בחורה רהוטה להפליא

לעתים אני עומדת חסרת אונים אל מול גילויי הפתעה או חיבה חסרות פרופורציות אליהן אני זוכה בגלל היותי אתיופית. כמה הערות על שחרור מהכלא התודעתי של הגזענות הליברלית
אפרת ירדאי

מאמרו הגזעני של איתמר הנדלמן סמית ב"עכבר העיר" היה גזעני באופן כל כך בוטה וברור, שאין מה לחקור בו. הוא היה חסר כל תחכום. הנדלמן לא מתבייש לומר "אני גזען" בקול רם, הוא מתעב "מזרחיות", ומעיד על עצמו כמי שחונך על ברכי התרבות האירופית ושהושפע מסלידת הוריו מכל מה שאינו מערבי.

אבל יש גם גזענות מסוג אחר, מתוחכמת יותר ולא מודעת לעצמה. גזענות של ליברלים, כאלה שמאמינים בדמוקרטיה ובשוויון זכויות. דוגמה מובהקת לכך נמצאה בכתבה המצוינת של תומר גניהר ב"הארץ", על נהגי מוניות שמסרבים לעצור לאתיופים. גניהר עשה עבודה עיתונאית טובה, וגם הוכיח עצמו כבן ברית של אתיופים ושל כל מי שסובל מגזענות על רקע צבע עורו. אלא שגזענות סמויה נחשפה בטקסט כשציטט את איתן, בחור אתיופי צעיר, וציין כי הוא "רהוט להפליא".

קראתי את זה, ושאלתי את עצמי – האם בחור אתיופי שמדבר באופן רהוט הוא "פלא"? פליטת המקלדת הזאת חושפת את דרך המחשבה של הליברל. זוהי גזענות של מי ש"אוהב" שחורים (או ערבים או מזרחים), ושהוא עצמו, בדרך כלל, בעל פריבילגיות. הגזענות הליברלית היא גזענות שאינה נובעת מרשעות או מחינוך רע (כמו זו של הנדלמן). לדעתי, מדובר בכלא תודעתי שיש לו תרופה.

סיפורים קצרים להמחשה נוספת:

חברתי האתיופית נשואה לבחור לבן. פעם, סיפר לי בן זוגה, הוא נשאל: "אתה יוצא עם אפריקאית?". כשענה בחיוב, נענה: "מזל טוב! כל הכבוד!". אותה חברה סיפרה שיום רגיל אחד, כשעשתה קניות בסופר, היא נעצרה על ידי מישהו שאמר לה: "ואו, את כל כך יפה". היא ענתה בנימוס: "תודה". הוא המשיך: "איזו עדה את?" והיא ענתה: "אתיופית". על כך נענתה: "כל הכבוד לך". רוצה לומר, גם אתיופית וגם יפה. מפתיע!

כמה מחברותי הטובות ביותר וכיו"ב. בגדול, במפגשים בין-אישיים אל תצאו מגדרכם - תהיו אתם

דוגמה נוספת: חבר אחר, אתיופי, הלך פעם להפגנה למען שחרורו של גלעד שליט. בהתהלכו שם בין המוני האנשים, עצר אותו מפגין ושאל אותו בהפתעה: "מה אתה עושה פה?" פשוטו כמשמעו. רוצה לומר, מה אתה עושה בהפגנה "רגילה", אתה לא אמור להיות באיזה הפגנה בפתח תקוה ליד בית הספר הגזעני ניר עציון, או משהו שקשור בדם, פלשמורה? אתה לא "רגיל", קישתא. ועוד דוגמה: חברה אתיופית שעובדת בבנק בתל אביב, עובדת חביבה ומסורה שיצרה קשרים נפלאים עם לקוחותיה, נשאלה על ידי אחד הלקוחות: "תגידי, את חוקית פה?" אכן, הלב יוצא למשמע הדאגה, הסולידריות והאכפתיות.

לעתים, גם אני עומדת חסרת אונים אל מול גילוי הפתעה או חיבה חסרות פרופורציות שאני זוכה להן בגלל היותי אתיופית. ולא, תודה, לא אני ולא בני משפחתי זקוקים לבגדים משומשים.

הנה מספר דרכים קלות לזהות גזענות ליברלית:

1. אחיזת חיל ורעדה בזמן שלבן שומע לא לבן מדבר "רגיל", בדרך כלל שחורים על גווניהם הישראלים, אתיופים, מזרחים וערבים. התגובה הנפוצה לכך היא הבעת פליאה: "את/ה כל כך רהוט/ה!" או "את/ה מתבטא/ת מאוד יפה!"

2. רצון עז, כמעט בלתי נשלט, לחשוף את החבר/ה השחור/ה לחברים ומשפחה לבנים.

3. מחיאות כפיים סוערות חסרות פרופורציה לתוכן הדברים כאשר הדובר אינו לבן.

4. משפט נפוץ מאוד – אני דווקא מאוד אוהב אתיופים, עובדים אצלי במועדון בעפולה.

5. "גם אני יצאתי עם אתיופית". רוצה לומר I feel you man!

והנה מספר דברים לידע כללי:

1. אתיופים לא חייבים צ'יף, לא מדובר בשבט.

2. לא כל ערבי הוא מוסלמי.

3. לא לכל מזרחי יש לב חם והוא אוהב לאכול קוסקוס.

