• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

הניקיון שלכם הורג אותנו

חולדאי יעשה הכל כדי להעיף את האוהלים מהעיר הבינלאומית שלו, אבל הם כאן כדי להישאר – כי הציבור, אותם מאות-אלפים שהסתובבו ואיישו את האוהלים, לא רוצה שדרה נקייה; הציבור רוצה צדק חברתי
גיל מועלם דורון

רון חולדאי מודאג מהנוף. בשבוע שעבר הצהיר כי "אנחנו לא יכולים לתת לאוהלים להפוך לחלק מהנוף של העיר". מי זה אותו "אנחנו" שבשמו הוא מדבר לא ברור, אבל כמי שגדל בקיבוץ וגר בתל ברוך הירוקה אפשר להבין את רגישותו לדשא ולפרחים. אוהלים עבור רון חולדאי אינם ואסור שיהיו חלק מהנוף העירוני של העיר הבינלאומית תל אביב (בוודאי לא בסוף השבוע של אירועי "אוהבים אמנות"). לכן הזדרז לעשות ככל יכולתו על מנת לפנותם, לכן משטרת הניקיון שלו התייחסה אליהם כאל לכלוך וזוהמה (בינתיים, לאוהלים הנותרים יש עוד יומיים של חסד).

האנתרופולוגית מרי דאגלס, שחלק גדול ממחקרה עוסק במנהגי טוהרה ביהדות, הצביעה על העובדה כי לכלוך הוא למעשה חומר או דבר-מה שנמצא מחוץ למקומו. לדוגמה, קפה בכוס הוא קפה, קפה על הרצפה הוא לכלוך. אוהלים באתרי קמפינג או ביער לא ייחשבו על ידי חולדאי כלכלוך, אבל כשהם בשדרה הם נראים בעיניו ככאלו. אולם דווקא בכך טמון יתרונם כמגלמי המחאה; בין אם הם מאוישים על ידי מוחים או חסרי דיור ובין הם עומדים ריקים, האוהלים הם סמן תמידי המזכיר שיש על מה למחות ושהמחאה היא ללא הפסקה – לא רק במוצאי שבת ולא רק בכיכר העיר.

שוטרים מחלקים צווי פינוי בשד' רוטשילד, שלשום. מחאה היא חריגה מהסטאטוס קוו, והחריגה הזו חייבת לקבל ביטוי ויזואלי-אדריכלי-מרחבי בעיר. צילום: אורן זיו / activestills.org

האוהלים מפריעים לראש העירייה לקדם את תל אביב כ"עיר עולם" – תואר עליו הוא מכריז בגאווה, בעוד שבעולם המערבי הנאור הוא הפך לכינוי גנאי ולסמן של אפליה והדרה של האוכלוסייה המקומית, בעיקר זו ממעמד הביניים והמעמד הנמוך. ססקיה סאסן, מי שטבעה את המונח "עיר עולם", הציעה גם את הדרך להילחם בתופעה – לחשוב את העיר כולה כמרחב לפוליטיקה א-פורמאלית. גלישה של הפוליטיקה מעבר למרחב "שהוקצה" לה, כמו מועצת העירייה, כיכר ההפגנות, ועכשיו כפי שחולדאי מציע "מתחם ההידברות". מחאה היא חריגה מהסטאטוס קוו, והחריגה הזו חייבת לקבל ביטוי ויזואלי-אדריכלי-מרחבי בעיר. זהו כינונה מחדש של האגורה היוונית – מרחב השוק של הפוליטיקה הא-פורמלית, שכללה גם את הנשים והעבדים, בניגוד למרחב המוגבל והמגביל של הקונגרס, של המועצה, והפרלמנט אליהם רק גברים יכלו להיכנס. כמי שגדל בקיבוץ וגר בשכונה פרברית, כמי שהוביל את ה"מתחמיזציה" של תל אביב, חולדאי זר לעירוניות – לתפיסה של העיר כמרחב דמוקרטי רדיקלי.

