קל וחומר שכך כאשר הן גבוליות (לא מבחינת הגזענות שלהן, אלא מבחינת הפרשנות שניתן להעניק להן)- כפי שקורה לא אחת עם "הגזענות החדשה". אני לא בטוח שלמשפט יש בכלל כלים להתמודד עם זה.
שח ולא סח – כמובן.
עם הקוראים הסליחה.
והייתי צריך למען את שלושת הכותבים ולא רק את אלמוני.
מי שעיוור צבעים לא יראה צבע לעולם ואיתו אין לי בעיה. שיחיה בהכחשה. זה בסדר. הוא לא למד על הנושא בבית ספר. אז איך הוא אמר לדעת?
אני רוצה להבהיר נקודה שגם עלתה בבלוג שלי. מותר לבוז לתרבות הבידור, לערוץ 2 ומנחיו. על טעם וריח כמו שאומרים אין מה להתווכח.
אך כשעושים חיבור בין מזרחיות, וערביות לבין הטעם המוזיקאלי זה מתחיל להתקרב לזיהוי גזעי. שוב זה עדיין יכול להיות בסדר.
אבל במקרה הזה כשאומרים "אנחנו" הולכים ומתמעטים ו"הם" הולכים ומתרבים. ו"האנחנו" שקוף ושייך לאליטה במקורו. ואילו ה"ההם" זה העם המזרחי והערבי. כאן כבר יש בעיה.
במיוחד לאור היחסים הלא פתורים באתניות ובזהות בין מזרח ומערב של ישראל.
ההשוואה לטופז היא מעניינת במיוחד. למרות שהוא הואשם במעשים הרבה יותר חמורים – אפילו אם כל החשדות יתבררו, לא עלינו, כנכונים, הפרשה הנוכחית לא מגיעה לאיומים באלימות פיזית, שלא לדבר על ביצוע – במשך שלושה חודשים היחס שלו זכה מן התקשורת לא היה כה גרוע כמו היחס לצנעני מרגע מעצרה (ששיאו בפרסום התמונה), וגם שקיבל ניתוחים שליליים, וזה העיקר, הייחוס השלילי היה אינדיבידואלי, ל'אישיותו הבעייתית' ול"הסתבכויות" העבר, ולא ייחוס תרבותי/עדתי.
ההשוואה מעניינת גם בגלל "הפה הגדול" של שני האישים, שחבים חלק גדול מהקריירה שלהם להתבטאויות שנחשבו בוטות. אבל בזמן שאצל טופז ההתבטאויות לא הוחזקו לרעתו ואף שימשו לו קרש קפיצה (המופע "פליטת פה"), וגם תקריות קודמות של שימוש באלימות פיזית (שבירת משקפיו של המבקר שניצר, נשיכת זרועה של השחקנית שהתארחה בתוכניתו) קיבלו יחס סלחני – אצל מרגול השימוש בסלנג הוא מושא תדיר לביקורות ומשמש כעת כראיה להתנהגות פלילית.
מרגלית צנעני נהנית מהייצוג המשפטי הטוב ביותר שיש ואני משוכנע שפרקליטיה יגייסו כל אמצעי כולל הטענה בדבר מוצא. זו הסחת דעת נוספת לעניינים הפחות רלבנטיים. ההיגררות החוזרת ונשנית לעניין העדתי היא היענות לפתיון שנועד להשתיק ולהשכיח את מחאת האהלים. חבל. יש לנו עניינים חשובים יותר לדון בהם למשל, הקשר המדאיג בין ארגוני פשיעה וכלי תקשורת, הפיכת ארגוני פשע לחלופה למערכת המשפט ועוד ארוכה היריעה.
אייל מגד הוא הרבה דברים אך אין הוא טיפש. לבטח יודע הוא להשתמש בסמלים לשוניים. הוא עשה זאת בכישרון לא מבוטל בכתבה הקצרה שלו. הוא ידע שתהיינה תגובות. הוא ביקש את התגובות האלה. עכשו הוא רוחץ בשמש הפירסום חינם לה זכה בעבור 200 מילים. ללא עבודה ולא בעבור ספר הדורש עבודה משמעותית.יש כאן שקר ורמיה. הוא יודע זאת. גם אנחנו יודעים זאת.