4. לא כל אתיופי שומע רגאיי או לחילופין יודע לרקוד מדהייייים.

5. לא כל שחור זקוק לבגדים משומשים.

6. זה לא יפה לגעת בשיער של בנאדם סתם כי זה נראה מגניב.

7. לא כל אתיופי ישוש לארח אתכם בבית הוריו כי רציתם לחוש איך זה לאכול אינג'רה עם הידיים באווירה משפחתית.

8. לא חייבים להשתמש בפתגמים בשפת האם של "היליד", תהיו בטוחים שאינכם הראשונים לעשות זאת. אפשר לרכוש אמון בדרכים אחרות, רגילות.

9. בגדול, במפגשים בין-אישיים אל תצאו מגדרכם – תהיו אתם.

10. אה, ואפריקה זה יבשת לא מדינה. ומרוקו זה בצפון אפריקה.

הכותבת היא דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שושנה גבאי

    נכחו כאלף אנשים שזה הרבה מאוד לפתח תקווה. היו מחיאות כפיים סוערות לדוברים שדרשו צדק חברתי ולא טרחו לדבר על היותם אתיופים אלא יצגו את כולנו האזרחים עשוקים בישראל. אף אחד מהקהל לא הרים גבה ולא התפלא שעומדים על הבמה סטודנטים "רהוטים להפליא", וואף אחד אפילו לא הזכיר את זה שהם אתיופים.פשוט עיוורון צבעים מוחלט.
    ולכבוד כולנו האזרחים המוחים -שיר של קוומי שהופיע באותה עצרת בהתנדבות.
    http://soundcloud.com/quami-de-la-fox/quami-asur-lehishaver

  2. אלם וורקנה ביאדגלין

    כתבה יפה, אולם לטעמי היא רצופה בסתירות פנימיות. זה נכון שיש כל מיני ביטויים שניתן להגדיר אותן בספקטרום של גזענות\דעות קדומות, אבל צריך להיזהר לא לעשות הכללות בדיון על "לבנים" ו"שחורים",; מרכז ופריפריה, שמא נהפוך את הדיון הלגיטימי הזה לאופנה או קרדום לחפור בו.
    באופן אירוני, מתוך הטקסט ניתן לראות כי לכותבת "התפלקו" גם הנחות קדומות משל עצמה. ראשית, בשימוש שלה במונח לבן. במה זה שונה מהדיבור האינסופי על אתיופים? תארו לכם שהיו מדברים על האתיופים במונח שחורים? מייד הדובר היה מואשם בגזענות קלאסית או חדשה. בנוסף, הכותבת מגדירה את כתבתו של תומר גינהר "מצוינת", אבל מיד מוסיפה את חולשתו בכך שהוא ציין "רהוט להפליא", שזה לדעתה ביטוי של "גזענות ליבראלית". ומהיכן למחברת הרשומה כי אותו כתב לא נפגש בפועל עם אתיופים לא רהוטים? האם האתיופים כולם רהוטים, לא תהא זו הנחה סבירה שיהיו גם לא רהוטים ולו בשל היותם עולים? יש תמיד אפשרות שאותו כתב פגש באותו ערב בעיקר בליינים שזה מקרוב באו והוא מצא אחד "רהוט להפליא", אין להאשים אותו בגזענות, במיוחד כאשר הדבר לא נבחן לעומק.

    אולם, מה שהכותבת לא שמה לב שגם לה עצמה יש גישה "ליברלית" ואת זאת אנו רואים כאשר היא טוענת כי היא ומשפחתה "לא זקוקים לבגדים". מה אנו אמורים להבין מכך, שאתיופים אחרים כן זקוקים לבגדים?
    כך גם הדוגמא של אותה חברה שעבדה בבנק, שאותה מגדירה המחברת "עובדת חביבה ומסורה שיצרה קשרים נפלאים עם לקוחותיה"; אז אולי "גזענות ליבראלית" אינה קשורה רק למה שהכותבת מכנה "לבנים", אלא מאפיינת בכלל בני אדם באשר הם? ואת זאת, אנחנו, כאתיופים, ראוי שנפנים, לא כל העולם נגדנו והדיון על "לבנים" "שחורים" ראוי שייעשה רק בתוך מסגרת של דיון ספציפי ולא להפוך בעצמנו לגזענים ליברליים ביחס למה שמכונים "מערביים", רוצה לומר "אשכנזים". הדבר מרדד את הדיון החשוב על מרכז ופריפריה ללא שום קשר למוצא אתני, זאת משום שאלה שסובלים מהדרה אינם רק מי שאנו מגדירים באופן גורף אתיופים\ערבים\מזרחים.
    ובכלל, רק "אשכנזים" נוקטים יחס של "גזענות ליבראלית"? ייתכן כי הכותבת אינה מכירה את המציאות של האתיופים לעומק ואולי מתוך זה היא הוציאה את עצמה מן הכלל בעניין חלוקת בגדים.

  3. כרמית

    כתבתי במקום אחר, שיש לטפל בכל אקט גזעני בכפפות ברזל. כתבתי שאנשים גזעניים הם הסמן של סופה של חברה מתוקנת. אבל מדוע היית, כותבת יקרה, צריכה להתבטא בכזאת התנשאות?
    הרשי לי להודות לך על המידע – לא ידעתי שאפריקה היא יבשת, ולא ידעתי שאסור לגעת לאנשים בשיער כך סתם.

