המצב קשה, אתם יודעים

ושוב המילים על אחריות תקציבית ושמירה על מסגרת התקציב ותקציבים לא זעומים וחמש שנים ואפילו מהפך. אבל חלק מהחוקים כבר פה – רק שהממשלה לא טורחת ליישם אותם. לקראת המלצות ועדת טרכטנברג
איציק ספורטא

אז מה עושים כשלא ממש רוצים לעשות? מקימים ועדה גדולה ומכובדת שבה חברים וקצת חברות, לאחר מכן מתדיינים ושומעים את הציבור (הרי אנחנו בדמוקרטיה), מקימים אתר אינטרנט, פייסבוק ומה לא, לאחר מכן מדליפים דברים כדי לבדוק הכלו המים, לאחר מכן מגישים דו"ח שעובר לוועדת שרים גדולה, אחר כך זה עובר לממשלה, אחר כך אם צריך חקיקה זה עובר לכנסת ואז כאשר הכלב ימות, הפריץ ימות או שיבוא המשיח ייעשה משהו. או שלא.

זה בערך מה שקורה עם הוועדה לשינוי חברתי כלכלי (אפילו על השם חשבו, קודם חברתי ואחר כך כלכלי). אתמול היה שלב ההדלפות של המלצות הוועדה, היום יצא יו"ר הוועדה מנואל טרכטנברג כנגדן בטענה שיש אינטרסנטים שרוצים לפגוע בוועדה כיוון שהם חשים מאוימים (מיהם האינטרסנטים האלה – האם הם יושבים בוועדה, אולי הם יושבים במשרד הביטחון?). הוא שוב דיבר על העקרונות שמנחים אותו: "…אזכיר שאנחנו עצמנו אמרנו פעם אחר פעם במפגשים עם הציבור, שבין היתר נמקד כלים בתחום החינוך בגילאים הצעירים, שיהיה פרק משמעותי בתחום הדיור ובתחום יוקר המחייה, ושיהיה שינוי מרחיק לכת בתמהיל המסים. הכל מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב. יחד עם זאת, שמירה על אחריות תקציבית אין פירושה שרק יוסטו סכומים זעומים לשירותים חברתיים – אני משוכנע שהמשאבים שיופנו לכך במהלך חמש השנים הקרובות יהיה בכוחם כדי לחולל מהפך".

אז הנה, במה שפורסם דובר על החינוך לגיל הרך, חינוך חינם או שאולי חצי חינם מגיל שלוש; איזה הישג אדיר, יישום חוק שנחקק כבר ב-1984 ולא יושם במלואו עד היום (מצורף משהו שכתבתי בנושא ב-1998), אתם יודעים – אין כסף. ויום לימודים ארוך? טוב, החוק הזה ממש צעיר. אמנם היה חוק ב-1990, אבל ב-1997 נחקק חוק חדש שכבר היה צריך להיות מופעל לפני כעשור. אבל שוב, אתם יודעים – המצב קשה, צריך לגרום לצמיחה, צריך להיטיב עם המסכנים בעלי השכר הגבוה ועם חברות שממש לא גומרות את החודש. רק אז אפשר יהיה לתת איזה עצם לנושאים הלא-חשובים כמו חינוך לגילאים הצעירים.

אבל גם זה לא קרה, כיוון שתמיד יש משהו יותר חשוב ותמיד אנחנו עומדים בפני מצב נואש כמעט קיומי שנובע מהסובבים אותנו וממצב הכלכלה העולמי. כל מה שפורסם יכול היה להיעשות על ידי החלטת ממשלה בלי הרבה בעיות. כמו שדחו את יישום החוקים בחוק ההסדרים כך יכולים היו להפעילם – אבל למה לא לסבך ולהקים ועדות מומחים ושרים כדי להראות עד כמה הולכים, כביכול, לקראת הציבור. צריכים מאות אלפי בני אדם כדי שממשלה תחשוב שאולי צריך לעשות משהו. אם זה לא מגוחך אז אני לא יודע מה זה.