על כן, התגובות צריכות להביא בחשבון את החשבון של אייל מגד. כפי שנאמר בכתבה של יעל, יפית ומתי, (תודה) אייל הוא מייצג (אין הוא נציג) של קבוצה לא מבוטלת של אנשים. אנשים כמותו עסוקים בהסחת דעת. הסחת הדעת המרכזית היא מהמציאות הנמצאת מאחורי הסמלים שבאמצעותם השימוש בהם רוקד אייל מגד על הבמה הציבורית.
עיזבו רגע את הסמלים והסתכלו במציאות שסמלים אלה מייצגים. מבחינה זו הפיסקה האחרונה במאמר של יעל, יפית ומתי היא הפיסקה החשובה ביותר. הינה הפסיקה פעם נוספת:
"מעניין, שדווקא האליטה האשכנזית ששולטת עד היום ברוב המכריע של אמצעי הייצור של החברה הישראלית – בכלכלה, בתרבות ובתקשורת – נתפסת אצל מגד כשקופה. אליטה זו אינה מואשמת בתשוקה לאלכוהול ואינה "עושה כסף", היא פשוט זכתה בבכורה מבלי לדחוק הצידה ערכים נעלים או קבוצות אתניות ולאומיות שחולקות איתה את המרחב. הכול, חס וחלילה ללא שימוש בכוח."
נכון מאוד.
אמצעי הייצור בחברה הישראלית אינם בשליטתה של מרגלית צנעני ולא בידי "התרבות הים-תיכונית". אלא הם בשליטתם של אדוניו של אייל מגד. בידי מי האדמה בישראל? בידי מי ההון בישראל? ובידי מי הכוח להשתמש באוצרות הטבע של ישראל?
השחיתות של שיטת השקשוקה אינה המצאה של מרגלית צנעני ושל "התרבות הים-תיכונית". אלא היא המצאה של של אדוניו של אייל מגד (אחד מהם הוא ראש הממשלה והשני הוא הנשיא).
האלימות הכלכלית (עוני ואי שיויון מחפירים) התרבותית (העדר ייצוג תרבותי אמין של חלקים משמעותיים של החברה הישראלית) והאלימות הפיזית הפושעת של נישול, מלחמות, ודיכוי אתני, לאומי ומגדרי, בישראל אינה תוצר של מרגלית צנעני או של "התרבות הים-תיכונית". אלא של אדוניו של אייל מגד.
מעמד הבכורה של אדוניו של אייל מגד הושג בכוח, בכפייה, בהסחת דעת, בנישול, בניצול ובעושק. אלה הם אדוניו האמיתיים של אייל מגד והם באמת ישראל היפה ביותר שאייל מגד מסוגל להעלות על דעתו. שיבושם לו.
אם מרגלית צנעני פשעה כנגד אחרים שתשלם. אשמח אם יתברר שהיא רק אישה משוחררת עם יכולת ורבאלית לא מבוטלת. לעיתים הייתי רוצה שהיא תשתמש ביכולת זו גם ביעילות חברתית רבה יותר. לא יותר.
כל השאר, השאירו לצעקות של הקוזק הנגזל.
כאשר נשלוט מעט יותר במציאות של אמציע הייצור, ההון המטריאלי וההון הסמלי, ובכוח פוליטי מאורגן יותר נוכל לשנות גם את הסמלים.
לא להיפך.
מקווה שמרגלית צנעני תברך, בראש השנה, ברכת שנה טובה בלב שקט.
בברכה
מאיר עמור
לגבי המזרחיות. יש כל מיני סגנונות מזרחיים. יש פרופסור מזרחן שיציג את התרבות המזרחית וישמור עליה, יש עיתונאי מזרחי שיטייל למרוקו טיול שורשים, יש זמר מזרחי כמו חיים משה ויש את מרגול. אי אפשר לצפות ממרגול רמה של פרופסור מזרחן. בדיוק כמו שאי אפשר לצפות מירדנה ארזי רמה של פרופסור מהאוניברסיטה.