    1. רבקה

      הכותבת צודקת, לפעמים אנשים לבנים נוגעים לי בצמות סתם ככה, בלי להכיר אותי, אנשים זרים ומדברים לי מעל הראש. זה די מרגיז ונותן לי להרגיש כמו חיה בגן חיות.

  4. בעז ברזלי

    יש כאן חומרים למחשבה רצינית ומעמיקה אבל אלוהים אדירים (לא אכפת לי איזה ושל מי) יש הפגנה בשבת. מיליון איש אמורים להגיע. כל אחד מאתנו אחראי להביא עוד מפגין אחד פרט לעצמו. אני לא יודע אם איתמר הנדלמן סמית יגיע אבל לא צריך להקדיש כל כך הרבה מילים ללהג שלו.

  5. מרוקאי תורן

    עוד משהו: אלג'יריה זאת לא עיר במרוקו. זאת מדינה.

  6. תירגעו

    התופעה הישראלית הזאת שכל מאמר שנכתב על גזענות על ידי קורבן של הגזענות מואש מיד בגזענות. תופעה כל כך מאוסה. ויש לה כבר זקן. תדעו לכם שגם המחאה של ואדי סאליב תורגמה לגזענות נגד אשכנזים.

    צאו קצת מהגטו, לא יזיק.

  7. מישהו

    אני אשכנזי, יש לי חברים ערבים ומזרחים. אין לי חברים אתיופים (כי לא יצא לי להכיר מספיק קרוב במעגלים החברתיים והתעסוקתיים). נמשך לבחורות כהות ושחומות ושחורות, חושב שאני רחוק מלהיות גזען ליברלי, מודע לזה שתמיד אפשר ליפול לזה ובודק את עצמי הרבה. המאמר הבוטה של איתמר הנדלמן סמית לא נתפס על ידי כמאמר גזעני, הוא נתפס על ידי כמאמר המעביר ביקורת חריפה על תרבות רדודה ועל קשריה עם העולם התחתון, מרגול מסמלת את זה וסימלה את זה כמעט מהרגע הראשון של הקריירה שלה ובזה התמקד המאמר לדעתי. לגבי הגזענות שאת חווה כאתיופית, אין לי מה לומר חוץ מלחזק את ידייך. החברה הישראלית אכן גזענית מאוד ובצורה כל כך בוטה שאין היא מודעת לזה. (בערך כמו האנטישמיות של העם הפולני).

  8. יסמין

    כל אחד צריך בגדים משומשים — אני למשל לובשת כמעט רק כאלה. כמעט אף אחד לא צריך בגדים חדשים, או לפחות לא כל כך הרבה. אם כבר להשתחרר מכלא תודעתי, כדאי באותה הזדמנות גם לזרוק לכל הרוחות את הבושה בחיסכון ובצמצום. אין שום סיבה להמשיך לציית לציווי לקנות. לא כל שחור זקוק לבגדים משומשים, אבל חלקם כן, כמו חלק מן הלבנים וכל השאר. בכל מקרה עדיף לתת אותם למישהו במקום לזרוק.
    ברור לי שלא על זה את מדברת, והבנתי אותך היטב. ואני יודעת כמה טעון עניין הבגדים. ובכל זאת, אם אנחנו כבר עומדים בפתחה של תקופה חדשה — כדי לפחות להפסיק להיעלב מזה, ולראות בזה תרומה אישית לשלום כדור הארץ.

    1. גלי

      (לא קניתי בגד 8 שנים והארון שלי מפוצץ.)

  9. שירי

    כתבה נהדרת. אבל, ככל שהמשכתי לקרוא הטקסט נהיה מוכר יותר ויותר. כאשה מזרחית "סתם" עירקית, יצא לי לחוות חלק מהחוויות המתוארות. ההבדל הוא, שפעם, בניגוד להיום לא היו כמעט שום חסמים והגזענות לא היתה ליברלית אלא ממשית ואמיתית. אם היו נותנים לי לבחור בין "את נראית ממש אקזוטית" לבין "רואים שאת זאת שדרדרה את החברה שלך לעשן סיגריות, פרנקית" עדיין הייתי בוחרת באופציה הראשונה. גזענות ליברלית היא תמיד פחות פוגעת מזו הישנה וה"טובה".

  10. אילנה

    אח כמה התהליכים החברתיים חוזרים על עצמם דור אחרי דור. למה? כי רוב עמנו לא עשה למידה, (או עליה – פנימית).
    אחרי זה שיגעו לך בשיער, וישאלו אם הצבע אמיתי, ויחטטו בקרביים המשפחתיים, ויתפעלו מהעברית הרהוטה שלך, יבנו לך מוסדות וארגונים ויגידו "אתיופית (מזרחיה) מחמד שלנו! הוכיחי עצמך." וכשתוכיחי לפי דרכך פתאום יגידו "אה, לא, לא מתאים לנו.. לנו יש מטרות אחרות!" ככה זה, לפחות בשמאל הרדיקלי פמיניסטי כיום…