כבר שמונה שנים יש מתווה להורדת המס הישיר, והוא עובד כמו שעון. כשמגיע התאריך המיועד המס יורד, וכך אמור היה להיות עד 2016, כמה קל. בעקבות המחאה כנראה שיעצרו את המתווה הזה, וגם זה נראה ממש לא פשוט, כאילו שינוי סדרי עולם. לעומת זאת, כאשר מדובר על משהו שאמור להגיע לפחות מבוססים ולעניים אז מתרחש תהליך ארוך ומייסר שבסופו לא תמיד מיושם מה שהוחלט (מס הכנסה שלילי, כדוגמה). כי אי אפשר לתת סתם כסף לעובדים עניים, הם צריכים להוכיח את נזקקותם.

ושוב המילים שהביאו אותנו עד הלום על אחריות תקציבית ושמירה על מסגרת התקציב ותקציבים לא זעומים וחמש שנים ומהפך, כל כך הרבה דברים במשפט אחד. בקיצור, היו"ר לא בדיוק אמר שמה שפורסם אינו נכון ובטח שלא אמר משהו בעל משמעות לגבי מסקנות הוועדה. כאופטימיסט זה מקרוב בא אני עדיין מאמין שהוועדה לא תבייש את עצמה ותציעה משהו שהוא יותר מכלום, אבל כריאליסט אני מעריך שהצעותיה לא יביאו למהפך.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאיר עמור

    הי איציק ותודה רבה עבור הפוסט שאומר את שאמרת, אמרתי ואמרנו – רבים מאיתנו – מזה שנים רבות. אמרנו לזרא. הסיכוי שפוליטיקאים יהודים-ישראלים מהסוג של בינימין נתניהו ואהוד ברק יהפכו לפוליטיקאים ישראלים-יהודים כתוצאה ממחאה חברתית כפי שהייתה בחודשיים האחרונים ברחובות ישראל, הוא קלוש ביותר. השפה שפוליטיקאים יהודים-ישראלים כאלה מבינים היא רק שפה של עובדות קשות בלבד. הגיון דמוקרטי לא מדבר על ליבם. הוא לא "עושה" להם את זה. עובדה קשה אחת שמעטים הם המוכנים או מעיזים לדבר עליה היא פעולת הסירוב. עד עתה פעולת הסירוב הגיעה לרמה של להפסיק לקנות קוטג' ואולי להחרים את תנובה. בהמשך הפכה דינמיקת הסירוב לתנועת אוהלים מקיפה אשר הביאה 400 אלף לכיכר בהפנינג יפה של קייץ דמוקרטי. תגובת הממשלה הייתה "וועדת טרכטנברג". אבל הסירוב הקשה הרציני עדיין לפנינו. כנראה שלא יקרה דבר בלעדיו. הוא חייב לגעת בליבת אהבתם ומקור כוחם של הפוליטיקאים היהודים-ישראלים בסגנון של בינימין נתניהו ואהוד ברק. סירוב חברתי פוליטי הוא המרכך הטוב ביותר בטרנספורמציה מיהודי-ישראלי לישראלי-יהודי. הסירוב חייב להכיל גם את תשלום המיסים וגם את השירות הצבאי. בלי זה מעט מאוד יזוז. עם זה, הפוליטיקאים היהודים-ישראלים יהפכו מהר מאוד לפוליטיקאים ישראלים-יהודים או שהם פשוט יעלמו מהמפה הפוליטית. איציק – נפגש בצומת ובכיכר, כאשר הסירוב החברתי יהפוך לשפה פוליטית. רק אז יהיה שינוי במדיניות הממשלתית.
    מאיר עמור

  2. שושנה גבאי

    ומתנהגים באופן חסר אחריות כלפי ציבור האזרחים.

  3. tאליקים

    אבן החכמים:
    ליצור יש מ-אין.

    אבן הטיפשים:
    ליצור אין מ-יש…

    אם ממחזרים נייר, נעלמת ממנו כל החכמה שנכתבה עליו ונשארת הטפשות.

    מה קורה כשממחזרים אדם?…