אז לאשכנזי ירדנה ארזי נשמעת כאילו רמה גבוהה? היא נחשבת לאליטה רק בגלל שהיא לא שרה סלסולים? זו דעה קדומה. אבל בסופו של דבר ירדנה ארזי היא בדיוק כמו מרגול. אין כל הבדל. היא לא פרופסור ואני לא חושבת שיש לה אפילו תואר ראשון. רמת האינטיליגנציה של ירדנה ארזי למשל היא בדיוק כמו זו של מרגול. אין כל הבדל! והן אפילו הופיעו יחד במופע משותף יחד עם אילנית ושלומית אהרון בכל העולם. וזה היה מופע של ארץ ישראל היפה.
ולכן מה שאייל מגד כתב זה לא הוגן. כי אני לא חושבת שהוא היה כותב על ירדנה ארזי שהיא רמה נמוכה או ארץ ישראל הלא יפה בגלל שהמחשבה היא שירדנה ארזי היא אליטה.
לדעתי הפירוש הנכון יותר למצב של מרגול הוא פירוש פמיניסטי: מרגול היא אשה בעולם של גברים. והגברים ניצלו את זה והפילו אותה. והפמיניסטיות שכל כך צועקות כל הזמן צריכות להבין ששום דבר לא השתנה.
הנה קטע ממקלדת השיטנה של המתקרבן המתיפייף: " המיעוט השקט, התרבותי באמת [האשכנזים ובעיקר צרכני תרבות ציונית/"אירופאית" מזוקקת ונקייה מהשפעה מזרחית], הולך ומתכווץ, הולך ומתמזער [ממש כמו האירופים נוכח היתרבות המוסלמים שם… ואל תקראו היידר הישראלי], …. אני תוהה אם העם המרותק לפרשה, לא רק שלא יסיר את חוצנו מהתופעות הדוחות האלה [מוסיקה מזרחית, חגיגות עממיות וספונטאניות ואפילו לא עלינו – שרידים של מבטא מזרחי ומילים בודדות בערבית], אלא אף יהפוך את גיבוריה הים-תיכוניים [מזרחים, ערבים, תורכים ויוונים] רודפי הבצע [ע"פ רבניו הציונים של מגד רדיפת בצע היא תכונה גנטית של המזרח תיכוניים שהאשכנזי בעל המראה האירופאי מחוסן מפניה] של הדרמה הטלוויזיונית המוקרנת בשעות שיא של חדשות, מוקפים בנערות זוהר, בשומרים, באמרגנים ובפרקליטים [ההשוואה למאפיה ברורה] – למודל שאותו ישאפו לחקות ביתר שאת. אני תוהה אם ייתכן ששאט הנפש תהפוך לחשבון נפש. אבל כנראה שהתשובה היא, שהסיכוי שואף לאפס [דמעות ורחמים על האשכנזים ה"מתמעטים" לשיטתו ממש כמו ההסטה הנאצית על התרבות היהודים].".
הסגנון והשיטה של אייל מגד מאוד מזכירים את מורם ורבם של ישראלים רבים מסוגו של מגד – יירג היידר – מנהיג מפלגת החרות האוסטרית הניאו-נאצית. הוא מסית ומטיף נגד שנואי נפשו מבלי לנקוב כמעט בשם הישויות המותקפות. כמו הניאו-נאצים באירופה גם הוא נזהר מפני תביעות משפטיות על הסתה גזענות. קהל היעד שלו מבין היטב את השפה הלא כ"כ מרומזת.
במדינה תקינה מסיתים לגזענות ולשנאה, כמו אייל מגד וכמו תומכיו מכחישי פשעי הגזענות האשכנזית (כגון בין המגיבים כאן), היו חיים בחרדה מתמדת מפני רשויות החוק והמשפט. כאן במדינה האשכנזית הציונית הם נותני הטון על תקן של מחנכי הדור.
מה הוא רוצה איל מגד? אל מי הוא מדבר, אלי? אל אימא שלי? אל כל מי שמופיע בטלוויזיה? את מי הוא שופט כאן ועל מה? אני בעיקר קראתי גיבוב של מילים שהשורה התחתונה שלהן עושה לי בחילה. כמוה גם הטוקבקים שקיבלה. מה זה תרבות ים-תיכונית? ומי הם אותם עסקנים בטלנים שותי- דם שהוא מדבר עליהם?