רון חולדאי מסולק משדרות רוטשילד, 14.07.11. זר לעירוניות – לתפיסה של העיר כמרחב דמוקרטי רדיקלי. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

אותו מרחב רדיקאלי מתכונן בפעולות מהפכניות. אלה, כפי שהדגיש הפילוסוף מישל פוקו, מחייבות הריסה של המנגנונים, המערכות והמרחבים ששירתו עד כה את "השיטה". העיצוב העירוני, הארכיטקטורה של עיר מעמד הביניים שהועתקה מהגנים הפרטיים של האריסטוקרטיה – על שדרותיהם היפות, כיכרות הפרחים, ואפילו כיכר ההפגנות (שהופכת ליריד ספרים, למתחם להצגת טנקים, לבמת הופעות זמר) לא יוכלו להישאר על כנם. השארתם כפי שראינו עד כה לא השיגה מבחינת המאבק שום שינוי – נהפוך הוא. היו אלו האוהלים ופעולות מחאה רדיקליות אחרות כמו פלישה לבתים, פעולות גרפיטי וחסימת כבישים שהזיזו משהו לשלטון. הטקטיקות הללו, למצער, הצליחו בכינון מדינת יהודה דה פקטו בשטחים הכבושים. רק פעולות כאלה ודומות יביאו לכינונה של מדינת הרווחה בישראל.

הטענה של חולדאי שהוא רוצה "להחזיר את השדרות לציבור" שכחה שהציבור – אותו גוף מנומנם ופסיבי שחולדאי עורג לו – נעלם. חולדאי שכח שהציבור הוא מאות-אלפי המוחים, שחלקם הגדול לפני שהגיע לכיכר הסתובב במאהלים, דיבר עם אנשים, ישן באוהלים או אכל שם, או תרם בגדים והכיר א(נשים). הציבור לא רוצה שדרה נקייה – הציבור רוצה צדק חברתי ואם צריך הוא יחיה עם הלכלוך עוד יומיים או שנתיים.

בקצה האחר של העיר שחוברה לה יחדיו, הרחק מאור הזרקורים, היכן שתלויים ועומדים כנגד 700 משפחות צווי פינוי מבתיהם נשמעה לפני כמה ימים צעקה. היא נשמעה בהפגנה נגד עמידר המוכרת למרבה במחיר את נכסי הציבור, בעוד שמאות משפחות מחכות לדיור ציבורי זה שנים. היא נשמעה ברחוב יהודה הימית ביפו, רחוב שעובר ג'נטריפיקציה בקצב מואץ, ואפילו זכה השבוע להיכלל באירוע "עושים אמנות".

מיצב ביהודה הימית, אל מול אירועי "עושים אמנות"

מפגינה, אם חד-הורית פלסטינית, צעקה: "אנחנו נחזיר את הלכלוך והפשע לעיר הזאת כדי שנוכל לחזור לחיות בה. הניקיון שלכם הורג אותנו". הצעקה הזאת מהדהדת בכל העיר.

הכותב הוא אמן וראש הסטודיו לאדריכלות קהילתית

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אשר עידן

    קרטל המדיה הטייקונית (עיתונים וטלוויזייה) מתאם פיברוק של חדשות: פתאום היום כל שלושת העיתונוזאורים מדברים במקהלה אחת. ידיעות אחרונות: "הדיירים עם העירייה: 'תמהונים עירומים ברוטשילד'". דה מרקר הארץ "לתושבי רוטשילד נמאס: "מסוממים מזריקים בחצרות סמים לעיני כל". מעריב "שגרת חיינו הפכה לגיהנום, זו לא מחאה אלא אנרכיה". פתאום כאילו הכל נוצר בשבוע אחד, וחודשיים לפני כן הכל היה נקי???. מאחורי זה עומד מסע יחצנות של חולדאי, שהתמחה בהרס החדש, ושימור פשיסטי מיושן

  2. נועם א"ס

    מאמר מצוין. תודה.

  3. נתן.

    חלק גדול מהאוכלוסיה לא זקוק לשדרות ולגנים של תל-אביב זה אותו חלק שנוסע לחו"ל פעמיים ושלוש בשנה וגם אותו חלק שיכול לצאת לנופש במחירם המופקרים של בתי המלון בארץ.