  11. איריס חפץ

    תודה, אפרת.
    את מתארת תופעה מוכרת למזרחים רבים, אלא שעל מזרחים לפעמים "לא רואים". להגיד לך שיש לך עברית רהוטה להפליא, זה כמו להגיד לך מה שאומרים עלי כששומעים שאני מזרחית "לא רואים עלייך". יעני, כל הכבוד על ההישג הלא מובן מאליו משום מה. פה נמצאת הגזענות, בהנחה הקדומה שאתיופים או ערבים או מזרחים הם לא בני אדם כמו אשכנזים. את אותה התופעה בדיוק, זו של גזענות ליברלית, אני חווה בגרמניה. עם השנים למדתי להינות מלהפתיע את הדוברים מולי (מה שאת לא יכולה לעשות כאתיופית, כי "רואים עלייך". אבל את יכולה "להתחפש" לאחת מגאנה ואפשר לחשוב שאת "לא חוקית" כמו שאפשר לחשוב שאני האו-פר של הילדים שלי).
    יש לי חברה שחורה שנולדה בגרמניה לאם לבנה ואבא שחור. יש לה שם גרמני לבן וזה גורם להרבה "בלבולים" אחרי שהיא קובעת פגישה עם שם לבן ומגיעה עם פרצוף שחור. אצלה ה"רהוטה להפליא" נשמע ככה: כשאומרים לה שיש לה גרמנית מצויינת, היא אומרת שהיא נולדה בגרמניה וגדלה בה כל חייה. ואז עונים לה "בכל זאת, יש לך גרמנית מאוד טובה". כלומר, המסר הורבלי בכלל לא הגיע ולא עבר את מחסום הדעות הקדומות…
    ולשירי,
    הגזענות הליברלית לא עדיפה בהכרח על זו הבוטה של המעמד הנמוך, כיוון שהיא מתחבאת. עם גזענות בוטה אפשר להתמודד, כי יודעים שהיא קיימת. יהודים בגרמניה שנתקלו בה, ולא יכלו יותר לעבוד במקצועם בשל חוקי גזע, עזבו. אבל כשהשכן הליברלי הלבן שלך מלשין למשטרה שאת "לא חוקית" למרות שהוא מאוד אוהב שחורים, או "רק" דואג שהם יגורו בדרום תל אביב רחוק מעיניו, למזרחים שגרים איתו בתנאי צפיפות ועוני זה לא עדיף. ככה לפחות הם אומרים…

  12. נתן.

    כולם בוכים על הגזענות כלפיהם ועל היחס המעליב.
    ה"תימנים" "המרוקאים" "האתיופים" "היקים" "הרוסים" כולם נעלבים, כולם כועסים, כולם מחפשים בפינצטה הערה כזאת או אחרת כדאי להוכיח כמה העלבון הנורא שלהם מוצדק, כולם מתרגזים, כולם מלאי טענות כרימון על העוול הנורא שנעשה להם כשהובאו לכאן ממדינות השפע הנפלאות שבהן חיו בעבר, מדינות ללא אלימות , עוני וגזענות .

    אבל לפעמים היה מתחשק לשמוע "אתיופי" או "רוסי" אומר את המשפט הבא : "תודה למדינת ישראל שאיפשרה לי לבוא לפה."

    אני יודע שיש כאלה שמזדעזעים רק מהמחשבה שמשפט כזה צריך להאמר ,אבל בים הבכינות האין סופית היה מרענן לשמוע גם משהו אחר.

  13. אייל

    דומה באורח פלא לספרו של פנון משנות השישים: עור שחור מסכות לבנות. מומלץ.

  14. איריס אליה כהן

    אני כל כך מזדהה עם דבריה של אפרת. את מה שהיא עוברת עכשיו, עברתי אני בילדותי. ואני בת ארבעים. ז"א, היום אני עדיין יכולה לשמוע הערות מהסוג הזה, אבל הרבה פחות. זה אומר שהתקדמנו קצת? קצת. אולי יש עוד תקווה.

  15. אירית הלפרין

    מסכימה לגמרי עם אפרת וחושבת ומאמינה שבכל אחד מאיתנו יש גזען שמסתתר לו בעיקר אם את ליברלית ולא נעים לך לחשוב על עצמך כגזענית מקווה שבקרוב תקום מדינה פלסטינית ונתפנה לטפל בבעיות האמיתיות שדלנו כחברה שהן בגדול חוסר שוויון צדק חברתי וחוסר פלורליזם

  16. אני אפור.

    אבל אני "לבן" ולא בא לי להחשב לגזען.

    אי לכך ובהתאם לזאת לא נותר לי אלא לומר שהמאמר נגוע ברגישות יתר ובמתיחה של גבולות הגזענות.

    מה שבמיוחד מקומם הוא החלוקה של העולם ל"לבנים" שהם גזענים בכל מצב(בין אם מודעים לעצמם או לt,עצם היותך "לבן" כבר מחייבת את היותך גזען נקלה) ו"שחורים" שהם תמיד מושאי האפליה וכל דבר שיאמר או יעשה בנוגע אליהם בהכרח יהיה גזעני.