משום מה כולם מפחדים להגיד שמרגלית צנעני היא אייקון. אתם מכירים עוד זמרת מזרחית עם קריירה מפוארת ומתמשכת כמו שלה? איפה הכבוד שלנו למי שהביאו אותנו עד הלום?
אשמה או לא זה לא רלוונטי, אני לא למדתי משפטים ואין לי את היכולת או הזכות לשפוט אם עשתה זאת או לא. מה שכן בטוח הוא שמגיע לה הליך הוגן ובטח ובטח שלא מגיע לה לשהות במעצר. מעצר בית היה עושה בדיוק את אותה עבודה.
מילים כמו של מר מגד עושות לי צמרמורת, הן מחזירות אותנו עשרות שנים אחורה וגורמות לי לתהות מה המקום שלי במדינה הזאת ומי הוא זה ששופט מה היא תרבות ולמה צריך להיות רק סוג אחד של תרבות, רק צבע אחד מסויים?
התרבות הפופלארית מרגיזה במידות רבות, אבל היא לא פועל יוצא של המזרחיות, היא פשוט מאפשרת למזרחיות להתבטא בכלים שהיא בוחרת בשבילה, כי כולנו יודעים מי באמת מנהל את העסק ובזמנים כאלה אני מרשה לעצמי לשים הכול על השולחן.
אם לא נצביע ישירות אל הבעיות הקיימות לעולם לא נוכל לפתור אותם.
גזענות זה לא כשקוראים לך 'שחור' באמצע הרחוב, גזענות זה כשמונעים ממך מהרגע שאתה נולד להיות מה שאתה באמת. גזענות זה כשמתחילים להגדיר ישראליות על פי שיטת האלימינציה.
צר לי על אותו מיעוט נכחד, נשמע שהם סובלים מרדיפה יומיומית קשה, מדוכאים, עבדים נרצעים. כואב לי על יפי הבלורית שלא מוצאים את מקומם בקרב הישראלי החדש-חדש.
יותר מידי מאיתנו כבר לא מעוניינים לחלק את עצמנו לקבוצות מסוגרות ושונאות. אין זה אומר שצריך להתעלם מההבדלים. עלינו לשאת את זהותנו בגאון, תהה אשר תהה ולאהוב אחד את השני על כך.
ואני רק רוצה להזכיר אפרופו הנושא העדתי, שיש קהילה כל כך שחורה עד שהפכנו אותה שקופה.
כשמסתכלים על הקהילה האתיופית רואים את הגזענות הישראלית במלוא תפארתה, מגיע להם יותר ולילדים שלהם מגיעה תקווה, קל לנו לא להתעסק בהם כי הם כל כך מנומסים שלא יעזו לדרוש את המגיע להם. כזאת הפכה להיות המדינה שלנו, והתשובה היחידה לאנשים כמו איל מגד היא לגדל פה דור של מזרחים ואתיופים משכילים וכריזמתיים שלובשים את צבעם כמו כתר ולא נותנים לאף אחד להוריד להם את הראש.
דברים כאלה רק ממלאים עוד דלק ומבהירים שוב עד כמה השינוי במדינה הזאת אקוטי.
תודה מר מגד
במועדון הזה חברים פרופסורים, אנשי מדע מתחומים שונים. מדגם חלקי:
פרופ' דיוויד אירווינג הבריטי, ארנסט צינדלר הגרמני, פרופ' יון קוז'ה מרומניה, ניק גריפין הבריטי (מנהיג הBNP הנאצית), רובר פוריסון הצרפתי ועוד רבים וטובים מהתנועות הניאו-נאציות של אירופה.
(כולם אגב מכחישי שואה).
לפי דבריך, אחוס"ל כמוני הוא כאנצ"י (כוזרו-אשכנאצי-ציונאצי).
כמו מוני יקים שרוצה להחזיר אותי לאירופה (למרות שנולדתי פה…) – רק צריך להפעיל את תאי הגזים.