    הפקעת השטחים העירוניים מידי כלל האוכלוסיה ע"י חברי קואליציית " אני מקופח מסכן וצורח חזק ולכן מותר לי" היא פשוט התעללות בחלשים בידי ביריונים ברמה הכי בסיסית.

  4. יואש

    הוא חיבק את המחאה בראשיתה ,לפחות בהתבטאויות בתקשורת. בפועל הוא נהג בסובלנות בהתחלה, סיפק שירותי עיריה שגרתיים כמו נקיון הרחוב ואולי אף תרם שירותים ניידים שהיו צעד ראשון וחיוני ל"אגורה" העירונית. בשלב הנוכחי הוא שינה את סברו והחל להילחם באנשי האהלים בטריקים ושטיקים תוך העמדת פני אוהד המחאה (ושונא אנשים מוחים).
    כיום במקום לחבק את מחאת האהלים הדרושה לתל אביב כאויר (חסר)לנשימה :נעלמו השירותים מהרחוב, החלה הטרדה שיטתית של המוחים ונסיונות ברוטליים לסילוקם,על ידי מועסקי קבלן עניים כמו מוחי האהלים.
    היתה לרון חולדאי הזדמנות פז לבנות עצמו כמנהיג עירוני ואולי לאומי כתומך במהלך המחאה החברתית ומשמר את האנרגיה החיובית האדירה הפורחת בעירו. במקום זאת הוא בחר להיות האיש הבלתי משתלב,הבלתי מבין את סביבתו וראש עיר הגורם נזק עצום לעיר תלאביב.
    לא תהיה תפארתו על הדרך הזו!

  5. גרי רשף

    בדיוק כשם שאנחנו נותרים פעורי פה מול הימין הקיצוני שעבורו אין פלסטינאים אלא "ארץ ישראל", הם מצפצפים על כל העולם, בטוחים שכולם איתם ורק התקשורת משקרת, ושרק אם יצליחו להפטר מהמנהיגים שהציבור בחר – יעברו המושכות למי שהציבור "רוצה" וכו', כך גם נראה הפוסט הזה.

    בעיר הזו, חוץ מקומץ רדיקאלים-שמאלנים-אנארכיסטים וכו' שחושב עצמו לרוב, חיים מאות אלפים שאין להם קשר לטירוף הזה. הכיכר התפנתה, ההפגנה הסתיימה, אבל אתם בטוחים שכל מאות האלפים שהפגינו הם בעצם שמאלנים ראדיקלים שרק בטעות הצביעו בעד חולדאי או ביבי או ברק או לבני.

    הציבור התל אביבי מורכב מפנסיונרים, בעלי משפחות, ילדים, בורגנים, חרדים, עובדי הייטק, דתיים לאומיים, סטודנטים; והם רוצים לבלות או לטייל בפארק או לעבוד או ללמוד ולא באיזה "מרחב רדיקאלי מתכונן בפעולות מהפכניות".

    המחאה אינה שלכם ואינה בזכותכם- היא הצליחה למרות הנזק שגרמתם לה.
    מה שכן אתם לא לבד- נוער הגבעות איתכם: גם הם בטוחים שכעת העם הבין שבנייה בשטחים תפתור את בעיות הדיור, וש"העם" איתם.

  6. קשרים, הקשרים וזיקות וזיקיות

    מדובר במפקד בסיס צבאי שנחת בלשכת ראש עירייה.

    תל-אביב אינה תל-נוף.

  7. עמירם ברוטמן

    מערכת חיסון – או חולדאי כמשל

    הסיבה שתדירותן של המחלות האוטואימוניות גברה בשנים האחרונות ברחבי העולם, נובעת מניקיון יתר. מסתבר כי תינוקות שחיים בסביבה סטרילית לא בונים מערכת חיסון נאותה. התוצאות נמצאות בחדרי אשפוז. הדרישה של חולדאי לפנות את עיר האוהלים מסיבות תברואתיות שאפשר לפתור בנקל, הורסת את מערכת החיסון הציבורית שמתבטאת במחאה נחמדה, שיכולה להגיע לשלב הבא, הפגנות אלימות.
    מוניטין עיתון למסרים מידיים
    http://www.monitin.org.il