  17. שרון

    נכון, דעות קדומות יש לכולנו במידה זו או אחרת. לבנים, שחורים, אשכנזים, מזרחיים, אתיופים ורוסים. וחשוב לחשוף אותן כפי שעשית. אבל מפה לגזענות הדרך ארוכה מאוד. גזענות היא אמונה שלאנשים מגזע מסוים יש עדיפות מולדת, גנטית, על פני אנשים מגזע אחר.גם אם מישהו חושב שתרבות אחת, נאמר "אירופית" עדיפה על אחרת, נאמר "מזרחית" זה אינו הופך אותו לגזען. אולי לבור, אולי לצר אופקים, אולי למתנשא, אולי לשוביניסט, אבל לא גזען. ובמובן הזה, אני באמת מאמינה שהחברה הישראלית היא מהפחות גזעניות בעולם בזכות היותה הטרוגנית כל כך.

  18. קצת היסטוריה ל'עולה חדשה'

    בתחילה היתה הגזענות מופנית נגד "עולי רומניה" ['רומני גנב'], אחריהן בתור היו "עולי מרוקו" ['מרוקאי סכין']. משאלה נכנסו ל"כור ההיתוך" והותכו, בא תורם של 'וולבו-וילה' – "עולי רוסיה"… זה כמעט נגמר, ואז מחלקת ההללויה- התעללו-יא בסוכנות היהודית החלה לחפש ולגרד את תחתית "סיר העליה", והביאה את "עולי אתיופיה" – והם הרי יותר שחורים מ"עולי מרבד הקסמים" התימני…

  19. קצת היסטוריה ל'עולה חדשה'

    המודל היה היחס לערבים [*]. והגועל-נפש טופח בידי המנגנון הציוני-דתי… לשם כך הוקמה הרב-רבנות הראשית בידי הנהגת היישוב [האשכנזי – מלכתחילה כגוף דו-ראשי]… והרבנים [אשכנזי וספרדי] הכריזו ש: הכל מידי האל שבראו לנו חכמי ישראל בגולת בבל… ובעזרת ה' הזה הקמנו את הגירוש, הכיבוש והגזענות. והיתר נמצא בכתובים.

    [*] שנים לפני שחיים וייצמן טען ב"מסה ומעש" שהיהודים ידונו לפי יחסם לערבים, הוא עסק בשידול האימפריאליסטים הבריטים. ב-1906, שיכנע את הלורד בלפור, והרצה לו על הציונות, וב- 1917 נתנו הבריטים ללורד הבנקאי רוטשילד, שלו היתה לונדון חייבת מיליארדים, את הצהרת בלפור. כך נולדה התלות הציונית באימפריאליזם. והיום זה ממשיך בתלות בארה"ב. כך זה התחיל וכך זה לא יכול להימשך. רק שלום צודק עם עמה של פלסטין ועם עמי העולם הערבי יצילנו מכלייה!

  20. מאיר עמור

    אני מוכן לעשות עסקה עם השטן. אני מוכן לעשות עסקה עם הגזענים מכל הצבעים ומכל הסוגים. אני מוכן להגיד "תודה" לישראל על שנולדתי בישראל. אני מוכן לומר "תודה" על שירותי הצבאי והכשרתי האקדמית ועל העבודה שהעניקו לאבי שהביאה אותי עד הלום. אני מוכן לומר את שאני חושב שלא כל האשכנזים הם גזענים. אני מוכן לומר שאני לא כל כך יודע מה זה "אשכנזים" ואפילו מה זה "מזרחים". אני מוכן לומר שיש "כאלה" ויש "כאלה". אני מוכן לסלוח על שנים של "אתה לא נראה מרוקאי" או "אתה בכלל לא נראה". אין בעיה. אני מוכן לעשות עסקה עם השטן בכל צבע שבו הוא יופיע וכל ומקום שהוא יבקש. התנאי שלי לעיסקה הוא פשוט:גזענות היא בעיקר, אם כל לא רק, אפליה מעמדית. לכן, אני מתנה את העיסקה בשכר מינימום גבוה יותר. אני מתנה את העסקה בחינוך בעיירות פיתוח, כפרים ערבים, ושכונות שיהיה עם משאבים רבים יותר – או לפחות שווים – לאלה המוקצים לבתי ספר ברמת-אביב או ב"קיבוץ" או ה"מושב" או "היישוב הקהילתי" השכן. שמימון החינוך יבוא מאוצר המדינה היהודית (והדמוקרטית) שהיא הכי טובה בעולם. אני מעדיף רמת תעסוקה גבוהה יותר והכשרה מיקצועית ארוכה יותר. אני מעדיף בריאות בעיירות פיתוח, בכפרים ערבים ובשכונות ברמה של צפון תל אביב. לא איכפת לי שיקראו לי אז מרוקאי, אתיופי, או צנון. כשהשכר הממוצע שלי יהיה גבוה יותר אני אצליח לארגן מפלגה פוליטית עם חבריי למעמד שכולם צנונים כמוני וכך נוכל לשנות את כללי המשחק ולהראות בטלויזיה – טלויזיה בלי ירון לונדון – ששחור הוא לא רק יפה אלא גם חכם, נעים ואפילו נוח לליטוף. אבקש מידידי וידידותי האמנים לעשות סרטים "כאלה" שמראים את כל הדברים היפים הללו. כאשר נקים את המפלגה ונהיה בעלי כוח נחוקק חוקים שבהם לא יהיה אפשר לשפוט אדם על פי צבע עורו או ארץ המוצא של הוריו או מספר החדרים בביתו, אלא על פי הכישורים שלו והנתונים של אופיו. יש לי חלום. אני מוכן לעשות עסקה עם השטן גם אם הוא גזען וגם אם הוא לבן וגם אם הוא שחור, העיקר שהשכר ישונה. "והעיקר והעיקר" שאלה שהם עניים יוכלו להיות מיוצגים בפוליטיקה על ידי עניים כמותם – שאולי הם לא לבנים – בשלטון. אני גם יודע שאת הדבר שהכי קשה יהיה להזיז מתפקידו "וכהונתו" יהיה את הנשיא "הנערץ" שמעון פרס – שהוא בכלל לא אשכנזי, לא שמרן ולא מושחת. יהיה קשה להזיזו גם בעוד 100 שנה. על תפקיד הנשיאות אני מוכן לותר למען שמעון פרס "וכל מה שהוא מסמל". לזכרונם של הימים הטובים ההם. קצת נוסטלגיה ויידישקייט לא יזיקו גם אחרי העסקה עם השטן. המאמר שלך אפרת הוא חד, מדוייק קולע אבל בעבורי הוא קצת פחות מידי פוליטי-כלכלי. הלוואי שיהיו עוד רבים כמוהו בעתיד. מאיר עמור.