אכן, אמירה כמו "אנחנו האשכנזים הולכים ומתמעטים והם המזרחים הולכים ומתרבים" מצביעה על חשיבה גזענית. נראה לי ברור שמגד לא כתב זאת, אלא: "אנחנו – המתנדבים, הערבים זה לזה, אנשי המשפחה שומרי החוק – הולכים ומתמעטים, והם – רודפי הבצע והפרסום, העבריינים, הצעקנים, הרדודים – הולכים ומתרבים". אם שבירת השיא בגזענות האנטי-מזרחית מתחבאת כולה במילים "ים-תיכוניות" ו"ישראל היפה" שבהן השתמש, נראה לי שטענתכם נסמכת על יסודות רעועים, ובכל מקרה נטפלת לעניין שולי בדבריו.
בפרפראזה על הדימוי שלך, מי שלוקח סמי הזיה יראה צבעים גם היכן שאינם נמצאים. אתה חושב שאני לא רואה את המציאות, ואני חושב שאתה מתאמץ מדי לראות את שאתה רוצה. אין טעם, אני חושב, להיכנס לוויכוח מי בינינו צודק, שהרי אף אחד לא ישנה את דעתו, לא אנחנו ולא מי שקורא את דברינו. כאמור, גם אם אני אכן עיוור צבעים, היות שלפעמים אני מצליח לראות ולזהות גזענות, שיא לא נשבר כאן, אני סבור.
בכל מקרה, זהו בעיניי עניין טפל בסיפור מעצרה של צנעני. בעיניי, העיקר הוא הצוהר שהסיפור הנוכחי נותן לנו לתהליך ההשתלטות ההולכת וגדלה של הפשע על מדינתנו. זה לא חידוש גדול: כל מי שחי כאן במדינה יודע ומכיר את הדברים. אך כל הזדמנות להתקומם נגד תהליך הרסני זה נראית לי חשובה. אם אנשים רבים שומעים את פרטי הפרשה שהולכים ונחשפים ולא רואים זאת, הרי שההתדרדרות בתרבות החוק במדינה גדולה משחשבתי.
ליניב,
אני משתדל מאוד לא לצרוך תקשורת, אך לפי הזכור לי יחס התקשורת לדודו טופז היה צהוב ומבחיל בדיוק כמו יחס התקשורת לצנעני (וכמו יחס התקשורת לכל עניין שהיא מסקרת). לו היו יכולים לפרסם תמונה של טופז הדומה לזו של צנעני שהתפרסמה, אין לי ספק שהיו עושים זאת. מעולם לא שמתי לב שהסלנג של צנעני הוא מושא תדיר לביקורות ואין לי מושג מי משתמש בו כראייה להתנהגות פלילית. גם לצנעני "הפה הגדול" שימש קרש קפיצה: הוא הביא לה פרסום ופופולריות רבים, ובין היתר בזכותו היא נהייתה מגישת רדיו וטלביזיה ושופטת בכוכב נולד. בכל מקרה, אליטיסטים מסוגו של מגד בזו לטופז הרבה יותר משהם בזים לצנעני. בדיוק בגלל שביקורות מסוג זו שמשמיע מגד (ואף גרועות ממנה) הושמעו גם נגד טופז, איני מבין מדוע קפצו כותבי המאמר בטענות על גזענות.
ותגובה ל"המיעוט הוולגרי",
נניח שאכן עבורי הקישור בין תרבות ים תיכונית לפשיעה הוא אוטומטי ומובן מאליו (את הדברים הללו, שרחוקים מאוד מהאמת, בדית מהזיותיך בלבד. אבל נניח לרגע שהם נכונים). מה אנטי מזרחי בזה? ובכלל, מה גזעני בזה? האם אין הבדלים בין תרבויות שונות? ובפרט – האם אין תרבויות שבהם פשיעה (מסוגים מסוימים, לפחות) היא נורמה רווחת בעוד שבאחרות לא? כאמור, איני רואה "קשר אוטומטי" בין התרבות הים תיכונית (תהיה משמעות המונח אשר תהיה) לבין פשיעה. אך אני בהחלט רואה שפשיעה, שוחד ושחיתות נפוצים הרבה יותר בתרבות האיטלקית מאשר בתרבות הנורווגית, למשל. האם זה עושה אותי גזעני?
