הצד האפל של שוק העבודה

עבדתם/ן במקום במקום כלשהו שלא שילם לכן/ם? שהתעלל או השפיל אתכן/ם? שהפר את זכויותיכן/ם? הצטרפו לפרויקט עדויות של עובדות ועובדים על ניצול, התעמרות והשפלה בשוק העבודה
עדית לב

עובד בשוק העבודה הישראלי מוגן על ידי חוקי עבודה מצויינים וטובים, אבל ההגנה הזו היא רק ב"כאילו". החוקים הם טובים, אבל אין להם אכיפה משמעותית – מה שהופך אותם לחסרי משמעות. בתקופת תוכנית ויסקונסין, מרכז הזכויות שלנו בחדרה טיפל בפניות רבות של אנשים אשר המעסיקים שלהם הפרו את החוק, ואותם אנשים בחרו לא להתלונן. הסיפור של א' היה סיפור טיפוסי:

א', בת 54, עלתה מברה"מ לשעבר עם השכלה אקדמית ומקצוע, אך לא הצליחה להשתלב במקצוע בישראל. עד תוכנית ויסקונסין היא עבדה כמטפלת בשני קשישים, 19 שעות בשבוע (לא כולל זמן הנסיעה בין שניהם), הרוויחה שכר מינימום וקיבלה קצבת השלמת הכנסה. היא הצליחה לפרנס את עצמה ואת בתה היחידה. אחרי שהתחילה תוכנית ויסקונסין לחצו עליה במשרדי חברת אג'נס (על פי עדותה) לעזוב את הטיפול בקשישים ולעבור לעבוד במפעל משרה מלאה. א' חששה לעזוב מקום בו עבדה 9 שנים וצברה זכויות סוציאליות, אך החוק לא הותיר לה ברירה והיא עזבה ועברה לעבוד במפעל עוגיות מבודד.

במפעל נהגו לשלם שכר מינימום, אך לא נהגו לשלם את התוספת שהם היו חייבים לשלם עבור שעות נוספות. חוץ מזה, מדי יום בשעה 16:00 היו נבחרים מספר עובדים ומקבלים הוראה להפסיק לעבוד ולהעביר את הכרטיס, ולשבת ולחכות עד השעה 18:00 יציאת ההסעה מהמפעל. המשמעות הייתה שכל פעם עובד אחר נתן במתנה למעסיק מזמנו, שחסך בעלות העסקה ועלות ההסעות. כשא' באה למרכז הזכויות שלנו בחדרה וסיפרה את הסיפור ביקשתי ממנה להתלונן במשרד התמ"ת על המעסיק, והיא ענתה לי: "ומה יקרה אז, אני אחזור לויסקונסין? אני מעדיפה לצאת בשש בבוקר, לחזור בשמונה בערב, ולא לקבל את השכר שמגיע ולא להיות שוב בוויסקונסין".

ע' זה עבדות. חלק חשוב ומהותי במסגרת המאבק הכללי לצדק חברתי

אז הבנתי מה המשמעות האמיתית של תוכניות שכאלו – הפקרת העובדים עד כדי כך שהמדינה לא מגינה עליהם גם כשהם נפגעים מהפרת חוקיה, כי חוקים אחרים שלה דחפו אותם למצב הזה, ולא הייתה רשת ביטחון אמיתית.

תוכנית ויסקונסין לא פועלת כיום, למרות ניסיונות חוזרים להחיות אותה, אך אני בטוחה כי ההשלכות שלה עדיין קיימות עבור עובדים מוחלשים. גם בלי תוכנית ויסקונסין, ישנם עובדים רבים שאינם מקבלים את המגיע להם, והמעסיקים שלהם אינם שומרים על חוקי מדינת ישראל ועוברים גם על מצוות התורה, למשל על האיסור: "לֹא-תַעֲשֹׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בֹּקֶר" (ויקרא יט, יג).

נושא התעסוקה הוא חלק חשוב ומהותי במסגרת המאבק הכללי לצדק חברתי, ממנו נובעים בעיות חברתיות רביות ומגוונות. לכן פתחו רבנים למען זכויות האדם, קו לעובד, המכללה החברתיתכלכלית בפרויקט ע' זה [לא] עבדות – למען שוק עבודה מקיים ומכבד. האם עבדתם/ן במקום במקום כלשהו שלא שילם לכן/ם? שהתעלל או השפיל אתכן/ם? שהפר את זכויותיכן/ם? עובדות/ים קשה ומתקשות/ים להתקיים?

אנו זקוקים לעדויותכן/ם על מנת לעורר מודעות לבעיות בשוק ובשמירת זכויות העובדים בישראל – בעיות המחלישות את העובדות והעובדים ומאפשרות את רמיסת זכויותהן/ם וכבודן/ם. אנא שלחו לנו את העדויות ל: dover@rhr.israel.net ותוכלו לסייע במאבק.

* לפרטים נוספים באתרי רבנים לזכויות אדם וקו לעובד

* הערב ייערך בשד' בן גוריון אירוע הקראת עדויות – לפרטים

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נעם לוי

    אה כן…חוץ מכמה בעלי פריבילגיות שעובדים בסקטורים מאד מסוימים שזוכים לשמות אריסטוקרטיים במסווה של פרופסיה טכנולוגית מתוחכמת – "היי טק". ובעצם…למה חלק גדול מהאנשים שמועסקים בחברות האלה מועסקים כעובדי קבלן (בתנאים לא רעים ועדיין – למה זהו אופן העסקתם?), למה תמיד בחוזים אישיים? מדוע אחרי גיל 40 קשה למצוא עבודה בתחום? מה יקרה כשהודו וסין יציעו עסקאות פיתוח באיכות מעט פחות טובה, כאשר מגזר שלם בלתי מאוגד מפורר ולרוב אפתי יקבל את זה בבום?