  21. שלווה צ'וקולה

    באמת אפרת, עכשיו זה בדיוק הזמן להתעסק בקטנות? כדוברת האגודה "למען יהודי אתיופיה", מה יש לך להגיד על הגזענות במערכת החינוך, למשל בפתח תקווה? אם הגזענות שם תעצר אז אולי לא יירצו לגעת לך בשיער.

    חייבים להתמקד בדברים החשובים, לבער את הגזענות במערכות השונות, הערות כמו שאת מתארת קיימות בכל חברת אנשים, בדיוק כמו שיעירו לך היערות סקסיסטיות.
    אפרת, למה הדבר דומה, נניח שאני הייתי דוברת של תנועה פמניסטית והיו מזמינים אותי לאולפן טלויזיה, בסדר. אז בקמום לדבר על פמניזם, אני הייתי כועסת שהזמינו אותי רק בשל היותי אישה. מכאן שעדיף לדברר בעיות רציניות של גזענות ולא למהול את הכול תחת הגדרה של "גזענות".
    כמובן, אני לא אומרת שמה שכתבת לא חשוב או לא היה ראוי שייאמר, אבל צריך לעשות סדר עדיפויות.

  22. מצביע חד"ש לרווחה,שיוויון ושלום

    למה להמתין? אתה יכול להצטרף כבר עכשיו, ולפעול – יחד עם אנשים כמוך וכמוני – למען שיהיה כאן טוב יותר. ואם לא תסכים על הכל, לא נתלה אותך…

  23. ליאור

    כתבת דברים מאוד נכונים,ואני מודה שגם לי זה קורה הרבה פעמים,האובר נחמדות,אובר התפעלות מקהילות ואנשים ששונים ממני,לצערי אני מניח שהעניין נמצא בתת מודע שלנו,כי לא משנה מה אני אראה מול עיניי-אני עדיין אזכור בתת מודע את הדימוי,לצורך הענייין של האתיופים משכונות המצוקה בעיר לידי. עם כל זאת,עדיין קיימים אהבה וכבוד כלפי כל מי שהוא בנאדם באשר הוא,ואני מניח שדפוס ההתנהגות הזה אולי עדיף על פני אלימות מכוונת,לא?

  24. אדוניס

    כל ערבי היא מתארת במילים "הוא כזה נחמד", "הוא כזה אנושי", "הוא כל כך חכם" והשיא, כמובן מבחינתה: "יש לו עברית כל כך טובה!". אבל לך תסביר לפעילת השמאל הזאת שהיא גזענית הפוכה.

  25. יעל

    אני מבינה את תגובתך. אני באתי ממקום דומה. זה לא נעים. זה כואב. זה מלווה אותך כל החיים. יחד עם זאת אני מאמינה באמונה שלמה שאין צורך שתעסקו בזה יותר מדי.
    ההתייחסות הזאת קיימת במקרה משום שאת אתיופית, אולם זה יכול לקרות לתימני שעובד במשרד מלא אשכנזים, או בכל שוני אחר. איני מנסה להתעלם מהבעיה שאת מעלה יחד עם זאת חלק ניכר מזה הוא הטבע האנושי שלא שייך רק לנו אלא לכל העולם. לנצח ייחשב השחור, הצהוב או השחום נחות מהלבן. תחשבי על זה במושגים עמוקים הרבה יותר ולא ממקום של אפליה. ראי, כמה משאבים וזמן מוקדם צריך היה להשקיע אובמה כדי לעבור את ה"מסך" האמריקאי. זה לא שהחברה האמריקאית הפכה להיות נאורה ושוויונית אלא זה נובע מסיבות שונות בין היתר משום שבוש היה כל כך גרוע שאובמה היה תחליף לא רע. אני מאמינה, וחלילה לא ממקום ביקורתי אלא ריאלי, חייבים להשקיע בציבור שלכם. קודם כל בהשכלה, כי צבע העור לדעתי ילווה אתכם כמו אותי ודומים אחרים – כל החיים. לשווא נחכה שיראו בנו שווים. זה לא יקרה. לעולם לא.