(אני לא באמת מצפה לקבל תשובה רצינית ממי שחושב שהרכיב המרכזי בתרבות הוא המוזיקה, ושאליטיזם הוא גזענות. אבל אני באמת לא מבין את השימוש שעושים כותבי המאמר, ואף רבים אחרים בארץ, במילה גזענות).
נראה כי יש פה שנאת אשכנזים וגברים רצינית
מרגול מואשמת באישומים חמורים אבל ברור שמכל המאמרים שנכתבו והדעות אתם תמצאו מישהו שכותב משהו שאפשר לפרש כגזעני.
אתם הגזענים האמתיים פה
אתם לא מסוגלים להתמודד עם אשה או מזרחית שמועדת בלי לשייך את זה לאשכנזים ולגברים ששמחים לאידה.
נורווגיה כרגע כדוגמא ומופת לשמירת חוק וסדר… אתה קורא חדשות? ואני לא חושבת שמה שקרה שם עדיף על המאפיה, כמו שאתה מבין למדינות הנורדיות יש בעיות קשות משלהן. ממקור ראשון. אני מתגוררת בגרמניה, המאפיה האיטלקית היא דווקא סימפטית בשוואה לכמה מגלוחי הראש… אההמ, אבל זה לא מכוון "נגדנו"
מרגול, או לפחות הפרסונה הטלוויזיונית שלה, היא אשה וולגרית. יש עוד 5 מיליון וולגריים במדינת וולגריה הציונית. מעט אנשים אינם כאלה. מה תעשו? אין לזה שום קשר למוצא עדתי.
מרגול וטייקוניה שמעסיקים אותה עושים כסף מהוולגריות שלה בטלווידיה הסופר-וולגרית שלנו. אעדיף לאכול חרא ולא לצפות בטלוויזיה הישראלית על שלל כוכביה, אלה המזרחים, האשכנזים או הימתיכונים. והטלוויזיה האיטלקית עוד יותר וולגרית. אז מה?
משאמרנו את זה – אייל מגד הוא אכן גזען, וזה עולה מכתיבתו.
באמת המדינה הזאת נהיית יותר ויותר ערסית ופרחית. הציבור המעודן לא כולל רק אשכנזים אלא מבני/ות כל העדות, אנשים שעדיין לא התבהמו. במדינתנו אלה באמת הולכים ומתמעטים. אז די כבר עם רגשות הקיפוח הבכייניים האלה! טוב שנותרו בתקשורת הישראלית כותבים אמיצים ורהוטים כמו אייל מגד.
למה את חושבת שאת לא חלק מהבהמות הישראליות הוולגריות?
את חושבת שהאחרים שאת רואה אותם כפרחות וערסים, חושבים שהם כאלו?
התגובה שלך היא לפחות די וולגרית ואת גם ישראלית כנראה.
אייל מגד, שכתב גם הוא מאמר וולגרי, כנראה התכוון גם אלייך. זה שיש לך ג'ינג'ים לא נותן פטור.
שכנים טריפוליטאים שמשתלטים על הגינה של הבניין, שמים מנגל מתחת לחלון של שכן צמחוני, חוזרים בתשובה של ש"ס הומופובים חסרי תקנה – אלה בהמות! העידון ונועם ההליכות זרים לחלוטין לשכבות המצוקה המאמינות בבאבא בובה, רבנים נצלנים ושונאי-אשכנזים מקצועיים ומקופחים עם דיפלומה שמגבים את הפרחיות הכללית ומקדשים את מעמדו של ערס יוסף!
מרוב זעקות בכייניות של "קיפוח קיפוח קיפוח" הפכו המונים לשונאי אשכנזים חסרי תקנה בלי שמץ של בושה. מוטב לחבורות השונאים שייראו, ילמדו, יחכימו ויתקדמו וישכילו! מצד שני, הבכיינות המקצועית מספקת תקנים באקדמיה, מכון מחקר מסוים בירושלים שמתחנחן לזועקי הקיפוח ונותן להם כיבודים לא יודעת אם גם משכורות. זה נורא משתלם להיות במיוחד מזרחי אנטי ציוני באקדמיה. זה יכול להביא פרופסורה הרבה יותר מהר מכל מסלול אחר עבור אחדים… או יותר מאחדים… ואם תקים כתב עת אנטי ציוני מקצועי, בכלל עתידך מובטח במגדל השן! ובלבד שלא תודה שגם אתה מזמן מזמן הפכת להגמוניה דה לה שמאטע עם ריח מנטה ועראק אותנטי עאלק
אני כמזרחי מרגיש אשם מול שנאת האשכנזים שתקפה חלק מאיתנו. אנחנו משתמשים לפעמים במילה "אשכנזי" בתוספת צחקוק אכזרי – ומתי שעשו את זה לאבא שלי המרוקאי נעלבתי. עכשיו אני מבין את האשכנזים שנעלבים. חלאס. יש גזענות מזרחית אנטי אשכנזית והגיע הזמן להתייחס לזה ברצינות רבה. אני נשוי לאשכנזייה ולא אתן לחבריי המזרחים להעליב אותה.