  26. חמוטל פישמן

    יום אחד עמדתי בתור בקופה בסופר, לא עצבנית יותר מן הרגיל, כלומר יום רגיל לחלוטין. אחרי עמדה בחורה אתיופית ולשתינו עגלות מלאות כל טוב. אני פרקתי את הדברים שלי על המסילה הנעה, והיא החלה לפרוק את שלה. כשסיימתי ראיתי שלא נותר רווח בין מוצרי למוצריה אז הזזתי את מוצרי שלי קצת ואת שלה קצת, כדי שלא יווצר בלבול בין הדברים. היא התעצבנה עלי, לא זוכרת מה אמרה לי ובעקבות הדיבור שלה גם אני התעצבנתי ואמרתי לה משהו כמו "מה את רוצה ממני תגידי? " או משהו כזה. שתינו לא דיברנו זו לזו בטון הכי מנומס. מה לעשות, עצבניות, אבל לא יותר מהרגיל לא היו שם צעקות או משהו, סתם דיבור לא יפה. ואז היא הטיחה בי בעלבון שאני מדברת אליה ככה כי היא אתיופית. אמרתי לה שהיא טועה בהחלט. דיברתי אליה ככה כי התגובה התוקפנית שלה עצבנה אותי וזהו – הוציאנ ממני תגובה לא פחות תוקפנית כמו שלדאבוני זה קורה והרבה בתורים בסופר וכדומה. אך היא הביטה בי במרירות והבנתי שזה לא שכנע אותה. מבחינתה אני ראיתי אותה כאתיופית ולא כבן אדם, אישה, שבאותו הרגע הרגיזה אותי. כמובן שהייתה כאן גזענות מצדה – אני האשכנזיה רואה בה אתיופית ולכן מתעצבנת עליה. מתשובתה משתמע שלו היא לא הייתה אתיופית לא הייתי מתעצבנת אלא מדברת יפה אפילו אם היו מדברים אלי מגעיל. אפשר לומר "נו, זה מקרה בודד, בדרך כלל הגזענות היא אובר נחמדה כזאת כמו שאפרת מתארת". אני חושבת שמה שנעשה לאתיופים לאחר גלי ההגירה הגדולים שלהם הוא בלתי נסלח והוא יצר כל מיני התנהגויות וחשיבות מעוותות אצל כולם. אני חושבת שזוהי כתבה חשובה, המפנה את האצבע אל הגזען/'ת הקטנים שבכולנו, כ-ו-ל-נ-וומאפשרת לנו להבין את התנהגותינו ואולי גם לשנות דפוסי מחשבה או לפחות להבין מה הם גורמים לסביבה. הלוואי שגם הבחורה שהטיחה בי בסופר את מה שהטיחה קוראת את הכתבה ואת התגובות. מעבר לכך אני מסכימה עם מה שמאיר עמור כתב, במיוחד עם המשפטים האחרונים.

  27. רינה

    פעם, מישהו אמר למישהי "את לא נראית אתיופית" והיא ענתה: "תודה!"

  28. אתיופי

    אני אתיופי שיודע מה התרבות שלו שווה ובטח יודע מה אתם הישראלים שווים כמובן שכלום תמצית הזוהמה האנושית ואת הכותבת ולכול בני עמי לא ליפול לשקר הישראלי אן מה לחפס שם אן שום דבר שיכול להשתוות לתרבות ולמדינה ששכחנו תעסו לי טובה תלכו אם האמת וגאווה תרבותי כזו העוצמה

  29. אושרת

    קשה להאמיןכמה הצביעות והגזענות פושעת במדינה הזאת.והדבר היותר חמור, זה ההכחשה המוחלטת. אבל זה הדרך שלהם להשתיק את האמת ולהשאיר את המצב על כנו. לא אתם אלה שעוברים ברחוב או סתם כך בסופר וחווים את ההרגשה שכולם פתאום מרימים גבה או את הראש,על כך שבאזור של לבנים פתאום מופיע שחור. זה אבסורד לחשוב שאין גזענות, איפה יש שילוב של אתיופים במוסדות ציבוריים גבוהים? איפה אקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים לאחר סיום לימודי התואר שלהם.הבעיה היא שהרבה מהגזענים נמצאים במקומות מפתח,ולכן הדברים שאנו מדברים עליהם בכתבה הזו, באמת מתגמדים לעומת הגזענות הבוטה שאנו חווים אותנו על בשרנו יום יום.

  30. אפרת

    עמור-בל הוקס כתבה על כך בספרה המרתק where we stand והסבירה מדוע הגזענות היא מעמדית, מומלץ בחום למי שעדיין לא קרא. מסכימה עם כל מילה שלך. אני בטוחה שאם בגטאות האתיופים היו ניתנים שרותים נורמליים ובבית הספר בפתח תקוה ודומיו הרמה הייתה גבוהה וניכרת במבחן התוצאה, האנשים לא היו צועקים תפזרו כפי שקורה עכשיו.
    לגבי אשכנזים מזרחים או אשכנזים וכל השאר, לבן זה לא רק צבע עור לכן העדפתי להתייחס לשחור ולבן ולא לאשכנזי מזרחי כי הקטגוריות הללו יותר רחבות. הביטוי 'האדם הלבן' לא כולל בתוכו את הלבנים שהתנגדו לקולוניאליזם אלא רק את הקולוניאליסטים. קול לבן בהשאלה הוא קול מודע ויכול להישמע לא רק על ידי לבנים. 
    המאמר בא להסב את תשומת ליבנו לכלא בו כולנו נמצאים. לא באתי לפשפש בציציות של מישהו, אלא להבהיר שמצבנו חמור ושגם ליברלים חוטאים בו וגם אני חוטאת בו ואני לא חושבת שיש מישהו שלא. זאת גם אם חונכנו לאנטי גזענות כי בסופו של בית נראה שמנהל הבנק הוא לבן ושאת השדרן השחור מבהירים ככל הניתן והשחור מנקה את הרחובות וכו'.
    התשובה לדעתי היא איתגור יומיומי של הגבולות המחשבתיים.
    תודה רבה על התגובות המפרגנות, המזדהות והביקורתיות כאחד.

  31. טלי

    את אומרת "אל תצאו מגדרכם, היו אתם" אבל מה אם להיות אני פירושו לצאת מגדרי? תשאלי את עצמך, מה עדיף, אנשים שמדברים בכנות ולכן חושפים את הגזענות הליברלית שלהם, או אנשים שחיים בתרבות של פוליטי קורקט, בה אומרים את הדברים הנכונים ברגישות ונימוס ובכך למעשה מכחישים ומדחיקים את התפיסות של החברה כולה? בסופו של דבר מהפכת הפוליטי קורקט בארצות הברית בעיקר הפנתה השיח הציבורי מהקיפוח החומרי של המגזרים המופלים לקיפוח רמת המיוצגות שלהם. אז לדעתי שווה ללמוד ממנה ובמקום לגרום לאנשים ללמוד איך לדבר לאתיופים כאילו הם אזרחים שווים, להתעסק יותר בלדרוש תנאי מחיה לאתיופים שיהפכו אותם לארחים שווים באמת.

  32. אסתר

    שמי אסתר ואני מזדהה מאוד עם הכותבת והכתבה. על מנת להמחיש מהי גזענות סמויה או "נאורה" אספר לכם סיפור. בשנת לימודיי הראשונה למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים. תוך כדי שיטוט ברחבי הקמפוס הגעתי לאגף לחקר יהדות בת זמננו. ראיתי שבאגף יש תתי אגפים העוסקים בתפוצות שונות. להפתעתי לא ראיתי שום מידע על יהדות אתיופיה. לתומי שאלתי את המזכירה האם ישנו חומר כתוב כלשהו על יהדות אתיופיה. המזכירה הסתכלה עלי ואמרה לי לאט מאוד מאוד את המשפט הבא :" אין לנו חומר כתוב על יהדות אתיופיה ,אבל יש סרטים בארכיון ע"ש ספילברג. את יודעת מה זה ארכיון? (!!!) לא ידעתי את נפשי מרוב תדהמה. אפילו לא כעסתי כי הייתי כל כך מופתעת. חשבתי לעצמי שבמקום כל כך נאור כמו אוניברסיטה, אין דעות קדומות אבל התבדיתי.
    זו רק דוגמא קטנה של גזענות סמויה וגלויה בה אני נתקלת בחיי.
    אני רהוטה,יפה,משכילה, דוברת אנגלית ברמת שפת אם ונשואה לבחור אשכנזי מקסים ויקר.
    חושבים שאי פעם תוכלו להתמודד עם זה?

    1. מכרה

      אני מכירה אותך מהאוניברסיטה ואני יודעת שאת התעלמת ממישהי מהעדה שהכרת ושהייתה נחמדה אלייך. השאלה הנשאלת היא האם גם את הפנמת את הגזענות הסובבת והפגנת אותה?

  33. עמית

    מעניין. כנראה שהיית חושבת אותי לגזען ליברלי. לדעתי, באופן טבעי ובמידה מסויימת, יש חביבות יתר (או סלידה) למישהו חדש או לא מוכר אצל כולם. תודה רבה.

  34. יחזקאל

    אם אתה לא נחמד לאתיופי אתה גזען.
    ואם אתה כן נחמד אתה גם גזען כי לא התנהגת "רגיל".
    ואם אמרת לאתיופית שהיא יפה – אתה גזען כי משתמע שהאתיופיות סתומות ולכן אתה מתייחס ליופיין.
    אם אמרת שהיא אינטיליגנטית- אתה גזען בי משתמע שאתיופית לא צריכה להיות אינטיליגנטית.

    יש לי 2 מסקנות מהמאמר שלך

    1- למי שלא מכיר אתיופים או סינים או צ'וקצ'וקים (זה עם סיבירי) כל מפגש עם משהו חדש הוא מפתיע מלהיב ומרתק ואין לזה קשר עם גזענות.

    2-את אתיופית יפה ואינטיליגנטית זו עובדה.
    תלמדי לקבל מחמאות כפשוטן ויהיה לך קל יותר בחיים.

  35. ישראלה

    שלום. טוב לדעת שכתבת את אשר על לב רבים מאיתנו ונגעת בנקודות חשובות. לצערי יש אנשים שחושבים שדיון על מאפייני גזענות כאלה הינו התעסקות בזוטות ממול הנעשה במוסדות החינוך, אולם הם צריכים להבין שכל אדם קובע את סדר העדיפויות שלו על כן "תיקון" שכזה לרגשות הוא מוטעה.