דוחה בהרבה מזה של מגד ואף ארוך ו"מנומק" ממנו- פורםס היום בעכבר
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,797,209,62940,.aspx
ההתייחסות שלכם לנושא קשקשנית ונובעת מבורות ודמוגוגיה. אם הטענות כלפי מ.ג. נכונות, אז היא היתה מעורבת בעבירות פליליות חמורות, שצריך להוקיע, וכל מיני התפלספויות למיניהן אינן במקום, והן לכל היותר שוליות וזניחות. אם הטענות נכוות, אז מ.ג. שכרה רוצחים כדי לגבות באמצעות שימוש באיומים ואלימות כסף.זה דבר מזוהם לפי כל קנה מידה, וז העיקר כאן. השאלה היחידה היא האם היא באמת עשתה את זה או לא, ואם כן, מן הראוי שתענש בחומרה. כל היתר, זה שטויות. אלא אם כן חלק מהמגיבים כאן סבורים שזה לגיטימי, להשתמש ברוצחים ובאלימות כדי לסחוט כסף. מאנשים.
וגם הוא משחק תפקיד מרכזי בפרשה עגומה ומוזרה זו.ובנוסף יש גם רוזנשטיין בעולם הפשע…ומעניין כאשר מתי כספי וחוה אלברשטיין היו חזק למעלה לא קבלת על כך והתאים לך שרוב הזמרים "המזרחיים" למטה,ולא שאני אוהבת את הסגנון הזה ,אך יש זכות להישמע ולהתפרנס לכול סגנונות הזמר.צנעני נחקרת בפרשה זו ומנגד (בלי להשוות בחומרת המעשים) ז"ל טופז -לא אשכנזי,היה מעורב בפרשה חמורה מאוד,צחוק הגורל הוא להבדיל ממך אהב מאוד מזרחיים בעיקר את בנותיהם…אייל מגד אכזבת,איש רוח אמור וכן,צריך להתעלות מעל גבובי שטויות כאלו
לכל המתקרבנים הגזענים,
מלבד חוסר ההגיון בדבריכם -"כל מי שאמר "אשכנזי" בלעג ","די לשנאת אשכנזים במדינה הזאת!" , "יגעל המבריק"- המשותף לכולכם הוא טפשות, חוסר הבנת הטכסט והתקרבנות עלובה.
קראתי את דברייך בעיון והחלטתי להתייחס רק לחלקים העינינים בתגובתך. ולכן להלן תגובתי:
קורבן לשנאת חינם, המגיבים בחמת זעם ומאשימים אותנו בגזענות, אתם משולים בעיני לגלן בק שמאשים את אובמה בשנאת לבנים.
ברוכים הבאים למועדון, מתום שישים שנות ציונות למדתם גם אתם להתבכיין.
החלל שבא לאחר הנקודותיים בתגובתך, מבטא את תכולת המוח שלך.
לעצם העניין: מי שמכחיש את חטיפת ילדי תימן, את גרוש תימני כינרת ,ניצולם המחפיר ונישולם, מי שמכחיש את הקרנות המוות לילדי המרוקאים, או כל סדרת פשעים אחרת אותם בצעה ההנהגה האשכנזית הציונית נגד המזרחים והפלסטינים, הוא גזען נאלח. במדינה מתוקנת הכחשת הפשעים האלה מזכה את המכחישים באותו יחס משפטי לו זוכים באירופה מכחישי השואה.